קריאת הקרב שהשמיע עו"ד אילן בומבך, בשמם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ומפלגת הליכוד נגד מינויה של עו"ד יפעת סימינובסקי ליועצת המשפטית של ועדת הבחירות המרכזית, איננה אירוע נקודתי. זהו אות הפתיחה למאבק שהליכוד ונתניהו עשויים לקיים לאורך כל עונת הבחירות, במטרה לפגוע באמון הציבור בטוהר הבחירות ובתוצאותיהן.

לאחר שלושה ימים של חלופת מכתבים אינטנסיבית בין עו"ד בומבך, המייצג את נתניהו והליכוד, לבין השופט נעם סולברג, המשמש יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, התוצאה היא שמבחינה ציבורית ועדת הבחירות המרכזית הפכה להיות חלק ממערכת המשפט, שנגדה מנהלת ממשלת נתניהו מלחמת חורמה.

כפי שבית המשפט העליון והיועצת המשפטית לממשלה הם מטרות לגיטימיות למתקפות ציבוריות, כעת גם ועדת הבחירות המרכזית.

המכתבים של בומבך מתאפיינים בטון בוטה הולך ומסלים. ההבדל הוא שהפעם הנמען, סולברג, החליט שלא להחריש, ובמכתבי התשובה שלו העמיד אותו במקומו

בחודש ינואר האחרון סיים עו"ד דין ליבנה את תפקידו כיועץ המשפטי של ועדת הבחירות המרכזית, לאחר 13 שנים בתפקיד. ועדת הבחירות קיימה הליך מכרזי ובסופו בחרה, לפני ימים אחדים, בעו"ד סימינובסקי לתפקיד. בליכוד החליטו לסמן אותה – והבחירה בה היוותה אות לטענות שהעלה בומבך.

המכתבים של בומבך מתאפיינים בטון בוטה הולך ומסלים. ההבדל הוא שהפעם הנמען, סולברג, החליט שלא להחריש, ובמכתבי התשובה שלו העמיד אותו במקומו.

עו"ד אילן בומבך בבית המשפט העליון בדיון על העתירות נגד "חוק טבריה", 30 ביולי 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כבר במכתבו הראשון, מיום ראשון האחרון, העלה בומבך טענה שגויה. לטענתו חוק שירות המדינה (מינויים) מחייב את ועדת הבחירות המרכזית להיוועץ עם נציב שירות המדינה טרם עריכת המכרז, והיוועצות כזו עם ממלא מקום הנציב, פרופסור דניאל הרשקוביץ, לא התקיימה. "מחדל מלעמוד בחובה, על מלוא דקדוקיה, צפוי להוביל לפגם היורד לשורש הליכי המכרז", הדגיש בומבך.

אלא שהוא עצמו לא דקדק בהוראות החוק. סולברג השיב לו כי בהליכי מכרז אין כל חובת היוועצות עם הנציב. ההיוועצות עם הנציב חלה ביחס לקביעת כללי המכרז – וכאשר אסתר חיות פרסמה את הכללים במרץ 2017, במסגרת תפקידה אז כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, היא אכן קיימה את חובת ההיוועצות.

אך כפי שהסביר סולברג, חובת ההיוועצות חלה "בקביעת הכללים, אך לא ביישומם הקונקרטי". סולברג חתם: "לא מצאתי בסיס לנטען ולמבוקש בפנייתך".

סולברג החליט להסיר את הכפפות, ולדבר בלשון שאינה מקובלת בקרב שופטים: "קיבלתי אמש את פנייתך", הוא כתב לבומבך, "'קראתיה פעם ופעמיים, נתתי דעתי על טענותיך, אך דומני כי אינן מבוססות בדין, ולא בעובדה"

אל מול עלבון מקצועי כזה, לא עורך דין כבומבך יחריש. כעת הוא זנח את טענתו בעניין חובת ההיוועצות, ועבר להתלונן על הרכב ועדת המכרזים ועל הבחירה בעו"ד סימינובסקי. "כמעט וניתן להתבלבל – האם יועצת משפטית נבחרה? או שמא מומחית לטכנולוגיה ולסייבר?" הוא לגלג. לטענתו, סימינובסקי אינה עומדת בדרישות הסף לתפקיד, מאחר שבארבע השנים האחרונות היא לא עבדה בתפקיד משפטי אלא שימשה יועצת לניהול סיכונים בחברת אינטל.

כאן עשה בומבך טעות משפטית נוספת: "מרשיי", הוא כתב בהתייחס לנתניהו ולליכוד, "מוטרדים מכך שנבחרה עורכת דין בהליך שטיבו לא ידוע, תוך שהיא מועדפת על פני מועמדים בעלי ניסיון רב ועשיר במשפט מנהלי ובדיני בחירות".

נעם סולברג בבית הנשיא בירושלים, 13 בפברואר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בומבך לא ציין מיהם אותם מועמדים שהתמודדו במכרז והפסידו, וממילא הוא אינו מייצג אותם. בכך חשף בומבך כי לגורמים שאותם הוא מייצג – נתניהו והליכוד – כלל אין זכות עמידה להשמיע טענות בעניין זה, מאחר שקיימים לכאורה נפגעים קונקרטיים מהתקלות שאירעו כביכול בהליכי המכרז, והם בחרו שלא להשמיע את קולם.

סולברג החליט להסיר את הכפפות, ולדבר בלשון שאינה מקובלת בקרב שופטים: "קיבלתי אמש את פנייתך", הוא כתב לבומבך אתמול, "'קראתיה פעם ופעמיים, נתתי דעתי על טענותיך, אך דומני כי אינן מבוססות בדין, ולא בעובדה; טענות שגויות". שזה בעברית פשוטה: חבר, אתה לא בכיוון.

יו"ר ועדת הבחירות הסביר בסבלנות כי בוועדת המכרזים ישבו הוא עצמו כיו"ר, מנכ"לית ועדת הבחירות אורלי עדס, היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק והשופט בדימוס ניל הנדל כנציג ציבור. הטענה שסימינובסקי אינה עומדת בתנאי הסף לתפקיד – נדחתה.

יש להניח שהעתירה – שאמורה להיות מוגשת לבית המשפט המחוזי ולא לבג"ץ – תידחה על הסף, בשל היעדר זכות עמידה. אם יוחלט לדון בה לגופה, יהיה בכך משום פריווילגיה שיפוטית הניתנת לנציגי השלטון, לפנים משורת הדין

"אף אני עיינתי במסמכים ומצאתיה ממלאת אחר תנאי הסף ככתבם וכלשונם – ולמעלה מכך", כתב סולברג, והוסיף עוד עלבון המכוון היישר לבטן הרכה של בומבך: "ראוי, במבט צופה פני עתיד, כי תלמד את הנושא לאשורו, בטרם תטען טענות בעלמא הנוגעות לאדם זה או אחר".

בומבך מיהר להגיב. "שולחיי והח"מ מתקשים לקבל את הנזיפה שספגו, כאילו לא למדו את הנושא לאשורו, כי לא התבססו על תשתית עובדתית נכונה וממצה, וכי טענותיהם נטענו בעלמא. מכתבנו הקודם העלה שורה של תמיהות ושאלות ענייניות בנוגע לעורכת הדין סימינובסקי, ותמיהות אלה נותרו על כנן גם למקרא מכתב התשובה של כבודו".

עו"ד יפעת סימינובסקי,שמשמשת גם כחובשת בכירה במד"א, 2025 (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של אינטל)

ובהמשך המכתב: "מכתבו של כבודו כלל הכפשה אישית, מצערת ומיותרת, שבכל הכבוד לא היה לה כל מקום. שולחיי סבורים כי זה בדיוק תפקידם – לשאול את השאלות הקשות והנוקבות, מתוך הבנה כי ועדת הבחירות היא אורגן חשוב בדמוקרטיה הישראלית".

האורגן הזה מצוי כעת תחת התקפה מצד מפלגת השלטון. הצעד הבא, הצפוי בטווח הזמן המיידי, הוא עתירה לבית המשפט בדרישה לבטל את מינויה של סימינובסקי לתפקיד היועצת המשפטית של ועדת הבחירות.

יש להניח שהעתירה – שאמורה להיות מוגשת לבית המשפט המחוזי ולא לבג"ץ – תידחה על הסף, בשל היעדר זכות עמידה. אם יוחלט לדון בה לגופה, יהיה בכך משום פריווילגיה שיפוטית הניתנת לנציגי השלטון, לפנים משורת הדין.

ועדת הבחירות המרכזית צריכה להתכונן: ההתקפה השלטונית עליה עשויה להיות במגוון דרכים ורבדים. שורה ארוכה של החלטות, ניהוליות ושיפוטיות, צפויות בחודשים הקרובים במסגרת מערכת הבחירות.

עובדי הוועדה, ובראשם השופט סולברג עצמו, יידרשו להפגין עמידה איתנה, כדי לוודא שהליכי הבחירות יתנהלו כדין, מתחילתם ועד סופם, ושההליך הדמוקרטי הקריטי בתולדות המדינה לא ישובש

עובדי הוועדה, ובראשם השופט סולברג עצמו, יידרשו להפגין עמידה איתנה, כדי לוודא שהליכי הבחירות יתנהלו כדין, מתחילתם ועד סופם, ושההליך הדמוקרטי הקריטי בתולדות המדינה לא ישובש.