מסמך ניתוח הראיות בתיק רומן גופמן שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגישה שלשום (רביעי) בלילה לבג"ץ, אמור להרעיד את אמות הספים. הוא ממחיש בראיות, מעבר לכל ספק, שגופמן שיקר לחטיבת הפעלה ולמחלקת ביטחון מידע באמ"ן ביחס למודעותו להפעלת הקטין אורי אלמקייס על ידי האוגדה שבפיקודו.

השקרים הללו הובילו לכך שצה"ל מסר מידע שקרי לפרקליטות בעת שאלמקייס נעצר, נחקר ובהמשך הוגש נגדו כתב אישום. שנה וחצי חלפה עד שעובדות האמת התבררו וכתב האישום נגד אלמקייס בוטל.

23 העמודים שהיועצת הגישה לבג"ץ אינם אמורים לפעול רק במישור שבו עוסקות העתירות – דהיינו ביטול ההחלטה למנות את גופמן לראש המוסד. אם עיניהם של שופטי בג"ץ עודן פקוחות, שאלת מינויו של גופמן יורדת סופית מהפרק. בהתנהלותו דבקו פגמים חמורים ביותר בטוהר המידות, שרק עיוור או רוב חברי ועדת גרוניס טחו עיניהם מלראות.

אם עיניהם של שופטי בג"ץ עודן פקוחות, שאלת מינויו של גופמן יורדת סופית מהפרק. בהתנהלותו דבקו פגמים חמורים ביותר בטוהר המידות, שרק עיוור או רוב חברי ועדת גרוניס טחו עיניהם מלראות

אך המסמך הזה, המזכיר מסמך סיכום ראיות שהפרקליטות עורכת בתחום חקירה פלילית בטרם החלטה על כתב אישום, אמור לפעול בשני מישורים נוספים: במישור הפלילי ובמישור הפיקודי הצה"לי.

במישור הפלילי, מסמך היועצת מפרט ראיות המהוות תשתית ראייתית מספקת – ואף הרבה מעבר לכך – לפתיחת חקירה פלילית נגד גופמן.

אורי אלמקייס יוצא ממשרד ראש הממשלה אחרי שהעיד בפני ועדת גרוניס נגד מינויו של אלוף רומן גופמן לראשות המוסד, 21 במאי 2026

יש שורה של עבירות בחוק העונשין ובחוק השיפוט הצבאי שגופמן עשוי להיחשד בביצוען, לרבות חריגה מסמכות עד כדי סיכון ביטחון המדינה, עבירה במסמכים צבאיים, ידיעות כוזבות, אי קיום הוראות המחייבות בצבא, ועוד.

ואולם בראש ובראשונה מגבשת התנהלותו עבירה של שיבוש מהלכי משפט – משפט שבמרכזו עמד אלמקייס עצמו.

היועצת כותבת: "הכחשתו של גופמן הובילה למסירת מידע שגוי לגורמי החקירה". שקריו של גופמן הן לרח"ט הפעלה תא"ל ג' במאי 2022 והן לראש מחב"ם באוגוסט 2022 והתנערותו מאחריות האוגדה שבפיקודו להפעלתו של אלמקייס, הובילו לכך שצה"ל מסר לפרקליטות מידע שקרי, וכפועל יוצא מכך למעצרו של אלמקייס במאי 2022, להותרתו במעצר מאחורי סורג ובריח במשך 44 ימים ולאחר מכן במעצר בית למשך שנה וחצי נוספות; להעמדתו לדין בעבירות חמורות ביוני 2022, כתב אישום שבוטל רק בשלהי שנת 2023.

מי שתמך בקיום חקירה פלילית נגד הפצ"רית לשעבר יפעת תומר ירושלמי, בהעמדתה לדין, בסילוקה מתפקידה ובהדחתה מצה"ל – צריך להיות הראשון לדרוש כל זאת גם ביחס לגופמן

בלשון המשפטית יש לכך ביטוי מדויק: שיבוש מהלכי משפט. מי שתמך בקיום חקירה פלילית נגד הפצ"רית לשעבר יפעת תומר ירושלמי, בהעמדתה לדין, בסילוקה מתפקידה ובהדחתה מצה"ל – צריך להיות הראשון לדרוש כל זאת גם ביחס לגופמן.

הפרקליטה הצבאית הראשית יפעת תומר־ירושלמי בצאתה ממעצר בבית הסוהר נווה תרצה ברמלה, 7 בנובמבר 2025 (צילום: פלאש90)

שקריה של תומר ירושלמי לפרקליטות הובילו למסירת מידע שגוי על ידי הפרקליטות לבג"ץ בסוגייה הבוערת של האחריות להדלפת סרטון ההתעללות לכאורה משדה תימן; שקריו של גופמן גרמו לתוצאה קשה לא פחות – ואולי אף יותר – של נקיטת הליכים פליליים חמורים נגד אזרח ישראלי, קטין, לרבות שליחתו למעצר.

למעשה, מתקבלת תחושה שהליך פלילי כזה נגד גופמן איננו עניין עתידי. מכלול התנהלותה של היועצת בפרשת גופמן, ודבקותה בעמדה נחרצת שלפיה גופמן אינו יכול להתמנות לראש המוסד, עשויים לרמז כי היועצת יודעת יותר מכפי שפורסם עד עתה.

לא יהא זה מפתיע אם יתברר שחקירה פלילית נגד גופמן, בנושאים שנחשפו אגב התעקשותם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל גופמן עצמו למנותו לראש המוסד, כבר יצאה לדרך.

לא יהא זה מפתיע אם יתברר שחקירה פלילית נגד גופמן, בנושאים שנחשפו אגב התעקשותם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל גופמן עצמו למנותו לראש המוסד, כבר יצאה לדרך

ניתן היה אף לומר שמסמך הראיות שהגישה היועצת עשוי להוות בסיס לתביעת פיצויים עתידית של אלמקייס נגד המדינה – ואולם היועצת חושפת במסמך כי זה כשנה מתנהל מו"מ בין אלמקייס לבין הפרקליטות במסגרת הליכים מקדמיים לתביעת נזיקין שכזו.

אלינור שירקני-קופמן חשפה אתמול ב"ישראל היום" שהפיצוי המוסכם המסתמן יעמוד על 3.8 מיליון שקל. בנסיבות אחרות, המדינה הייתה מגישה תביעת שיפוי נגד גופמן, האחראי ישירות לנזק הזה.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בוועדת חוקה של הכנסת, 30 בספטמבר 2025 (צילום: אורן בן חקון/פלאש90)

כמו כל שלבי בירורן של העתירות שהוגשו לבג"ץ נגד מינויו של גופמן, גם מסמך היועצת הוא חריג בכך שהוא מתמקד בהיבטים עובדתיים וראייתיים. מלבד תצהירו של תא"ל ג' שהוגש לבג"ץ לפני ימים אחדים, וזיכרון הדברים של עוזרו שנכתב בזמן אמת לאחר שיחת הטלפון ביניהם לבין גופמן במאי 2022, מסמך היועצת מתבסס גם על סיכום חקירת מחב"ם מאוגוסט 2022.

היועצת מצטטת גם מפרוטוקולי ועדת גרוניס, כדי להדגים עד כמה הסקת המסקנות של רוב חברי הוועדה, למעט גרוניס עצמו, היא מופרכת.

היועצת אף לא מתאפקת ועוקצת את חברת הוועדה, פרופ' טליה איינהורן, שטביעות אצבעותיה מרוחות לאורכה של חוות הדעת המשלימה שהגישה ועדת גרוניס, ששורתה התחתונה היא שביטחונם המוחלט בטוהר מידותיו של גופמן רק התחזק.

איינהורן, כזכור, אמרה לשופטי בג"ץ שלא ראתה צורך לזמן את אלמקייס ותא"ל ג' להעיד בפניהם, מאחר שהיא מעדיפה להסתמך על מסמכים ולא על עדויות. והנה פתאום השתנו הדברים, ואיינהורן מעדיפה את הסבריו המפותלים של גופמן שנמסרו לוועדה בעל פה, בניסיון להסביר את שקריו, על פני הדברים החד משמעיים, והמפלילים, שאמר בזמן אמת, המתועדים במסמכים.

איינהורן, כזכור, אמרה לבג"ץ שהיא מעדיפה להסתמך על מסמכים ולא על עדויות. והנה פתאום השתנו הדברים, ואיינהורן מעדיפה את הסבריו המפותלים של גופמן שנמסרו לוועדה בעל פה על פני הדברים המתועדים במסמכים

לפני ימים אחדים כתב הנשיא גרוניס, בדעת המיעוט שלו בחוות הדעת המשלימה של הוועדה המייעצת, כי יש צורך שגורם מקצועי יבחן את מאות עמודי תדפיסי הודעות הווטסאפ שהחליפו ביניהם אלמקייס ורס"ן צ' בין ינואר למאי 2022, כדי לבחון אם האוגדה העבירה לאלמקייס גם מידע מסווג, או רק מידע גלוי כטענת גופמן.

פרופ' טליה איינהורן בבית המשפט העליון בדיון על ערעורו של יונתן אוריך על הארכת מעצרו בפרשת "קטאר-גייט", 9 במאי 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

היועצת מגלה כי אין צורך בבדיקה כזו שכן התשובה כבר ניתנה: מחב"ם, שהוא הגורם המקצועי המוסמך שערך את החקירה הביטחונית באוגוסט 2022, כבר קבע שהאוגדה העבירה לאלמקייס גם מידע מסווג.

כל החומר נמצא כעת בידי שופטי בג"ץ. במישור הבג"צי, הצעד המתבקש כעת הוא הוצאת צו על-תנאי להמשך בירור העתירה, וכן צו ביניים המקפיא את כניסתו של גופמן לתפקיד ראש המוסד, בשבוע הבא.

כל החומר נמצא כעת בידי שופטי בג"ץ. במישור הבג"צי, הצעד המתבקש כעת הוא הוצאת צו על-תנאי להמשך בירור העתירה, וכן צו ביניים המקפיא את כניסתו של גופמן לתפקיד ראש המוסד, בשבוע הבא

במישורים אחרים, ההחלטה מצויה על שולחנה של בהרב-מיארה, אף שיש להניח כי היא תמתין להתבהרות התמונה בבית המשפט.