בשעת ערב עוברים אנשי צוות בין מיטות המאושפזים בבית החולים "שיבא" בתל השומר, מציגים את תפריט הארוחה למחר ומבקשים מהחולים להודיע אם הם מעוניינים לקבל מגש או מוותרים על התענוג. התפקיד הזה קיבל בבית החולים את השם היומרני מעט "דייל קולינרי", אבל יש לו ייעוד חשוב: לצמצם את כמויות המזון המושלכות לפח במרכז הרפואי הענק.
חולים שמסוגלים להתנייד ולרכוש לעצמם ארוחה, או שקרוביהם צפויים להביא להם תקרובת מפתה יותר מזו שמציע בית החולים, מודיעים מראש על ויתור, וכך אם ב־2022 הושלכה לפח כל מנה רביעית שיצאה מהמטבח המרכזי של בית החולים, ב־2026 זורקים רק כל מנה שביעית.
בסך הכל, בזבוז המזון בבית החולים צומצם בארבע השנים האחרונות ב־36%. עדיין כואב, אבל פחות.
"זה מורכב כי במערכת הבריאות ובצדק מאוד רוצים לגונן על המטופל ועל המטפל, אבל בטווח שבין הבטיחות של הטיפול לבין לייצר נזק יש מרחב גדול ואפור, ושם אנחנו צריכים להתערב"
שיבא הוא בית החולים המעוטר בישראל, ובשנים האחרונות זכה להיות מדורג בעשירייה הראשונה של בתי החולים בעולם. המעמד הבינלאומי מחייב, ובשיבא סימנו מטרה שמשתלבת עם הכיוונים שאליהם צועדת מערכת הבריאות הגלובלית: להפוך לבית חולים כמה שיותר ירוק.
ארגון JCI, שמעניק את תו התקן לבתי חולים בעולם ובארץ, הוסיף השנה את הקיימות לרשימת התחומים שנבדקים על ידו. החל מהשנה הבאה כבר יינתן ציון בקטגוריה הזו.
המשימה לדחוף את שיבא לכיוון הירוק הוטלה על כתפיה של איילת דרסלר, מנהלת ה־ESG (ראשי תיבות של סביבה, חברה וממשל תאגידי) בבית החולים.
דרסלר מבצעת את התפקיד בתשוקה, חולמת בגדול אבל גם לא מסתירה שמדובר במסלול עתיר אתגרים: אנשי צוות שמתקשים לשנות הרגלים, מטופלים שלא מבינים מדוע הם לא יכולים לקבל את סיכום הביקור במיון על דף נייר (כי בית החולים מוגדר Paperless), אילוצים רפואיים, חסמים משפטיים וכל מה שתמיד מעכב מהפכות במערכות גדולות שמעצם טבען נוטות להיות מסורבלות.
ובכל זאת, ועל אף הקשיים והדרך הארוכה שעוד ממתינה לה ולבית החולים, יש כבר תוצאות לא מבוטלות, ונראה ששיבא נמצא בעיצומו של שינוי אמיתי.
הפסקת חלוקת המנות למטופלים שאינם מעוניינים בהן אינה המהלך היחיד שנעשה בתחום האוכל. יום שני הוכרז כ"יום ללא בקר", בהשראת "מיטלס מאנדיי" הוותיק, שהביא לחיסכון של ארבעה טונות בשר בקר בשנה
הפסקת חלוקת המנות למטופלים שאינם מעוניינים בהן היא לא המהלך היחיד שנעשה בתחום האוכל. יום שני הוכרז כ"יום ללא בקר", בהשראת "מיטלס מאנדיי" הוותיק, שהביא לחיסכון של ארבעה טונות בשר בקר בשנה.
כשהדיילים הקולינריים מקריאים את התפריט, הם מציגים תחילה את המנה הצמחונית בתקווה שיותר מאושפזים יחשקו בה. 83% מהמזון שמוגש בבית החולים הוא תוצרת כחול־לבן. גם המגשים עצמם עברו שינוי: כוסות השתייה והקערות לסלט, שבעבר היו על טהרת החד"פ, הוסבו לכלים רב־פעמיים ובכך הצטמצם היקף רכש הפלסטיק שמבצע בית החולים במאות אלפי פריטים.
מסע ההתייעלות וההתיירקות מתחלק לשני מרכיבים: אלה שקיימים בכל ארגון גדול – אנרגיה, פסולת, תחבורה, תשתיות – ואלה שייחודיים למוסד רפואי. "אנחנו קוראים לזה 'קיימות בטיפול'", אומרת דרסלר, "רפואה שמשתמשת במשאבים באופן יותר אחראי, ולכן גם מייצרת פחות פליטות פחמן.
"זה מורכב כי במערכת הבריאות ובצדק מאוד רוצים לגונן על המטופל ועל המטפל, אבל בטווח שבין הבטיחות של הטיפול לבין לייצר נזק יש מרחב גדול ואפור, ושם אנחנו צריכים להתערב. יש נקודה שבה המערכת נהיית בזבזנית שלא לצורך ולפעמים אפילו גורמת יותר נזק מתועלת.
"אלה המקומות שבהם אנחנו מנסים לעשות את ההתערבויות באמצעות צ'מפיונים שפרוסים במחלקות וביחידות השונות. הטענה שלנו היא שרפואה מקיימת היא לא רק יותר טובה לסביבה, היא גם יותר טובה לבריאות, יותר יעילה ומדויקת, וכמובן גם יותר כלכלית".
"הטענה שלנו היא שרפואה מקיימת היא לא רק יותר טובה לסביבה, היא גם יותר טובה לבריאות, יותר יעילה, וכמובן גם יותר כלכלית"
דוגמה למהלך כזה מתרחשת בחודשים האחרונים במחלקת העיניים של בית החולים. דרסלר מייחסת את ההירתמות של המחלקה לפני הכל לנחישות של העומד בראשה, פרופסור גיא קליינמן, שקיבל השראה מבנו, אלון ז"ל, לוחם מגלן שנפל במלחמה ברצועת עזה והיה אוהב טבע וסביבה. באתר "יזכור" מסופר שתכנן ללמוד הנדסת חשמל "כדי להמציא המצאה ירוקה שתשנה את העולם".
"פרופסור קליינמן מינה לאחראית על הנושא רופאה מתמחה, ד"ר טירן גולני", מספרת דרסלר, "היא סיפרה לי שהם זורקים מאות בקבוקי טיפות עיניים ביום. כל פעם שמזליפים טיפה או שתיים לעין של מטופל – זורקים את הבקבוק. כל מטופל שמגיע פותחים בקבוק חדש.
"בהתחלה זה נשמע לי זניח, כולה בקבוקון, אבל במכפלות זה מגיע למאות אלפי בקבוקים, והאמת שלא יודעים למה. אין נוהל שמחייב את זה. בשלב הזה עירבנו את היחידה למניעת זיהומים, שבהרבה מקומות שמה ברקסים לתהליכים כאלה ואצלנו לשמחתי מאוד תומכת".
בשיתוף היחידה למניעת זיהומים תוכנן פיילוט: במקום לזרוק את הבקבוקים אחרי שימוש אחד, יזרקו אותם בסוף השבוע. "בספרות ראינו שאפשר לזרוק אפילו פעם בחודש", אומרת דרסלר, "אבל החלטנו בתור התחלה לעבור לפעם בשבוע.
"כדי שבקבוק יעבור ממטופל למטופל היחידה למניעת זיהומים הציבה כתנאי עמידה בשורה של סטנדרטים: הקפדה על היגיינת ידיים; הקפדה על היגיינה של הציוד שאיתו המטופלים באים במגע; הקפדה על סגירת הבקבוקונים".
"זה התחיל לרוץ לפני חצי שנה, ועד עכשיו נחסכו 20% מהוצאות הרכש על בקבוקים – 80 אלף שקל, וכמובן המון פסולת"
כ־400 תצפיות בוצעו במשך כשלושה חודשים כדי לוודא שרופאי העיניים עומדים בתנאים הללו. "כל יום פרופסור קליינמן שלח לרופאים תזכורות, ואחרי שלושה חודשים שבהם נרשמה עמידה בכל המדדים הוכרז שאפשר לעבור רשמית לזריקה של הבקבוקונים פעם בשבוע. זה התחיל לרוץ לפני חצי שנה, ועד עכשיו נחסכו 20% מהוצאות הרכש על בקבוקים – 80 אלף שקל, וכמובן המון פסולת".
מהלך משמעותי אחר מתחולל בתחום בדיקות הדם. "זו בעיניי דוגמה קלאסית לרפואה מקיימת, למרות שזה בכלל לא בא מאיתנו, זה לגמרי בא מהם", אומרת דרסלר, "ליתר דיוק מד"ר דן דומיניסיני, מנהל אגף המעבדות, שמוביל מהלך של שימוש מושכל יותר בבדיקות דם.
"הנחת המוצא שלו הייתה שנעשות הרבה יותר מדי בדיקות דם מיותרות, ושטיפול טוב יותר הוא טיפול ששולח את המטופל לבדיקות שבאמת חיוניות ולא 'כמה שיותר בדיקות יותר טוב'.
"הם עשו במעבדה מהלך מרתק, הלכו לספרות כדי לרענן את הידע, בדקו דברים כמו כל כמה זמן צריך לבצע בדיקת דם מסוימת, אילו בדיקות מתבצעות על אוטומט כשמישהו מגיע למיון, אפיינו 200 סוגים שונים של בדיקות ובאמצעות סדרה של פעולות שטייבה את הנהלים, את הביורוקרטיה ואת הטכנולוגיה, הגיעו לתוצאה מטורפת של הפחתת 300 אלף בדיקות דם בשנה.
"זה מהלך שמשפר מאוד את הטיפול הרפואי ועל הדרך חוסך המון – בכל בדיקת דם מעורבים מזרק, פלסטיק, חומרים כימיים ועוד הרבה משאבים".
ב־37% מהמקרים השימוש בכפפות חד־פעמיות פגע ברמת ההיגיינה במקום לטייב אותה, שכן במקרים רבים הן מחליפות את חיטוי הידיים והופכות בעצמן למעביר זיהום
בעולם הרפואה יש קונצנזוס שלפיו אחד ממוקדי הבזבוז המובהקים הוא השימוש בכפפות חד־פעמיות. לפי מחקר של רשויות הבריאות הבריטיות, אחרי בחינה של כמעט 600 אלף מקרים הגיעו למסקנה שב־73% מהם השימוש בכפפות חד־פעמיות היה מיותר.
יותר מזה: ב־37% מהמקרים השימוש בכפפות פגע ברמת ההיגיינה במקום לטייב אותה, שכן במקרים רבים הן מחליפות את חיטוי הידיים והופכות בעצמן למעבירות זיהום. בשיבא משתמשים ב־35 מיליון כפפות חד־פעמיות בשנה, כך שהפוטנציאל לחיסכון סביבתי, כלכלי וגם בריאותי – אדיר.
"זה מהלך שהתחיל ביוזמה של היחידה למניעת זיהומים", אומרת דרסלר, "שרואה בהפחתת השימוש בכפפות חלק מהניסיון להפחית את הזיהום בבית החולים. זה אירוע שמאוד מורכב להטמיע אותו כי יש התנגדויות. חלק מהרופאים טוענים שלשים כל היום על הידיים את החומרים המחטאים זה לא נעים.
"היחידה למניעת זיהומים חקרה את הנושא ויצרה קריטריונים – מתי חייבים לשים כפפות ומתי לא – ועכשיו יש פיילוט להטמעת המסקנות בכל תשע המחלקות הפנימיות. אנחנו מגיעים להדרכות במחלקות, יש תצפיות, אבל בינתיים בחודשיים שזה רץ אנחנו לא מצליחים לצמצם את כמות הכפפות.
"בית החולים יכול לקבל החלטה שהוא חותך את כמות הכפפות שמגיעות למחלקה אבל אנחנו לא חושבים שזו הדרך. זה שינוי שקשה להטמיע, מקווים שעם הזמן זה יקרה".
על פי דוח שהכינה חברה חיצונית ("אלפא") שנשכרה על ידי בית החולים, ב־2025 שיבא הצליח לצמצם ב־17% את פליטות גזי החממה לעומת השנה שנקבעה כשנת הבסיס – 2015. זו התחלה טובה
בשאר התחומים, שלא נוגעים ישירות בעולם שבין המטפלים למטופלים, האתגרים הם בעיקר הנדסיים ולוגיסטיים. 85% מגופי התאורה בשטח בית החולים כבר הוחלפו בנורות לד; מרכז הדוודים, שהוא צרכן אנרגיה כבד, עבר לפעול על גז במקום סולר ודלקים מזהמים, ובכך נחסכו 30% מהפליטות והזיהום.
כמו כן, 250 עצים ננטעו ב־2025 בשטח בית החולים ועוד 2,000 בדרך, והעתיד כולל כמובן הרבה פאנלים סולאריים על כל גג אפשרי וסוללות אגירה.
שני תחומים יצריכו מהפכה של ממש: תחבורה – כיום משתרכים פקקים ארוכים סמוך לשערי בית החולים, וכל חלקה פנויה, ולעיתים גם מדרכות, משמשת לחנייה; ופסולת – למרבה המבוכה, כיום 100% מהפסולת במתחם בית החולים מועברת להטמנה. לאחרונה נערך סקר שבו נבחן הרכב הפסולת בפחים, במטרה לגבש תוכנית מקיפה לטיפול בה ולהפחתתה.
על פי דוח שהכינה חברה חיצונית ("אלפא") שנשכרה על ידי בית החולים, ב־2025 שיבא הצליח לצמצם ב־17% את פליטות גזי החממה לעומת השנה שנקבעה כשנת הבסיס – 2015. זו התחלה טובה, והיעדים לשנים הבאות שאפתניים הרבה יותר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו