בדיוק לפני שנה נערך באוניברסיטת תל אביב כנס שעסק בהיערכות של ישראל לגלי חום קיצוניים. הדובר הראשי היה ליהוק מפתיע: נציג המטה לביטחון לאומי.

ויקטור וייס, ראש מחלקת האקלים במל"ל, סיפר על עבודת המטה שנערכת במל"ל בניסיון להכין את המדינה בכלל, ואת מערכת הביטחון בפרט, להשלכות של גלי חום ההולכים ומתרבים ומקצינים. אחד הדברים שהבנו, סיפר, הוא שמכשירי החשמל שאנחנו משתמשים בהם ונסמכים עליהם לא תוכננו לתפקד בטמפרטורות גבוהות.

"תחשבו מה קורה לטלפון שלכם כשאתם מצמידים אותו לשמשה של האוטו ביום חם", אמר וייס, "הוא פשוט מפסיק לעבוד. לפי יצרני הסלולר, טווח הטמפרטורות של המכשירים מגיע עד 35 מעלות, המצטיינים עד 43. זה אומר שכשנגיע לטמפרטורות מקסימום בגל חום לא תהיה תקשורת. איך גופי החירום וההצלה יידעו לאן להגיע? איך נעביר מידע?"

מה שוייס לא אמר, אבל גלוי לכל, זה שרוב הפעילות של צה"ל נשענת על מכשירי הסלולר הפרטיים של החיילים. אם הם יפסיקו לעבוד בגל חום, עלול להשתרר בצבא כאוס

מה שוייס לא אמר, אבל גלוי לכל, זה שרוב הפעילות של צה"ל נשענת על מכשירי הסלולר הפרטיים של החיילים. אם הם יפסיקו לעבוד בגל חום, עלול להשתרר בצבא כאוס. וזו רק אחת מדוגמאות רבות לקשר ההדוק בין שינוי האקלים לביטחון הלאומי.

שנה אחרי, המל"ל הודיע השבוע שהוא מפסיק לעסוק בשינוי האקלים ובהשפעותיו על הביטחון הלאומי. פורום האקלים שהמל"ל ריכז בהשתתפות נציגים ממשרדי ממשלה ורשויות שונות בוטל; פורום "מודיעין אקלים" שעסק בהשפעות שינוי האקלים על המדינות השכנות ובהשלכות על ביטחון ישראל פוזר אף הוא.

ההודעה נמסרה בצורה לקונית במכתב ששלח ממלא מקום סגן ראש המל"ל, עמיחי סגל, לשורה של משרדי ממשלה. הסברים או נימוקים לא נכללו במכתב.

מה השתנה בין מאי 25' – שבו המל"ל עסק באינטנסיביות במשבר האקלים וראה בו מרכיב חיוני בביטחון ישראל – למאי 26'? דבר אחד בטוח לא השתנה: משבר האקלים לא נעלם. מה שהשתנה זה הפרסונות: ראש המל"ל צחי הנגבי פינה את המקום לגיל רייך, שהוא למעשה ממלא מקום בדרך לתפקיד הבא (ראש המלמ"ב).

סגן ראש המל"ל, תא"ל במילואים איציק בר, שהאמין מאוד בחשיבות העיסוק בהשלכות האקלים על הביטחון, עזב גם הוא. וייס, שהחזיק את תיק האקלים, כנראה זיהה את התהליכים ועזב לפני כמה חודשים. לא מונה לו מחליף. ההודעה כעת הפכה לפומבי את מה שבפועל קרה מוקדם יותר השנה: המל"ל והאקלים כבר לא.

בשנים האחרונות הערכת המצב השנתית של המל"ל שמתארת את האיומים על ביטחון ישראל כללה פרק מיוחד על משבר האקלים. האם המל"ל כבר אינו סבור שמשבר האקלים מהווה איום על הביטחון הלאומי?

גורמים בעולם הביטחון מסבירים שהשאלה מה גבולות האחריות והעיסוק של המל"ל נתונה מאז ומתמיד לפרשנות. לפי הראייה המצמצמת הוא צריך להתרכז בסוגיות הצבאיות־ביטחוניות הקלאסיות, ולפי ראייה רחבה עליו לעסוק בכל מה שמשפיע וישפיע על הביטחון הלאומי – ואין חולק ששינוי האקלים עונה על ההגדרה הזו.

בשנים האחרונות הערכת המצב השנתית של המל"ל שמתארת את האיומים על ביטחון ישראל כללה פרק מיוחד על משבר האקלים. עולה השאלה: האם המל"ל כבר אינו סבור שמשבר האקלים מהווה איום על הביטחון הלאומי? או אולי המל"ל סבור שבכלל אין משבר אקלים? או שהוא פשוט החליט לא לעסוק בסוגייה?

מפגין בדמותו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ קודח אל תוך כדור הארץ במהלך פסגת האקלים של האו"ם, ברזיל, 20 בנובמבר 2025 (צילום: AP Photo/Andre Penner)

מעבר לפן המעשי, יש כאן גם הצהרה: אחרי שבשנים האחרונות חלחלה סוף סוף ההבנה שהסביבה והאקלים משפיעים ורלוונטיים לכל פן בהתנהלות המשק והמדינה – ביטחון, כלכלה, בריאות, מזון, תחבורה – בא המל"ל ומחזיר אותנו לימים שבהם העיסוק בסביבה נתפס כפריבילגיה של מחבקי עצים. זה לא רק מיושן – זה מנותק מהמציאות.

הפתאומיות והשרירותיות של הפרישה מעוררות חשש שמדובר בחלק מרוח התקופה – הרוח הטראמפיסטית שמתחילה לנשב במסדרונות מסוימים של הממשל הישראלי. אחרי 7 באוקטובר, במסגרת מתקפת תיאוריות הקונספירציה, עלתה גם הטענה המגוחכת לפיה מערכת הביטחון הייתה עסוקה מדי בהיערכות למשבר האקלים והזניחה את המשימות החשובות באמת.

זו הייתה הפעם הראשונה שבה מערכת הביטחון וצה"ל – אחד הגופים המזהמים במדינה – הואשמו בסביבתיות יתר. הפרישה של המל"ל מעיסוק באקלים מבטיחה שזו תהיה גם הפעם האחרונה.

שינוי האקלים פוגש את הביטחון הלאומי ועלול לערער אותו כמעט בכל פינה. לאורך ההיסטוריה מלחמות פרצו בגלל מים. מצוקת המים באיראן, בירדן, בסוריה וכמעט בכל המרחב עלולה להשפיע על יציבות המשטרים

המל"ל, כמו המועצה הלאומית לכלכלה, הוא גוף מטה הפועל בתוך משרד ראש הממשלה. הוא אמור לייעץ לראש הממשלה, להניף בפניו דגלים אדומים ולהסב את תשומת לבו לתהליכים המאיימים על הביטחון הלאומי. הוא גם אמור לתכלל את פעולת משרדי הממשלה, להסיר חסמים, לזהות פערים ולקדם פתרונות. כשהוא מזמן דיון, חלה על כל נציגי הממשלה שהוזמנו חובה להגיע, על פי חוק.

אם משבר האקלים היה מטופל היטב על ידי משרדי הממשלה, אולי המל"ל היה יכול להסיר ממנו את ידיו. אבל לנוכח העובדה שהממשלה כולה מפקירה את תחום האקלים, ואף זכתה על כך ממבקר המדינה לציון "בין פיגור לאפס"; שאין חוק אקלים; שהמדינה אינה נערכת להשלכות המשבר; ושהמשרד להגנת הסביבה עובר תהליך של ריסוק מבפנים בידי השרה העומדת בראשו – פרישת המל"ל מעיסוק באקלים מותירה ואקום.

עשן מיתמר לאחר שטיל איראני פגע במתקני בז"ן בחיפה, 16 ביוני 2025. (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

בקיץ 24', כשמלחמה עצימה מול חזבאללה עמדה לפרוץ בכל רגע ותרחישי עלטה נראו כמו איום מוחשי, כינס המל"ל – בתוקף עיסוקו באקלים – סידרה של דיוני חירום כדי למצוא פתרונות לאספקת האנרגיה למשק באמצעות הרחבת השימוש באנרגיה סולארית ואגירה.

הדיונים הללו ביטאו את ההכרה – שרווחה במל"ל כמו גם במשרדי הממשלה האחרים – שאחרי 7 באוקטובר מעבר לאנרגיות מתחדשות ומבוזרות הוא צעד חיוני לביטחון הלאומי. המל"ל עצמו הבין את זה וניסה להוביל את המהלך – ועכשיו הוא פורש מעיסוק בזה. "מעלימים את הסוגייה שכבר הוכרה", אומר גורם שעוסק בתחום, "אבל זה לא אומר שהיא תיעלם".

וייס, כאיש האקלים של המל"ל, היה שותף משמעותי בהובלת התוכנית הממשלתית לביטחון המזון. הפגיעה הקשה במלחמה בחקלאי הדרום והצפון, החרמות מצד כמה מדינות והפגיעה בשרשראות האספקה הגלובאליות תרמו להבנה – במדינות רבות וגם בישראל – שהיכולת לספק מזון לאוכלוסייה אינה מובנת מאליה ויש להיערך אסטרטגית לתרחישים שונים.

משבר האקלים מביא לבצורות, לעקירת אוכלוסיות ולפליטות. קוראים לזה "הגירת אקלים". זה קרה בסוריה במלחמת האזרחים, זה קורה כל הזמן באפריקה. הפליטים נהרו ועוד ינהרו לגבולות ישראל

המשימה להוביל את העבודה הממשלתית הוטלה על משרד החקלאות. שישה צוותים משורה של משרדי הממשלה ישבו על המדוכה במשך יותר משנה והוציאו מתחת ידיהם תוכנית לאומית מרשימה ל־25 השנים הבאות, בדומה לתוכניות שיש למדינות רבות בעולם המפותח.

התוכנית מוכנה, ממתינה כעת רק להחלטת ממשלה ותיקצוב, והנה המל"ל, שהיה ציר מרכזי, פורש מהאירוע. "עכשיו לא בטוח שיהיו לזה אבא ואמא שילוו וידחפו להחלטת ממשלה", אומר גורם ממשלתי, "בינתיים כל העבודה שהושקעה מחכה על הנייר".

פועל חקלאות תאילנדי עובד בחממות בעוטף עזה, 21 בינואר 2024 (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

שינוי האקלים פוגש את הביטחון הלאומי ועלול לערער אותו כמעט בכל פינה. לאורך ההיסטוריה מלחמות פרצו בגלל מים. מצוקת המים באיראן, בירדן, בסוריה וכמעט בכל המרחב עלולה להשפיע על יציבות המשטרים, ומשטרים לא יציבים משפיעים על הביטחון הלאומי של ישראל.

משבר האקלים מביא לבצורות, לעקירת אוכלוסיות ולפליטות. קוראים לזה "הגירת אקלים". זה קרה בסוריה במלחמת האזרחים, זה קורה כל הזמן באפריקה. הפליטים נהרו ועוד ינהרו לגבולות ישראל. אם המל"ל חדל מעיסוק באקלים, מי אמור לספק למקבלי ההחלטות את המבט המתכלל, הרחב, על התהליכים האקלימיים שמתרחשים באזור ושישראל מושפעת מהם?

"היום אין אף סוכנות מודיעין שרואה את עצמה כנושאת באחריות לבצע מעקב ולהתריע לדרג המדיני על תהליכים אקלימיים שיכולים לערער את היציבות ולהשפיע על הביטחון הלאומי של ישראל", אומר גורם בתחום.

"היום אין אף סוכנות מודיעין שרואה את עצמה כנושאת באחריות לבצע מעקב ולהתריע לדרג המדיני על תהליכים אקלימיים שיכולים לערער את היציבות ולהשפיע על הביטחון הלאומי של ישראל"

אפשר להתנחם בכך שבתוך צה"ל ומערכת הביטחון נעשית עבודה רצינית בכל הנוגע להיערכות מבצעית להשלכות משבר האקלים. בין השאר, מושקע מאמץ רב בבחינת ההשלכות המבצעיות של גלי חום, למשל מגבלות תעופה על מטוסים מעל טמפרטורה מסוימת, היכולת לקיים אימונים בתנאים מטאורולוגיים קיצוניים, והשפעת החום על סוגי תחמושת מסוימים ועל טכנולוגיות רגישות.

הדבר בולט על רקע העובדה שבהתנהלות הסביבתית היומיומית צה"ל הלך לאחור בשנים האחרונות: ענף הסביבה צומצם למדור, וסוגיות כמו מחזור ומניעת זיהום סביבתי נדחקו לתחתית סדר העדיפויות. אבל לפחות בפן המבצעי, המערכת על זה.

אילוסטרציה: משבר האקלים (צילום: Selçuk Karabiyik/iStock)

19 ארגוני סביבה ובריאות שלחו השבוע לראש הממשלה ולממלא מקום ראש המל"ל מכתב שבו הגדירו את ההחלטה "חמורה ובלתי סבירה", והתריעו כי היא "מפקירה את תושבי ישראל דווקא במקום שבו נדרש ניהול מתכלל של ביטחון וחירום". אבל גם ראשי הארגונים הירוקים יודעים שהסיכוי שהדברים ימצאו אוזן קשבת אצל מקבלי ההחלטות בממשלה הנוכחית קטן עד לא קיים.