אג"ח אמריקאיות הן בסך הכול הלוואה לממשלת ארה"ב. המשקיע נותן לה כסף, ובתמורה מקבל ריבית והבטחה שהקרן תוחזר במועדה. ההבטחה הזאת עדיין נחשבת כיום לכמעט חסרת סיכון מבחינת יכולת התשלום של הממשל. אבל גם נכס כזה יכול לאבד מערכו בדרך, ובוודאי לאבד כוח קנייה בגלל אינפלציה.
לאחרונה גבר החשש מפני תרחיש כזה. משקיעים החלו לדרוש ריבית גבוהה יותר על אג"ח אמריקאיות, כפיצוי על הסיכון ההולך וגובר שהדולרים שיקבלו בעתיד יהיו שווים פחות. כך הגיעה התשואה על אג"ח אמריקאיות ל־30 שנה לכ־5.34% – שיא של 19 שנה.
מאחורי החשש הזה עומדים החוב הלאומי של ארה"ב, שכבר חצה את רף 40 טריליון הדולר; העובדה שארה"ב נאלצת להנפיק עוד ועוד אג"ח כדי לממן את הגירעון התופח שלה; והאינפלציה שאינה מראה סימני רגיעה.
מייד לאחר ההודעה ירדו תשואות האג"ח האמריקאיות בחדות. הירידה בתשואות הובילה לזרימת כסף לאפיקים מסוכנים יותר, שבהם פוטנציאל הרווח גבוה יותר
בתגובה לעלייה בתשואות הודיע משרד האוצר האמריקאי כי החל מספטמבר יכפיל את הרכישות החוזרות של אג"ח לטווחים של 10–30 שנה – משני מיליארד דולר לארבעה מיליארד דולר לפחות בכל פעולה.
ארבעה מיליארד דולר הם טיפה בשוק אג"ח עצום של כ־32 טריליון דולר, אולם העניין כאן אינו הכסף אלא המסר. האוצר הראה שאם יהיה צורך בכך, אין לו בעיה להתערב באופן אגרסיבי אף יותר כדי לייצב את שוק האג"ח שלו. בכך קיווה לצמצם את הלחץ בחלק משוק החוב, להחזיר את האמון בו ואיתו גם את התשואות הנמוכות.
ואכן, מייד לאחר ההודעה ירדו תשואות האג"ח האמריקאיות בחדות. הירידה בתשואות הובילה לזרימת כסף לאפיקים מסוכנים יותר, שבהם פוטנציאל הרווח גבוה יותר. זו גם אחת הסיבות לכך ששוק הקריפטו זינק מייד עם ההכרזה על המהלך.
אולם למוחרת, כשהאדרנלין מההודעה שכך, השוק הפנים את מה שבאמת קרה. אם ממשלת ארה"ב מרגישה צורך להתערב כך בשוק שאמור להיות הנזיל והבטוח בעולם, ייתכן שהעוגן אינו יציב כל כך.
נוסף על כך, נוצר חשש שסכום הרכישה נמוך מדי, והמשקיעים החלו לתמחר אפשרות שהממשל ייאלץ לנקוט צעדי רכישה רחבים יותר כדי למנוע מתשואות גבוהות לחנוק את שוק המשכנתאות, את החברות ואת תקציב הממשלה עצמו.
נוצר חשש שסכום הרכישה נמוך מדי, והמשקיעים החלו לתמחר אפשרות שהממשל ייאלץ לנקוט צעדי רכישה רחבים יותר
כאן חשוב להדגיש: המהלך של משרד האוצר האמריקאי אינו הדפסת כסף ואינו תוכנית חילוץ של הפדרל ריזרב. כדי לממן את הרכישות האלה, הממשל עדיין צריך לגייס כסף באמצעות אג"ח אחרות או לבצע קיצוצים בתקציב. לכן הרכישה משפרת את הצנרת, אך אינה סוגרת את הברז.
כך, בתוך יום מרגע ההודעה, התשואה ל־30 שנה כבר זינקה שוב לכ־5.25%. במקביל נמשכה התחזקות הקריפטו, הפעם כחלק מהמומנטום שכבר החל ומנהירה לנכסים שאינם התחייבות של ממשלה כלשהי. כך המשיך הביטקוין לעלות וסיים בעלייה של כ־20%, והזהב עלה בכ־5%.
הזהב הוא הביטוח הוותיק נגד שחיקת מטבע ואי־ודאות. אין לו תשואה קבועה, אבל גם אין מאחוריו ממשלה שיכולה להנפיק ממנו עוד בהחלטה. ביטקוין נשען על רעיון דומה של היצע מוגבל, אך כאן מסתיים הדמיון.
ביטקוין אינו נכס בטוח: מחירו תנודתי, והוא מסוגל לזנק בעשרות אחוזים וגם לקרוס באותה מהירות. אם הזהב הוא פוליסת ביטוח, ביטקוין הוא האופציה הספקולטיבית שלה על האפשרות שהאמון במערכת המוניטרית ימשיך להיסדק.
השוק למעשה לא הכריז שביטקוין הפך לנכס בטוח. הוא אומר דבר מטריד יותר: הנכס הבטוח בעולם כבר אינו מובן מאליו
לסיבות לזינוק במחיר הביטקוין הצטרפו גם כניסת כסף לקרנות סל וציפייה לרגולציה אמריקאית נוחה יותר. הודעת האוצר סיפקה את הניצוץ בשוק שכבר היה מלא בחומר בעירה.
השוק למעשה לא הכריז שביטקוין הפך לנכס בטוח. הוא אומר דבר מטריד יותר: הנכס הבטוח בעולם כבר אינו מובן מאליו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו