הריבית, השקל והפיטורים: הכלכלה נכנסת למערכת הבחירות

אחד המדדים שעשויים להשפיע על מצב רוחם של הישראלים בבחירות הקרובות הוא גובה הריבית. עד ההליכה לקלפי צפויות להתקבל שתי החלטות של בנק ישראל: האחת בתחילת ספטמבר, והשנייה כשבוע לפני הבחירות.

לנוכח התייקרות הדלק והטיסות וההכבדה בנטל המס, הוזלה של מאות שקלים בתשלומי המשכנתה או בהחזרי הלוואות אחרות עשויה לשפר במעט את מצב רוחם הכלכלי של הבוחרים השפופים.

כבר בתחילת השנה קרא בצלאל סמוטריץ' לנגיד בנק ישראל אמיר ירון, "להוריד את הריבית הרבה ומהר". למרבה המזל, בנק ישראל נותר אחד המוסדות היחידים שטרם עברו פוליטיזציה, והנגיד אותת מהר מאוד כי אין בכוונתו להתחשב בשיקולים הזרים של מי שיושב בכיסא שר האוצר.

לאחר כמה שנים של ריבית אפסית כמעט לחלוטין, היא החלה לטפס בשנה שבה הושבעה הממשלה, ומאז נותרה גבוהה למדי. רק באוקטובר אשתקד החל תוואי הריבית לרדת

ירון אף הבהיר כי דווקא סמוטריץ' אחראי לעיכוב בתוואי הורדת הריבית, לנוכח ביזת התקציב לטובת כספים סקטוריאליים ומשרדי ממשלה מיותרים.

לאחר כמה שנים של ריבית אפסית כמעט לחלוטין, היא החלה לטפס בשנה שבה הושבעה הממשלה, ומאז נותרה גבוהה למדי. רק באוקטובר אשתקד החל תוואי הריבית לרדת. כעת, תשואות איגרות החוב בבורסה משקפות לכל היותר הורדה של רבע נקודת אחוז, ובהתאם לכך גם תחזיות האנליסטים. עם זאת, הכול עדיין נזיל, והסלמה מול איראן עלולה לדחות את ההחלטה עד יעבור זעם.

"יש לנקוט זהירות במתן תחזיות והמלצות על רקע אי־הוודאות סביב המלחמה. עם זאת, אנו עדיין מעריכים שבנק ישראל יוריד את הריבית ל־3%", העריך אלכס זבז'ינסקי מבית ההשקעות מיטב, בתחזית אגרסיבית יחסית. לדבריו, המבצעים האחרונים באיראן "לא הסיטו את האינפלציה בישראל ממגמת ההתמתנות ואפשרו לבנק ישראל להוריד את הריבית שלוש פעמים מתחילת השנה".

הייסוף שמכאיב ליצואנים

בבנק הפועלים זהירים יותר באשר לסיכוי להרחבה מוניטרית, ומעריכים כי הריבית הנוכחית נמצאת בשיווי משקל: "השווקים כבר פחות בטוחים בהפחתות ריבית. עדיין מגולמת הפחתת ריבית אחת השנה ל־3.25%, אך זה זמני והשוק רואה ריבית סופית של כ־3.5%. השינוי המהיר יחסית בשוק מאז החלטת הריבית נובע בעיקר מהסלמת המצב הביטחוני והיחלשות השקל".

גם יונתן כץ מבית ההשקעות לידר מצנן את הציפיות ומעריך: "בנק ישראל צפוי להמתין עם המשך הפחתת הריבית עד להתמתנות בסביבה הגאופוליטית". בין היתר, הוא מציין את הפיחות שנרשם בשקל בחודשיים האחרונים ואת העלייה במחירי האנרגיה, לרבות ההתייקרות החדה של הדלק בישראל בשיעור של 8% באוגוסט – גורמים הצפויים להאיץ את קצב האינפלציה בחודשים הקרובים.

אחת ההשלכות הכואבות של הייסוף היא הפיטורים בהייטק, הנובעים גם מההתאמות לסביבת הבינה המלאכותית. נכון לעכשיו, לא ברור איזה משני הגורמים הוא הדומיננטי יותר

גם לאחר הפיחות שנרשם בשבועות האחרונים, השקל התחזק בשנה האחרונה בשיעור חד של 16% מול סל המטבעות הזרים, נכון לחודש יוני. הייסוף המצטבר ממתן כשלעצמו את הלחצים לעליית מחירים, אך מנגד ממשיך להכביד על חברות יצואניות בתעשייה ובהייטק ועל חברות שתקציביהן נקובים במטבע חוץ: הן מוכרות במט"ח ומקבלות בתמורה פחות שקלים למימון הוצאותיהן.

אחת ההשלכות הכואבות של הייסוף היא הפיטורים בהייטק, הנובעים גם מההתאמות לסביבת הבינה המלאכותית. נכון לעכשיו, לא ברור איזה משני הגורמים הוא הדומיננטי יותר. מספר המועסקים בענף זינק מ־213 אלף בשנת 2012 ליותר מ־400 אלף אשתקד, אז החלה האטה בקצב הגיוס. מספר דורשי העבודה בהייטק הגיע במאי האחרון לשיא של יותר מ־16 אלף.

מבט על פארק ההייטק ביקנעם. 8 בספטמבר 2024 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)

עדיין יש עודף משרות

גל הפיטורים בענף המוביל של המשק נמשך. השבוע הודיעה מוביט על פיטוריהם של כמה עשרות עובדים, בהמשך לפיטורי חמישית מכוח האדם במאנדיי, ולפיטורים שקדמו לכך בוויקס ובחברות נוספות. נדמה כי הנושא לא מעסיק את שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל, שבציוציה האחרונים מפנה לראיונות ולסרטונים שבהם היא מייחלת לסופו של המשטר האיראני.

המשבר נמשך כבר כמה חודשים, אך רק בימים האחרונים מצאו במשרד האוצר 1.2 מיליארד שקל, שנועדו להעניק מעט מרווח נשימה לחברות הייטק ותעשייה שנפגעו מהייסוף. למרות גל הפיטורים שנמצא בעיצומו, יש גם נתונים מעודדים המצביעים על הידוק בשוק העבודה: בחודש יוני נרשמה עלייה חדה במספר המשרות הפנויות, לעומת גידול מתון במספר המובטלים.

למרות גל הפיטורים שנמצא בעיצומו, יש גם נתונים מעודדים המצביעים על הידוק בשוק העבודה: בחודש יוני נרשמה עלייה חדה במספר המשרות הפנויות, לעומת גידול מתון במספר המובטלים

ב"לידר" ציינו: "בחודשיים האחרונים נוספו כ־15 אלף משרות פנויות, לעומת גידול של כ־4,000 בלבד במספר המובטלים. מדד ההידוק הוא כזה שעל כל מובטל קיימות 1.17 משרות פנויות. מדובר ביחס גבוה במונחים היסטוריים. במאי היחס עמד על 1.1, ובשנת 2025 – על 1.08 בממוצע".

אי אפשר לקבוע כי המשרות העודפות הן בהכרח איכותיות או מציעות שכר אטרקטיבי, אך לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, העלייה במספר המשרות הפנויות מתפרסת על פני כלל הענפים.

הידוק בשוק העבודה: יחס בין משרות פנויות לדורשי עבודה (צילום: לידר שוקי הון)

המסקנה של כץ מעודדת מבחינת השכירים במשק. בשיחה עם זמן ישראל הוא מציין: "לעודף הביקוש לעובדים יש נטייה ללחוץ על השכר כלפי מעלה, שכן עסקים צריכים להציע שכר גבוה יותר כדי למשוך אנשים לבוא לעבוד אצלם".

לדבריו, אין נתונים המפלחים את היצע המשרות לפי רמות שכר, "אבל זה במרבית הענפים, כולל תעשייה, שירותים, מסחר ובינוי. יש עלייה משמעותית בביקוש לעובדים במשק".

אבל בהייטק יש פיטורים.
"נכון. רואים ירידה לא דרמטית במספר המשרות הפנויות בהייטק שירותים, וזה כולל את תחומי הסייבר והאפליקציות. זה הקטר המשמעותי של ישראל. לעומת זאת, יש עלייה בביקוש להייטק תעשייה, שחלקה ביטחונית. אז בנטו יש ירידה מתונה בביקוש לעובדי הייטק, אבל היא מתחלקת, כאשר המשקל של הייטק שירותים משמעותי יותר מזה של הייטק תעשייה, שהוא בערך רבע מסך הכול.

"יש עלייה בביקוש להייטק תעשייה, שחלקה ביטחונית. אז בנטו יש ירידה מתונה בביקוש לעובדי הייטק, אבל היא מתחלקת, כאשר המשקל של הייטק שירותים משמעותי יותר מזה של הייטק תעשייה"

"יש פיגור בנתונים, כי אנחנו עדיין מחכים לנתוני יולי. לכן לא הייתי קורא לזה משבר, אלא 'התאמה כלפי מטה', שמתרחשת בגלל הבינה המלאכותית, שער החליפין החזק או התייעלות החברות. בינתיים, הנתונים אינם מצביעים על משבר אלא על התמתנות".

באשר לשער החליפין, הוא אומר: "בשבועות האחרונים חל תיקון בשקל, שנחלש בשבעה אחוזים: היינו ב־2.8 ועכשיו אנחנו ב־3.05. זה מאוד משמעותי, אבל כשמסתכלים שנה לאחור, עדיין סוחבים ייסוף מתמשך של השקל.

מטוס תדלוק של חיל האוויר האמריקאי בנמל התעופה בן גוריון, 25 בפברואר 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

"בטווח הקצר נמשיך להיות בחוסר ודאות גאופוליטי – האם תהיה הסלמה מול איראן והאם ישראל תיכנס למלחמה או לא. לאחר מכן אנחנו מתקרבים לבחירות, וגם אז יש חוסר ודאות באשר למה שיהיה – איזו ממשלה תקום, והאם הבחירות אכן יתקיימו. אני לא מומחה לכך, אבל השווקים לא אוהבים חוסר ודאות".