כיאה לסערה שנוצרה סביב עתירה לבג"ץ, שעניינה חופש הביטוי וכפועל יוצא מכך גם החופש להפגין, נשמעו בימים האחרונים שורה של הצהרות והתבטאויות חסרות תקדים הנוגעות למקומו של בית המשפט במארג השלטון, לחוקיות פעולתה של המשטרה ולעקרון שלטון החוק עצמו. קצב האירועים מסחרר, ולכן כדאי לעשות סדר, בעיקר לנוכח חשיבות הדברים.

שלושה משופטי בית המשפט העליון, ובראשם הנשיא יצחק עמית, כתבו בהחלטה רשמית שלהם, שפורסמה במהלך השבת, כי מהראיות שהוצגו לפניהם עולה שמשטרת ישראל אינה טורחת לאכוף את הנחיות פיקוד העורף האוסרות על התקהלויות במרחב הציבורי נוכח מצב החירום הביטחוני, אלא בהקשר אחד בלבד: באכיפה אגרסיבית כלפי הפגנות מחאה נגד הממשלה ונגד המשך המלחמה שישראל מנהלת עם איראן וחזבאללה.

אי אפשר להמהם ולעבור לסדר היום, כאשר אפילו בית המשפט העליון כבר אינו יכול שלא להסיק את מה שיודע כל אזרח שנתקל בכוחות שיטור בשנים האחרונות: האכיפה המשטרתית היא בררנית, ומושפעת באופן דרמטי מסדר היום הפוליטי של השר הממונה עליה, איתמר בן גביר.

אי אפשר להמהם ולעבור לסדר היום, כאשר אפילו בית המשפט העליון כבר אינו יכול שלא להסיק את מה שיודע כל אזרח שנתקל בכוחות שיטור בשנים האחרונות: האכיפה המשטרתית היא בררנית

ביחס לטענות שהמשטרה אינה אוכפת התקהלויות ענק באזורי בילוי במהלך סוף השבוע, כתב פיקוד העורף בהודעתו לבית המשפט, שהוגשה בשבת: "כל אירועי ההתקהלות שהוצגו על ידי העותרים מהווים חריגות והפרות של ההנחיות […] העובדה שאין אכיפה במקומות האלו לא משנה מתוקפן של אותן הנחיות ואינה מאפשרת למידה מהן לצורך קבלת החרגות להתקהלות".

וכך כתבו בהחלטתם השופטים יצחק עמית, חאלד כבוב ויחיאל כשר: "משמעות הדברים היא שהאכיפה המשטרתית של הנחיות פיקוד העורף מבוצעת נגד הפגנות מחאה, אך לא כלפי מקומות ואירועים אחרים. מצב זה קשה להלום".

הפגנה נגד הממשלה והמלחמה באיראן בכיכר הבימה בתל אביב, 4 באפריל 2026 (צילום: פלאש90)

קשה אולי להלום, אבל מוטב לפקוח את העיניים אל מול המציאות. וזה בדיוק מה שרואים כעת השופטים מול עיניהם – משטרה שהחליטה לחנוק את הפגנות המחאה נגד הממשלה ונגד המלחמה, כי ההפגנות אינן מוצאות חן בעיני השלטון. התנהגות שמתאימה לכוחות שיטור במדינות דיקטטוריות, לא בדמוקרטיות תוססות.

הזווית הפוליטית כמובן שקופה: השלטון מעוניין שלא יתקיימו הפגנות, ושאם כן יתקיימו – זה יקרה רק בזכות הגיבוי שנותן בג"ץ למחאות ה"שמאלניות", מה שייתן חומר בעירה מצוין ל"בייס" הפוליטי.

את ההתבטאות הזו של בית המשפט כלפי משטרת ישראל כדאי לזכור גם בשבוע הבא, בעת שהרכב מורחב של בית המשפט יתכנס לדון בעתירות להדחתו של בן גביר מכהונתו, ואל מול זעקות השבר הצפויות מכיוון הפוליטיקאים נוכח הצעד הפוטנציאלי שהשופטים ישקלו לנקוט.

ההתבטאות השנייה שאי אפשר לעבור עליה בשתיקה, היא של הרב הראשי לישראל לשעבר, יצחק יוסף. נדמה שהפעם הצליח הרב הראשי לשעבר לרדת נמוך יותר אפילו ביחס לעצמו

ההתבטאות השנייה שאי אפשר לעבור עליה בשתיקה, היא של הרב הראשי לישראל לשעבר, יצחק יוסף. על אף שהוא נושא על גבו שובל ארוך של השתלחויות בבית המשפט העליון, נדמה שהפעם הצליח הרב הראשי לשעבר לרדת נמוך יותר אפילו ביחס לעצמו.

בעקבות העובדה שבית המשפט ניהל במהלך השבת את עתירת האגודה לזכויות האזרח – קיבל הודעות ותגובות מהצדדים ונתן החלטות – אמר יוסף במהלך דרשה מצולמת במוצאי שבת ש"השופטים כופרים, הקדוש ברוך הוא ישמיד אותם, יהרוג אותם".

המנהיג הרוחני של ש"ס, הרב יצחק יוסף, בדרשה השבועית בבית הכנסת "יזדים" בירושלים, 7 ביוני 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

אלה אינם דברי נאצה "סטנדרטיים" שהורגלנו לשמוע מכיוונם של רבנים המתיימרים להנהיג חלקים מהציבור הדתי והחרדי בארץ. זהו סוג חדש של דיבור, המדמה את שופטי בית המשפט העליון לגרועים שבאויבים. מיותר לציין כי זוהי גם עבירה פלילית ברורה.

התנועה לאיכות השלטון מיהרה לפנות אתמול ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה ולפרקליט המדינה עמית איסמן, בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד יוסף בחשד לעבירות המרדה, הסתה לאלימות וכן זילות בית המשפט והעלבת עובד ציבור. "אל לרשויות אכיפת החוק לעמוד מנגד אל מול אמירות חמורות ומסיתות אלו", כתבה התנועה במכתבה.

מערכת בתי המשפט נבהלה מהביקורת שהופנתה כלפיה על כך שפעלה, שומו שמיים, במהלך השבת, ופרסמה הודעה מטעמה המבהירה כי הפרקליטות, המשטרה ופיקוד העורף לא מסרו עמדה מסודרת לקראת הדיון הבהול שהתקיים בעתירה ביום שישי בצוהריים ואף לא במהלכו, והתעקשו שהעמדה תימסר במהלך יום שבת.

אין שום סיבה להתנצל על כך שבג"ץ פועל במתכונת רצופה. מאז ומעולם, זהו אחד מעקרונות היסוד של בית המשפט הגבוה לצדק – העובדה שהוא אינו סוגר את שעריו לעולם

השופטים, הובהר בהודעה, היו אלה שסירבו לקיים דיון בבית המשפט במהלך השבת, וההחלטות ניתנו בהתייעצות טלפונית של השופטים, ובלא שאף עובד של מערכת בתי המשפט הוזעק אל מקום עבודתו. מערכת בתי המשפט ציינה: "מדובר בסוגייה של פיקוח נפש הקשורה לביטחונם של המפגינים והשוטרים".

ההודעה האפולוגטית הזו הייתה טעות מצד הנהלת בתי המשפט מראשיתה ועד סופה. אין שום סיבה להתנצל על כך שבג"ץ פועל במתכונת רצופה. מאז ומעולם, זהו אחד מעקרונות היסוד של בית המשפט הגבוה לצדק – העובדה שהוא אינו סוגר את שעריו לעולם; לא בלילות, לא בשבתות, לא בחגים, לא במלחמות ולא בחופשות.

שוטרים מתעמתים עם מפגינים נגד הממשלה והמלחמה באיראן בכיכר הבימה בתל אביב, 4 באפריל 2026 (צילום: פלאש90)

בג"ץ פתוח לעולם בפני האזרח, גם אם הבניין עצמו סגור: שופט תורן נמצא בביתו בכוננות, וההיסטוריה המשפטית שלנו רצופה מקרים שבהם עורך דין טרדן נקש על דלתו של שופט מנומנם עם עתירה בהולה, וקיבל צו ביניים בכתב יד על שולי עתירתו.

הגישה המהוססת הזו היוותה איתות לתקיפה עבור שר המשפטים, יריב לוין. הלה אינו מחמיץ הזדמנות ואינו חוסך מאמצים בזריעת הרס נוסף במערכת המשפט ובאמון הציבור כלפיה, במסגרת קמפיין השנאה המתמשך שלו. מכתבו של לוין, ששוגר אתמול אל ממלא מקום ראש המטה לביטחון לאומי גיל רייך, מהווה קריאה מפורשת ומופקרת מצד השר לרשויות המדינה להפר בגלוי את החלטת בג"ץ.

במוצאי שבת קבע בג"ץ, בצו ביניים, כי בניגוד לעמדת פיקוד העורף על המשטרה לאפשר הפגנה בכיכר הבימה שתכלול לא פחות מ־600 איש, ובתל אביב, ירושלים וחיפה לא פחות מ־150 איש. זאת לאחר שפרקליטות המדינה הודיעה כי עמדת פיקוד העורף לא נבחנה על ידי גורם משפטי כלשהו קודם שנמסרה לעורכי הדין טל חסין ועודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח.

במבט לאחור, דבריו המופקרים של לוין עלולים להיראות כשלב נוסף, משמעותי וברור כשמש בהידרדרות המשטרית בישראל

משמעות החלטת בג"ץ הייתה כי יש לאזן בין צורכי הביטחון לבין המבחנים המקובלים בדבר זכויות האדם, ובפרט זכות היסוד להפגין, גם ואולי דווקא בעת מלחמה ובפתח תקופת בחירות.

על כך כתב לוין לממלא מקום ראש המל"ל: "ההחלטה התקבלה תוך שלשופטים אין את המומחיות הנדרשת בעניין זה, ומשעה שמדובר בראש ובראשונה בסוגיה מקצועית של ניהול סיכונים ושל ביטחון וחיי אדם". משכך, קרא שר המשפטים של מדינת ישראל, "יש להעלות בפני הקבינט הצעת החלטה לפיה יונחו המשטרה וכלל הגורמים הרלוונטיים לקיים את הנחיות פיקוד העורף כפי שניתנו, זאת כמענה להתנהלות המופקרת של שופטי בג"ץ".

שר המשפטים יריב לוין בכנס "בשבע" בירושלים, 16 בפברואר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

במציאות קרובה יותר לנורמלית, קל היה להגדיר את דבריו המופקרים הללו כשפל חדש מצד השר הממונה על מערכת המשפט. אך ביריב לוין עסקינן, האיש שדאג להחליף מנעולים בלשכת היועצת המשפטית בתל אביב, בטענה שצו בג"ץ שמנע את פיטוריה אינו תקף. וכך מתנרמלת גם קריאה מפורשת של שר בכיר בממשלה להפר החלטה מפורשת של בית המשפט.

במבט לאחור הצעד הזה עלול להיראות כשלב נוסף, משמעותי וברור כשמש בהידרדרות המשטרית בישראל.