הברית החדשה בין סעודיה לטורקיה מבקשת לעקוף את צווארי הבקבוק הימיים – ומותירה את ישראל מחוץ למסדרון הסחר החדש של האזור.

במבט ראשון מדובר בפרויקט תחבורה שאפתני. בפועל, מדובר במהלך גאו-אסטרטגי שעשוי לעצב מחדש את מאזן הכוחות במזרח התיכון ואת נתיבי הסחר בין אסיה לאירופה.

ההסכם להקמת נתיב סחר יבשתי החוצה את כל חצי האי ערב דרך סולטנות עומאן, סעודיה, ירדן, סוריה וטורקיה, נחתם על רקע המשבר המתמשך סביב מצרי הורמוז ובאב אל-מנדב, החובקים את חצי האי ערב.

הברית החדשה בין סעודיה לטורקיה על הקמת נתיב סחר יבשתי נראית כפרויקט תחבורה שאפתני. בפועל, זהו מהלך גאו-אסטרטגי שעשוי לעצב מחדש את מאזן הכוחות במזה"ת ואת נתיבי הסחר בין אסיה לאירופה

בשנתיים האחרונות אנו עדים לכך ששלטון האייתוללות באיראן שואף לשתק את נתיבי הסחר של מדינות האזור, ובראשן של מדינות המפרץ. האינטרס האיראני בפגיעה במדינות המפרץ נובע מן העובדה ששטחן משמש נכס אסטרטגי עבור צבא ארצות הברית, אשר ממנו יוצאות המתקפות האוויריות של ארה"ב נגד איראן.

האסטרטגיה האיראנית פשוטה ליישום, לנוכח המבנה הגאוגרפי של חצי האי ערב.

• בשלב הראשון – שיתוק נקודת המוצא של הסחורות, ובעיקר של הנפט, מן המפרץ הערבי אל מפרץ עומאן, באמצעות סגירת מצר הורמוז בידי משמרות המהפכה האיראניים.
• בשלב השני – סגירת מצר באב אל-מנדב, המחבר בין מפרץ עדן לים האדום, ושוכן דרומית לחופי תימן הנשלטים בידי החות'ים – כוח הפרוקסי הצבאי של איראן. התוצאה היא שלמעשה הציר השיעי, בראשות איראן, משתק את הסחר של מדינות המפרץ עם אירופה ומונע מעבר אנרגיה למערב.

בהמשך לחתימת הסכם סיום המלחמה בין ארה"ב לאיראן, מדינות המפרץ הביעו את חוסר שביעות רצונן מן התנאים שעליהם סיכם הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ עם שלטון האייתוללות בטהרן.

הסעודים חשו "מופקרים" לאחר שארה"ב נתנה את הסכמתה לכך שאיראן תגבה מהם דמי מעבר במצר, וזאת ללא הישגים צבאיים משמעותיים שימזערו את האיום האיראני עליהם. לנוכח זאת החלו הסעודים לחפש חלופות לוגיסטיות מהירות ליישום, כדי להימנע מתשלום "פרוטקשן" לאיראן ולחות'ים.

המשטר האיראני שואף לשתק את נתיבי הסחר של מדינות האזור. הסעודים חשו "מופקרים" לאחר הסכמת ארה"ב לכך שאיראן תגבה מהם דמי מעבר במצר – וזאת ללא הישגים צבאיים משמעותיים שימזערו את האיום האיראני

חוסר שביעות הרצון הסעודית הובילה את מוחמד בן סלמאן לפנות לנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, שאינו פחות מיריבו המושבע במאבק על ההשפעה באזור: האחד מוביל ציר מוסלמי מתון, ואילו השני מקדם מדיניות של אסלאם קיצוני.

השניים הכריזו על מגה-פרויקט להקמת תוואי מסילת ברזל, שחלקו מסתמך על תוואי "הרכבת החיג'אזית" ההיסטורית, שהייתה פרויקט הדגל של הסולטן העות'מאני עבד אל-חמיד השני. הפרויקט נמשך משנת 1900 ועד להשלמתו בשנת 1908, זמן קצר לפני נפילת האימפריה העות'מאנית.

הרכבת החיג'אזית פעלה במשך שנים ספורות, אולם בעקבות אירועי מלחמות העולם והקמתן של מדינות עצמאיות במזרח התיכון, ובהן ישראל, חדלה פעילותה כמעט כליל. בסעודיה ובירדן היא אף הושמדה בידי מורדים סעודים שמרדו באימפריה העות'מאנית, כך ששיתוף הפעולה בין היריבים הוותיקים הוא לא פחות מתיקון היסטורי ביחסים ביניהם.

בתוך קרון של הרכבת החיג'אזית בראשית ימיה (צילום: ויקיפדיה)

בניגוד לעבר, שבו הוקם על ידי הבריטים מקטע של הרכבת החיג'אזית שהוביל לנמל חיפה, הפעם ארץ ישראל אינה נלקחת בחשבון – ולא במקרה. ארדואן, שפועל באופן עקבי נגד האינטרסים של ישראל, מותיר אותה מחוץ לפרויקט.

המניע הפוליטי ברור לכול, אך קיים גם מניע כלכלי מובהק: הנפט הערבי יעבור לאירופה רק דרך טורקיה, ולא יועבר במעבורות דרך ישראל אל הים התיכון. נראה שכך למעשה מנצל ארדואן את אכזבתן של מדינות ערב מן ההסכם בין ארה"ב לאיראן כדי לבסס את מעמדה של טורקיה כנתיב סחר בלעדי בין מדינות ערב לאירופה.

יש לציין כי ההסכם כולל גם התחייבות טורקית-סעודית לשיקום חלקים נרחבים בסוריה של אחמד א-שרע, כדי לקבל את הסכמתה להעברת תוואי המסילה מן המפרץ הערבי ועד איסטנבול.

לסיכום, ההתקרבות בין סעודיה לטורקיה מרחיקה את חזון הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה, וממשיכה את המאמצים הטורקיים לבודד את ישראל כלכלית באמצעות צמצום נתיבי הסחר שלה.

ההתקרבות בין סעודיה לטורקיה מרחיקה את חזון הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה, וממשיכה את המאמצים הטורקיים לבודד את ישראל כלכלית באמצעות צמצום נתיבי הסחר שלה

כך, לאחר לחימה ממושכת, המצב כיום הוא שהציר השיעי בהובלת איראן עדיין שולט בנתיבי הסחר הימיים, בעוד הציר הסוני הקיצוני של ארדואן-קטאר משתלט בהדרגה על נתיבי המסחר היבשתיים במזרח התיכון.

אם אכן יושלם הפרויקט, הוא עשוי להיות אחד השינויים הגאו-אסטרטגיים המשמעותיים ביותר במזרח התיכון מאז הקמת נתיבי האנרגיה המודרניים – וישראל תידרש להחליט כיצד להתמודד עם מציאות חדשה זו.

עו"ד אלון עלי הוא בן לעדה הבדואית. שירת (עדיין משרת) בחיל השריון כקצין לוחם בחטיבה 188. למד משפטים במסלול מצטיינים שמשלב תואר ראשון ושני. עסק בלימודיו בנושאי צדק חברתי והיה שותף לעתירות למימוש זכות החינוך בקרב בני נוער בארץ.