JavaScript is required for our website accessibility to work properly. פרופ' יורם פרי: אנטישמיות תוצרת הארץ | זמן ישראל

אנטישמיות תוצרת הארץ

סטודנטיות מחזיקות שלט "יהודים למען פלסטין" בקמפוס אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, 8 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Ted Shaffrey)
AP Photo/Ted Shaffrey
סטודנטיות מחזיקות שלט "יהודים למען פלסטין" בקמפוס אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, 8 באוקטובר 2023

בין התוצאות הנוראות של מעשי ממשלת בנימין נתניהו-בצלאל סמוטריץ'-איתמר בן גביר ישנה אחת, שעליה כמעט אין מדברים, אפילו לא באופוזיציה: זוהי הממשלה הראשונה מאז הקמת המדינה שהביאה לקרע בין היהודים בעולם לבין אלה שבישראל. ממשלה שגרמה ליהודים בעולם להתרחק מאיתנו.

זה קורה משתי סיבות. ראשית, יהודים מבקרים את התנהגות הצבא בשליחות הממשלה בעזה ולבנון ואת הפעולות הברבריות הנעשות בעידוד הממשלה בגדה המערבית.

הסיבה השנייה היא אנוכית יותר: מעשיה של ישראל מגבירים את האנטישמיות ופוגעים ביהודים ברחבי העולם.

זו הממשלה הראשונה מאז הקמת המדינה שהביאה לקרע בין יהודי ישראל ליהודי העולם. אלה מבקרים את התנהגות הצבא בשליחות הממשלה, ומעשי ישראל מגבירים אנטישמיות ופוגעים ביהודים בעולם

בריטניה היא דוגמא מעניינת, כי בה נבדק העניין על-ידי גופי מחקר שונים, כולל יהודיים.

מאז 7 באוקטובר 2023 חלה עלייה חדה – הן בגילויי אנטישמיות בכלל והן באנטישמיות שחוו יהודים בפועל. 82 אחוזים מיהודי בריטניה מצהירים, כי האנטישמיות היא בעיה "גדולה מאוד" או "גדולה למדי", וכמעט שלושה מתוך ארבעה מדווחים, שהם חשים פחות בטוחים כיהודים בבריטניה.

ארגון המחקר היהודי JPR שבדק את הנושא קבע, כי כשליש מהמשיבים בסקר דיווחו על כך שבשנה שעברה הם חוו לפחות אירוע אנטישמי אחד. כמעט מחציתם דיווחו על חשיפה תכופה לאנטישמיות; ישירה או אנטישמיות המכונה "סביבתית", כלומר רטוריקה עוינת, סיקור עוין, תגובות ברשת, או מיקרו־אנטישמיות.

גילויי אנטישמיות כאלה והחשש מפני תוצאות חמורות יותר גרמו לכך, שכשני שלישים מיהודי בריטניה מדווחים שהם חשים פחות בנוח להציג בפומבי את זהותם היהודית. רבים אומרים שהם מצנזרים את עצמם בשיחות עם עמיתים וחברים שאינם יהודים, כדי להימנע מעימותים בנושא ישראל ועזה.

סקרים מראים, כי מאז 7 באוקטובר יהודים נוטים כיום הרבה יותר מבעבר להסתיר סממנים גלויים של יהדותם במרחב הציבורי (כיפה, מזוזה, מגן דוד), ורבים מתארים את זהותם היהודית באקלים הנוכחי כ"נטל הולך וגובר".

לפי סקרים, מאז 7 באוקטובר יהודים נוטים הרבה יותר מבעבר להסתיר סממנים גלויים של יהדותם במרחב הציבורי (כיפה, מזוזה, מגן דוד), ורבים מתארים את זהותם היהודית באקלים הנוכחי כ"נטל הולך וגובר"

מאידך, יהודים בריטים רבים מדווחים, כי בעקבות 7 באוקטובר הם מרגישים "יותר יהודים". הם התקרבו יותר לחבריהם היהודים והתרחקו מחבריהם שאינם יהודים. הם הגבירו את מעורבותם בחיי הקהילה ואת הסתמכותם על רשתות תמיכה פנים־יהודיות (חברים, בתי כנסת וארגונים קהילתיים). כך דיווחו כשליש מיהודי בריטניה. אבל אין זו זהות דתית, אלא אתנית לצורך תמיכה רגשית.

גם JAMI, האגודה היהודית לבריאות הנפש עסקה בתוצאות המלחמה על יהודי בריטניה. אגודה זו וכן ארגוני בריאות נפש אחרים הגדירו את התקופה מאז טבח שמחת תורה כ"אתגר פסיכולוגי עמוק", עם לחץ וחרדה הנובעים הן מהאירועים בישראל ועזה (זה היה לפני שהחלטנו לפשוט על לבנון) והן מהאקלים האנטישמי בבריטניה עצמה.

מכיוון שארגונים אלה חוששים (לא בצדק?) שהמצב אינו ארעי, הם פתחו סדנאות פסיכו-חינוכיות ופיתחו משאבי תמיכה ייעודיים, כדי לסייע להתמודדות עם המצוקה הנפשית.

המצב חמור הרבה יותר אצל יהודים צעירים. JPR, מכון מחקר יהודי שהוא גוף אקדמי בעל מוניטין, מצא שהצעירים טוענים, כי התנהלותה של ישראל בעזה מתנגשת עם ערכיהם היהודיים, וכי הביקורת על מדיניותה והתנהלותה של ישראל הולכת ומתרחבת.

גם JAMI, האגודה היהודית לבריאות הנפש עסקה בתוצאות המלחמה על יהודי בריטניה. אגודה זו וכן ארגוני בריאות נפש אחרים הגדירו את התקופה מאז טבח שמחת תורה כ"אתגר פסיכולוגי עמוק"

הביקורת כה חמורה שהיא מערערת את אמונתם בציונות, דבר שלא קרה בעבר. דו"ח JPR לשנת 2025 מצא ש-24 אחוזים מבני 20-29 היהודים מגדירים את עצמם אנטי־ציונים, ו־20 אחוזים נוספים מגדירים את עצמם לא־ציונים.

בנוסף, "מיעוטים משמעותיים" מקרב הצעירים מטילים ספק ברעיונות היסוד של הציונות. במילים אחרות, יותר ממחצית הצעירים היהודים בבריטניה איבדו את התמיכה המסורתית שהייתה להם בציונות.

האם כשיצאה ממשלת ישראל בשם הציונות והמשיח למלחמות הברירה המיותרות, העריך מישהו מהשרים שגם אלה יהיו תוצאותיהן, בנוסף למכלול הנזקים האחרים שבהם גם חסידי הממשלה מתחילים סוף סוף להכיר?

התשובה המקובלת בארץ היא, שהגויים האנטישמיים ניצלו את המלחמה הצודקת וחשפו את פרצופם האמיתי. אבל אלה הם דברי הבל. אנטישמיות, כמובן, הייתה תמיד ותמשיך גם בעתיד. אבל הגל הנוכחי של השנים האחרונות הוא תוצר של מעשינו.

עובדה שעד היום לא היה עולה בדעת האוצרים של המוזיאון הבריטי בלונדון לבטל הרצאה שעוסקת ב"ישראל ויהודה העתיקות", סקירת הממלכות העתיקות של ישראל ויהודה לפני אלף שנים.

האם כשיצאה ממשלת ישראל בשם הציונות והמשיח למלחמות הברירה המיותרות, העריך מישהו מהשרים שגם אלה יהיו תוצאותיהן, בנוסף למכלול הנזקים בהם גם חסידי הממשלה מתחילים סוף סוף להכיר?

ומי שזקוק לראיות נוספות, מוטב לו שיזדרז לצפות בסרט הדקומנטרי פולחן, המוצג בימים אלה בפסטיבל דוק-אביב. הוא מראה את מה שערוצי הטלוויזיה הישראלים לא הראו בשלוש השנים האחרונות אבל צופי טלוויזיות זרות בכל העולם ראו ערב ערב מזה קרוב לאלף ימים. איך הצלחנו לייצר אנטישמיות מתוצרת בית.

יורם פרי הוא פרופסור אמריטוס מאוניברסיטת UMD בארה"ב. סוציולוג פוליטי, שפרסם עשרות מאמרים ושישה ספרים, בעיקר על יחסי חברה-צבא, צבא-פוליטיקה, תקשורת ודמוקרטיה. רבים מהם זכו בפרסים בינלאומיים בעלי יוקרה, בין השאר ספרו "רצח רבין ומלחמת התרבות בישראל". בעבר הקים ועמד בראש מכון הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה באוניברסיטת תל-אביב.

תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 708 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 7 ביוני 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.