מכתבה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה שנשלח אתמול (חמישי) אל היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק, הוא בבחינת מעט מדי, מאוחר מדי.

בהרב-מיארה פנתה אל אפיק על מנת לוודא שהכנסת תחדל מקיום דיונים בוועדות בנושאים הנוגעים להליכים משפטיים תלויים ועומדים, או חקירות פליליות פרטניות בעודן מתנהלות – נושא שממילא מטופל באופן שוטף על ידי הכנסת.

לפני כחודש שיגרה אפיק מכתב אל יושבי ראש הוועדות בכנסת, נוכח התרחבות התופעה של זימון דיונים בוועדות בנושאים התלויים ועומדים בבתי המשפט או בחקירות פליליות.

"לאורך השנים ועדות הכנסת נמנעו מקיום דיונים במקרה פרטני של אדם או של בעל תפקיד מסוים. ככלל, יש להימנע מלקיים דיונים הנוגעים למקרים פרטניים, לחקירות פתוחות או להליכים התלויים ועומדים בבתי המשפט"

"לאורך השנים ועדות הכנסת נמנעו מקיום דיונים במקרה פרטני של אדם או של בעל תפקיד מסוים", כתבה אפיק. "ככלל, יש להימנע מלקיים דיונים הנוגעים למקרים פרטניים, לחקירות פתוחות או להליכים התלויים ועומדים בבתי המשפט".

היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, בדיון של ועדת הכנסת בראשות ח"כ אופיר כץ מהליכוד. 30 בינואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הסיבות לכך הן בראש ובראשונה עקרון הפרדת הרשויות, החשש לשיבוש חקירות פליליות ולהתערבות בעבודת הרשות המבצעת ובעבודת הרשות השופטת, כאשר הנושא תלוי ועומד בבתי המשפט. אפיק פנתה אל הח"כים בלשון ממלכתית, כהרגלה:

"קיום דיונים מסוג זה, בניגוד לנוהג ארוך שנים, עלול לפגוע במעמדן של ועדות הכנסת, אשר ייתפסו כמי שמשתמשות בסמכויות הפיקוח שלהן לרעה".

"אני מברכת על מכתבך", כתבה אתמול בהרב-מיארה לאפיק, "אך חרף הנחייתך האמורה התופעה לא רק שלא פסקה, אלא למרבה הצער היא הולכת ומתרחבת. במסווה של הפעלת סמכויות פיקוח של הכנסת, מוזמנים גורמי האכיפה לדיונים הנוגעים לחקירות קונקרטיות, ואף נדרשים למסור מידע ומסמכים המתייחסים להליכים פליליים המתנהלים בזמן אמת. לתופעה פסולה זו יש לשים קץ".

"אני מברכת על מכתבך", כתבה אתמול בהרב-מיארה לאפיק, "אך חרף הנחייתך האמורה התופעה לא רק שלא פסקה, אלא למרבה הצער היא הולכת ומתרחבת"

מקבץ דוגמאות מהעת האחרונה:

ב-30 באוקטובר, לאחר שנודע כי היועצת המשפטית לממשלה הורתה לפתוח בחקירה פלילית נגד הפצ"רית ובכירי הפרקליטות הצבאית, החליט יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ בועז ביסמוט, לזמן את הפצ"רית לדיון בוועדה, ולצידה שניים מבכירי הפרקליטות הצבאית.

היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, עו"ד מירי פרנקל־שור, לצד יו"ר הוועדה ח"כ בועז ביסמוט, 5 בנובמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון, עו"ד מירי פרנקל-שור, העבירה לביסמוט מסרים חד-משמעיים בכתב ובעל פה, על כך שהוא עלול להיות שותף לשיבוש החקירה. ביסמוט ירד מהנושא.

לפני כחודש ביקש יו"ר הוועדה לביטחון לאומי בכנסת, ח"כ צביקה פוגל, לזמן דיון בנושא "הייצוג המשפטי שקיבלה הקצינה רפ"ק רינת סבן מהתנועה לאיכות השלטון, וכן ייעוץ משפטי שמעניקות עמותות שונות לקצינים מכהנים".

סבן היא קצינה באגף החקירות והמודיעין שהוחלט על קידומה לדרגת סגן-ניצב, קידום שאותו חוסם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, נוכח העובדה שהיא הייתה שותפה לחקירת תיקי האלפים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו.

לפני כחודש ביקש יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל, לזמן דיון בנושא "הייצוג המשפטי שקיבלה הקצינה רפ"ק רינת סבן מהתנועה לאיכות השלטון, וכן ייעוץ משפטי שמעניקות עמותות שונות לקצינים מכהנים"

אפיק מיהרה להעמיד את פוגל על מקומו. "דיון על ייצוג משפטי שקיבלה קצינה מסוימת", היא כתבה לו, "בתיק שעודנו מתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים נגד יו"ר מפלגתך – השר בן גביר – עלול לעורר חשש שמא הוועדה תיתפס ככלי לניגוח ולבירור סוגיות שאינן מעניינה של הכנסת. בכך עלולה להיגרם פגיעה מערכתית לכנסת ולעבודתה. אבקשך לשמור על נוהג עבודת הכנסת ולהימנע מדיון פרטני שאינו מקובל".

חברי עוצמה יהודית צביקה פוגל ואיתמר בן גביר עונדים סיכת חבל תלייה בדיון בכנסת על הצעת חוק עונש מוות למחבלים, 8 בדצמבר 2025 (צילום: עוצמה יהודית)

עוד בחודש שעבר, יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, ח"כ גלעד קריב – איש התנועה הרפורמית – יזם דיון בוועדה בראשותו בעניין "מיצוי החקירה בנושא התקיפה בבית הכנסת הרפורמי ברעננה והוונדליזם כלפי מוסדות ליברליים נוספים ברחבי הארץ".

"בעניין הדיון בנושא המצוי בחקירה משטרתית", פנתה היועצת המשפטית לכנסת אל קריב ואל היועצת המשפטית לוועדה, "עמדתנו העקבית היא שאין לקיים דיון במקרה פרטני של אדם מסוים, בחקירות משטרתיות פתוחות או בהליכים תלויים ועומדים בפני בית המשפט". קריב הבהיר שאין בכוונתו לקיים דיון בחקירות ספציפיות.

ניתן להתרשם שהנושאים הללו מטופלים באופן שוטף על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת, אף שזרם היוזמות הללו הולך ומתגבר, ככל שההתנהלות הממשלתית והקואליציונית חורגת מקווי התנהלות שלטונית מקובלים, מגמה שסביר להניח שרק תלך ותתגבר ככל שהבחירות מתקרבות.

במצב נורמלי של התנהלות שלטונית שפויה, לא צריך כלל להסביר מדוע אסור לכנסת להשתמש בסמכויות הפיקוח שלה על מנת להתערב בחקירות פליליות תלויות ועומדות, או עניינים ספציפיים התלויים ועומדים בהליך משפטי

אין שום הוראה פורמלית שאוסרת על הכנסת מלקיים דיונים בנושאים הללו – לא חוק יסוד, לא חוק ואף לא הוראה בתקנון הכנסת. ועם זאת, במצב נורמלי של התנהלות שלטונית שפויה של הכנסת ושל הקואליציה, לא צריך כלל להסביר מדוע אסור לכנסת להשתמש בסמכויות הפיקוח שלה על מנת להתערב בנושאים פרטניים – חקירות פליליות תלויות ועומדות, או עניינים ספציפיים התלויים ועומדים בהליך משפטי, בבג"ץ או בבית משפט אחר. לא לשם כך נועדו סמכויות הפיקוח של הכנסת על הרשות המבצעת ועל הרשות השופטת.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בוועדת חוקה של הכנסת, 30 בספטמבר 2025 (צילום: אורן בן חקון/פלאש90)

"קיום או עריכת דיונים מסוג זה", כתבה היועצת המשפטית לממשלה במכתבה אתמול, "לצד דרישות למידע פרטני מתוך התיקים, פוגע באופן מהותי בעיקרון היסוד של הפרדת הרשויות. אלו יוזמות שנועדו, הלכה למעשה, להשפיע על הליכים פליליים תלויים ועומדים, להביא לשיבוש החקירה ולהרתיע עובדי ציבור מלמלא את מלאכתם".

אנשי משרד המשפטים – המשתתפים כעניין שבשגרה בדיונים בוועדות הכנסת – אכן זוכים ליחס קשוח ובוטה מצד חלק מחברי הכנסת. זו תופעה מכוערת במיוחד. אך ניתן לקטלג אותה בעולם סגנון ההתנהלות, ולא כאסון משטרי המחייב צלצול בפעמוני האזעקה.

ובעניין ניסיונות ההתערבות של הח"כים בתיקים משפטיים פרטניים: אנשי משרד המשפטים צריכים פשוט לסרב לכל דרישה למסירת חומר, מידע או מסמכים, בנושאים הללו. סירוב כזה מצוי לא רק בתחום סמכותם, אלא שזוהי חובתם המקצועית.

אנשי משרד המשפטים צריכים פשוט לסרב לכל דרישה למסירת חומר, מידע או מסמכים, בנושאים הללו. סירוב כזה מצוי לא רק בתחום סמכותם, אלא שזוהי חובתם המקצועית