"חוק הבהירות", שעליו יתקיים דיון בסנאט ביום חמישי, נועד לעשות סדר בשוק הקריפטו. עד היום חברות קריפטו רבות פעלו במצב של חוסר בהירות. הן לא תמיד ידעו אם לנהוג במטבע הדיגיטלי שהנפיקו לפי הדין של סחורה דיגיטלית או לפי הדין של נייר ערך לא רשום.

ואז, לפעמים שנים אחרי ההשקה, הרשות לניירות ערך האמריקאית דפקה על דלתות מנהלי החברות והודיעה להם שעברו על החוק. זה העמיד את החברות בסיכון משפטי, את המשקיעים בסיכון פיננסי, והרתיע גופים ממסדיים מלהשקיע בתחום שכלליו אינם ברורים.

חוק הבהירות מנסה לשים לזה סוף. הוא מבקש לקבוע מבחנים ברורים לסיווג של כל מטבע דיגיטלי שמונפק, להגדיר מי מפקח עליו ומהם הכללים שחלים עליו.

סטייבלקוין הוא בעצם ניסיון לייצר "דולר דיגיטלי" מחוץ לבנק. בניגוד לביטקוין, שהמחיר שלו יכול לקפוץ או להתרסק ביום אחד, סטייבלקוין אמור להיות שווה תמיד דולר אחד

אבל עם כל הכבוד לרגולציה, המאבק האמיתי סביב החוק הוא בכלל על נושא אחר. החוק לא רק מסדיר את שוק הקריפטו, הוא מכשיר מסלול עוקף בנק לניהול פיקדונות כספי הציבור. כדי להבין על מה מדובר חייבים להכיר קודם את המטבע שנמצא במוקד הסערה: הסטייבלקוין – המטבע הדיגיטלי היציב.

סטייבלקוין הוא בעצם ניסיון לייצר "דולר דיגיטלי" מחוץ לבנק. בניגוד לביטקוין, שהמחיר שלו יכול לקפוץ או להתרסק ביום אחד, סטייבלקוין אמור להיות שווה תמיד דולר אחד.

סמלי הביטקוין והמטבע היציב "טתר" (USDT) מוצגים בחנות מטבעות קריפטוגרפיים בהונג קונג, 29 ביולי 2025 (צילום: Peter PARKS / AFP)

מי שמייצרות את המטבע הן בדרך כלל חברות פרטיות. הן מקבלות מהציבור דולרים אמיתיים, שומרות מולם נכסים בטוחים יחסית, כמו מזומן או אג"ח ממשלתיות קצרות, ומנפיקות בתמורה מטבע דיגיטלי שאפשר להעביר במהירות מארנק לארנק. הארנק הוא אפליקציה שמשמשת על תקן "חשבון הבנק" של עולם הקריפטו.

ההבדל הגדול בין דולר דיגיטלי לדולר רגיל הוא שדולר רגיל הוא כסף שמיוצר על ידי המערכת הבנקאית. הוא מוחזק בחשבון הבנק או בבית כמזומן, ומגובה על ידי הפדרל ריזרב.

סטייבלקוין, לעומת זאת, הוא התחייבות של חברה פרטית שאומרת: תסמכו עליי. על כל מטבע דיגיטלי שהנפקתי יש לי דולר או נכס דומה בצד. לכן הוא נראה כמו דולר ומתנהג כמו דולר, אבל הוא לא באמת אותו דבר. הוא דולר פרטי שמנסה לעקוף חלק מהמערכת הבנקאית הישנה.

אם חברת קריפטו יכולה להציע לנו "דולר דיגיטלי" נזיל, מהיר, גלובלי, ואולי גם עם תגמול, למה שהכסף יישאר בבנק?

בכך בעצם מתמקד הקרב הגדול. הבנק לא רוצה לוותר על הפיקדונות שלו. הוא חי מהכסף הזול הזה: אנחנו מפקידים אותו בבנק, מקבלים מעט או כלום, והוא נותן הלוואות בריבית גבוהה יותר. אם חברת קריפטו יכולה להציע לנו "דולר דיגיטלי" נזיל, מהיר, גלובלי, ואולי גם עם תגמול, למה שהכסף יישאר בבנק?

זו הסיבה שהבנקים נלחמים בסעיפים בחוק שמאפשרים תגמולים על סטייבלקוינים, בטענה שהם יבריחו פיקדונות, יפגעו ביציבותם וביכולתם להעמיד אשראי למשקי בית ולעסקים.

כסף. אילוסטרציה (צילום: OlyaSolodenko/iStock)

החשש הזה של הבנקים אינו תלוש מהמציאות. אנליסטים מחברת "סטנדרד צ'רטרד" העריכו כי מתן אפשרות לתשואה על מטבעות דיגיטליים יציבים עלול להוביל לבריחת פיקדונות בהיקף של כחצי טריליון דולר מהבנקים עד סוף 2028.

איגוד הבנקאים האמריקאי אף הגדיל לעשות וטען כי כ־6.6 טריליון דולר בפיקדונות בנקאיים נמצאים בדרגת סיכון כזו או אחרת כתוצאה מהסטת כספים למכשירים פיננסיים חוץ־בנקאיים בסך הכול.

לעומת עמדת הבנקים, מועצת היועצים הכלכליים של הבית הלבן פרסמה מודל שמפחית מחומרת האיום, ולמעשה מחליש את טענת הבנקים שמהלך כזה יפגע ביציבותם.

תעשיית הקריפטו טוענת להגנתה שהבנקים פשוט מנסים לשמר את המונופול שלהם ולמנוע תחרות. מי שתומך בעמדה הזו ודוחף אותה בהתלהבות הוא לא אחר מאשר ממשל טראמפ, ויותר מזה: משפחת טראמפ עצמה

תעשיית הקריפטו טוענת להגנתה שהבנקים פשוט מנסים לשמר את המונופול שלהם ולמנוע תחרות. מי שתומך בעמדה הזו ודוחף אותה בהתלהבות הוא לא אחר מאשר ממשל טראמפ, ויותר מזה: משפחת טראמפ עצמה.

המשפחה הפכה את הקריפטו למכונת מזומנים פוליטית ועסקית בשנים האחרונות. ב־2025 הקריפטו כבר הפך למקור ההכנסה הגדול ביותר של משפחת טראמפ. הוא לא רק עקף את עסקי הנדל"ן והגולף שלה, הוא עשה זאת בפער עצום.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נראה בטלוויזיה ברחבת הבורסה בניו יורק בעת חתימתו על החוק להסדרת מטבעות יציבים, 18 ביולי 2025 (צילום: AP Photo/Richard Drew)

"רויטרס" מצאה שההכנסה הכוללת של ארגון טראמפ במחצית הראשונה של 2025 זינקה ל־864 מיליון דולר, לעומת 51 מיליון דולר שנה קודם לכן, ורוב הזינוק הגיע מקריפטו.

זו גם הסיבה שהחוק הפך מחוק פיננסי למבחן ניגוד עניינים לאומי. אחד מסלעי המחלוקת הקשים סביבו הוא דרישת הדמוקרטים להכניס לחוק סעיפי אתיקה, שימנעו מבכירים ומשפחותיהם להרוויח ממיזמי קריפטו בזמן שהם אלה שמחליטים על הכללים החלים עליהם.

הרפובליקאים זקוקים לתמיכתם של לפחות חלק מהדמוקרטים בסנאט, ולכן יצטרכו להתגמש בנושא הזה אם הם רוצים שהחוק יעבור.

ומי יפסיד? הבנקים. לא כי הם ייעלמו מחר בבוקר, אלא כי לראשונה הם יצטרכו להתחרות על הדבר הכי קדוש להם: הכסף ששכב אצלם בשקט בפיקדון

לעומת זאת, המחלוקת על סעיף קבלת התגמולים מסטייבלקוין דווקא מתקדמת לקראת פשרה. לפי הפשרה המסתמנת, מתן ריבית דמוית פיקדון בנקאי על סטייבלקוין יהיה אסור. מנגד, היא כן תאפשר תגמולים מסוימים על פעילות בסטייבלקוין, כמו למשל קאשבק, נקודות, עמלות נמוכות או בונוסים, וזו בדיוק הנקודה שהבנקים מפחדים ממנה.

לטענת הבנקים, מדובר בשם אחר לריבית, ושבסוף הכסף יברח מחשבונות העו"ש אל ארנקים דיגיטליים. השאלה בסוף היא מי ירוויח מכל זה. כמובן שתעשיית הקריפטו והפינטק יהיו הראשונות ליהנות, אבל גם בורסות קריפטו כמו "קוינבייס", מנפיקי סטייבלקוינים וברוקרים בוול סטריט. אולי בסוף גם הצרכן הסופי ייהנה מתשלומים מהירים וזולים יותר.

אילוסטרציה: תשלום בטלפון נייד באפליקציית ארנק דיגיטלי (צילום: Tero Vesalainen/iStock)

ומי יפסיד? הבנקים. לא כי הם ייעלמו מחר בבוקר, אלא כי לראשונה הם יצטרכו להתחרות על הדבר הכי קדוש להם: הכסף ששכב אצלם בשקט בפיקדון.