בתחילת חודש יולי ערכו הפוליטיקאים האמריקאים רם עמנואל וחבר בית הנבחרים רו קאנה ביקורים מתוקשרים מאוד בישראל. שניהם מתמודדים אפשריים על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ב-2028, והביקורים נתפסו כגיחות ראשונות לקראת מרוץ אפשרי.
עמנואל, המשתייך לאגף הפרו-ישראלי יותר במפלגה, הזהיר בריאיון לזמן ישראל כי יחסי ישראל וארצות הברית נמצאים "בצומת דרכים". במקביל אמר קאנה, איש האגף הפרוגרסיבי, כי הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא "מבחן מוסרי" עבור המפלגה.
באותו שבוע הצביעו כמעט מחצית מהדמוקרטים בקונגרס בעד קיצוץ הסיוע לישראל, בהצבעה שנתפסה כרגע מכונן. גם הרטוריקה סביב ישראל, איפא"ק ועזה עמדה במרכז מערכות הבחירות לבית הנבחרים ולסנאט בניו יורק, במיין, בקולורדו ובמישיגן.
נדמה שישראל נמצאת בכל מקום בפוליטיקה האמריקאית, אבל כאשר האמריקאים נשאלים שאלות פתוחות על סדרי העדיפויות שלהם בקלפי, ישראל אינה נכללת ברשימה.
נדמה שישראל נמצאת בכל מקום בפוליטיקה האמריקאית, אבל כאשר האמריקאים נשאלים שאלות פתוחות על סדרי העדיפויות שלהם בקלפי, ישראל אינה נכללת ברשימה
מדוע, אם כן, הפוליטיקה האמריקאית נראית ממוקדת כל כך בישראל, כאשר המצביע האמריקאי החציוני אינו רואה בה סוגיה מרכזית?
סוגיות פנים חשובות יותר לבוחרים
סקרים הראו שוב ושוב כי האמריקאים, ובמיוחד צעירים ודמוקרטים, נעשים עוינים יותר כלפי ישראל. כמה מחקרים מצאו גם כי כאשר נשאלו על כך, המשיבים אמרו שהמלחמה בעזה השפיעה על הצבעתם.
אלא שהסוקרים מגיעים לתוצאות האלה כשהם שואלים במפורש על ישראל. כאשר הבוחרים בארצות הברית נשאלים שאלות פתוחות על סדרי העדיפויות שלהם בבחירות, או מקבלים מגוון רחב של אפשרויות, ישראל אינה מופיעה ברשימה.
הסקרים האלה מצאו שוב ושוב כי סוגיות פנים חשובות לבוחרים הרבה יותר מישראל ומסוגיות אחרות של מדיניות חוץ. סקרים שעסקו במדיניות חוץ מצאו בדרך כלל כי המלחמה באוקראינה חשובה לבוחרים יותר מהסכסוך הישראלי-פלסטיני, אף שאוקראינה נוכחת הרבה פחות בפוליטיקה הפנימית.
באפריל 2024, בעיצומה של המלחמה בעזה, מצא סקר של מכון "פיו" שעסק בסדרי העדיפויות המרכזיים של האמריקאים במדיניות חוץ כי "מציאת פתרון לסכסוך בין הישראלים לפלסטינים" דורגה במקום ה-14 מתוך 22 אפשרויות.
באפריל 2024, בעיצומה של המלחמה, מצא סקר של מכון "פיו" שעסק בסדרי העדיפויות של האמריקאים במדיניות חוץ כי "מציאת פתרון לסכסוך בין הישראלים לפלסטינים" דורגה במקום ה-14 מתוך 22 אפשרויות
גם ב-2024 הציג מכון הסקרים "גאלופ" שאלה פתוחה לבוחרים רשומים בדבר הגורם החשוב ביותר שיקבע את הצבעתם. הסוגיות המרכזיות שעלו בתשובות לסקר היו כלכלה, הגירה, הפלות, שימור הדמוקרטיה וסלידה ממועמד מסוים. אף סוגיה בתחום מדיניות החוץ לא נכללה ברשימה.
סקר של בית הספר למשפטים באוניברסיטת מרקט שנערך השנה מצא כי 16% ציינו את המלחמה באיראן כסוגיה החשובה ביותר עבורם, אולם הסקר נערך במהלך העימות, והמלחמה כללה מעורבות ישירה של ארצות הברית.
כמה חודשים קודם לכן, לפני המלחמה, מצאו אותם סוקרים כי המלחמה באוקראינה הייתה בראש סדר העדיפויות של 1% מהמשיבים – הסוגיה היחידה מתחום מדיניות החוץ שנכנסה לרשימה.
סקר של AP-NORC מסוף השנה שעברה שאל את המשיבים: "באילו בעיות הייתם רוצים שהממשלה תטפל בשנת 2026?" רק 2% הזכירו את ישראל או הפלסטינים, ואילו 4% ציינו את אוקראינה.
מבין המצביעים שתמכו בראש עיריית ניו יורק זוהרן ממדאני, אנטי-ציוני שהציב את ישראל במרכז פעילותו הפוליטית, 62% אמרו כי "תמיכתו בזכויות הפלסטינים" השפיעה על הצבעתם. אלא שגם במקרה הזה נשאלו המשיבים במפורש על הסוגיה.
מבין המצביעים שתמכו בראש עיריית ניו יורק זוהרן ממדאני, אנטי-ציוני שהציב את ישראל במרכז פעילותו הפוליטית, 62% אמרו כי "תמיכתו בזכויות הפלסטינים" השפיעה עליהם
לא ידוע על סקרים ארציים כלשהם שמראים כי הבוחרים האמריקאים מתמקדים בישראל בבואם לקלפי.
ישראל אינה בראש סדר העדיפויות גם עבור היהודים
גם כאשר מועמדים הופכים את ישראל לסוגיה מרכזית, הבוחרים אומרים שהם אינם מתעניינים בה במידה רבה כל כך.
גרהם פלטנר, שהתמודד בעבר לסנאט מטעם מדינת מיין, הזכיר את ישראל ואת איפא"ק ב-88% מהודעות הדוא"ל ששלח לגיוס תרומות – יותר מכל מועמד אחר לקונגרס בארצות הברית. אולם באותו מרוץ אמרו רק 3% מהבוחרים כי מדיניות החוץ היא הסוגיה החשובה ביותר עבורם.
עבדול א-סייד, המועמד לסנאט במישיגן, הציב את ההתקפות על איפא"ק ואת הביקורת על ישראל במרכז מסע הבחירות שלו, אולם רק 0.4% מהבוחרים אמרו שמדיניות החוץ היא הסוגיה החשובה ביותר עבורם.
הדפוס הזה מתקיים גם בקרב מצביעים יהודים.
במהלך המרוץ לראשות עיריית ניו יורק אמרו יהודים כי סוגיות פנים כמו הפלות, כלכלה והגירה חשובות להם יותר מישראל או מאנטישמיות.
סקר ארצי שנערך השנה וביקש מיהודים לציין את שתי סוגיות הבחירות החשובות להם ביותר מצא כי רק 17% ציינו את ישראל, ואילו 83% אמרו שעמדתו של מועמד כלפי ישראל "אינה קו אדום"
סקר ארצי שנערך השנה וביקש מיהודים לציין את שתי סוגיות הבחירות החשובות להם ביותר מצא כי רק 17% ציינו את ישראל, ואילו 83% אמרו שעמדתו של מועמד כלפי ישראל "אינה קו אדום".
כאשר סוקרים שואלים על כך, הרוב המכריע של היהודים אומר שישראל חשובה להם, אולם אין ראיות לכך שהיא נמצאת בראש סדר העדיפויות שלהם בעת ההצבעה.
כמה מחוקקים יהודים הביעו תסכול מהעיסוק המופרז בישראל.
מיכה לאשר, דמוקרט יהודי שניצח בחודש שעבר בפריימריז בניו יורק, אמר בפורום מועמדים לקראת הבחירות: "אני לא אובססיבי לגבי ישראל, ולפעמים אני מודאג מכך שהשיח הפוליטי שלנו, והשיח הפוליטי במרוץ הזה, אובססיבי לגבי ישראל".
במבט כולל, המחקרים מצביעים על כך שאמריקאים שאינם יהודים נעשים עוינים יותר כלפי ישראל, אבל בפועל אינם מתמקדים בישראל או במדיניות החוץ בעת ההצבעה. אז מה בעצם מתרחש כאן?
כוחם של הפריימריז
יש כמה חריגים לנתונים המראים כי ישראל אינה עומדת במוקד. סקר מ-2025 מצא כי בבחירות לנשיאות ב-2024 המלחמה בעזה הייתה בראש סדר העדיפויות של 35% מהמוסלמים, אחרי כלכלה ותעסוקה בלבד.
ישראל היא גורם מניע בקרב השמאל הקיצוני, והשיח האנטי-ישראלי בלט במיוחד בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית שבהם התמודדו מועמדים מהשמאל הקיצוני המזוהים עם הסוציאליסטים הדמוקרטים של אמריקה
ישראל היא גורם מניע בקרב השמאל הקיצוני, והשיח האנטי-ישראלי בלט במיוחד בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית שבהם התמודדו מועמדים מהשמאל הקיצוני המזוהים עם הסוציאליסטים הדמוקרטים של אמריקה (DSA).
הנתונים מראים כי העוינות כלפי ישראל נפוצה במיוחד בקרב פרוגרסיבים צעירים. לאחר שמועמדי השמאל הקיצוני ניצחו בחודש שעבר בפריימריז בניו יורק, קראו תומכיהם: "שחררו את פלסטין" ו"לכו להזדיין, איפא"ק".
"במחוזות דמוקרטיים מובהקים, מועמדי DSA השתמשו בסוגיית ישראל כדי לפלג את הבוחרים. הם ניסו לנצל אותה כדי לזכות בתמיכת השמאל", אמרה היילי סויפר, מנכ"לית המועצה היהודית הדמוקרטית של אמריקה.
שלושה מועמדים מהשמאל הקיצוני הביסו בחודש שעבר את יריביהם המתונים יותר בפריימריז הדמוקרטיים בניו יורק. אנשי השמאל לא היו שונים מאוד מיריביהם הפרוגרסיבים בסוגיות פנים, אולם נקטו עמדות אנטי-ישראליות יותר.
הם השתמשו בישראל כסוגיה מפלגת במסע הבחירות, ותקפו שוב ושוב את יריביהם בשל קשריהם עם המדינה היהודית, אף שכל שלושת המועמדים המתונים יותר היו מבקרים חריפים של ממשלת ישראל.
חבר בית הנבחרים דן גולדמן, שהפסיד בפריימריז, אמר כי ישראל הייתה "מוקד עבור יריבי. היא הייתה מוקד עבור התקשורת. היא בהחלט לא הייתה מוקד באותה מידה עבור המשפחות שמתמודדות עם קשיי היומיום"
חבר בית הנבחרים דן גולדמן, שהפסיד בפריימריז, אמר לאחר המרוץ כי ישראל הייתה "מוקד עבור יריבי. היא הייתה מוקד עבור התקשורת. היא בהחלט לא הייתה מוקד באותה מידה עבור המשפחות שמתמודדות עם קשיי היומיום".
סויפר אמרה שהאסטרטגיה הזאת "אינה עובדת בכל מחוז", ושישראל לא הייתה נושא מרכזי במרוצים רבים. לדבריה, DSA משתמשת בפריימריז כדי להפוך מחוזות דמוקרטיים בטוחים לכחולים עוד יותר.
לדבריה, רוב הבוחרים מתמקדים בסוגיות אחרות, והמיקוד האנטי-ישראלי של DSA לא יעביר מחוזות תחרותיים מהרפובליקאים לדמוקרטים. היא הוסיפה כי מועמדים דמוקרטים באזורים מעורבים, כמו רוי קופר בצפון קרוליינה, שרוד בראון באוהיו וג'וש טורק באיווה, לא הציבו את ישראל בראש סדר העדיפויות.
שיעורי ההצבעה בפריימריז נמוכים בדרך כלל, ולכן גיוסו של בסיס קטן ומחויב באמצעות רטוריקה אנטי-ישראלית יכול להשפיע על התוצאה. כך, למשל, רק כ-7% מהדמוקרטים הפעילים במחוז הבחירה ה-13 של ניו יורק הצביעו לדאריאליזה אווילה שבלייה, מועמדת השמאל הקיצוני שניצחה בפריימריז.
עניין של זהות
שיבלי תלחמי, חוקר מדע המדינה באוניברסיטת מרילנד שסוקר זה עשרות שנים את עמדותיהם של אמריקאים וערבים כלפי ישראל, אמר כי הסוגיה הישראלית-פלסטינית הפכה ליותר מעניין של מדיניות חוץ. לדבריו, היא "הפכה במובנים מסוימים לסוגיה פנים-אמריקאית", באופן מודע או לא מודע, שקשה לשקף בסקרים.
מצביעים רבים מזהים את ממשלת ישראל ואת ראש הממשלה בנימין נתניהו עם הרפובליקאים, וישראל נתפסת כמי שגוררת את ארצות הברית למלחמה עם איראן
לדוגמה, מצביעים רבים מזהים את ממשלת ישראל ואת ראש הממשלה בנימין נתניהו עם הרפובליקאים, וישראל נתפסת כמי שגוררת את ארצות הברית למלחמה עם איראן, אמר תלחמי, שנולד בישראל למשפחה ערבית.
"ישראל הפכה למעין סוגיית זהות סמלית, באופן שלא יופיע בסקרים כאשר שואלים אנשים מה סדרי העדיפויות שלהם", אמר. "כשהם אומרים 'כלכלה', ישראל כבר כלולה בכך. כשהם אומרים 'אני לא רוצה להיגרר למלחמה נוספת', ישראל כלולה בכך. היא נמצאת בתוך סל הסוגיות שנמצאות בראש סדר העדיפויות של האמריקאים".
הדבר עשוי להסביר מדוע האמריקאים אינם מציבים מיוזמתם את ישראל בראש סדר העדיפויות, אך אומרים שהיא חשובה כאשר שואלים אותם עליה.
דמוקרטים שמעניקים עדיפות לסוגיית ישראל רואים שהבוחרים יצרו את החיבור הזה ומנצלים אותו, תוך הפיכת הרגש האנטי-ישראלי לחלק מ"זהות דמוקרטית חדשה", אמר תלחמי.
"מתרחש בארצות הברית שינוי פרדיגמה, שבמסגרתו פלח גדול מהציבור רואה בישראל נבל, הקשור לכמה מהתחלואים בתחומים שאין להם קשר ישיר לסוגיה הישראלית-פלסטינית, אלא למצבם של אותם אנשים בתוך ארצות הברית", הוא הוסיף.
"מתרחש בארצות הברית שינוי פרדיגמה, שבמסגרתו פלח גדול מהציבור רואה בישראל נבל, הקשור לכמה מהתחלואים בתחומים שאין להם קשר ישיר לסוגיה הישראלית-פלסטינית, אלא למצבם של אותם אנשים בתוך ארה"ב"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו