"טבח בקיבוץ: 40 תינוקות בגילים שנתיים ומטה נמצאו שראשיהם ערופים במהלך מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר".

"האם הם ידעו מראש? מפגינים נגד הממשלה הוקלטו כשהם אומרים 'תפרוץ מלחמה ב-7 באוקטובר'".

"חמאס צילם חטופים עוברים עינויים בעזה ודרש מאיתמר בן גביר הקלות לאסירים, שחייך וסירב".

האמירות הללו הופרכו מכל וכל לפני יותר משנתיים. הן נבדקו, נשללו והוכרזו כחדשות כזב מוחלטות מייד לאחר טבח השבעה באוקטובר. ועדיין, מתברר כי חלקים נרחבים בציבור הישראלי ממשיכים לתפוס אותם כאירועים שהתרחשו במציאות.

מחקר חדש מצא שבזמן מלחמה קשה יותר לציבור הישראלי להבחין בין מידע אמיתי לכוזב. מעבר לכך, מידע שגוי וטעון רגשית ממשיך להשפיע על תפיסת המציאות של ישראלים רבים גם זמן רב לאחר שהופרך רשמית

מחקר חדש של אוניברסיטת חיפה שפורסם בכתב העת האקדמי Political Psychology, מצא שבזמן מלחמה קשה יותר לציבור הישראלי להבחין בין מידע אמיתי לכוזב. מעבר לכך, מידע שגוי וטעון רגשית ממשיך להשפיע על תפיסת המציאות של ישראלים רבים גם זמן רב לאחר שהופרך רשמית.

מתוך המחקר "קיטוב פוליטי באמונה בבגידה מבפנים בשבעה באוקטובר" מאת ד"ר עומר יעיר (צילום: המכון לחירות ואחריות)

המחקר נערך על ידי ד"ר יניב ריינגוורץ ופרופ' מיכאל גרוס מאוניברסיטת חיפה, בשיתוף עם ד"ר נור גבעון־בנג'יו ממכון "מקס פלאנק" להתפתחות אנושית בגרמניה. בריאיון לזמן ישראל, מסביר ד"ר ריינגוורץ כי מטרת המחקר הייתה לבדוק האם וכיצד אופן עיבוד המידע שלנו, ותפיסות האמת והשקר שלנו, משתנים כשאנו חיים בתוך קונפליקט אלים ומתמשך.

מכיוון שבמדינת ישראל כמעט שאין ימים של שקט אבסולוטי, החוקרים לא יכלו לערוך השוואה מתודולוגית רגילה בין תפיסת פייק ניוז בימי שגרה ושלום לבין תפיסתו בעת מלחמה. כדי להתגבר על הקושי, הם ערכו השוואה פנימית: הם השוו בין היכולת לזהות פייק ניוז בנושאי מלחמה לבין היכולת לזהות אותו בנושאי כלכלה, בריאות וחברה.

במסגרת המחקר תושאלו כ-800 ישראלים לגבי עשרות כותרות שאליהן נחשפו בשנים האחרונות. בין הכותרות היו תריסר שהן פייק ניוז מובהק, תריסר כותרות אמת, תריסר הקשורות למלחמה, ותריסר בנושאים אחרים.

במסגרת המחקר תושאלו כ-800 ישראלים לגבי עשרות כותרות שאליהן נחשפו בשנים האחרונות. בין הכותרות היו תריסר שהן פייק ניוז מובהק, תריסר כותרות אמת, תריסר הקשורות למלחמה, ותריסר בנושאים אחרים

כדי לא לעורר אצל המשיבים עוינות כלפי כלי תקשורת ספציפיים, הכותרות נוסחו על ידי החוקרים עצמם על בסיס מידע ברור. לכל כותרת הוצמדה תמונה "ניטרלית", כדי להימנע משחזור הטראומה של השבעה באוקטובר באמצעות תמונות מחרידות מהטבח.

פייק ניוז, אילוסטרציה (צילום: iStock / Deagreez)

"הקפדנו לבחור מקרים מובהקים של פייק ניוז – רק מצבים שבהם הייתה תשובה ברורה", אומר ד"ר ריינגוורץ. "הוצאנו מראש מקרים שנויים במחלוקת או כאלה שיש עליהם ויכוח פרשני. רצינו לבחון את יכולת הזיהוי של המשתתפים, לא את עמדותיהם הפוליטיות".

כשהרגש מנצח את האנליטיקה

הממצא המרכזי והמדאיג של המחקר הוא שצרכן התקשורת הישראלי מתקשה יותר לזהות פייק ניוז כשהידיעות קשורות למלחמה. רמת הדיוק הכוללת של המשיבים עמדה על כ-70% בלבד. כלומר, כמעט שליש מהכותרות סווגו באופן שגוי.

אחת הדוגמאות הבולטות ביותר היא סיפור "40 התינוקות ערופי הראש" בכפר עזה. חרף המציאות הקשה והאכזרית של הטבח, הסיפור הספציפי הזה התברר כבלתי מבוסס, והתקשורת הממוסדת מיהרה להבהיר זאת. ובכל זאת, 67.6% מהמשתתפים במחקר האמינו שהאירוע אכן התרחש – גם יותר משנה לאחר הטבח.

סיפור "40 התינוקות ערופי הראש" בכפר עזה התברר כבלתי מבוסס, והתקשורת הממוסדת מיהרה להבהיר זאת. ובכל זאת, 67.6% מהמשתתפים במחקר האמינו שהאירוע אכן התרחש – גם יותר משנה לאחר הטבח

במקביל, כמעט אחד מכל חמישה משתתפים (כ-20%) האמין לתיאוריית הקונספירציה על "בגידה מבפנים", שלפיה ישראלים במערכות הביטחון והמחאה סייעו לחמאס במתקפת הפתע.

ציוץ מ-10 באוקטובר 2023 בחשבון הרשמי של מדינת ישראל הטוען כי 40 תינוקות נרצחו בטבח חמאס בשבעה באוקטובר. טענה זו הופרכה מאז, אולם הציוץ לא נמחק (צילום: צילום מסך מרשת X)

לדברי ד"ר ריינגוורץ, בזמן מלחמה נכנסים לפעולה מנגנונים פסיכולוגיים ורגשיים חזקים במיוחד המשבשים את שיקול הדעת. "אנשים מקבלים החלטות על בסיס מידע, אבל בזמן מלחמה הם הרבה פעמים מפעילים יותר את הרגש ופחות את החשיבה האנליטית", הוא מסביר. "אפשר להבין את זה. מדובר בטראומה לאומית עצומה. אבל זה עדיין לא פותר את הבעיה של פייק ניוז".

"אנשים מקבלים החלטות על בסיס מידע, אבל בזמן מלחמה הם הרבה פעמים מפעילים יותר את הרגש ופחות את החשיבה. אפשר להבין את זה. מדובר בטראומה לאומית עצומה. אבל זה עדיין לא פותר את הבעיה של פייק ניוז"

ממצא מעניין נוסף עסק ביכולת הקוגניטיבית כמדד לזיהוי פייק ניוז. כצפוי, ככל שהיכולת הקוגניטיבית של המשתתף הייתה גבוהה יותר, כך הוא הצליח לזהות טוב יותר מידע כוזב. אולם בישראל של ימי המלחמה, החוקיות הזו נסדקה מעט.

"במחקרים בינלאומיים דומים, היכולת הקוגניטיבית היא גורם מאוד משמעותי. גם בישראל היא עדיין חשובה, אבל מעט פחות ממה שציפינו", קובע ריינגוורץ. "נראה שבמצבי מלחמה בישראל, גם אנשים בעלי יכולת קוגניטיבית גבוהה מושפעים יותר מהרגש, והנטייה שלהם להאמין לפייק ניוז עולה בהתאמה".

מחילת הארנב וקבוצת המעודדות

ממצא נוסף של המחקר הצליח לבדל את קבוצת האנשים הנוטה יותר לחשיבה קונספירטיבית. החוקרים השתמשו בשאלונים פסיכולוגיים מתוקפים, והתוצאה הייתה עקבית: ככל שהנטייה לחשיבה קונספירטיבית הייתה גבוהה יותר אצל הנשאל, כך צנחה יכולתו להבחין בין אמת לשקר.

ד"ר יניב ריינגוורץ (צילום: אוניברסיטת חיפה)

עם זאת, ריינגוורץ מחדד שלא תמיד מדובר באנשים שמאמינים באמת ובתמים לכל ידיעה כוזבת. לעיתים מדובר בהתנהגות שבטית.

"יש תופעה שמכונה 'אפקט המעודדות' (Cheerleading Effect)", הוא אומר. "לפעמים אנשים לא בהכרח שואלים את עצמם אם משהו נכון, אלא אם הוא משרת את העמדה המוקדמת שלהם. אם ידיעה מסוימת מחזקת את הנרטיב של הקבוצה שלהם, או לחלופין משחירה את הצד השני, הם יהיו מוכנים לקבל אותה ולהדהד אותה גם בלי לבדוק אותה לעומק".

המחקר מצא גם מתאם בין זמן השהות ברשתות החברתיות ליכולת לזהות פייק ניוז. משתתפים שדיווחו על שעות שימוש רבות יותר נטו להיות פחות מדויקים בזיהוי מידע כוזב.

עם זאת, ריינגוורץ זהיר בקביעת מסקנות נחרצות: "אנחנו לא יודעים לומר בוודאות מה הסיבה ומה התוצאה. ייתכן שאנשים שמלכתחילה מתקשים לזהות מידע אמין מבלים יותר ברשתות, וייתכן שהחשיפה המתמשכת לתוכן ברשתות היא זו שמחלישה את יכולת השיפוט. המחקר שלנו לא מאפשר לקבוע קשר סיבתי מובהק".

"אנחנו לא יודעים לומר בוודאות מה הסיבה ומה התוצאה. ייתכן שאנשים שמלכתחילה מתקשים לזהות מידע אמין מבלים יותר ברשתות, וייתכן שהחשיפה המתמשכת לתוכן ברשתות היא זו שמחלישה את יכולת השיפוט"

כשספקנות יתר הופכת לעיוורון

אחד הממצאים המפתיעים ביותר במחקר נוגע דווקא למידת הספקנות של הנשאלים. ההיגיון הבריא גורס שאנשים חשדנים מטבעם יהיו מוגנים יותר מפני פייק ניוז, כיוון שהם נוטים להטיל ספק במידע שמונח בפניהם. בפועל, התמונה מורכבת בהרבה.

שקרים ופייק ניוז, אילוסטרציה (צילום: romeocane1/istockphoto)

"היו משתתפים שהיו ספקנים כלפי כל דבר", מתאר ריינגוורץ. "הבעיה היא שאם אתה מטיל ספק בכל ידיעה באופן גורף, אתה דוחה בסופו של דבר גם מידע אמין". לדבריו, ספקנות בריאה חייבת להיות מופעלת בצורה מושכלת ומדודה: "מי שלא מאמין לשום דבר לא בהכרח קרוב יותר לאמת. לפעמים הוא פשוט מחמיץ אותה לחלוטין".

האם יש דעיכה באמונה בידיעות שהן פייק ניוז ככל שחולף הזמן?
"יש דעיכה מסוימת על פני ציר הזמן, אבל היא קטנה יחסית", מסכם ד"ר ריינגוורץ בנימה פסימית. "מצאנו שאנשים המשיכו להאמין לידיעות כוזבות ישנות מאוד גם שנתיים אחרי שהופצו. חלק מהסיפורים פשוט ממשיכים להתקיים ולבעבע בתודעה הציבורית".

"מצאנו שאנשים המשיכו להאמין לידיעות כוזבות ישנות מאוד גם שנתיים אחרי שהופצו. חלק מהסיפורים פשוט ממשיכים להתקיים ולבעבע בתודעה הציבורית"

לדבריו, זו כנראה המסקנה המדאיגה ביותר שעולה מהנתונים: "ברגע שמידע כוזב מצליח לחדור למערכת התפיסות של אנשים – קשה מאוד לעקור אותו משם".