בין התוצאות הנוראות של מעשי ממשלת בנימין נתניהו-בצלאל סמוטריץ'-איתמר בן גביר ישנה אחת, שעליה כמעט אין מדברים, אפילו לא באופוזיציה: זוהי הממשלה הראשונה מאז הקמת המדינה שהביאה לקרע בין היהודים בעולם לבין אלה שבישראל. ממשלה שגרמה ליהודים בעולם להתרחק מאיתנו.

זה קורה משתי סיבות. ראשית, יהודים מבקרים את התנהגות הצבא בשליחות הממשלה בעזה ולבנון ואת הפעולות הברבריות הנעשות בעידוד הממשלה בגדה המערבית.

הסיבה השנייה היא אנוכית יותר: מעשיה של ישראל מגבירים את האנטישמיות ופוגעים ביהודים ברחבי העולם.

זו הממשלה הראשונה מאז הקמת המדינה שהביאה לקרע בין יהודי ישראל ליהודי העולם. אלה מבקרים את התנהגות הצבא בשליחות הממשלה, ומעשי ישראל מגבירים אנטישמיות ופוגעים ביהודים בעולם

בריטניה היא דוגמא מעניינת, כי בה נבדק העניין על-ידי גופי מחקר שונים, כולל יהודיים.

מאז 7 באוקטובר 2023 חלה עלייה חדה – הן בגילויי אנטישמיות בכלל והן באנטישמיות שחוו יהודים בפועל. 82 אחוזים מיהודי בריטניה מצהירים, כי האנטישמיות היא בעיה "גדולה מאוד" או "גדולה למדי", וכמעט שלושה מתוך ארבעה מדווחים, שהם חשים פחות בטוחים כיהודים בבריטניה.

ארגון המחקר היהודי JPR שבדק את הנושא קבע, כי כשליש מהמשיבים בסקר דיווחו על כך שבשנה שעברה הם חוו לפחות אירוע אנטישמי אחד. כמעט מחציתם דיווחו על חשיפה תכופה לאנטישמיות; ישירה או אנטישמיות המכונה "סביבתית", כלומר רטוריקה עוינת, סיקור עוין, תגובות ברשת, או מיקרו־אנטישמיות.

גילויי אנטישמיות כאלה והחשש מפני תוצאות חמורות יותר גרמו לכך, שכשני שלישים מיהודי בריטניה מדווחים שהם חשים פחות בנוח להציג בפומבי את זהותם היהודית. רבים אומרים שהם מצנזרים את עצמם בשיחות עם עמיתים וחברים שאינם יהודים, כדי להימנע מעימותים בנושא ישראל ועזה.

סקרים מראים, כי מאז 7 באוקטובר יהודים נוטים כיום הרבה יותר מבעבר להסתיר סממנים גלויים של יהדותם במרחב הציבורי (כיפה, מזוזה, מגן דוד), ורבים מתארים את זהותם היהודית באקלים הנוכחי כ"נטל הולך וגובר".

לפי סקרים, מאז 7 באוקטובר יהודים נוטים הרבה יותר מבעבר להסתיר סממנים גלויים של יהדותם במרחב הציבורי (כיפה, מזוזה, מגן דוד), ורבים מתארים את זהותם היהודית באקלים הנוכחי כ"נטל הולך וגובר"

מאידך, יהודים בריטים רבים מדווחים, כי בעקבות 7 באוקטובר הם מרגישים "יותר יהודים". הם התקרבו יותר לחבריהם היהודים והתרחקו מחבריהם שאינם יהודים. הם הגבירו את מעורבותם בחיי הקהילה ואת הסתמכותם על רשתות תמיכה פנים־יהודיות (חברים, בתי כנסת וארגונים קהילתיים). כך דיווחו כשליש מיהודי בריטניה. אבל אין זו זהות דתית, אלא אתנית לצורך תמיכה רגשית.

גם JAMI, האגודה היהודית לבריאות הנפש עסקה בתוצאות המלחמה על יהודי בריטניה. אגודה זו וכן ארגוני בריאות נפש אחרים הגדירו את התקופה מאז טבח שמחת תורה כ"אתגר פסיכולוגי עמוק", עם לחץ וחרדה הנובעים הן מהאירועים בישראל ועזה (זה היה לפני שהחלטנו לפשוט על לבנון) והן מהאקלים האנטישמי בבריטניה עצמה.

מכיוון שארגונים אלה חוששים (לא בצדק?) שהמצב אינו ארעי, הם פתחו סדנאות פסיכו-חינוכיות ופיתחו משאבי תמיכה ייעודיים, כדי לסייע להתמודדות עם המצוקה הנפשית.

המצב חמור הרבה יותר אצל יהודים צעירים. JPR, מכון מחקר יהודי שהוא גוף אקדמי בעל מוניטין, מצא שהצעירים טוענים, כי התנהלותה של ישראל בעזה מתנגשת עם ערכיהם היהודיים, וכי הביקורת על מדיניותה והתנהלותה של ישראל הולכת ומתרחבת.

גם JAMI, האגודה היהודית לבריאות הנפש עסקה בתוצאות המלחמה על יהודי בריטניה. אגודה זו וכן ארגוני בריאות נפש אחרים הגדירו את התקופה מאז טבח שמחת תורה כ"אתגר פסיכולוגי עמוק"

הביקורת כה חמורה שהיא מערערת את אמונתם בציונות, דבר שלא קרה בעבר. דו"ח JPR לשנת 2025 מצא ש-24 אחוזים מבני 20-29 היהודים מגדירים את עצמם אנטי־ציונים, ו־20 אחוזים נוספים מגדירים את עצמם לא־ציונים.

בנוסף, "מיעוטים משמעותיים" מקרב הצעירים מטילים ספק ברעיונות היסוד של הציונות. במילים אחרות, יותר ממחצית הצעירים היהודים בבריטניה איבדו את התמיכה המסורתית שהייתה להם בציונות.

האם כשיצאה ממשלת ישראל בשם הציונות והמשיח למלחמות הברירה המיותרות, העריך מישהו מהשרים שגם אלה יהיו תוצאותיהן, בנוסף למכלול הנזקים האחרים שבהם גם חסידי הממשלה מתחילים סוף סוף להכיר?

התשובה המקובלת בארץ היא, שהגויים האנטישמיים ניצלו את המלחמה הצודקת וחשפו את פרצופם האמיתי. אבל אלה הם דברי הבל. אנטישמיות, כמובן, הייתה תמיד ותמשיך גם בעתיד. אבל הגל הנוכחי של השנים האחרונות הוא תוצר של מעשינו.

עובדה שעד היום לא היה עולה בדעת האוצרים של המוזיאון הבריטי בלונדון לבטל הרצאה שעוסקת ב"ישראל ויהודה העתיקות", סקירת הממלכות העתיקות של ישראל ויהודה לפני אלף שנים.

האם כשיצאה ממשלת ישראל בשם הציונות והמשיח למלחמות הברירה המיותרות, העריך מישהו מהשרים שגם אלה יהיו תוצאותיהן, בנוסף למכלול הנזקים בהם גם חסידי הממשלה מתחילים סוף סוף להכיר?

ומי שזקוק לראיות נוספות, מוטב לו שיזדרז לצפות בסרט הדקומנטרי פולחן, המוצג בימים אלה בפסטיבל דוק-אביב. הוא מראה את מה שערוצי הטלוויזיה הישראלים לא הראו בשלוש השנים האחרונות אבל צופי טלוויזיות זרות בכל העולם ראו ערב ערב מזה קרוב לאלף ימים. איך הצלחנו לייצר אנטישמיות מתוצרת בית.

יורם פרי הוא פרופסור אמריטוס מאוניברסיטת UMD בארה"ב. סוציולוג פוליטי, שפרסם עשרות מאמרים ושישה ספרים, בעיקר על יחסי חברה-צבא, צבא-פוליטיקה, תקשורת ודמוקרטיה. רבים מהם זכו בפרסים בינלאומיים בעלי יוקרה, בין השאר ספרו "רצח רבין ומלחמת התרבות בישראל". בעבר הקים ועמד בראש מכון הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה באוניברסיטת תל-אביב.