הטענה שהשופט נעם סולברג פועל בשיטתיות מתוך עוינות אידיאולוגית לימין מופרכת החל מן העובדה הראשונה: אחד מיסודות הטענה – שסולברג "אישר את מינוי יצחק עמית" לנשיא העליון – אינו נכון.
בג"ץ דחה על הסף את העתירה נגד מינוי השופט יצחק עמית לנשיא העליון בהרכב השופטים עופר גרוסקופף, אלכס שטיין וחאלד כבוב. סולברג לא ישב בהרכב.
מעבר לכך, בהכרעותיו לאורך השנים יש דוגמאות הסותרות את התזה בדבר קו פעולה חד-כיווני: בפרשת נציב שירות המדינה הוא היה בדעת מיעוט לדחות עתירות נגד הממשלה, בפרשת מינוי ראש שב"כ היה ברוב שקיים את המינוי, ובעניין חוק ההסדרה תמך בהשארת חלק מצומצם מן החוק על כנו.
האם מינוי יצחק עמית לנשיא העליון היה בכלל החלטה של סולברג?
לא. ארגוני הימין "לביא" ו"אם תרצו" עתרו נגד בחירת עמית לנשיא, בעקבות תחקיר שחשף ניגוד עניינים לכאורה, אך העתירה כלל לא הגיעה לשולחנו של סולברג.
שופטי ההרכב גרוסקופף, שטיין וכבוב קבעו כי אין להתערב בהחלטת הוועדה לבחירת שופטים – שאותה החרים שר המשפטים יריב לוין – וציינו כי זו התקבלה גם לנוכח דחיפות המינוי וההתמהמהות שקדמה לו. השופט שטיין הוסיף נימוק שעניינו סמכות הוועדה.
"הגורם היחיד המוסמך לדון בהסתייגויות ביחס למועמדים לתפקיד נשיא בית המשפט העליון הוא הוועדה לבחירת שופטים". אלכס שטיין, שופט העליון, מתוך פסק הדין, פברואר 2025
סולברג לא היה חבר בהרכב שדחה את העתירה נגד מינוי עמית.
מה קבע סולברג בפרשת נציב שירות המדינה, ונגד מי הוא פסק?
במאי 2025 נחלק בית המשפט העליון בשאלה כיצד ימונה נציב שירות המדינה, וסולברג נותר בדעת מיעוט שביקשה לדחות את העתירות נגד מתווה הממשלה.
הפסיקה ביטלה את החלטות הממשלה שקבעו מנגנון מינוי חד-פעמי של נציב שירות המדינה, בפסק דין של נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית יחד עם השופטת דפנה ברק-ארז, בעוד המשנה לנשיא נעם סולברג היה בדעת מיעוט.
סולברג ניסח את עמדתו בלשון מרוסנת כלפי הרשות המבצעת.
"לא מצאתי הצדקה להתערבותנו בהחלטות הממשלה שלפיהן מינויו של נציב שירות המדינה הבא ייבחן בוועדת מינויים – ועדה רצינית, מקצועית; אף איני מוצא אותה כהחלטה שיש מקום להתערבות בה, מטעמי חוסר סבירות". נעם סולברג, בדעת מיעוט, מאי 2025
בפברואר 2026 שב העניין לדיון נוסף בהרכב מורחב, והפעם עברה עמדתו של סולברג לרוב. הרכב מורחב של בג"ץ הפך את פסק הדין בעניין הליך מינוי נציב שירות המדינה וקבע שאין צורך בהליך תחרותי כדי למנות את הנציב; בכך התקבלה עמדת הממשלה ונדחתה עמדת היועמ"שית, כאשר השופטים סולברג, וילנר ומינץ היו בדעת הרוב.
כיצד הצביע סולברג בפרשת מינוי דוד זיני לראש שב"כ?
גם בפרשת מינוי ראש שב"כ הצביע סולברג עם הרוב שקיים את החלטת הממשלה. בהליכי המינוי מצא עצמו הנשיא עמית דווקא במיעוט, בעוד סולברג נמנה עם הרוב שדחה את העתירות וקיים את החלטת הממשלה.
בשתי הפרשות תמך סולברג בעמדת הממשלה, ואילו הנשיא עמית נותר במיעוט.
מה עשה סולברג בעניין חוק ההסדרה, ומדוע זה חשוב לשאלת האקטיביזם המיוחס לו?
חוק ההסדרה, שנועד להכשיר בדיעבד התיישבות ישראלית על קרקעות פרטיות ביהודה ושומרון, נפסל בבג"ץ ביוני 2020 ברוב גדול. בהכרעה זו היה סולברג שופט המיעוט היחיד שתמך בהותרת מסלול מצומצם של החוק על כנו – עמדה שנטתה לכיוון עמדת הממשלה והמחוקק.
בשלוש הפרשות – נציב שירות המדינה, ראש שב"כ וחוק ההסדרה – נטה סולברג לעמדת הממשלה או המחוקק.
האם השימוש ב"אלקטור" מוכיח כוונה אלקטורלית של סולברג נגד הימין?
לא. את הטענה ש"אלקטור" הוא מהלך מכוון נגד הימין מקדמים תומכי הגוש הימני-חרדי, שראו בהגבלת אפליקציות ניטור המצביעים פגיעה בסמכותם האלקטורלית. אלא שהמסמכים בהליך אינם עוסקים במפלגה, בגוש או במועמד.
מדובר בסוגיה כללית של תיעוד מי הצביע בקלפי והעברת הנתונים למפלגות, ביחס לכלל בעלי התפקידים והמפלגות.
עוד ב-2022 דחה יו"ר ועדת הבחירות דאז, השופט יצחק עמית, עתירה נגד שימוש הליכוד הנטען ב"אלקטור" – בין היתר בשל קשיי סמכות, שיהוי והיעדר תשתית ראייתית מספקת. בהליך החדש ב-2026 נבחנת סוגיה בעלת תשתית ראייתית שונה מזו של 2022, ונכללות בו עמדת המדינה, הרשות להגנת הפרטיות וכלל הסיעות.
הטענה שהגבלת האפליקציות עלתה לימין שני מנדטים אינה נשענת על נתונים. כדי להוכיח שהגבלת אפליקציות ניטור "העניקה" מנדטים לצד כלשהו נדרשים נתונים שאינם קיימים: כמה מצביעים המערכות אכן מביאות לקלפי, איזה שיעור מהם לא היה מגיע לקלפי בלעדיהן, ומודל שמתרגם את השינוי בין המפלגות למנדטים תחת התפלגות הקולות והסכמי העודפים. בלי אלה, "שני מנדטים" נותר טענה תעמולתית בלבד.
האם סולברג נוהג אוטומטית לטובת מפלגות השמאל בוועדת הבחירות?
גם בכהונתו כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית אין סימן לקו קבוע נגד הימין. במאי 2026 דחה סולברג את עתירת הליכוד נגד נפתלי בנט ומפלגת "בנט 2026", שעסקה בשימוש בתצלום של ניצב בדימוס עמי אשד.
ההכרעה נשענה על הנמקה משפטית: המוניטין המקצועי של אדם אינו "נכס ציבורי", לא הוכח שהתמונה צולמה בידי גוף ציבורי, והפרסום הבהיר שאשד פועל כאדם פרטי. הליכוד אף חויב בהוצאות בסך 10,000 שקלים.
הליך הפסילה עצמו אינו נתון בידי יו"ר הוועדה לבדו. חוק יסוד: הכנסת קובע כי החלטת הוועדה שמועמד מנוע מלהתמודד טעונה אישור של בית המשפט העליון. הפסיקה לאורך השנים אינה מצביעה על הטיה מחנאית: היא כללה הן הגנה על רשימות ומועמדים משמאל ומהמגזר הערבי, הן פסילה של מועמד מהימין הקיצוני כמו מיכאל בן-ארי ב-2019, אף שהוועדה אישרה את מועמדותו.
טבלת ההכרעות – היכן ניצב סולברג בפועל
| פרשה | מועד | עמדת סולברג | מקור |
|---|---|---|---|
| מינוי יצחק עמית לנשיא | פברואר 2025 | לא היה בהרכב כלל | ynet |
| נציב שירות המדינה | מאי 2025 | מיעוט – לדחות את העתירות נגד הממשלה | TheMarker |
| נציב שירות המדינה (דיון נוסף) | פברואר 2026 | רוב – קיבל את עמדת הממשלה | כלכליסט |
| מינוי ראש השב"כ (זיני) | 2025–2026 | רוב – קיים את המינוי | "הארץ" |
| חוק ההסדרה | יוני 2020 | מיעוט – להותיר מסלול מצומצם | המכון הישראלי לדמוקרטיה |
| עתירת הליכוד נגד בנט | מאי 2026 | דחה את עתירת הליכוד | ועדת הבחירות |
עמדותיו של סולברג נעו בין שני עברי המפה הפוליטית: בפרשות מהותיות תמך בעמדת הממשלה או המחוקק, בפרשה אחת דחה עתירת מפלגת ימין, ובפרשה המרכזית שמבקריו מייחסים לו – מינוי עמית – כלל לא נכח בהרכב.
שאלות שעולות מן הנתונים
האם סולברג "אישר" את מינוי יצחק עמית לנשיא העליון?
לא. הרכב השופטים גרוסקופף, שטיין וכבוב דחה את העתירות נגד המינוי, וסולברג לא היה חבר בהרכב.
מה הייתה עמדת סולברג בפרשת מינוי נציב שירות המדינה?
במאי 2025 היה בדעת מיעוט וקבע כי לא מצא הצדקה להתערבות בהחלטות הממשלה בעניין מנגנון המינוי, ובדיון הנוסף בפברואר 2026 היה ברוב שקיבל את עמדת הממשלה.
האם הגבלת "אלקטור" מוכיחה מניע אלקטורלי נגד הימין?
לא. אין נתון פומבי שמכמת כמה קולות, אם בכלל, היו משתנים עקב הגבלת ניטור מצביעים, וכל הסדר על העברת מידע מהקלפיות חל על כלל המפלגות המשתמשות בפרקטיקה.
האם ליו"ר ועדת הבחירות יש סמכות להכריע לבדו בפסילת מועמד?
לא. פסילת מועמד טעונה אישור של בית המשפט העליון לפי חוק-יסוד: הכנסת.
עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו