בחודשים האחרונים, חברי כנסת בקואליציה ותומכיהם תוקפים שוב ושוב החלטות של ועדת הבחירות המרכזית, ושל יו"ר הוועדה, סגן נשיא בית המשפט העליון נעם סולברג.
גורמים באגודת ישראל אף מסרו לתקשורת הצהרה שקרית, לפיה "יש להם תחושה של ניסיון לגנוב את הבחירות", כביכול. ההצהרות הללו, שאינן מבוססות על עובדות או היגיון כלשהו, זוכות לתהודה רבה ברשתות החברתיות.
הליכוד תקפה את מינוי היועצת המשפטית של ועדת הבחירות, עתרה נגדה לבג"ץ והפסידה. אבל מבחינת הקואליציה, המאבק הזה הוא פרק אחד בעימות רחב עם הוועדה. לאחר מכן תקפה הקואליציה את מינוי ממלא מקום מנכ"ל הוועדה, דין לבנה, ואת החלטת הוועדה לאסור על המפלגות להעביר מידע מהקלפיות על הבוחרים. הדפוס של המתקפות על הוועדה חזר על עצמו.
יו"ר הוועדה סולברג אמר ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שהוא מודאג מהניסיונות להטיל דופי בוועדת הבחירות. סולברג אמר: "אין חשש אמיתי מגניבת בחירות. החשש היותר כבד הוא שמרוב שיח בוטה עלולה להיווצר תחושה של חוסר ביטחון לגבי התוצאות".
סולברג וקפלן מנסים לגנוב בחירות, מבחינת סולברג יש בעיה בסרטון הנפלא הזה.
אנחנו בתגובה מפציצים את הרשת. https://t.co/aQXOxztXBE
— נתנאל גלסנר ???????????????? (@netanelgla) August 13, 2026
מי היא היועצת המשפטית של ועדת הבחירות המרכזית?
עורכת הדין יפעת סימנובסקי זכתה במכרז לתפקיד היועצת המשפטית של ועדת הבחירות. מדובר בתפקיד מקצועי פנימי המלווה את עבודת המטה של הוועדה, ואין לו סמכות לקבוע מי יתמודד לכנסת ולשלוט בספירת הקולות בבחירות.
הליכוד ביקשה מסולברג לבטל את זכייתה של סימנובסקי במכרז. עו"ד אילן בומבך, שייצג את הליכוד בהליך, טען לשני פגמים, כביכול, במכרז. לדברי בומבך: "הרכב ועדת הבוחנים לא תאם את כללי שירות המדינה… למועמדת אין ניסיון בדיני בחירות, במשפט המנהלי ובליטיגציה".
סולברג השיב כי טענות הליכוד אינן מבוססות.
קיבלתי אמש את פנייתך, קראתיה פעם ופעמיים, נתתי דעתי על טענותיך, אך דומני כי אינן מבוססות בדין, ולא בעובדה; טענות שגויות.נעם סולברג, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית (מקור ראשון, 17 במרץ 2026)
על הליך הבחירה נמסר כי סימנובסקי נבחרה לתפקיד היועצת המשפטית של הוועדה פה אחד, בתום הליך מכרזי רב-שלבי ומקצועי.
מי בחר את סימנובסקי לתפקיד יועמ"שית ועדת הבחירות?
בהרכב שבחר בסימנובסקי ישבו ארבעה חברים ממוסדות שונים: סולברג; עו"ד שגית אפיק, היועצת המשפטית לכנסת; עו"ד אורלי עדס, ששימשה שנים ארוכות כמנכ"לית ועדת הבחירות; והשופט בדימוס ניל הנדל, לשעבר שופט בית המשפט העליון, ששימש בעבר כיו"ר ועדת הבחירות.
כ-50 מועמדים ניגשו למכרז, 28 עברו את השלב המקדים, ורק תשעה הגיעו לשלב הבחירה בפני הוועדה הבוחרת. סולברג הדגיש כי סימנובסקי נבחרה בשל הישגיה, וכי ההליך התנהל כדין.
הליכוד לא הסתפק בתשובת סולברג ופנה לבית המשפט העליון. בדיון באפריל 2026 סימן ההרכב נטייה לדחות את העתירה על יסוד התגובה המקדמית של הוועדה. השופט עופר גרוסקופף הורה לעותרת להודיע אם היא עומדת על עתירתה, נוכח הפירוט העובדתי והמשפטי הנרחב שהגישה הוועדה בנוגע להרכב ועדת הבוחנים, להליכי עבודתה ולטעמים לבחירת סימינובסקי.
ב-20 במאי 2026 קבע בג"ץ כי הוא דחה את העתירה במלואה. הרכב של שלושה שופטים – עופר גרוסקופף, אלכס שטיין ויחיאל כשר – קבע כי לא נפל פגם בהליך המכרז או בהחלטת ועדת הבוחנים, וכי סימנובסקי דורגה ראשונה בפער ניכר במבחני ההתאמה ובציון המשוקלל, ונבחרה פה אחד.
בית המשפט קבע כי אין כאן חוסר סבירות אלא חוסר שביעות רצון של העותרת, וחייב את הליכוד בהוצאות משפט של 50 אלף שקל לוועדה ולעומד בראשה, ובעוד 5,000 שקל לסימינובסקי, בנימוק שהמפלגה "לא חסה על משאבי הציבור".
בחירת היועצת וההליך שבו אושרה בוועדה ובבג"ץ נעשו באופן חוקי ומקצועי, על בסיס כישוריה והתשתית העובדתית שהונחה בידי הגורמים המוסמכים לכך.
למה הממשלה יוצאת נגד ועדת הבחירות המרכזית?
דחיית העתירה נגד המינוי לא עצרה את המתקפות החוזרות-ונשנות של הקואליציה על ועדת הבחירות. בתוך שלושה חודשים הקואליציה פתחה ארבע חזיתות נוספות מול ועדת הבחירות והיו"ר סולברג. כל אחת מהן כשלה בתורה, ומיד הוחלפה בטענה חדשה באותו כיוון.
בסוף מאי, זמן קצר אחרי דחיית העתירה, מינה סולברג את עו"ד דין ליבנה, יועמ"ש הוועדה לשעבר שכיהן בתפקיד 13 שנה, למ"מ מנכ"ל הוועדה. בליכוד תקפו מיידית: ח"כ אביחי בוארון קרא לו "מוטה פוליטית באופן מובהק" על סמך ראיונות ישנים שבהם ליבנה הזהיר מניסיונות להטיל ספק בתוצאות. כלומר, עצם החשש מערעור התוצאות הפך ל"ראיה" להטיה פוליטית של ליבנה, כביכול.
ביולי זימן ח"כ בועז ביסמוט (ליכוד), יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, את סולברג לדיון חסוי בוועדת הכנסת ובו תקף את מכלול המינויים בוועדה. ביסמוט אמר ש"מערכת הבחירות הקרובה תהיה יעד מרכזי של אויבי ישראל", ובכך ערבב חשש ביטחוני אמיתי עם דה-לגיטימציה של המוסד שאמור לנהל את הבחירות.
בתחילת אוגוסט אסר סולברג על נציגי מפלגות בקלפיות להעביר בזמן אמת מידע על זהותם של מצביעים באמצעות אפליקציות. ההחלטה חלה על כל המפלגות ומבוססת על חוק הגנת הפרטיות.
הליכוד הגישה בקשת עיון מחדש בהחלטה, שגם היא נדחתה. המפלגה הוציאה הודעה נזעמת, בה כינתה את ההחלטה "שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק", כביכול.
גורמים באגודת ישראל, שהתראיינו ל-ynet בעילום שם, הצהירו כי "לא בכדי בחר יו"ר ועדת הבחירות (סולברג) בהחלטה המנותקת הזאת שפוגעת באופן ישיר במפלגות החרדיות. התחושה שלנו היא שיש כאן רצון לגנוב את הבחירות".
מדובר בהצהרות שקריות לחלוטין שאינן מבוססות על עובדות או היגיון כלשהו, אך הן התפשטו כאש בשדה קוצים ברשתות החברתיות. פעילים פוליטיים, יחצ"נים ועסקנים התומכים בממשלה והשתתפו בדיונים ברשתות כבר לא כתבו על "תחושה", אלא טענו כי "זה ודאי שמנסים לגנוב את הבחירות".
סולברג הגיב לטענות הללו במרומז. בפגישה עם בהרב-מיארה אמר שהוא "מודאג מהניסיונות להטיל דופי בוועדת הבחירות", והוסיף: "אין חשש אמיתי מגניבת בחירות. החשש היותר כבד הוא שמרוב שיח בוטה עלולה להיווצר תחושה של חוסר ביטחון לגבי התוצאות".
פרשן העיתון "כלכליסט", אמיר קורץ, כתב כי הוא תוהה "האם מוכשרת הקרקע לאי-הכרה בתוצאות הבחירות?". השאלה שלו נשארה פתוחה, אבל הדפוס מתועד: טענות מוסדיות של הליכוד נגד הוועדה, דחייה של הטענות, טענות חדשות באותו כיוון, וספינים של גורמים עלומים על "ניסיון לגנוב את הבחירות".
האם יו"ר ועדת הבחירות יכול להשפיע על התוצאות שלהן?
ועדת הבחירות מורכבת מנציגים של הסיעות בכנסת היוצאת. על סגני יו"ר הוועדה נמנים נציגי המפלגות הגדולות, ובהם הליכוד וש"ס, שתי הסיעות הגדולות בקואליציה. הכוח המפלגתי מעוגן במבנה הוועדה בחוק, ואינו נדחק מפני הגורמים המשפטיים.
לפי הנתונים הרשמיים שפורסמו לקראת הבחירות לכנסת ה-26, בסוף מאי נמצאו במרשם האוכלוסין 7,336,553 אזרחים בעלי זכות בחירה; הבחירות מתקיימות ב-12,525 קלפיות רגילות. מערכת בגודל כזה נשענת על תשתית מבוזרת: רשויות מקומיות, ועדות אזוריות, מזכירי קלפי, משקיפים ונציגי רשימות בכל קלפי.
ספירת הקולות אינה מרוכזת בידי יו"ר הוועדה. היא נעשית בוועדות הקלפי בנוכחות חבריהן והמשקיפים, והפרוטוקולים וחומרי ההצבעה מועברים לוועדות האזוריות ולוועדה המרכזית.
האם ועדת הבחירות נוטה לפסול מועמדים לכנסת מהימין?
חלק מהספין של הליכוד ומפלגות הקואליציה על ועדת הבחירות עוסק בעובדה שהוועדה פסלה בעבר את התמודדותם של מועמדים מהימין הקיצוני. אחת הדוגמהות לכך היא הטענה שהוועדה "פסלה את מיכאל בן ארי מהשתתפות בבחירות", כביכול, ב-2019.
אלא שהדוגמא הזאת אינה נכונה. באותה שנה ועדת הבחירות פסלה את התמודדותם של ח"כ עופר כסיף מחד"ש, ושל רשימת בל"ד – ודווקא לא פסלה את בן-ארי.
בית המשפט העליון הפך את שתי ההחלטות: פסל את בן-ארי (בפעם הראשונה שמועמד לכנסת נפסל בבית המשפט בלי שנפסל קודם בוועדה), בשל שורת התבטאויות של הסתה גזענית והסתה לאלימות, ובמקביל אישר את כסיף ואת רשימת בל"ד להתמודד. כלומר, בג"ץ הוא זה שפסל את מועמדות בן ארי, ולא ועדת הבחירות.
הרף המשפטי לפסילת מועמד לכנסת גבוה במיוחד. פסילה היא חריג לחופש ההתמודדות, המחייב ראיות ברורות וחד-משמעיות ופעילות שיטתית ולא מזדמנת.
מסמך של הייעוץ המשפטי לכנסת מסכם כי הרשות לפסול מוגבלת מאוד. לפי חוק-יסוד: הכנסת, סעיף 7א מאפשר מניעת השתתפות בבחירות לכנסת רק בשל שלילת אופייה היהודי והדמוקרטי של המדינה, הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין נגד ישראל. עד 2024 נפסלו רק שלושה מועמדים לכנסת – בן-ארי, בן-ציון גופשטיין וברוך מרזל – ושתי רשימות בלבד: אל-ארד וכך.
בית המשפט דחה בעבר עתירות לפסול מועמדים נוספים מהימין הקיצוני, ובכללם השר לביטחון, איתמר בן-גביר ומפלגת עוצמה יהודית שהוא עומד בראשה.
שאלות העולות מהנושא
על מה הייתה המחלוקת בין הליכוד לסולברג?
תקינות מכרז פנימי למינוי היועצת המשפטית של ועדת הבחירות המרכזית. סולברג דחה את טענות ראש הממשלה נתניהו ותנועת הליכוד בנוגע להליך המכרז.
מי בחר את היועצת המשפטית של ועדת הבחירות?
ועדת בוחנים בת ארבעה חברים: סולברג כיו"ר, מנכ"לית הוועדה עו"ד אורלי עדס, היועצת המשפטית לכנסת עו"ד שגית אפיק, וניל הנדל, המשנה לנשיא בית המשפט העליון לשעבר, שהיה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-23.
מה קבע בג"ץ על עתירת הליכוד נגד מינוי יועמ"שית ועדת הבחירות?
בית המשפט העליון דחה את עתירת הליכוד במלואה במאי 2026, קבע שלא נפל פגם בהליך, וחייב את הליכוד בהוצאות.
האם היועמ"שית של הוועדה קובעת מי יתמודד לכנסת?
לא. אישור רשימות ופסילת מועמדים לכנסת נקבעים לפי סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת, בכפוף לביקורת שיפוטית. זהו הליך נפרד מן המכרז לתפקיד היועצת המשפטית של הוועדה.
עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו