סדק בקואליציה נחשף אתמול (רביעי) בהצבעה במליאה בקריאה טרומית על חוק־יסוד: לימוד תורה. 56 חברי כנסת מהקואליציה תמכו בחוק ו־43 ח"כים התנגדו, בהם ארבעה חברי כנסת מהקואליציה.

המתנגדים מקרב הקואליציה היו: ח"כ שרן השכל, שנמצאת כיום במפלגת הימין הממלכתי של גדעון סער ולא צפויה להשתלב בליכוד בבחירות הבאות; חברי הכנסת יולי אדלשטיין ודן אילוז מהליכוד, שבשנתיים האחרונות עומדים על שלהם בסוגיית גיוס החרדים; וח"כ משה סולומון מהציונות הדתית, שלא הרבה להתבטא בנושא אך אינו מסכים להענקת פטור גורף לחרדים.

המעניין הוא שארבעת המתנגדים מהקואליציה הם פוליטיקאים שלא נולדו בישראל ועלו למדינה בגילים שונים. אדלשטיין ואילוז מייצגים אוכלוסיית העולים, והאחרון אף קודם על משבצת זו ברשימת הליכוד. השכל נולדה בחו"ל וגדלה בישראל, אך עברה לתקופה ממושכת לאוסטרליה. סולומון נולד באתיופיה, ובין גיל שש לגיל תשע צעד עם משפחתו כ־1,000 קילומטרים כדי להגיע לישראל.

מטרת החוק היא להעניק ללימוד התורה מעמד חוקתי, שיקשה על בג"ץ להמשיך ולהסתמך על עקרון השוויון כדי לחייב את גיוס החרדים. בכך מבקשים יוזמיו לבלום את המשך הטלת הסנקציות על מי שאינם מתגייסים 

ייתכן שכל הארבעה מביאים עימם לשולחן את הפרספקטיבה של חברי קהילות יהודיות שעשו מאמץ לדבוק ביהדותם, ונדהמים מהאופן שבו לימוד התורה הפך לכלי להשתמטות המונית.

סולומון, אולי הדמות הכי לא צפויה בקבוצה, שירת בצנחנים והגיע עד לדרגת סגן־אלוף ולתפקיד מג"ד בקבע. במפלגת הציונות הדתית הופתעו מהצבעתו, ובתוך כמה שעות החליט סמוטריץ' להדיח אותו מחברותו בכל ועדות הכנסת שבהן ישב. זאת, אף שסמוטריץ' עצמו התבטא נגד החוק יום קודם לכן.

ח"כ משה סולומון בישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת, 10 בפברואר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אלא שבסופו של דבר היה קל לשכנע גם את סמוטריץ' לתמוך בחוק־היסוד, לאחר שהובהר לו כי הנוסח הסופי (כלומר, הסמנטי) לא יכלול השוואה מפורשת בין מעמד הלוחמים למעמד לומדי התורה.

הטענה שלא תיווצר כאן השוואת מעמד בין לומדי התורה ללוחמים אינה משכנעת, משום שזהו לבו של המהלך. מטרת החוק היא להעניק ללימוד התורה מעמד חוקתי, שיקשה על בג"ץ להמשיך ולהסתמך על עקרון השוויון כדי לחייב את גיוס החרדים. בכך מבקשים יוזמיו לבלום את המשך הטלת הסנקציות הכלכליות, החברתיות והפליליות על מי שאינם מתגייסים לשירות ביטחון.

בנוסחו המקורי של חוק־היסוד לא נכלל סעיף מפורש המשווה בין מעמד לומדי התורה למעמד החיילים, אף שהרעיון הופיע בדברי ההסבר להצעת החוק. כעת יהיה צריך דווקא לעגן בחוק הבחנה בין שתי הקבוצות, כדי שיובהר שלומדי התורה וחיילי צה"ל אינם בעלי מעמד זהה. כך לא ניתן יהיה לטעון בעתיד כי מי שאינם משרתים זכאים לאותן הטבות, זכויות או הקלות שניתנות למשרתים.

כמה חברי כנסת שהביעו בשנים האחרונות התנגדות ציבורית לחוק הפטור מגיוס נעדרו או התכופפו ותמכו בהצעת חוק־היסוד. הבולט שבהם הוא השר אופיר סופר

באשר להצבעה אתמול, כמה חברי כנסת שהביעו בשנים האחרונות התנגדות ציבורית לחוק הפטור מגיוס נעדרו או התכופפו ותמכו בהצעת חוק־היסוד. הבולט שבהם הוא השר אופיר סופר מהציונות הדתית, שהרבה להתראיין נגד מהלכי הממשלה בנושא הפטור לחרדים, כולל רק לאחרונה בריאיון מקיף ב"גלי צה"ל".

אפשר היה לחשוב שהוא יעמוד על שלו ויתנגד למהלכים שתורמים להחמרת אי־השוויון. אבל אתמול הוא הרים את ידו בעד החוק, שמציב את לימוד התורה כערך חוקתי, כשברור לכולם שמטרת החקיקה היא לפטור רבבות מחובת גיוס לצה"ל.

השר אופיר סופר מודיע כי לא יתמוך בהצעת חוק הגיוס שהגיש בועז ביסמוט, 1 בדצמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

גם חברי הכנסת משה סעדה מהליכוד ומיכל וולדיגר מהציונות הדתית התיישרו ותמכו בחקיקה, למרות הצהרות עבר שלהם שלפיהן ילדיהם וחתניהם קורסים תחת עומס המילואים, וכי הם לא ייתנו יד להמשך הפטור של ציבור נרחב.

נוסף על כך, שני חברי כנסת מהליכוד, שדעתם הייתה מאוד לא נוחה בנושא חוק הפטור מגיוס, בחרו להיעדר מהמליאה. אחד מהם הוא ח"כ אליהו רביבו. בריאיון אתמול אחר־הצוהריים ב"ערוץ 12", שבו נראה יושב בלשכתו בכנסת, הוא סירב להסביר את היעדרותו והעדיף שלא לדבר נגד החרדים.

לטענתו, הוא לא השתתף בהצבעה כיוון ש"נבצר ממנו". לפי לוח הנוכחות של הכנסת, הוא היה פיזית בתוך בניין הכנסת לפחות בחלק מזמן ההצבעה.

אדלשטיין: "כאשר יבוא ויטענו אנשי מילואים בנוגע לכך שאין שוויון בנטל ושיש לגייס חרדים, יבואו המשיבים ויגידו יש חוק יסוד לימוד תורה הגובר על חובות אזרחיות"

השני הוא ח"כ אלי דלל, שבוחר בפתרון ההיעדרות בפעם השנייה בתוך שבוע. רק לפני שבוע הוא היה בין המציעים והמקדמים של מועמדות השופט בדימוס יוסף אלרון לתפקיד מבקר המדינה, וברגע האמת במליאה ברח. אתמול הוא שוב נעדר.

ח"כ אדלשטיין, הבכיר מבין המתנגדים, הסביר אחרי ההצבעה שהחוק הוא פלטפורמה להחלטות של ערכאות משפטיות בעתיד. "כאשר יבוא ויטענו אנשי מילואים בנוגע לכך שאין שוויון בנטל ושיש לגייס חרדים, יבואו המשיבים ויגידו יש חוק יסוד לימוד תורה הגובר על חובות אזרחיות.

מפגינים חרדים מוחים נגד מעצרם של עריקים מחוץ לבית המעצר אבו כביר בתל אביב, 10 ביוני 2026 (צילום: חיים גולדבברג/פלאש90)

"אפשר למכור את הבלופים האלה ולמצוא סיבות לתמוך בחוק. כל מי שמבין מה זה חקיקה וכנסת, זה לא עובד עלינו. זה נועד למיסוד ההשתמטות", הסביר אדלשטיין.

נקודה מעניינת נוספת היא שחוק־היסוד עבר אתמול ברוב של 56 ח"כים בלבד. מאחר שמדובר בחוק־יסוד, בעבר נהוג היה שבכל ההצבעות על חוקי־היסוד יהיה רוב מינימלי של 61 ח"כים.

כך למשל, כאשר הצביעו בכנסת על חוק־יסוד: משאל עם, יו"ר הקואליציה דאז יריב לוין הסביר לכתבים בכנסת – ואני ביניהם – שמאחר שמדובר בחוק־יסוד בעל מעמד־על חוקתי, הוא דורש רוב של יותר מ־61 ח"כים בכל ההצבעות.

עתירה לבג"ץ נגד חקיקה שעברה רק קריאה טרומית היא חסרת טעם, אך אם חוק־היסוד הזה יעבור בכל שלוש הקריאות הבאות ברוב של פחות מ־61, ייתכן שתהיה לכך משמעות בדיוני בג"ץ על מהות חוק־היסוד

ההיסטוריה של החקיקה מלמדת שרבים מחוקי־היסוד עברו ברוב של יותר מ־61 בכל הקריאות, אך קשה לומר שזהו נוהג מחייב, ואין סעיף בתקנון הכנסת או בדין כלשהו המחייב זאת. עתירה לבג"ץ נגד חקיקה שעברה רק קריאה טרומית היא חסרת טעם, אך אם חוק־היסוד הזה יעבור בכל שלוש הקריאות הבאות ברוב של פחות מ־61, ייתכן שתהיה לכך משמעות בדיוני בג"ץ על מהות חוק־היסוד.

עוד בנושא החוקתי, מעניין לשים לב שכאשר שר המשפטים לוין הצהיר בינואר 2023 על ההפיכה המשטרית, אחת מהצעות החוק שהניח הייתה שלבג"ץ לא תהיה כל ביקורת שיפוטית על חוקי־יסוד. דהיינו, הוא התכוון לכך שאם ערכים יעוגנו כערכים חוקתיים, שופטי העליון לא יוכלו כלל לדון בהם. בינתיים, גם חוק־יסוד: לימוד תורה וגם הרעיונות ההם של לוין רחוקים מקו הסיום.

ח"כ משה גפני משוחח עם ח"כ אחמד טיבי כמה שעות לפני ההצבעה על חוק יסוד: לימוד תורה, 10 ביוני 2026 (צילום: ערוץ כנסת, צילום מסך)

ראוי לשים לב גם לדיל שנסגר אתמול באופוזיציה. יו"ר הקואליציה אופיר כץ טען אתמול שלא היה שום דיל, וגם אם כל חברי המפלגות הערביות – 10 ח"כים – היו מצביעים נגד חוק־היסוד, ההצעה עדיין הייתה עוברת.

זה בהחלט נכון, אבל לנוכח היעדרות כל חברי הכנסת של רע"ם ושל חד"ש־תע"ל, היה ברור שח"כ משה גפני מיהדות התורה מתואם עימם, וככל הנראה נתן להם התחייבות להפיל את חוק המואזין, שיקשה על הפעלת קריאות המואזין בשעות מוקדמות ומאוחרות.

חוק המואזין אושר על ידי ועדת השרים לחקיקה ואמור להיות מוגש כהצעת חוק פרטית של ח"כ צבי סוכות מהציונות הדתית, אך בשבועות האחרונים כבר הצליחו החרדים והערבים לעכב את החוק הזה

חוק המואזין אושר על ידי ועדת השרים לחקיקה ואמור להיות מוגש כהצעת חוק פרטית של ח"כ צבי סוכות מהציונות הדתית, אך בשבועות האחרונים כבר הצליחו החרדים והערבים לעכב את החוק הזה.

האופוזיציה, בעיקר נפתלי בנט וח"כ אביגדור ליברמן, מיהרה להאשים את בנימין נתניהו ב"דיל ביבי־טיבי". ישראל ביתנו אמרה: "ברית ביבי־טיבי נמשכת – והפעם על חשבון המשרתים ואנשי המילואים. ‏המפלגות הערביות והחרדיות רקמו דיל: הם לא יצביעו שם, וכשיעלה חוק המואזין, המפלגות החרדיות לא יצביעו. ‏אנחנו נשים סוף לשלטון המשתמטים והאנטי־ציונים".