כיוון ש"גיוס חרדים הוא תהליך חברתי ארוך ומורכב" כדאי שיתחיל כבר היום. בצורת חוק ולצדו שינוי תפיסתי הדרגתי. הרי שנים כה ארוכות של אי הסדרת העניין רק העמיקו את הצורך, את הקרע ואת הקצנת החרדים הסרבנים. אבותיהם של רבים מהם שירתו בצבא. וזה התהליך המסוכן באמת.

מסכימה שאין דרך לשכנע את הביביסטים, החרדים והמשיחיים. קהלי היעד צריכים להיות אנשי הימין האחר (להלן: המתון, הערכי, המתגייס), אנשי המרכז-שמאל האדיש (להלן: אלו שעדיין מחכים לראות מה יהיה), ושותפינו הטבעיים (להלן: הערבים שטרם התייאשו סופית). בבחירות 96' נתניהו ניצח בזכות 30,000 מתנדנדים. זה הקול!! (להלן: זו אינה שגיאת כתיב..)

תודה על הפירוט המטלטל

עכשיו, כשזה כבר כלכך שקוף שהכל כלכך רקוב
צדק האב השכול האומלל
לא חלילה בהאשימו את החיילים הצעירים במותם – אלא את עצמו.
אותנו. הוריהם המבוגרים. השולחים אותם לשדה הקרב המקולל. המחולל.

הדבר היחיד שייזכר מאמש הוא שהיו שני טקסים. שני ייצוגים לשתי תפיסות שונות. הלאומי – לא היה לאומי. היה עממי. אנושי, קורע לב ורגיש, מנסה לתפוס את כל הקצוות (מחיאות כפיים נשמעו גם להתרגשותה של ערין חבקה)
הממלכתי – לא היה ממלכתי. היה הסברתי. מהונדס, מנסה להחזיק קרוב את מי שעוד מאמין שבכוח ננצח

מי שהפך לפוליטי את היסוד הדמוקרטי, את הגיוס לצה"ל, את השבת החטופים, קיבל שני מחנות שתהום ביניהם "קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת". וזה אסוננו