ביום שישי אחר הצוהריים פרסם הליכוד הודעה משונה. היא שוגרה כ־48 שעות לאחר שיו"ר מפלגת ישר! גדי איזנקוט התראיין לקרן מרציאנו בערוץ 12, ובכל זאת נוסחה כאילו מדובר בתגובה מיידית וספונטנית לדבריו.
"אם ראש הממשלה היה מקבל את הצעתו של גדי איזנקוט, שברח מהממשלה בזמן כיבוש רפיח, לא היינו מחסלים את סנוואר, דף, הנייה, נסראללה וחמינאי, לא היינו מקימים את אזורי הביטחון בעזה, בלבנון ובסוריה ולא היינו מרחיקים את איום הגרעין", נכתב בהודעה, שנחתמה במילים: "איזנקוט חלש, נתניהו חזק".
תגובה למה, בעצם? פנינו לליכוד כדי להבין, ושם השיבו כי מדובר במענה לאותו ריאיון בערוץ 12. אלא שבקצב החדשות הנוכחי, תגובה שמגיעה באיחור של יומיים נראית פחות כמו מענה ישיר לאירוע, ויותר כמו דף מסרים שתוכנן מראש ויש לקדמו בכל מחיר.
הקושי לנסח תגובה אפקטיבית לאיזנקוט משקף בעיה רחבה יותר בקמפיין הליכוד: נתניהו וסביבתו עדיין לא מצאו דרך יעילה לערער את המועמד המוביל בסקרים.
הקושי לנסח תגובה אפקטיבית לאיזנקוט משקף בעיה רחבה יותר בקמפיין הליכוד: נתניהו וסביבתו עדיין לא מצאו דרך יעילה לערער את המועמד המוביל בסקרים
בליכוד ובסביבת ראש הממשלה כבר ניסו כמעט הכול. באמצעות דוברים רשמיים ושליחים בתקשורת נטען שהרמטכ"ל לשעבר בכלל היה ג'ובניק, שהוא אינו אדם חכם, שאינו קורא ספרים, שיקים מדינה פלסטינית, שיחבור למפלגות הערביות ושימנה את יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן לשר הביטחון. הם אף חזרו לנוסחה המוכרת של "זה אנחנו או הם". אולם בינתיים, נראה שההאשמות לא נדבקות.
גדי איזנקוט, שהתפטר מהקבינט בדרישה לצאת מעזה ולהיכנע לדרישות חמאס;
לפני חיסול דף, הנייה, סינוואר, נסראללה וההישגים האדירים מול איראן, תוקף היום את ראש הממשלה נתניהו באומרו: "אסור למדינת ישראל להשלים עם מציאות שבה חמאס שורד".
פשוט מביך.
— הליכוד (@Likud_Party) July 31, 2026
לכן, כך נראה, החליטו בליכוד לשלוף את מסר התקיפה החדש-ישן: גדי ברח. לפי הנרטיב שמנסים לבסס כעת, איזנקוט פרש מהממשלה ומהמערכה רגע לפני כיבוש רפיח (שהחל ב־6 במאי 2024), ובכלל התנגד למבצע. הבעיה היחידה היא שהכרונולוגיה פשוט אינה מסתדרת איתו, וגם לא העובדות מאותם ימים.
ההחלטה על הפעולה הצבאית ברפיח התקבלה בקבינט המלחמה המצומצם ופורסמה באתר משרד ראש הממשלה ב־6 במאי 2024. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון דאז יואב גלנט והשר בני גנץ הצביעו בעד הכניסה לרפיח. גדי איזנקוט, רון דרמר ואריה דרעי תמכו אף הם במהלך, אך לא הייתה להם זכות הצבעה בפורום זה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון דאז יואב גלנט והשר בני גנץ הצביעו בעד הכניסה לרפיח. גדי איזנקוט, רון דרמר ואריה דרעי תמכו אף הם במהלך, אך לא הייתה להם זכות הצבעה בפורום זה
קבינט המלחמה הוקם ב־13 באוקטובר 2023 וכלל שישה משתתפים, אך רק שלושה מהם – נתניהו, גלנט וגנץ – היו בעלי זכות הצבעה. איזנקוט היה שותף פעיל בדיונים ותמך במהלך ברפיח, אך לא יכול היה להצביע עליו רשמית. ובמילים פשוטות: הוא מעולם לא התנגד לכניסה לרפיח, ובוודאי שלא עזב את הממשלה כדי למנוע אותה. להפך, הוא נשאר בממשלה יותר מחודש לאחר תחילת התמרון שם.
קבינט ככלי הצלפה
לצד קבינט המלחמה, פעל הקבינט המדיני־ביטחוני הרחב (מכוח סעיף 40 לחוק יסוד הממשלה וסעיף 6 לחוק הממשלה). בפורום זה השתתפו לאורך המלחמה שרים ומשקיפים רבים.
אלא שבמקום לשמש גוף ענייני לקבלת החלטות, הישיבות הפכו לא פעם לזירת הדלפות פוליטיות ולבמה להשתלחויות בנציגי הייעוץ המשפטי לממשלה ובבכירי מערכת הביטחון, כולל הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש שב"כ רונן בר.
למעשה, הקבינט הרחב תפקד פעמים רבות ככלי ההצלפה הפוליטי של נתניהו, ולא כפורום שמתקיים בו דיון אמיתי על ביטחון המדינה. חלק מהשרים קיבלו מראש מידע על מה שהתרחש בפורומים המצומצמים, ולאחר מכן תקפו את הרמטכ"ל בישיבות – התקפות שתוכנן הודלף עוד באותו ערב למהדורות החדשות.
כעת, קמפיין נתניהו טוען שאיזנקוט "ברח" מהממשלה בעיצומו של הקרב. המציאות, כאמור, שונה בתכלית. הפרישה של גנץ ואיזנקוט הגיעה ב-9 ביוני 2024, יותר מחודש לאחר תחילת הפעולה ברפיח, ורק אחרי שהתחוור לשניהם כי נתניהו ממסמס במכוון את עסקת החטופים שהוא עצמו הציע.
קמפיין נתניהו טוען שאיזנקוט "ברח" מהממשלה בעיצומו של הקרב. המציאות, כאמור, שונה בתכלית. הפרישה של גנץ ואיזנקוט הגיעה ב-9 ביוני 2024, יותר מחודש לאחר תחילת הפעולה ברפיח
למעשה, אותה עסקת חטופים אושרה כבר בקבינט – ואף נקראה "מתווה נתניהו". מי שחשף אותה בפומבי היה נשיא ארצות הברית דאז ג'ו ביידן. ולמרות שנתניהו יזם את העסקה ועל אף שהיה לה רוב בקבינט – נתניהו עשה הכול כדי למסמס אותה ואף להתכחש לה. מבחינת גנץ ואיזנקוט, לא נותרה להם סיבה להישאר בממשלה.
זאת ועוד: העזיבה של השניים לא הייתה בריחה מרפיח, אלא מסקנה פוליטית ולפיה נוכחותם בממשלה משרתת את הישרדותו של נתניהו יותר משהיא מאפשרת להם להשפיע על ניהול המלחמה והשבת החטופים.
אפשר לחלוק על ההחלטה לפרוש, על העיתוי או על מידת היעילות של ישיבתם בממשלה, אך אי אפשר לשנות בדיעבד את ההיסטוריה: איזנקוט תמך בכניסה לרפיח ועזב את הממשלה רק שבועות לאחר מכן.
השימוש הפוליטי שראש הממשלה עשה במידע ביטחוני רגיש נחשף במלוא חריפותו כמה שבועות מאוחר יותר, באוגוסט 2024, בעקבות רצח ששת החטופים במנהרות חמאס.
על פי החשדות והנטען בכתבי אישום שכבר הוגשו, יועצים בסביבת נתניהו העבירו חומר מסווג לעיתון הגרמני "בילד" כדי לבסס נרטיב שחמאס הוא הסרבן היחיד לעסקה, מתוך מטרה פוליטית להחליש את המחאה הציבורית. שוב, חומר ביטחוני הפך לכלי נשק במאבק על דעת הקהל בישראל.
זהו הרקע לניסיון הנוכחי לצבוע את איזנקוט כמי ש"ברח". בליכוד מחפשים תווית שתידבק אליו, ולאחר ששורת ההתקפות הקודמות התרסקה, הם מנסים כעת להפוך מחלוקת עניינית על ניהול המלחמה לסיפור פשטני על פחדנות.
מי הצביע בקבינט?
גורמים שהשתתפו בישיבות הקבינט המדיני־ביטחוני הרחב (לאחר הדיונים המצומצמים בקבינט המלחמה) טענו בפני זמן ישראל כי יו"ר ש"ס אריה דרעי היה בין המשתתפים שהצביעו בפועל באותן ישיבות.
גורמים שהשתתפו בישיבות הקבינט המדיני־ביטחוני הרחב (לאחר הדיונים המצומצמים בקבינט המלחמה) טענו בפני זמן ישראל כי יו"ר ש"ס אריה דרעי היה בין המשתתפים שהצביעו בפועל באותן ישיבות
בקבינט המלחמה המצומצם, כאמור, לא הייתה לדרעי זכות הצבעה. עם זאת, הוא השתתף באופן פעיל מאוד בדיונים הסגורים; אף שבמשך שנים התנגד בפומבי לגיוס חרדים, בתוך החדר הוא תמך במבצעים מסוימים והביא אל השולחן את הלך הרוח והמחלוקות בציבור הישראלי בנוגע לעסקת החטופים ולהמשך המלחמה.
השאלה היא האם דרעי הלך צעד נוסף: האם הוא השתתף בפועל בהצבעות הקבינט הרחב, אף שלא כיהן כשר וצורף לפורומים הביטחוניים כמשקיף בלבד? יש המעידים כי הצביע יחד עם שאר השרים. בתגובה לפניית זמן ישראל, מסר דובר ש"ס בשמו של דרעי: "מעולם לא השתתפתי בהצבעות".
זמן ישראל פנה למזכירות הממשלה בבקשה לקבל את רישומי ההצבעות – ללא התוכן החסוי של הדיונים – כדי לברר רשמית מי הצביע בעד הכניסה לרפיח ומי התנגד לה, וכן כדי לאמת את הטענות בנוגע להשתתפותו של דרעי בהצבעות אחרות.
הליכוד מבסס קמפיין שלם על הטענה שאיזנקוט "ברח" מהכרעה ביטחונית דרמטית. הדרך הפשוטה והנקייה ביותר לבדוק את הטענה הזו היא לפתוח את יומני ההצבעות
לרישומים הללו יש חשיבות החורגת מהשאלה הפרוצדורלית. הליכוד מבסס קמפיין שלם על הטענה שאיזנקוט "ברח" מהכרעה ביטחונית דרמטית. הדרך הפשוטה והנקייה ביותר לבדוק את הטענה הזו היא לפתוח את יומני ההצבעות, ולהציג לציבור שחור על גבי לבן: מי תמך, מי התנגד, מי הצביע – ומי כלל לא היה מוסמך להצביע.
נכון למועד פרסום כתבה זו, מזכירות הממשלה טרם השיבה לפנייתנו.



תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו