במקום שבו קבלת ההחלטות בבית ראש ממשלה מושפעת מסינון מידע ומוטה על ידי רגש שמפעיל המעגל המשפחתי, הדלת בין המשפחה לבין המדינה כבר אינה ננעלת באמת.

*  *  *

בפברואר 1920 נאלץ מזכיר המדינה האמריקאי רוברט לנסינג להתפטר. הסיבה הרשמית: כינס ישיבות ממשלה ללא אישור הנשיא. מאחורי הפיטורים עמדה אדית וילסון, אשת הנשיא.

מעורבותה החלה על רקע מחלה מתמשכת של הנשיא, אך הדוגמה שלה איננה אנקדוטה היסטורית; היא משמשת פריזמה להבנת מציאות קרובה הרבה יותר – כיצד בני משפחתם של מנהיגים הופכים בפועל לשחקנים מרכזיים בתהליך קבלת ההחלטות.

בפברואר 1920 נאלץ מזכיר המדינה האמריקאי רוברט לנסינג להתפטר. הסיבה הרשמית: כינס ישיבות ממשלה ללא אישור הנשיא. מאחורי הפיטורים עמדה אדית וילסון, אשת הנשיא

ממעורבות מאופקת לחצר ביזנטית: בנות זוג של ראשי ממשלה

מעורבות בנות זוג של ראשי ממשלה בישראל איננה תופעה חדשה, וככל הנראה גם נשות ראשי הממשלה הקודמות היו שותפות בלתי-פורמליות לדילמות ולהתלבטויות של בני זוגן. היו נשים שפעלו במישור הציבורי, כמו לאה רבין שכיהנה כיו"ר אלו"ט – עמותה ציבורית מוכרת, ושולמית שמיר שכיהנה כיו"ר המועצה הציבורית למען הזקן.

לעומתן, היו כאלו שבחרו להצניע לכת, כגון סוניה פרס שנעלמה כמעט כליל  מן הזירה הציבורית: לא מזכירה, לא נהג, לא לשכה, עד כדי כך שאת הבולים קנתה לבד. כולן היו מנותקות מלשכת של ראש הממשלה.

על רקע זה, דפוס המעורבות המיוחס לשרה נתניהו חריג. על פי כתבות שהתפרסמו לאורך השנים ועדויות שנשמעו בהליכים משפטיים, נטען כי הוקצתה לה לשכה עם מזכירות, שירותי דוברות ונהג צמוד, וכי היא תוארה בדיווחים שונים כמי שנוכחת בדיונים מצומצמים, נחשפת למסמכים רגישים ומשפיעה על מינויים.

סביבת העבודה בלשכת ראש הממשלה כונתה בתיאורים שונים "חצר ביזנטית", שבה לפי עדויות וכתבות, אנשי לשכה, יועצים ושרים מבינים שמי שרוצה להשפיע על ההחלטות חייב להתחשב גם בתגובות בני המשפחה.

במישור הפורמלי אין תפקיד "רעיית ראש הממשלה" במבנה קבלת ההחלטות. בפועל, בחדרים הצרים של בלפור ובבתי המגורים החלופיים, החציצה בין המשפחה לבין הלשכה דקה מאוד; זהו מצב העלול ליצור מנגנון השפעה לא פורמלי בעל השלכות מוסדיות ואתיות בעייתיות.

דפוס המעורבות המיוחס לשרה נתניהו חריג. לפי דיווחים, הוקצתה לה לשכה עם מזכירות, שירותי דוברות ונהג צמוד, והיא תוארה כמי שנוכחת בדיונים מצומצמים, נחשפת למסמכים רגישים ומשפיעה על מינויים

חשוב להדגיש: איננו יודעים מה באמת מתרחש בבית ראש הממשלה. מה שמשתקף כלפי חוץ מתיאורים אלו מאפשר לשער קיום דפוס שלפיו בני המשפחה ממלאים תפקיד פעיל בשאלות מי נכנס לחדר, מי נדחק לשוליים ואילו מסרים מפלסים דרכם אל המנהיג.

מנגנונים של השפעה לא פורמלית

הפסיכולוגיה של קבלת ההחלטות מלמדת כי דמות קרובה אינה צריכה "לתת הוראות" כדי לעצב החלטות. בני משפחה של מנהיגים עשויים להשפיע על ההחלטות דרך שני מנגנונים בלתי פורמליים.

מנגנון ראשון: סנני מידע אנושיים

הפסיכולוג ארווינג ג'ניס הציג דמות של mindguard – סנן מידע אנושי, שמגן על המנהיג מפני מידע מאתגר שמחליט על מה מותר להכניס לתודעתו. אצל ג'ניס, סנן המידע מסנן דוחות ביקורתיים, חוות דעת חיצוניות או הסתייגויות פנימיות, כדי שאלו לא יפגעו בביטחון המנהיג. במונחיו של ג'ניס, יש מי שמוודא שהקולות שלא נוחים למנהיג כלל לא יגיעו אליו.

במציאות שבה בן משפחה הופך לצומת סינון כזה, המצב מסתבך במיוחד. בת זוג אינה רק "עוד יועץ": היא אדם שיש לו גישה קבועה למנהיג ושהקשר אתו טעון באהבה, פחדים, פגיעות ועלבונות. אם בן המשפחה ממלא בפועל תפקיד של סנן מידע, מי מקבל זימון לפגישה, מי "לא ראוי", מי "פגע במשפחה" ולכן אינו מוזמן, נוצר מוסד בלתי פורמלי שמכריע איזה מידע, ואילו אנשים, יגיעו בכלל לפתחו של מקבל ההחלטות.

במציאות שבה בן משפחה הופך לצומת סינון מידע אנושי, המצב מסתבך במיוחד. בת זוג אינה רק "עוד יועץ": היא אדם שיש לו גישה קבועה למנהיג ושהקשר אתו טעון באהבה, פחדים, פגיעות ועלבונות

מנגנון שני: הטיית הרגש – כשהבית גובר על הלשכה

הטיית הרגש (affect heuristic) היא מצב שבו הרגש של מקבל ההחלטה, או של מי שעומד מולו, משפיע על ההחלטה ועל איכותה, פעמים רבות בלי בחינה שיטתית של כל העובדות. הרגש איננו "שכבה" נוספת על ההחלטה הרציונלית; הוא הסנן הראשון שמחליט מה בכלל נכנס לשיקול ומה נדחק לשוליים.

ניסוי שטח עם מנהלים בכירים הראה שבשעת כעס הם קיבלו החלטות אסטרטגיות באיכות נמוכה יותר, בין השאר משום ששקלו טווח צר יותר של חלופות בהשוואה למנהלים רגועים (Meissner et al., 2021).

במחקר אמפירי שערכתי על שופטים (ערן, 2025) נמצא שעדים שהחצינו רגשות זכו להערכת מהימנות גבוהה יותר, גם כאשר הראיות האובייקטיביות לא תמכו בהערכה הזו – כלומר, במקרים רבים הרגש הוא שקבע את החלטת השופטים, ולא שיקולים רציונליים.

מחקרים נוספים מצביעים על כך שעוצמת ההשפעה הרגשית גדלה ככל שהאדם המפעיל את הרגש קרוב יותר למקבל ההחלטה, וככל שההחלטה מתקבלת בתנאי עומס, עייפות, לחץ זמן והצפת מידע (Posten, 2021).

אם במציאות שבה מקבל ההחלטות פועל לאורך זמן תחת לחץ כבד וברצף של החלטות גורליות, ובני משפחה קרובים מביעים כלפיו כעס, פחד, עלבון או דאגה לגבי מהלכים ואנשים סביבו, אזי גדלה ההסתברות שהטיית הרגש תאפיל על השפעתם של יועצים מקצועיים, חוות דעת כתובות וניירות עמדה. ההכרעה מתגבשת לא רק מתוך מה שנאמר בישיבת קבינט, אלא מתוך מה שהצליח לעורר תגובה רגשית חזקה יותר במסדרון, בסלון או בשיחת לילה.

אם מקבל ההחלטות פועל לאורך זמן תחת לחץ וברצף החלטות גורליות, ובני משפחה קרובים מביעים כלפיו כעס, פחד, עלבון או דאגה לגבי סביבתו – גדלה ההסתברות שהטיית הרגש תאפיל על השפעת יועצים מקצועיים

בפרשת הצבת המגנומטרים בהר הבית, למשל, פורסם שבני המשפחה הביעו כלפי ראש הממשלה כעס על האפשרות של נסיגה מהמהלך. במציאות כזו, אין ספק שלחץ רגשי משפחתי נכנס אל תוך שיקול הדעת הביטחוני ועלול היה להטות את ההחלטות.

מה הבעיה המוסדית כשהמשפחה הופכת לפורום לא פורמלי?

התייעצות עם בן או בת זוג כשלעצמה היא חלק מהחיים האנושיים. הבעיה מתחילה כשהמשפחה הופכת בפועל למוסד קבלת החלטות בלתי נראה. אז נוצר שילוב של שלוש נקודות כשל מוסדיות:

1

היעדר אחריות פורמלית – יועץ רשמי כפוף לדינים של ניגוד עניינים ועשוי לשאת בתוצאות של ייעוץ שגוי. בן משפחה שמשפיע על מינויים ומדיניות לא חתם על הסכם התקשרות, ולא יעמוד בפני הדחה אם החלטה תוביל לכישלון.

2

היעדר שקיפות – שיחות לילה בבית, לחץ רגשי לפני ישיבת קבינט, הודעות בקבוצת ווטסאפ משפחתית – כל אלה אינם מתועדים בפרוטוקולים, אינם נבדקים על ידי מבקר המדינה ואינם מגיעים לדיוני ביקורת פרלמנטרית. לקבינט הרשמי יש פרוטוקול, סדר יום ותיעוד; לפורום המשפחתי הלא פורמלי אין. הציבור מקבל החלטה מוגמרת, בלי לדעת אילו שיקולים רגשיים ופרטיים עיצבו אותה.

3

היעדר התחייבות לאינטרס ציבורי מוגדר – היועצים המקצועיים אמורים לפעול במסגרת אינטרס ציבורי. בני משפחה פועלים גם מתוך אינטרסים אישיים (אף אם לגיטימיים לחלוטין), כגון: הגנה על שם המשפחה, רצון לשמור על מעמד, ניהול חשבונות עם מבקרים. כשאלה נכנסים לתוך המדיניות, סדר היום של הפורום המשפחתי אינו בהכרח תואם את סדר היום של המדינה.

*  *  *

בנסיבות מסוימות, כפי שההיסטוריה הדגימה לא פעם, המעגל המשפחתי של ראש ממשלה עלול להפוך למעין פורום קבלת החלטות לא פורמלי. בדמוקרטיה, מנגנוני האחריותיות נבנו בדיוק כדי להגביל את הרגע הזה: כדי שרגש, נאמנות אישית וחשבונות פרטיים לא יהפכו למסלול עוקף קבינט, שבו החלטות נקבעות בבית והמדינה רק מאשרת בדיעבד.

מעגל משפחתי של רה"מ עלול להפוך לפורום קבלת החלטות לא פורמלי. בדמוקרטיה, מנגנוני האחריותיות נבנו כדי להגביל זאת: כדי שרגש, נאמנות אישית וחשבונות פרטיים לא יהפכו למסלול עוקף קבינט

הבעיה איננה רק בכך שמתחת לקבינט הרשמי פועל, במובנים מסוימים, מעין "קבינט משפחתי" בלי מינוי ובלי שקיפות, אלא בכך שמרוכז בו כוח ללא אחריות. וכפי שהזהיר הלורד אקטון, כוח נוטה להשחית; וכאשר הכוח מופעל בלי אחריות, גם ההשחתה היא ללא אחריות.

ד״ר עוזי ערן, סא"ל במיל', הוא חוקר בתחום הפסיכולוגיה של המשפט וקבלת החלטות בתנאי אי־ודאות וסיכון. מחקריו עוסקים בהשפעת סגנונות חשיבה, אינטואיציה והטיות קוגניטיביות על שיקול הדעת של שופטים, ומקבלי החלטות מדיניות וצבאיות.