מכתבם של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן ששוגר אמש (ראשון) בשעת ערב מאוחרת אל היועצת המשפטית לנשיא המדינה, עו"ד מיכל צוק-שפיר, הוא הגרסה הכי מנומסת שניתן להעלות על הדעת לתשובה שלילית להצעת הנשיא יצחק הרצוג.

בשבוע שעבר הציע הרצוג ליועצת המשפטית ולסנגוריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לקיים משא ומתן להסדר טיעון, תחת חסותו. זאת, על מנת שיוכל להימנע מלדון ולהכריע בבקשתו של נתניהו לחנינה, שאיננה אלא בקשה לביטול משפטו בתיקי האלפים, שעודנו מתנהל. הצעתו של הרצוג איננה נקייה מפגמים וספק אם היא מתיישבת עם סמכותו הייחודית של הנשיא לחון עבריינים.

ליועצת ולפרקליט המדינה לקח כמה ימים למצוא את הטון המדויק של תשובתם. מצד אחד, המכתב מתאפיין בגישה אולטרה-ממלכתית, המבקשת לא לפגוע ולו בעקיפין בהרצוג או במוסד הנשיאות;

היועצת מבהירה כי היא איננה מוכנה לזוז מעמדתה הנושנה, שלפיה דלתה של התביעה הכללית פתוחה תמיד לקיום מו"מ להסדר טיעון, אך היא איננה מוכנה להכניס את עצמה ואת צוות התביעה לסד של לחצים

ומצד שני, היועצת מבהירה כי היא איננה מוכנה לזוז מעמדתה הנושנה, שלפיה דלתה של התביעה הכללית פתוחה תמיד לקיום מו"מ להסדר טיעון, אך היא איננה מוכנה להכניס את עצמה ואת צוות התביעה לסד של לחצים שתכליתם להבטיח תוצאה נוחה לנאשם.

תשובת היועמ"שית ופרקליט המדינה לנשיא המדינה יצחק הרצוג בעניין יוזמתו לנהל מו"מ עם נציגי בנימין נתניהו בעניין משפטו הפלילי. 3 במאי 2026 (לחצו להגדלה)

"היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה מעריכים את מאמצי כבוד הנשיא להביא את התיקים להסדר", כתב בשם השניים ד"ר יונתן קרמר, עוזר ראשי בלשכת היועצת, "ומבקשים להודיע לכבוד הנשיא כי המאשימה נכונה לקיים שיח עם ההגנה לגיבוש הסדר טיעון ראוי, ובלבד שלא יהיו תנאים מוקדמים לשיח, ומבלי לפגוע בהתקדמות המשפט, כמקובל.

"בעת הזו לא נתייחס לסוגיות נוספות ובהן מתכונת השיח, אופן השיח ומיקומו".

הנה הדגשים העיקריים ביחס לטקסט הזה, המקפל בתוכו לא מעט, אף שהוא מקמץ במילים.

המונח החשוב ביותר במכתב הוא "הסדר טיעון ראוי". היועצת המשפטית ופרקליט המדינה מבהירים כי אם יקוים דיאלוג, הוא נכנס לקטגוריה המקובלת של מו"מ לקראת הסדר טיעון. הרצוג נמנע מלהשתמש במונח הזה. במכתבה של צוק-שפיר מהשבוע שעבר דובר על "הגעה להסכמות" ועל "שיח מאחה שסופו בהסדר".

המונח החשוב ביותר במכתב הוא "הסדר טיעון ראוי". היועצת המשפטית ופרקליט המדינה מבהירים כי אם יקוים דיאלוג, הוא נכנס לקטגוריה המקובלת של מו"מ לקראת הסדר

המילה "ראוי" מחייבת התייחסות נפרדת. התביעה נכונה לקיים מו"מ לגיבוש הסדר טיעון, אך היא עומדת על כך שההסדר יהיה ראוי. ובמילים אחרות – רק אם הצדדים יגיעו להבנות המשקפות הסדר ראוי מבחינת התביעה, יהיה הסכם.

ראשי מערכת התביעה אינם מתחייבים שהמו"מ, ככל שיתקיים, אכן יוביל בהכרח להסדר. אין בכוונתם להתגמש ולהתכופף יתר על המידה, רק בשם הרצון הנשיאותי להגיע ל"הסכמות". זו עמדה ראויה לשבח מצד היועצת והפרקליט, המשקפת חוסן ועצמאות מוסדית אל מול הלחצים.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן בדיון בוועדת החוקה של הכנסת, 18 בנובמבר 2024 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

ככל הידוע, סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, טרם השיב לפנייה מבית הנשיא. היועצת המשפטית ופרקליט המדינה מנצלים אפוא את היותם הראשונים להשיב, על מנת להבהיר שני עקרונות הנקבעים עוד לפני הכניסה הפוטנציאלית לחדר הדיונים.

האחד הוא שלא יהיו תנאים מוקדמים לדיאלוג. הדבר מסיר מהשולחן כל אפשרות להתבסס על הנחות מוקדמות, בדבר זניחת סעיף השוחד במסגרת הסדר טיעון, או הסכמה תביעתית להימנע מהטלת קלון. התביעה מבהירה ששום דבר אינו מונח כבר בכיסו של נתניהו בעת הכניסה לחדר.

הנקודה השנייה היא שמשפטו של נתניהו לא ייפסק במהלך קיום המשא ומתן, ככל שאכן יתקיים. עם חידוש עדותו של נתניהו במשפט תיקי האלפים בשבוע שעבר, ניכר כי נתניהו פשוט איננו מעוניין שהמשפט יתקדם מעבר לשלב חקירתו הנגדית.

השלב הנוכחי, שבו יש בידו לעכב את התקדמות המשפט באמצעות ביטול וקיצור ימי דיונים נוכח עיסוקיו הדחופים כראש הממשלה, הוא המצב האופטימלי מבחינת נתניהו

השלב הנוכחי, שבו יש בידו לעכב את התקדמות המשפט באמצעות ביטול וקיצור ימי דיונים נוכח עיסוקיו הדחופים כראש הממשלה, הוא המצב האופטימלי מבחינת נתניהו. מצב זה מעניק בידיו כוח פוטנציאלי רב להפעיל לחץ במטרה לכפות הסדר שייטיב עמו, בין אם ההסדר ייקרא חנינה, עיכוב הליכים או הסדר טיעון.

ראש הממשלה בנימין נתניהו לצד עורך דינו עמית חדד והשרים עידית סילמן ושלמה קרעי בבית המשפט, 15 באוקטובר 2025 (צילום: ראובן קסטרו/פול)

אם משפטו של נתניהו היה נכנס להקפאה נוספת במהלך תקופת קיום הדיאלוג, הכוח הפוטנציאלי הזה היה נשמר ובנוסף היה נוצר מנגנון חדש למריחת זמן, שכן במצב כזה חידושו של המשפט היה שקול להכרזה על כישלון ההידברות.

אם משפטו של נתניהו היה נכנס להקפאה נוספת במהלך תקופת קיום הדיאלוג, היה נוצר מנגנון חדש למריחת זמן, שכן במצב כזה חידושו של המשפט היה שקול להכרזה על כישלון ההידברות

המשפט האחרון במכתבם של היועצת והפרקליט, משקף ככל הנראה את העובדה שהם משיבים בשלילה להצעת הנשיא.

במכתבה של צוק-שפיר נכתב במפורש כי הצדדים "מוזמנים להגיע בהקדם למשכן הנשיא", דהיינו שהשיחות אמורות להתקיים בחסותו של הרצוג עצמו. אך בהרב-מיארה ואיסמן הודפים את היוזמה: "לא נתייחס לסוגיות נוספות ובהן מתכונת השיח, אופן השיח ומיקומו".

אפשר לראות בכך תשובה שלילית, מאחר שלא היו טורחים לכתוב משפט שכזה אילו הייתה להם כוונה להסכים להצעתו של הרצוג.

נשיא המדינה יצחק הרצוג בטקס הנחת זרים ליום הזיכרון לשואה ולגבורה ברחבת גטו ורשה במוזיאון יד ושם. 14 באפריל 2026 (צילום: מעיין טואף / לע"מ )

בקשת החנינה של נתניהו בעוד המשפט מתנהל, והצעתו של הנשיא הרצוג לקיום מו"מ בחסותו, הם שני מהלכים המאיימים לפגוע בסדר הדברים הנורמלי של אכיפת החוק והתנהלות מערכת האכיפה.

היועצת ופרקליט המדינה מסירים מסדר היום, הלכה למעשה, את הצעתו של הנשיא, ולמעשה מאותתים לו: אין לך ברירה, כעת עליך להשלים את המלאכה ולהכריע מה דינה של בקשת החנינה של נתניהו

היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה מסירים מסדר היום, הלכה למעשה, את הצעתו של הנשיא, ולמעשה מאותתים לו: אין לך ברירה, כעת עליך להשלים את המלאכה ולהכריע מה דינה של בקשת החנינה של נתניהו, על מנת לאפשר להליך המשפטי להתקדם באופן ראוי.

בתוך כל האנומליות שמביא איתו ההליך הפלילי נגד ראש הממשלה, מותר גם שמשהו בתהליך הזה בכל זאת יתנהל כסדרו.