אחד מעקרונות היסוד של השיטה המשפטית בישראל היה שהיועץ המשפטי לממשלה הוא ראש התביעה הכללית במדינה.
זהו עיקרון כל כך יסודי, עד שהפך למובן מאליו. באכיפת החוק הפלילי יש פירמידה ארגונית אחת. הפעלתו של הכוח הפלילי הדורסני הנתון בידי המדינה חייבת להיעשות לפי כללים ברורים, תוך הקפדה על איזון בין החובה לאכוף את החוק לבין זכויותיהם של חשודים ונאשמים.
כל זה היה נכון עד שלשום (רביעי), אז אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את תיקון מס' 45 לפקודת המשטרה – הצעת החוק הקרויה "חוק מח"ש".
כעת נפתח עידן חדש במשפט הישראלי: עידן שתי הממלכות של האכיפה הפלילית. מצד אחד היועצת המשפטית לממשלה, פרקליטות המדינה, התביעה המשטרתית ויתר הרשויות ומחלקות האכיפה בשלטון המקומי; ומצד שני ניצבת בודדה המחלקה החדשה לחקירות שוטרים, שאינה חייבת עוד דין וחשבון לאיש, והיא רשאית לקיים מדיניות אכיפה פלילית כראות עיניה.
כעת נפתח עידן חדש במשפט הישראלי: עידן שתי הממלכות של האכיפה הפלילית. מצד אחד היועמ"שית, הפרקליטות,ויתר הרשויות; ומצד שני ניצבת בודדה מח"ש החדשה, שאינה חייבת עוד דין וחשבון לאיש
האבסורד הזה מהווה חלק אינטגרלי של יוזמות ההפיכה המשטרית. הצעות החוק שהועלו בזו אחר זו בשנה הראשונה של הממשלה הנוכחית ב-2023, מגיעות רובן ככולן אל קו הסיום כעת, בחודשי הכהונה האחרונים של הכנסת. ההפיכה המשטרית בדרך להשלמה, והסיכוי שניתן יהיה לחסום או לבטל חלקים ניכרים ממנה רחוק מלהיות ודאי.
שתי עתירות ראשונות כבר הוגשו לבג"ץ נגד החוק החדש. העותרות – התנועה לאיכות השלטון והאקדמיה למען ישראל דמוקרטית – טוענות כי מדובר בחוק שאינו חוקתי, הן בשל פגיעתו הלא מידתית בזכויות יסוד חוקתיות, והן בשל פגיעתו בעקרונות יסוד משטריים.
השופט התורן בבג"ץ, אלכס שטיין, קבע כי העתירות יובאו לדיון עד לסוף שנת 2026, ותשובות הכנסת והממשלה לעתירות יוגשו שבועות אחדים לפני הדיון.
הסיבה לאורך הרוח שנקט השופט שטיין בהחלטתו: בחוק עצמו נקבע כי הוא ייכנס לתוקף שמונה חודשים מעת פרסומו ברשומות, על מנת לאפשר תקופת היערכות ראויה לשינוי המבני הרדיקלי שאמור לעבור כעת על מח"ש
הסיבה לאורך הרוח שנקט השופט שטיין בהחלטתו: בחוק עצמו נקבע כי הוא ייכנס לתוקף שמונה חודשים מעת פרסומו ברשומות, על מנת לאפשר תקופת היערכות ראויה לשינוי המבני הרדיקלי שאמור לעבור כעת על מח"ש.
אך נדמה ששטיין לא לקח בחשבון היבטים המוטמעים בחוק, שבעטיים מוטב להזדרז בבחינה שיפוטית של החוק.
היבטים אלה נעוצים בעובדה שהחוק עצמו החריג כמה סעיפים ממועד התחולה הכללי של התיקון, המיועד לחודש פברואר. הסעיפים שייכנסו לתוקף מיידי עניינם בהקמת הוועדה למינוי שתי הפונקציות המרכזיות שיפעלו במח"ש או לצידו – מנהל מח"ש החדשה, ו"הממונה על התיאום בעניין חקירת שוטרים".
הוועדה הזו, שנבנתה כך שתישלט לחלוטין על ידי רצונותיו הפוליטיים של שר המשפטים, אמורה לקרום עור וגידים כבר עכשיו.
יתרה מזו – החוק החדש מחייב מפורשות כי "בתוך חודש ימונו חברים ראשונים לוועדה, והוועדה תפעל בהקדם האפשרי למינוי מנהל המחלקה והממונה על התיאום, לשם ביצוע הפעולות הנדרשות להקמת המחלקה".
פירוש הדבר הוא שאם לא יינתן צו-ביניים בבג"ץ המקפיא את מהלכי ההקמה, יקום גוף רפאים חדש כבר בזמן הקרוב, בעוד מח"ש "הישנה" הולכת ומאבדת את סמכותה, אחיזתה ומעמדה בקרב רשויות אכיפת החוק.
אם אכן כך יהיה – והוועדה למינוי בעלי התפקידים החדשים תקום, תבחר שני בעלי תפקידים חדשים ואלה יחלו בהקמת מח"ש החדשה, תוך שאיבת כוח האדם והמשאבים של מח"ש הנוכחית – קשה לראות את מח"ש הנוכחית ממשיכה לתפקד באופן סביר.
זוהי סכנה איומה לשלטון החוק באופן מיידי. אם מורא החוק אינו מוטל הלכה למעשה על משטרת ישראל, הדבר מעמיד בסיכון של ממש את היכולת לסמוך על פעולה ניטרלית של המשטרה להבטיח קיומן של בחירות הוגנות
זוהי סכנה איומה לשלטון החוק באופן מיידי. אם מורא החוק אינו מוטל הלכה למעשה על שוטרים ומפקדים במשטרת ישראל, ועוד בתקופת מערכת בחירות סוערת, הדבר מעמיד בסיכון של ממש את היכולת לסמוך על פעולה ניטרלית של המשטרה להבטיח קיומן של בחירות הוגנות ושוויוניות.
ואכן, מבחינה חוקתית, הקושי המרכזי הטמון בחוק החדש נובע מפגיעתו בעצמאותה המוסדית של מח"ש, המביאה בתורה לפגיעה בעקרון השוויון בפני החוק. זאת, בשל החשש לפוליטיזציה של הגוף שאמון על חקירת שוטרים ועובדי שב"כ.
השליטה הפוליטית הזו, בין אם תהיה אמיתית או מדומה בלבד, מייצרת בהכרח הרתעה כלפי יחידות חוקרות המשטרה המטפלות בנושאי שחיתות שלטונית.
גם כיום סובלים קציני חקירות המטפלים בחקירות רגישות של נבחרי ציבור מהתעמרות שקטה, מניעת קידום וחסימת הקריירה המשטרתית. בעידן שבו מח"ש תישלט על ידי הקואליציה, אין שום סיכוי שהמשטרה תוכל לחקור ביעילות עבירות של נבחרי ציבור.
בקיצור, חוק מח"ש הוא דרך נוספת שבה הפוליטיקאים מוודאים שחקירות שחיתות לא יהיו אפקטיביות, או שכלל לא ייפתחו.
"חרף שינויים אחדים שנערכו, הפגמים היסודיים בתיקון, כפי שאושרו לבסוף על ידי הכנסת, נותרו בעינם, תוך סתירה לעקרונות שהותוו בפסיקת בית המשפט ופגיעה בזכויות חוקתיות ועקרונות יסוד משטריים"
"חרף שינויים אחדים שנערכו בנוסח הצעת החוק במהלך הליך החקיקה", כתבו העותרים לבג"ץ, "הפגמים היסודיים בתיקון, כפי שאושרו לבסוף על ידי הכנסת, נותרו בעינם, תוך סתירה לעקרונות שהותוו בפסיקת בית המשפט ופגיעה בזכויות חוקתיות ועקרונות יסוד משטריים".
כעת הנושא הזה – גם הנושא הזה – מונח לפתחו של בג"ץ. התסריט הזה היה כתוב מראש, זה לא יכול היה להיגמר אחרת. שומרי הסף האחרונים שנותרו עברו ועודם עוברים מסכת שלמה של התעמרות.
אך בישורת האחרונה של ההפיכה המשטרית, המתקיימת במקביל לישורת האחרונה של כהונת הממשלה והכנסת הנוכחיות, אין להם ברירה. לא ליועצת המשפטית לממשלה, ולא לשופטי בג"ץ. הבחירה היא אחת: מאבק, או כניעה.
בישורת האחרונה של ההפיכה המשטרית, אין לשומרי הסף האחרונים שנותרו ברירה. לא ליועצת המשפטית לממשלה, ולא לשופטי בג"ץ. הבחירה היא אחת: מאבק, או כניעה
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו