בצל ההמתנה הארוכה לאישור ויישום ההסכם בין חמאס לישראל, בשטח, הדם עדיין אינו חדל מלזרום ברחבי רצועת עזה. הדם נשפך שם בלי הפסקה זה קרוב לשלוש שנים, לאחר שהעולם אימץ את השקר שלפיו המלחמה הסתיימה באוקטובר האחרון.
אולם בין השקר לאמת מפריד תמיד חוט דק, שאי־אפשר לראותו מרחוק; רק תושבי עזה רואים אותו וחיים אותו בפועל. הנתונים מצביעים על יותר מאלף ומאה הרוגים מאז ההכרזה על הפסקת האש.
כלומר המלחמה לא נפסקה, וגם הסבל ברצועה המוכה לא נפסק. הרצועה הפכה למקום שאין בו דבר מלבד ריח המוות, וההמתנה למוות היא מנת חלקם של תושביו.
על פי הנתונים יש יותר מ-1100 הרוגים מאז ההכרזה על הפסקת האש. כלומר המלחמה והסבל ברצועה המוכה לא נפסקו. הרצועה הפכה למקום שאין בו דבר מלבד ריח המוות, וההמתנה למוות היא מנת חלקם של תושביו
במהלך חודש יולי התרחשו ברחבי הרצועה ובאזורים שונים בה הפצצות בקצב מואץ שבהן נהרגו 152 בני אדם; החודש הקטלני ביותר השנה. הפעם ההרג הגיע כדי לכתוב את הפרק האחרון בטרגדיה של משפחות, אשר חשבו עד אז שהצליחו להינצל, גם אם באופן חלקי.
אך במלחמה הזאת, שנמשכת כבר כמעט שלוש שנים, מי שחושב כי ניצל טועה: מי שנשאר בחיים לאחר שחלק מבני משפחתו, או כולם, נהרגו; מי שהוגדר כניצול היחיד – הצטרף עכשיו אל משפחתו עוד בטרם הספיקה להימחק ממרשם האוכלוסין.
היו מקרים שבהם נותרו בחיים שניים או שלושה בני משפחה לאחר ששאר בני המשפחה נהרגו בתחילת המלחמה או במהלכה. אותם שניים נאבקו להבטיח את חייהם ללא אב או אם, או לפחות לשרוד, באמצעים הדלים ביותר. ברצועה, פשוטו כמשמעו, אין תנאים לקיום אנושי. אך המוות ארב גם להם, והם הצטרפו לבני משפחותיהם בגל האחרון של ההפצצות והתקיפות שביצעה ישראל באזורים שונים ברצועה.
אפשר לומר שאין מקום בטוח באזור שבו נמצאים תושבי עזה: ישראל שולטת כיום בכ־70% משטח הרצועה, ואוכלוסיית הרצועה, שמספרה ירד אל מתחת לשני מיליון נפש, כלואה ב־30% משטחה – 365 קילומטרים רבועים.
במלחמה שנמשכת כמעט 3 שנים, מי שחושב שניצל טועה: מי שנשאר בחיים לאחר שחלק מבני משפחתו או כולם, נהרגו; מי שהוגדר כניצול היחיד – הצטרף למשפחתו עוד בטרם הספיקה להימחק ממרשם האוכלוסין
למעשה, שני הצדדים לסכסוך וללחימה ממשיכים בתמרונים ובסחבת בלי להגיע להסכם ממשי, אמיתי ומוחשי בשטח; והאוכלוסייה העזתית היא הקורבן הראשון של הדחיינות הזאת.
בעוד "מועצת השלום" שהקים נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מבהירה לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו כי נסיגת ישראל מעזה לא תחל אלא לאחר פירוקו המלא של חמאס מנשקו, חמאס מצידו מדגיש כי הדבר לא יתרחש לפני שישראל תראה מעט רצון טוב – למשל באמצעות נסיגה הדרגתית מן הרצועה והפסקת ההפצצות המתמשכות. הפצצות אלה מכוונות, לטענת ישראל, נגד גורמים המשתייכים לחמאס, אך בכל תקרית נופלים גם קורבנות אזרחיים.
הפעולות הללו התרבו במידה ניכרת: בתוך 24 שעות בלבד נהרגו יותר מ־12 בני אדם בהפצצות שונות, שישראל טענה כי כוונו נגד חמושים. אולם למעשה, הקורבנות היו אזרחים חסרי הגנה – ובהם נשים וילדים.
ב־3 באוגוסט הזדעזע העולם מתמונתו של עובר מת, אשר הוצא מרחם אימו לאחר שבטנה נקרעה בהפצצה עזה שפגעה בדירה במרכז הרצועה. העובר נמצא בין הריסות דירה שהותקפה בבניין המגורים המכונה מגדל א־סוסי ממערב לעיר עזה.
גופתו חולצה שעות לאחר ההפצצה, שבה נהרגו עבדאללה עדנאן אבו לטיף, אשתו עבּיר כמאל כאזם ענאן, ילדם עזאם והעובר, שטרם יצא לאוויר העולם – וכך הושמדה המשפחה כולה.
ב־3 באוגוסט הזדעזע העולם מתמונת עובר מת, שהוצא מרחם אימו לאחר שבטנה נקרעה בהפצצה עזה אשר פגעה בדירה במרכז הרצועה. העובר נמצא בין הריסות דירה שהותקפה בבניין המגורים מגדל א־סוסי
וזו רק דוגמה אחת: הלילה ההוא לא היה ככל הלילות, ומספר ההרוגים בו היה הגבוה ביותר לעומת הימים שלפניו. ההפצצות של אותו לילה הובילו למחיקת משפחות שלמות: בית בדיר אל־בלח שבמרכז הרצועה הופצץ, וכתוצאה מכך נהרג מחמוד זכי אל־המס; אשתו ובתו נהרגו, לאחר שכמה מבני משפחתו כבר נהרגו קודם לכן. כך נמחקו כמה משפחות ממרשם האוכלוסין בלילה אחד.
בצל ההמתנה ליישומו של הסכם מהיר בין ישראל לחמאס, הטרגדיות בעזה אינן נפסקות, ובה בעת העולם אינו מפנה את מבטו אל המציאות הבלתי־נסבלת השוררת ברצועה.
ההרג נמשך, ונראה שהוא נעשה מכוון, הדרגתי וכואב יותר: לא בהרג של כל בני המשפחה בבת אחת, ואף לא באובדן של אדם אחד בלבד, אלא בהרג מתמשך שמעמיק את האסון. כך, לאחר שחלק מהאנשים חשבו שהמוות פסח עליהם והעניק להם הזדמנות חדשה לחיות, הוא שב ופגע בהם.
כך אירע לאם אומללה: בנה זייד נהרג לפנות בוקר ביום חמישי 30 ביולי בתקיפה אווירית שפגעה בבית במחנה הפליטים אל־בורייג' שבמרכז רצועת עזה. זייד היה בנה היחיד שנולד במהלך המלחמה, לאחר ששלושת בניה האחרים – אמין, חמזה ואחמד – כבר נהרגו במהלך המלחמה. האם פאטמה איבדה את ביתה ונאלצה להתגורר באוהל; לאחר מכן איבדה גם את זייד, בנה היחיד. כך הפכה טרגדיית חייה לאסון המתגלם שלב אחר שלב, לעיני עולם שאינו רואה.
כך אירע לאם אומללה: בנה זייד נהרג לפנות בוקר בתקיפה אווירית שפגעה בבית במחנה הפליטים אל־בורייג'. זייד היה בנה היחיד שנולד במהלך המלחמה, לאחר ששלושת בניה – אמין, חמזה ואחמד – כבר נהרגו במלחמה
ישראל ממשיכה בפעולותיה התוקפניות בעזה ללא הצדקה הגיונית וללא יעדים ממשיים, ובכך גם ממשיכה להעמיק את סבלם הבלתי־יתואר של תושבי הרצועה. כאבם מתחדש עם אובדן של ילדים או של קרובי משפחה נוספים; עבור תושבי עזה, אובדן היקרים להם כואב יותר ממותם שלהם.
בטרם נראה באופק פתרון ממשי כלשהו, הנתונים המקומיים מציגים מספרים קשים: כ־2,227 משפחות נמחקו לחלוטין ממרשם האוכלוסין; בכ־2,384 משפחות נהרגו כל בני המשפחה וניצול יחיד בלבד נותר בחיים. מספר הילדים שאיבדו את שני הוריהם והפכו ליתומים עומד על 2,731, ואילו מספר הילדים שאיבדו הורה אחד הגיע, בעת כתיבת הדוח, ל־60,737.
המספרים שנרשמו עד כה כואבים ומדאיגים, אך הם חלקיים בלבד משום שהם גדלים מדי יום. אנליסט פוליטי כתב לפני כמה ימים פוסט סרקסטי: הוא שמח משום שבלילה שעבר נהרג בעזה רק אדם אחד בשעה שבלילות שקדמו לו התרחשו, במלוא מובן המילה, מקרי מוות רבים ועקובים מדם.
יש להדגיש כי המשך המצב הזה גורם לתושבי הרצועה לחיות בחוסר ביטחון – תחושה של תהליך איטי אך קטלני. אב אחד מהרצועה תיאר את מצבו באומרו שהוא חושש שילדיו ייצאו מן הבית ההרוס, המט ליפול; זהו הדבר האחרון שנותר להם, והוא כולל חדר אחד בלבד הראוי למגורים. ילדיו נשארים מכונסים בתוך החלל הצר הזה, והוא לבדו יוצא להביא להם מעט מזון ירוד ממה שמכונה תכייה, ארגוני הצדקה שמחלקים מעט מזון בחינם. לרוב תושבי עזה אין מזון אחר.
אב מהרצועה תיאר את חששו שילדיו ייצאו מהבית ההרוס, המט ליפול, הכולל חדר אחד בלבד ראוי למגורים. ילדיו נשארים מכונסים בחלל הצר הזה, והוא לבדו יוצא להביא להם מעט מזון צדקה ירוד
כאשר האב יוצא להביא את המזון הזה, הוא מגניב אל ילדיו ואל אשתו מבט פרידה אחרון, משום שהתחושה שלא ישוב היא התחושה הממשית היחידה הממלאת אותו. היא גוברת אפילו על הרעב שהוציא אותו החוצה תחת איום המוות המרחף מעל שמי הרצועה ואינו עוזב אותם לעולם.
ג'נאת יוסף היא עיתונאית וסופרת המתגוררת ברצועת עזה. היא כותבת בשם בדוי עבור הפורום לחשיבה אזורית במכון ון ליר. תרגמה מערבית: נטע תלמוד
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו