באחד מימי הקיץ שעבר, נתפס מוחמד אבו סמור על חם בשעה שפרץ לקניון בבאר שבע ובזז אותו. לפי כתב האישום, בן ה-32 פרץ למבנה, שהיה סגור בשל השבת, ועבר מבית עסק אחד למשנהו. אבו סמור גנב שתי חולצות מתצוגה במסעדת סושי, 200 שקלים מצנצנת הטיפים של סניף "ארומה", ושתי חפיסות סיגריות מקיוסק.
הוא בדיוק סיים לפרוץ לחנות הרביעית, בניסיון לגנוב בגדים מחנות עודפים, כאשר שוטרים הגיעו לקניון ועצרו אותו.
בעת שנתפס, תושב רהט השתחרר מהכלא רק חודשיים קודם לכן, לאחר שריצה עונש מאסר של שישה חודשים בגין עבירות דומות. אולם הפעם, המאסר עמד להיות קשה הרבה יותר עבור העבריין המועד, שהתמודד גם עם התמכרות פעילה לסמים.
בחודש יוני 2025 הואשם אבו סמור בארבעה סעיפי שוד. עם חזרתו למערכת הכליאה, החלה הסנגורית הציבורית שלו לנסות ולהסדיר את קבלתו למרכז גמילה כדי לטפל בבעיית הסמים שלו. אך בחודש אוגוסט, בעיצומם של ההליכים המשפטיים, הקשר בין עורכת הדין ללקוח ניתק לפתע.
הסיבה לכך הייתה שאבו סמור הועבר לאגף ביטחוני בכלא גנות, המשמש לכליאת אסירים פלסטינים שהורשעו בעבירות טרור – זאת למרות העובדה שאבו סמור הואשם בפעילות פלילית ולא בפשע ממניע לאומני או בטרור
הסיבה לכך הייתה שאבו סמור הועבר לאגף ביטחוני בכלא גנות, המשמש לכליאת אסירים פלסטינים שהורשעו בעבירות טרור – זאת למרות העובדה שאבו סמור הואשם בפעילות פלילית ולא בפשע ממניע לאומני או בטרור.
צעד זה הוביל להרעה מיידית בתנאי המחיה שלו, והותיר אותו למעשה ללא כל גישה לעורכת דינו או לכל אדם אחר.
"האיש פשוט נעלם. ברגע שאתה מוגדר כאסיר ביטחוני, אין לך טלפונים, אין לך שום קשר לעולם החיצון, והם אפילו לא טורחים להודיע לעורך הדין", אומרת ליל פטישי, הסנגורית הציבורית שטיפלה בתיקו של אבו סמור. "אלמלא היה באמצע הליך פלילי, סביר להניח שאיש לא היה יודע שהוא הועבר לאגף ביטחוני".
"ברגע שאתה מוגדר כאסיר ביטחוני, אין לך טלפונים, אין לך שום קשר לעולם החיצון, והם אפילו לא טורחים להודיע לעורך הדין. אלמלא היה באמצע הליך פלילי, סביר להניח שאיש לא היה יודע שהוא הועבר לאגף ביטחוני"
אבו סמור הוא אחד ממספר הולך וגדל של עבריינים פליליים ערבים שהועברו לאגפים ביטחוניים על סמך טענות להתנהגות בלתי הולמת מאחורי הסורגים. מדובר בפרקטיקה חדשה שצוברת תאוצה תחת פיקוחו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.
לדברי פטישי ועורכי דין נוספים מהסנגוריה הציבורית ששוחחו עם זמן ישראל, הנוהג של העברת אסיר פלילי לאגף ביטחוני – המכפיף אותו לאותם תנאים קשים שהם מנת חלקם של אלו הכלואים בגין עבירות טרור – היה חסר תקדים עד לפני שנה.
כעת מתרחבת התופעה במהירות מתחת לאפם של ארגוני זכויות אדם, מזהירים עורכי הדין, המביעים דאגה עמוקה נוכח הטשטוש הגובר של הגבול שבין עבריין פלילי לבין מחבל של ממש. "כל מי שרק זז בכיוון הלא נכון מסווג מייד כאסיר ביטחוני", אומרת שני מורן, סנגורית ציבורית שטיפלה במקרים דומים.
בניגוד לאסירים פליליים רגילים, אסירים ביטחוניים מוחזקים במשמורת בגין ביצוע עבירות הכלולות בחוק המאבק בטרור של ישראל, היכולות לנוע מפיגועי טרור קטלניים ועד לפרסום תכנים מסיתים ברשת. כמעט כולם הם פלסטינים או ערבים אזרחי ישראל.
כדי להצדיק את ההחלטה להעביר את אבו סמור לאגף הביטחוני, טען שירות בתי הסוהר כי במהלך ספירת בוקר, איים האסיר "לשרוף את כל היהודים באגף", לאחר שכעס על סוהר שנעל את דלת תאו.
כדי להצדיק את ההחלטה להעביר את אבו סמור לאגף הביטחוני, טען שירות בתי הסוהר כי במהלך ספירת בוקר, איים האסיר "לשרוף את כל היהודים באגף", לאחר שכעס על סוהר שנעל את דלת תאו
האסיר ועורכי דינו הכחישו נחרצות את הטענות הללו, שלגביהן שב"ס לא סיפק כל ראיה. לבקשת השירות, פתחה המשטרה בחקירה נגד אבו סמור בחשד לאיומים, אך סגרה את התיק במהרה ללא הגשת כתב אישום.
אף על פי כן, הוא נותר באגף הביטחוני, ומשמעות הדבר הייתה מניעת הגישה שלו לטיפול גמילה מסמים. "כבר לא היה על מה לדבר", אומרת פטישי, "עצם הסיווג כאסיר ביטחוני קוטע את התהליך לחלוטין".
לאחר שמונה חודשים של מאבק משפטי, הצליחו עורכי דינו של אבו סמור להחזיר אותו לאגף פלילי רגיל – אגף שמלכתחילה אסור היה להוציאו ממנו, כך על פי פסיקתו הסופית של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בנושא.
לדברי גורם משפטי הנמצא בקשר רציף עם האסיר, אבו סמור חזר כשהוא רזה ותשוש בהרבה משהיה קודם לכן. "התנאים שעליהם הוא סיפר היו נוראיים. הוא היה מנותק לחלוטין מסביבתו", אומר המקור, "משהו בפנים שלו פשוט כבה".
תפנית דרקונית
אבו סמור אינו האדם היחיד שיצא מכלא ביטחוני במצב גרוע בהרבה מזה שבו נכנס אליו.
בתקופת כהונתו של בן גביר, ובייחוד בעקבות הטבח שהוביל חמאס ב-7 באוקטובר 2023, חלה הידרדרות דרסטית בתנאיהם של אסירים פלסטינים הכלואים בגין עבירות ביטחוניות.
על פי נתוני ארגוני זכויות אדם, אסירים ביטחוניים מקבלים מנות מזון זעומות בהשוואה לעבריינים פליליים, חיים בתנאים תברואתיים קשים במיוחד, ולעיתים קרובות אף סופגים אלימות מצד הסוהרים.
על פי נתוני ארגוני זכויות אדם, אסירים ביטחוניים מקבלים מנות מזון זעומות בהשוואה לעבריינים פליליים, חיים בתנאים תברואתיים קשים במיוחד, ולעיתים קרובות אף סופגים אלימות מצד הסוהרים
פלסטינים ששוחררו לאחר ששהו יותר מחודשים ספורים בכלא יוצאים ממנו לעיתים קרובות כשהם שבריריים וכחושים, לאחר שאיבדו משקל רב. אחרים משתחררים עם צלקות מתמשכות ממחלת הגרדת (סקביאס) המשתוללת ברבים ממתקני המעצר בישראל.
כמה מהאסירים אף מתו בעודם במשמורת, וביניהם צעיר ערבי-ישראלי בן 22 שהורשע בעבירות הסתה והיה אמור להשתחרר כעבור שישה חודשים בלבד.
המגמה הדרקונית הזו, שבן גביר מתגאה בה בקביעות ברשתות החברתיות, מתועדת היטב ואף ספגה ביקורת מצד מוסדות מדינה אחרים.
בחודש ספטמבר קבע בית המשפט העליון כי המדינה אינה עומדת בהתחייבויותיה החוקיות לספק מזון הולם לאסירים ביטחוניים פלסטינים, והורה לה לספק להם מזון בכמות שתאפשר "קיום בסיסי".
בתחילת השנה הנוכחית, פרסמה הסנגוריה הציבורית דוחות משנת 2024 שלא ראו אור קודם לכן. בדוחות אלה תיארו מפקחים שביקרו בבתי הסוהר אסירים שדמו לשלדים, כשעל גופם עדויות פיזיות למכות ולהזנחה רפואית. גורמים רשמיים אף תיארו את אחד מבתי הסוהר שבהם ביקרו ככזה ש"אינו ראוי להחזקת בני אדם".
בן גביר ותומכיו רק מתפארים בהרעת התנאים, בטענה שהם הולמים את חומרת העבירות ומשמשים כלי הרתעה. "בתי הכלא הפכו לסיוט עבור מחבלים, ואני גאה בכך", אמר בן גביר לוועדה בכנסת באוקטובר
עם זאת, בן גביר ותומכיו רק מתפארים בהרעת התנאים, בטענה שהם הולמים את חומרת העבירות ומשמשים כלי הרתעה. "בתי הכלא הפכו לסיוט עבור מחבלים, ואני גאה בכך", אמר בן גביר לוועדה בכנסת באוקטובר.
בן גביר גם אינו מתאמץ במיוחד להסתיר את שאיפתו להחיל את הסיווג "אסיר ביטחוני" על מעגל רחב יותר של כלואים. בתחילת המלחמה מול איראן, הודיע משרדו כי יתחיל להעביר לאגף ביטחוני כל אסיר שיביע תמיכה באיראן, ללא קשר לאופי העבירה שביצע במקור.
"לא נאפשר הסתה נגד מדינת ישראל או גילויי תמיכה באיראן, וכל מי שינסה לפעול נגד המדינה יטופל ביד קשה", נמסר בפוסט שפרסם המשרד לביטחון לאומי בחשבון הפייסבוק שלו.
בשיחה עם זמן ישראל אישר דוברו של בן גביר כי הנוהג של העברת אסירים למתקנים ביטחוניים בעקבות התבטאויות תמיכה באיראן ובארגוני טרור אחרים, הוא אכן "מדיניות השר והנחיית נציב שב"ס". שירות בתי הסוהר סירב להגיב בעניין.
הקשר נותק
לטענת שב"ס, נתונים על מספר האסירים שסיווגם שונה ניתנים להשגה רק באמצעות בקשת חופש מידע. נכון למועד פרסום הכתבה, בקשה כזו טרם נענתה.
עורכי דין ששוחחו עם זמן ישראל אמרו כי בתקופה האחרונה אירעו עשרות מקרים כאלה – קפיצה חדה לעומת שנים קודמות, שבהן נעשה שימוש בפרקטיקה הזו לעיתים נדירות
אולם עורכי דין ששוחחו עם זמן ישראל אמרו כי בתקופה האחרונה אירעו עשרות מקרים כאלה – קפיצה חדה לעומת שנים קודמות, שבהן נעשה שימוש בפרקטיקה הזו לעיתים נדירות בלבד. "זה קורה עכשיו כל הזמן, אבל זה לא משהו שהתרחש בעבר", מציינת מורן.
כל האסירים שסיווגם השתנה ושזהותם ידועה לזמן ישראל הם ערבים אזרחי ישראל. חלקם, בדומה לאבו סמור, מוחזקים בגין עבירות לא אלימות, בעוד שאחרים הורשעו בפשעים כגון סחר בנשק ורצח. עם זאת, וללא כל קשר לחומרת העבירות שלהם, איש מהם לא הואשם או הורשע בעבירה כלשהי לפי חוק המאבק בטרור הישראלי.
"אלה הם אזרחים ישראלים נטולי כל רקע טרוריסטי, ובכל זאת הסוהרים ממהרים לתייג אותם כאסירים ביטחוניים – זו בעיה חמורה מאוד", מבהירה מורן.
עורכת הדין מציינת מקרים שבהם אסירים סווגו מחדש על סמך נימוקים מפוקפקים במיוחד. באחד המקרים, אסיר הועבר לאגף ביטחוני לאחר שסוהרים ערכו חיפוש בתאו ומצאו הקלטה של כתבת חדשות ישראלית על ארגון הטרור דאעש.
מורן מדגישה כי הכתבה החדשותית הייתה נגישה לכל אדם ביוטיוב וטוענת כי לא ניתן לפרש את עצם החזקתה כהסתה בפני עצמה.
"נתקלתי במקרה שבו אסיר התפלל יחד עם אסירים אחרים, והסוהרים הגדירו אותו כאסיר ביטחוני בשל כך – וזאת למרות שתפילה קבוצתית מותרת על פי הנהלים של שירות בתי הסוהר עצמו"
"נתקלתי במקרה שבו אסיר התפלל יחד עם אסירים אחרים, והסוהרים הגדירו אותו כאסיר ביטחוני בשל כך – וזאת למרות שתפילה קבוצתית מותרת על פי הנהלים של שירות בתי הסוהר עצמו", מספרת מורן.
עורכי הדין סיפרו כי איש לא עדכן אותם כשלקוחותיהם הועברו, והם גילו על שינוי הסיווג רק כאשר הם או בני משפחות האסירים גילו לפתע שאינם מצליחים ליצור עימם קשר.
כל עורך דין שמצא את עצמו מייצג עבריין פלילי שהפך לפתע לאסיר ביטחוני, מתאר תרחיש זהה: ניתוק פתאומי של הקשר עם הלקוח, או קבלת הודעה מודאגת מקרוב משפחה לאחר שיקירו הפסיק בפתאומיות להתקשר הביתה.
כל עורך דין שמייצג עבריין פלילי שהפך לפתע לאסיר ביטחוני, מתאר תרחיש זהה: ניתוק פתאומי של הקשר עם הלקוח, או קבלת הודעה מודאגת מקרוב משפחה לאחר שיקירו הפסיק בפתאומיות להתקשר הביתה
מורן, עורכת דין פלילית המסרבת באופן עקרוני לייצג חשודים המעורבים בעבירות טרור, מספרת שזה בדיוק מה שקרה עם לקוחותיה סעד ג'והאני, אחמד ג'והאני ועאמר ג'והאני – שהואשמו, הורשעו ונכלאו בגין סחר בנשק.
"יום אחד הקשר איתם פשוט אבד. הם נעלמו. התחלתי לברר מה קורה, פניתי לשירות בתי הסוהר וקיבלתי עדכון שלפתע הוחלט לסווג אותם כאסירים ביטחוניים על סמך עמדתם של גורמי המודיעין בשב"ס", היא מתארת.
שב"ס לא סיפק שום נימוק קונקרטי להעברתם של שלושת האסירים, שסחר הנשק שביצעו לא היה קשור כלל לאלימות לאומנית, כפי שעולה מכתב האישום שהוגש נגדם.
רק לאחר שעורך הדין מצליח להבין היכן מוחזק הלקוח שלו, עליו לפנות לשירות בתי הסוהר בבקשה להחזירו לאגף הפלילי. הארגון כמעט תמיד דוחה בקשות אלו לאחר סחבת של מספר חודשים, מה שמאלץ את עורך הדין לעתור בסופו של דבר לבית המשפט.
נכון לעכשיו, שלושת המבריחים עדיין שוהים באגף ביטחוני בעוד התיק שלהם נדון במערכת המשפטית.
ראיות חסויות לא מרשימות
מומחים מסבירים כי על אף ששינוי סיווגו של אסיר נחשב לחוקי בנסיבות מסוימות, הפרקטיקה הזו הפכה לנפוצה רק במהלך השנה האחרונה.
תקנה שנוספה לפקודת בתי הסוהר בתחילת המאה קובעת כי סיווגו מחדש של אסיר יתאפשר אך ורק לאחר ששירות בתי הסוהר ייוועץ בגוף ביטחוני חיצוני – קרי, שב"כ או משטרת ישראל. "מותר לשנות את סיווגו של 'אסיר ביטחוני' ולהגדירו כ'פלילי', או להפך, הן לבקשת האסיר והן ביוזמת שירות בתי הסוהר", נכתב בפקודה.
תקנה שנוספה לפקודת בתי הסוהר בתחילת המאה קובעת כי סיווגו מחדש של אסיר יתאפשר אך ורק לאחר ששירות בתי הסוהר ייוועץ בגוף ביטחוני חיצוני – קרי, שב"כ או משטרת ישראל
מכיוון ששינוי סיווגו של אסיר כרוך הלכה למעשה בשינוי תנאי החזקתו, החוק קובע כי הצעד יתבצע רק לאחר התייעצות עם חטיבת המודיעין של שב"ס, שבתורה אמורה לפנות לשב"כ, למשטרה או לגוף ביטחוני אחר כדי לקבל את חוות דעתו.
אולם מתוך המקרים שהגיעו לפתחו של בית המשפט בחודשים האחרונים, מצטיירת תמונה שלפיה שירות בתי הסוהר מסווג אסירים כביטחוניים באופן חד-צדדי וללא כל מעורבות או משוב מגופים חיצוניים.
אחד מאותם תיקים אף עשה את דרכו עד לבית המשפט העליון. בפסיקתו הראשונה של בית המשפט בנושא, מתח השופט ח'אלד כבוב ביקורת חריפה על העברתו של עבד א-רחמן חאג' יחיא – תושב טייבה המואשם ברצח בנסיבות מחמירות – לכלא ביטחוני.
חאג' יחיא הואשם כי באפריל 2023 ירה למוות במאבטח שהגן על ראש עיריית טייבה, ונכלא בעקבות כך. עם כניסתו למערכת הענישה הוא סווג כאסיר פלילי והוחזק בכלא רימונים. ואולם, ב-17 ביוני 2025 החרימו סוהרים שני תקליטורים שהיו ברשותו. לטענת שירות בתי הסוהר, אחד התקליטורים הללו כלל "דברי הסתה נגד מדינת ישראל וארצות הברית".
האסיר מנגד טען כי קיבל את התקליטורים מאסיר אחר וכלל לא היה מודע לתוכנם, מתוך אמונה שמדובר באופרות סבון טורקיות תמימות.
למרות קביעתו המפורשת של שב"כ כי חאג' יחיא אינו מהווה איום על הביטחון הלאומי, הוא הועבר בכל זאת לאגף ביטחוני בכלא גלבוע בחודש יולי 2025
הוא עמד לדין משמעתי בין כותלי הכלא ונמצא אשם בעבירת משמעת, אך כשהמשטרה פתחה בחקירה פלילית משלה בנושא, היא מיהרה לסגור את התיק ללא הגשת כתב אישום. ולמרות קביעתו המפורשת של שב"כ כי חאג' יחיא אינו מהווה איום על הביטחון הלאומי, הוא הועבר בכל זאת לאגף ביטחוני בכלא גלבוע בחודש יולי 2025.
עורך דינו של חאג' יחיא, דרוויש נאשף, אמר לזמן ישראל כי המהלך עלול היה לפגוע באופן אנוש ביכולתו של מרשו להתגונן במשפט הרצח המתנהל נגדו, שכן אסירים ביטחוניים אינם זכאים לשיחות טלפון ומורשים לקיים מפגשים אישיים מוגבלים מאוד עם עורכי דינם.
על פי מסמכי בית המשפט, נראה כי שירות בתי הסוהר הצדיק את החלטתו להעביר את חאג' יחיא בטענה למידע מודיעיני חסוי שהיה ברשותו. בחודש פברואר דרש השופט כבוב לקבל דוח אודות אותו מידע חסוי, אך ככל הנראה לא התרשם מתוכנו והזהיר מפני "הפיכת הביטויים 'מידע מודיעיני' ו'חומר חסוי' לקרדום לחפור בו".
השופט כבוב דרש לקבל דוח אודות אותו מידע חסוי, אך ככל הנראה לא התרשם מתוכנו והזהיר מפני "הפיכת הביטויים 'מידע מודיעיני' ו'חומר חסוי' לקרדום לחפור בו"
"מבלי להיכנס לפרטים, אציין כי החומר החסוי אינו מוסיף באופן מהותי על החומר שכבר נחשף, ואף נראה כי נפלה טעות עובדתית בכל הנוגע לעובדות כתב האישום", כתב כבוב בהחלטתו מחודש אפריל בתיק.
אלא שעוד בטרם הספיק כבוב לפרסם את החלטתו הרשמית המורה להחזיר את חאג' יחיא לאגף הפלילי, שב"ס עשה זאת מיוזמתו, ללא מתן כל הסבר. "כלל לא ברור מדוע שינה שירות בתי הסוהר את עמדתו הנחרצת בתיק זה. ההתנהלות המתוארת לעיל אינה מניחה את הדעת", ציין כבוב.
נאשף טוען מנגד כי הפסיקה – אף שלא נקטה עמדה לגבי התקנה עצמה – היוותה בכל זאת מכה אנושה לעמדת שב"ס. "בית המשפט העליון בעצם שאל 'מה זה הג'ונגל הזה?' הרי לא ייתכן שכל קצין מודיעין בשירות בתי הסוהר יוכל לקבל החלטה כזו על דעת עצמו", מסביר עורך הדין.
לדבריו, מרבית המקרים נובעים מניסיונם של קצינים "לרצות את השליט" – קרי, את השר בן גביר.
"בשנתיים האחרונות, כל קצין מודיעין בבית סוהר קטן רוצה להוכיח את עצמו בפני בן גביר", מוסיף נאשף, "כולם רוצים להיות מיליטנטיים ככל האפשר, ובפועל, המשמעות היא פגיעה ורמיסה של זכויות האסירים הערבים עד כמה שניתן".
"בשנתיים האחרונות, כל קצין מודיעין בבית סוהר קטן רוצה להוכיח את עצמו בפני בן גביר. כולם רוצים להיות מיליטנטיים ככל האפשר, ובפועל, המשמעות היא פגיעה ורמיסה של זכויות האסירים הערבים עד כמה שניתן"
"בית הספר הטוב ביותר לטרור"
פטישי מזהירה כי שיכון עבריינים פליליים לצד מורשעי טרור עלול להוביל להקצנה ולרדיקליזציה של אסירים שמעולם לא היה להם כל קשר לאידאולוגיה קיצונית.
"זה בית הספר הטוב ביותר לטרור שיש", היא אומרת, "וזה מה שמוזר בכל הסיפור הזה: מנקודת המבט של האינטרס של המדינה, פשוט אין שום היגיון בערבוב אסירים פליליים עם אסירים ביטחוניים – שחלקם מרצים מאסרי עולם בגין עבירות חמורות מאין כמותן".
במקביל להתרחבות תופעת העברתם של עבריינים פליליים לאגפים ביטחוניים, בתי הכלא בישראל סובלים ממשבר צפיפות חריף ששבר שיאים חדשים. המשבר החריף בעקבות זרם העצורים הביטחוניים שהציף את המערכת במהלך המלחמה בעזה שפרצה אחרי השבעה באוקטובר.
מספר האסירים הביטחוניים כמעט הוכפל מאז הטבח, כך עולה מדוח מבקר המדינה שפורסם ביוני. הדוח ציין כי מדינת ישראל אף שחררה בחזרה לרצועת עזה 19 אסירים ביטחוניים בכירים, אך ורק בשל מצוקת המקום במתקני הכליאה.
עוד לפני המלחמה, שירות בתי הסוהר פעל תחת עומס כבד כשהוא מאכלס 12% מעל לתפוסת האסירים הרשמית שלו, שעמדה על 14,500 מקומות. כיום, כך עולה מהדוח, המערכת מחזיקה ביותר מ-23,000 אסירים, שכ-10,000 מתוכם כלואים באגפים ביטחוניים.
הדחיפה לכיוון סיווג מחדש של אסירים היא חלק ממגמה ארוכת שנים שצברה תאוצה משמעותית בתקופת בן גביר, במסגרתה כלים שנועדו במקור להיאבק בטרור, הוסבו לשימוש נגד פשיעה רגילה נטולת כל רקע לאומני
הדחיפה לכיוון סיווג מחדש של אסירים היא חלק ממגמה ארוכת שנים שצברה תאוצה משמעותית בתקופת בן גביר, במסגרתה כלים שנועדו במקור להיאבק בטרור, הוסבו לשימוש נגד פשיעה פלילית רגילה נטולת כל רקע לאומני.
לדברי מומחים, ההסתמכות ההולכת וגוברת על אמצעי חירום ביטחוניים שוחקת את הזכות להליך הוגן, ובהרחבה פוגעת גם ביסודותיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל.
"בשנים האחרונות אנו עדים למגמה של ייבוא כלים כוחניים, שבהם נהוג להשתמש בתחומי סיכול הטרור והביטחון הלאומי, לטובת המאבק בפשיעה הפלילית הרגילה", אומרת ניצן אלוני, עורכת דין באגודה לזכויות האזרח בישראל, המתמחה בזכויות אסירים.
אלוני מציינת כי הזליגה הזו אינה מוגבלת רק למערכת בתי הסוהר. היא מזכירה חוק משנת 2024 המאפשר לשופטי בתי משפט מחוזיים להטיל, לבקשת המשטרה, מגבלות על חופש התנועה והביטוי של אזרחים על בסיס ראיות חסויות, וזאת בניסיון להגן על הציבור הרחב מפני ארגוני פשיעה פליליים.
היא אף מצביעה על הנוהג המשטרתי של הצבת חסימות בטון בכניסות ליישובים ולשכונות ערביות. למרות שבעבר נוהג זה היה מוגבל לקהילות פלסטיניות בגדה המערבית, מחסומים אלו הופכים לנפוצים יותר ויותר גם בתוך שטחי הקו הירוק.
לפי אלוני, סיווגם מחדש של אסירים שביצעו עבירות פליליות כאסירים ביטחוניים סותר הן את ההנחיות הפנימיות של מערכת הכליאה עצמה והן פסיקה של בג"ץ, הקובעות מפורשות כי אין להשתמש בסיווג כאמצעי ענישה.
לפי אלוני, סיווגם מחדש של אסירים שביצעו עבירות פליליות כאסירים ביטחוניים סותר הן את ההנחיות הפנימיות של מערכת הכליאה עצמה והן פסיקה של בג"ץ, הקובעות מפורשות כי אין להשתמש בסיווג כאמצעי ענישה
"זכויותיהם של אסירים מופרות באופן חסר פרופורציה", מסכמת אלוני, "ובמיוחד לאור התנאים המזעזעים השוררים במתקנים הביטחוניים".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו