מערכת הבחירות הקרובה, שצפויה להתקיים במהלך השנה, תיערך בנסיבות יוצאות דופן. לראשונה, יידרש הציבור לבחור את הנהגתו לאחר טבח ה-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל – אירועים שצרבו טראומה אישית וקולקטיבית. במקביל, אלו יהיו הבחירות הראשונות שיתקיימו בעידן בו כלי בינה המלאכותית יאפשרו לכל אחד ליצור ולהפיץ מידע כוזב בתחכום ובהיקף חסרי תקדים.
שני האיומים הללו מעלים באופן משמעותי את הסיכון לכך שגורמים שונים – מבית ומחוץ – יבקשו להפיץ מידע כוזב במטרה להתערב במערכת הבחירות ולהטות את תוצאותיה. מול מציאות זו, מדינת ישראל נדרשת לחזק את חסינותה של החברה כולה מפני דיסאינפורמציה פוליטית.
עם זאת, אילו היה עליה למקד את מאמציה בקבוצת אוכלוסייה אחת בלבד, הבחירה המתבקשת היא דור ה-Z, שיצעד לראשונה לקלפיות בבחירות האלו. זוהי האוכלוסייה הפגיעה יותר מכל להשפעות של דיסאינפורמציה פוליטית וזאת משתי סיבות מרכזיות.
על ישראל לחזק את חסינות החברה כולה לדיסאינפורמציה פוליטית, אך ראוי למקד מאמץ בקבוצת דור ה-Z, שיצעד לראשונה לקלפיות. זוהי האוכלוסייה הפגיעה מכל להשפעות מידע פוליטי כוזב
ראשית, שורת מחקרים שנעשו בעולם בשנים האחרונות מוכיחה בצורה חד-משמעית: בני דור ה-Z הם אומנם בעלי הביטחון הגבוה ביותר ביכולתם לזהות מידע כוזב, אך יכולתם לעשות זאת בפועל, בהשוואה למבוגרים, היא דווקא נמוכה יותר.
בארה"ב, למשל, 60% מהצעירים בני 13-17 מאמינים בתיאוריית קונספירציה כלשהי, לעומת 49% בלבד מהמבוגרים. אחד ההסברים האפשריים לכך הוא שבני נוער, בניגוד להורים או לסבים שלהם, רגילים לצרוך את המידע החדשותי שלהם מהרשתות החברתיות, שמטשטשות את ההבדלים בין ידיעות מגופים מהימנים, דעות אישיות ותוכן פרסומי.
סיבה נוספת היא, שהאוכלוסייה הצעירה בישראל נמצאת בנקודת שבר נפשית משמעותית, שנמשכת כבר כמה שנים: מדובר בדור שגיל ההתבגרות שלו עוצב מהסגרים ומהלמידה מרחוק של תקופת הקורונה. הם גם אלו שביום הטבח ירדו דרומה להציל את המדינה מהאסון המתפתח ונושאים בעיקר הנטל הצבאי, הכלכלי והחברתי של המלחמה.
האירועים הללו גובים מהם מחיר נפשי משמעותי: 50% מבני ה-18-34 דיווחו על הרעה במצבם הנפשי בשל המלחמה ואחוז בני 18-24 בעלי תסמיני פוסט-טראומה עלה מ-25% לפני המלחמה ל-42% במהלכה.
שורת מחקרים שנעשו בעולם בשנים האחרונות מוכיחה: בני דור ה-Z הם אומנם בעלי הביטחון הגבוה ביותר ביכולתם לזהות מידע כוזב, אך יכולתם לעשות זאת בפועל, בהשוואה למבוגרים, דווקא נמוכה יותר
אנשים החווים מצוקה נפשית עלולים להיות בעלי סיכון גבוה יותר להיחשף למידע כוזב ולהאמין לו – זאת, מפני שאנשים לא רק מאמינים יותר למידע שמחזק את תפיסות עולמם, אלא מפני שהם גם נמשכים יותר למידע שנותן להם הקלה רגשית או תחושה של ודאות, בזמנים של אי יציבות או משבר.
בהקשר הזה, יכולתן של תיאוריות קונספירציה להציע הסברים פשטניים לאירועים חסרי תקדים או מורכבים, כגון מגפת הקורונה או אסון ה-11 בספטמבר, הופכת אותן לפופולריות במיוחד.
המציאות הזו צריכה להוביל את ישראל לקבל את ההחלטה המתבקשת, לחזק את חסינות האוכלוסייה הצעירה מפני מידע כוזב פוליטי. עם זאת, לישראל, שעד היום הסתפקה במתן אזהרה כללית לציבור בסגנון "אל תשתפו פייק ניוז", אין את הניסיון הנחוץ איך לעשות זאת בהצלחה. קמפיין ציבורי בנושא הזה שהושק בבריטניה עשוי להציע לה כיוון פעולה אפשרי.
בשנים 2025-2024, רשות התקשורת הלאומית (Ofcom), נציבות הבחירות וארגון החברה האזרחית Shout Out UK השיקו את הקמפיין DISMISS – בין היתר לקראת הבחירות הכלליות שהתקיימו במדינה ביולי 2024. הקמפיין נועד להקנות לצעירים את כישורים הנדרשים כדי להתמודד עם דיסאינפורמציה, חשבונות בוטים, תכני דיפ פייק ומניפולציות פוליטיות נוספות.
מי שחווה מצוקה נפשית עלול להיות בסיכון גבוה יותר להיחשף ולהאמין למידע כוזב. אנשים לא רק מאמינים יותר למידע שמחזק את תפיסות עולמם, אלא גם נמשכים למידע שנותן להם הקלה רגשית או תחושת ודאות
הקמפיין עלה לאוויר לאחר סדנאות מיקוד בשיתוף צעירים, וכלל בעיקר פרסום סרטונים קצרים. הקמפיין נחל הצלחה גדולה, כשלתכניו נחשפו יותר משישה מיליון איש – פי עשרים מהיעד המקורי שהציבו ראשי הקמפיין.
מעבר לחשיפה הגדולה, הקמפיין גם הצליח בהשגת מטרתו: בקבוצת מיקוד שהתקיימה חמישה חודשים לאחר שהסתיים, כל המשתתפים הצליחו להבחין נכונה בין תכני דיפ פייק לתכנים אותנטיים. רבים מהמשתתפים גם העידו, כי הם בודקים לעיתים יותר תכופות תכנים שנחשפו אליהם ברשתות החברתיות.
הקמפיין הבריטי מציג לישראל מסקנה ברורה: ההתמודדות עם הפצת מידע כוזב איננה פעולה קצרה וחד פעמית, אלא תהליך מתמשך, המחייב שיתוף פעולה בין הממשלה, החברה האזרחית והרשתות החברתיות עצמן.
התהליך הזה גם הופך את הצעירים מקהל היעד של הקמפיין לשותפים פעילים בעיצובו ובהצלחתו. יישום קמפיין דומה בישראל יצריך ביצוע התאמות למציאות המקומית: בראש ובראשונה, יש להבחין בין צעירים יהודים, שמשתמשים בעיקר בווטסאפ ובטלגרם, לצעירים ערביים, שמסתמכים הרבה יותר על אינסטגרם.
תשומת לב מיוחדת צריכה להינתן גם לנשים צעירות, שחוות פגיעות נפשית רבה יותר בהשוואה לצעירים, ולכן עלולות להיות חשופות יותר להשפעות הדיסאינפורמציה.
הקמפיין הבריטי מציג לישראל מסקנה ברורה: ההתמודדות עם הפצת מידע כוזב איננה פעולה קצרה וחד פעמית, אלא תהליך מתמשך, המחייב שיתוף פעולה בין הממשלה, החברה האזרחית והרשתות החברתיות עצמן
קמפיין ישראלי מוצלח להגנה על דור ה-Z מהשפעות הדיסאינפורמציה ישמש צעד ראשון בחיזוק הדמוקרטיה הישראלית, בעידן בו החברה תתמודד עם סוגיות הרות גורל בימים שלאחר המלחמה.
אופיר בראל הוא ראש צוות המחקר למדיניות סייבר ו-AI בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב. תחום ההתמחות שלו הוא חקר מבצעי השפעה ודיסאינפורמציה והוא מרצה בנושא הזה לארגונים ולקהל הרחב.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו