אם תנסו להעביר אלף דולר לחבר או לספק מעבר לים, תגלו שהמערכת הבנקאית העולמית עדיין תקועה אי־שם במאה הקודמת. הכסף שלכם יעבור דרך שרשרת של בנקים מתווכים, ייעצר לבדיקות מייגעות, ובמקרים מסוימים יגיע ליעדו רק כעבור כמה ימים. כל זאת לאחר שכל הגורמים שבדרך יגבו ממנו עמלות שמנות.
במשך שנים הבטיחו לנו שמהפכת הפיננסים הבאה נמצאת בעולם הקריפטו, וליתר דיוק, במטבעות היציבים. הרעיון שמאחורי המטבעות הדיגיטליים היציבים נשמע כמעט אוטופי: במקום להמתין ימים להעברות בנקאיות איטיות ומיושנות בין מדינות, שולחים אסימון דיגיטלי החוצה את העולם בתוך שניות על גבי רשת הבלוקצ'יין, בעוד ערכו נותר צמוד לדולר האמריקאי ביחס של אחד לאחד.
אלא שהמציאות, כרגיל, ורודה פחות מההבטחות. בדור הראשון של המטבעות האלה גילה הציבור הרחב כי בסך הכול החליף מתווך אחד באחר. כיום חברות פרטיות, שרמת השקיפות והאמינות שלהן עומדת למבחן מדי שנה, הן שמנהלות את השוק.
כאן בדיוק נכנסת לתמונה רשת Open USD. תשכחו מחברות הקריפטו הרשומות באיי קיימן. הרשת החדשה, הנמצאת בשלבי הקמה, תנוהל בידי כמה מהמוסדות הפיננסיים הגדולים והשמרניים בעולם
המנגנון פשוט, ואפילו מעט מקומם: המשתמשים מפקידים דולרים בידי החברות, ואלה מנפיקות תמורתם מטבעות דיגיטליים באותו שווי. את הררי הדולרים שקיבלו משקיעות החברות באיגרות חוב בטוחות של ממשלת ארה"ב. את רווחי העתק מהריבית הן משלשלות ישירות לכיסן, בעוד המשתמשים הקטנים נאלצים לשלם להן גם עמלות יקרות על הנפקת המטבעות או על פדיונם.
כאן בדיוק נכנסת לתמונה רשת Open USD. תשכחו מחברות הקריפטו הרשומות באיי קיימן. הרשת החדשה, הנמצאת בשלבי הקמה, תנוהל בידי כמה מהמוסדות הפיננסיים הגדולים והשמרניים בעולם, במודל שנועד לתגמל את כל הצדדים.
בין 140 השותפים במיזם נמצאות ענקיות כמו בלאקרוק – מנהלת הנכסים הגדולה בעולם – ו־BNY Mellon, הנחשב למעין "בנק מרכזי" של שירותי המשמורת הפיננסיים הגלובליים. הניהול הממוסד והמבוקר הזה אמור להעניק לרשת החדשה שכבות של הגנה, יציבות וציות רגולטורי, דבר ששום מיזם קריפטו שקדם לה לא היה יכול להציע.
אז כיצד כל זה יעזור לאזרח הפשוט? על פניו, מדובר במלחמה בין אוליגרכים פיננסיים על השליטה במטבעות הדיגיטליים היציבים. אולם בפועל, המשמעות לכיסו של כל אחד מאיתנו עשויה להיות דרמטית. כאשר ענקיות תשלומים כמו ויזה, מאסטרקארד, אמריקן אקספרס וסטרייפ לוקחות חלק פעיל בפרויקט, גדל במידה ניכרת פוטנציאל ההטמעה של הפלטפורמה בתשתיות היום־יומיות.
בתרחיש הסביר, בעתיד נוכל להחזיק דולרים דיגיטליים ישירות בארנק הסלולרי שלנו, למשל באמצעות גוגל, שגם היא שותפה מרכזית במיזם. החזון העסקי הוא שנוכל לשלם בדולרים האלה בכל אתר אינטרנט או חנות פיזית המכבדים כרטיסי אשראי רגילים. המטרה הסופית היא להנגיש את הדולר הדיגיטלי גם למי שהמילה "קריפטו" זרה לו לחלוטין.
החזון העסקי הוא שנוכל לשלם בדולרים האלה בכל אתר אינטרנט או חנות פיזית המכבדים כרטיסי אשראי רגילים. המטרה הסופית היא להנגיש את הדולר הדיגיטלי גם למי שהמילה "קריפטו" זרה לו לחלוטין
אז מדוע לשלם בדולר דיגיטלי ולא בדולר רגיל? הבשורה האמיתית לצרכן היא שמדובר בפעולות שיתבצעו בין מקומות שונים בעולם באופן מיידי וללא עמלות. זאת בניגוד מוחלט למציאות שאליה התרגלנו עד היום.
מעבר לכך, יש כאן רובד עתידני חיוני: המערכת תוכננה מראש לעידן הבינה המלאכותית והכלכלה האוטונומית. בעולם שבו סוכני תוכנה חכמים יידרשו לבצע רכישות וסליקות מסביב לשעון ובתוך שברירי שנייה, כבר אין מקום לחשבון הבנק המסורתי, הכבד והאיטי.
האינטרס של הדוד סם
הניסיון המשמעותי הקודם להקים מטבע דיגיטלי גלובלי בהובלת חברות פרטיות נעשה ב־2019 בידי מארק צוקרברג. הפרויקט של פייסבוק, שכונה אז "ליברה", קרס עוד בטרם נולד. הסיבה לכך הייתה שממשלות ברחבי העולם ראו בו ניסיון בוטה להפקיע את הריבונות המוניטרית מידי המדינות לטובת מטבע פרטי שישרת מיליארדי משתמשים.
כדי שלא ליפול באותם מוקשים, מיזם Open USD פותח בכיוון ההפוך לחלוטין. במקום לאיים על הריבונות המוניטרית של המדינות ועל המערכת הפיננסית הקיימת, הוא תוכנן כדי לבצר אותן, ובייחוד את מעמדה של המדינה המובילה את המערכת הפיננסית העולמית, ארה"ב. Open USD יוצרת למעשה לממשל האמריקאי אינטרס אסטרטגי עצום לעודד את הקמתה.
המערכת תוכננה מלכתחילה בהתאמה מלאה לחקיקה הפיננסית של ארה"ב, ובפרט לחוק GENIUS ולרגולציה המחמירה בוושינגטון. רזרבות המטבע יושקעו באיגרות חוב של ממשלת ארה"ב וינוהלו בידי גופים פיננסיים גדולים, מוכרים ומפוקחים. כך עשוי המיזם להפוך הלכה למעשה לאחד הרוכשים הגדולים בעולם של החוב האמריקאי.
בעולם שבו מדינות מנסות בכל כוחן לערער על מעמדו של המטבע האמריקאי, מערכת דיגיטלית יעילה, מהירה וגלובלית, המבוססת כולה על הדולר ומגובה בנכסים אמריקאיים, היא כלי חיוני לשימור ההגמוניה של הדולר
בעולם שבו מדינות כמו סין ורוסיה מנסות בכל כוחן לערער על מעמדו של המטבע האמריקאי, מערכת דיגיטלית יעילה, מהירה וגלובלית, המבוססת כולה על הדולר ומגובה בנכסים אמריקאיים, היא כלי חיוני לשימור ההגמוניה של הדולר בעידן החדש. מבחינת הבית הלבן והפדרל ריזרב, מדובר בנשק דיפלומטי וכלכלי מהמעלה הראשונה.
גם המערכת הבנקאית המסורתית צפויה לגזור כאן קופון שמן. בניגוד למיזמי קריפטו קלאסיים, שחרתו על דגלם את החלפת הבנקים, המודל של Open USD מבוסס על קונסורציום שבו הבנקים עצמם הם חלק בלתי נפרד מהבעלות ומהניהול, בבחינת: "אם אתה לא יכול לנצח אותם, הצטרף אליהם".
המודל גם מחלק כמעט את כל רווחי הריבית מהרזרבות בחזרה למוסדות הפיננסיים המפיצים את המטבע, בניכוי עמלת ניהול זניחה.
זהו שינוי דרמטי לעומת המצב כיום. הבנקים אינם רואים כיום אפילו שקל אחד משוק המטבעות היציבים, בעוד חברות פרטיות משלשלות לכיסן כעשרה מיליארד דולר מרווחי ריבית מדי שנה.
כך, במקום לנפץ את המונופול הבנקאי, הרשת מייצרת לו למעשה מנוע צמיחה חדש. הבנקים לא יאבדו את לקוחותיהם, אלא פשוט יחליפו את מערכות המחשוב המיושנות והאיטיות שלהם בתשתית בלוקצ'יין מהירה ומתקדמת, ובכך ימשיכו ליהנות מחלקם ברווחים.
הבנקים לא יאבדו את לקוחותיהם, אלא פשוט יחליפו את מערכות המחשוב המיושנות שלהם בתשתית בלוקצ'יין מהירה ומתקדמת, ובכך ימשיכו ליהנות מחלקם ברווחים
הזווית הישראלית: השמרנים והחדשניים באותה סירה
כאשר צוללים לרשימת המייסדים והשותפים – הכוללת יותר מ־140 גופים וחברות – מגלים גם נציגות ישראלית מרשימה ומגוונת במיוחד: בנק הפועלים, בנק לאומי וחברת כרטיסי האשראי "מקס".
מדובר באירוע יוצא דופן במערכת הבנקאית המקומית, הידועה בשמרנותה הרבה בכל הנוגע לנכסים דיגיטליים. העובדה ששני הבנקים הגדולים בישראל חתמו כשותפי השקה לצד מוסדות פיננסיים עולמיים מוכיחה כי הם מבינים שאם לא יהיו חלק מהדרך החדשה, הם פשוט יישארו מאחור.
אליהם מצטרפות חברות טכנולוגיה ישראליות מובילות, ובהן ענקית בניית האתרים "ויקס", המבקשת לאפשר למיליוני העסקים המשתמשים בפלטפורמה שלה לקבל תשלומים גלובליים בקלות; פלטפורמת ההשקעות "איטורו"; וחברת אבטחת הבלוקצ'יין "פיירבלוקס".
החיבור הזה, שבו מוסדות פיננסיים מסורתיים וחברות הייטק חולקים את אותה תשתית, ממחיש עד כמה התעשייה המקומית מודעת לפוטנציאל של כלכלה נטולת גבולות ונערכת לכך בהתאם.
חילוקי דעות, סיכונים ומועד ההשקה
כמו בכל מהפכה פיננסית, הדרך אינה חלקה, ויש בה לא מעט אתגרים וסיכונים מובנים. הסיכון המיידי והבולט ביותר נובע מחוסר הוודאות המעשי: המיזם הוכרז רק לאחרונה, והפרטים התפעוליים והמעשיים שלו עדיין נמצאים בשלבי פיתוח והרצה. עד שהרשת לא תעלה לאוויר, קשה לדעת בוודאות כיצד ייראו התנאים הסופיים וכיצד הם ישפיעו על הפעילות היום־יומית של העסקים שיאמצו אותה.
חברת המטבעות היציבים "Circle", למשל, כבר ספגה ירידה של כ־20% במנייתה מאז פורסמה ההכרזה על הפרויקט החדש. החברות האלה צפויות להיאבק על מעמדן הדומיננטי בשוק
נוסף על כך, אי אפשר להתעלם מהגורמים העלולים להכשיל את המערכת. השוק הנוכחי נשלט כמעט לחלוטין בידי ענקיות המטבעות היציבים הוותיקות. מבחינתן, המודל הפתוח של Open USD, המוותר על עמלות ומחלק את רווחי הרזרבות בין השותפים, הוא איום ישיר על המיליארדים הרבים שהן מרוויחות מדי שנה.
החשש אינו פוסח גם על המשקיעים. חברת המטבעות היציבים "Circle", למשל, כבר ספגה ירידה של כ־20% במנייתה מאז פורסמה ההכרזה על הפרויקט החדש. החברות האלה צפויות להיאבק על מעמדן הדומיננטי בשוק, והתחרות עלולה להפעיל לחצים על המערכת החדשה.
אז מתי כל זה יקרה? המערכת הוכרזה רשמית ב־30 ביוני השנה, והפרטים מוסיפים להתגבש בימים אלה. עדיין אין תאריך יעד סופי ומוחלט, אך ההערכה היא שהמערכת תעלה לאוויר עוד לפני סוף השנה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו