עסקאות שחרור החטופים לא היו "כניעה לחמאס", ולא הכנעת חמאס

רובם המוחלט של 251 בני האדם שנחטפו לעזה שוחררו משביים, או הוחזרו לאחר שנהרגו בעזה, במסגרת עסקאות עם ארגון הטרור חמאס. שתי העסקאות האחרונות נחתמו אחרי עיכובים שנמשכו חודשים ושנים בגלל סרבנות של חמאס וגם של ממשלת ישראל לשחרר אותם. אחד השרים שהתעקשו ולחצו יותר מכולם לדחות את העסקאות היה שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ'.

סמוטריץ' הוא יו"ר מפלגת הציונות הדתית. לפני כחודש הוציאה המפלגה הודעה בה נכתב כי החטופים שוחררו והושבו מעזה "בעבודה קשה, כולל תשלום מחירים כבדים (…) בלי להיכנע לחמאס".

מההודעה הזאת משתמע כי היה קיים מסלול חלופי לעסקאות שנחתמו, וכי כביכול לו נקטה ישראל במסלול החלופי הייתה זו "כניעה" לחמאס, ושישראל נמנעה ממסלול ה"כניעה" בזכות ההתעקשות של סמוטריץ' ושל השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. אבל זוהי הצגה שקרית של האירועים.

בפועל, שלוש החלטות ממשלה – מנובמבר 2023 ומינואר ומאוקטובר 2025 – אישרו עסקאות לשחרור והשבת חטופים על בסיס עמדות גופי הביטחון. שלושתן התבצעו מבלי להפסיק את המלחמה עם חמאס ולא היו "כניעה" לארגון הטרור הרצחני, אך נעשו מבלי שהסתיים שלטונו בעזה. העסקה השנייה והשלישית היו דומות לעסקאות שהוצעו במו"מ כבר מאפריל 2024 וסמוטריץ' התנגד להן. 

האם סמוטריץ' טען שעסקאות החטופים הן "כניעה"?

השרים סמוטריץ' ובן גביר ניהלו קמפיין נגד עסקאות שחרור החטופים, שהיה בין הסיבות לעיכוב הארוך בשחרורם במחיר כבד של חיי אדם. שני השרים השתמשו שוב ושוב בביטוי "כניעה" כטיעון נגד העסקאות.

בצלאל סמוטריץ' נואם בכנס החזרה לגוש קטיף בבנייני האומה בירושלים, 28 בינואר 2024 (צילום: חיים גולדברג/לע"מ)

בפברואר 2024 נשאל סמוטריץ' בריאיון בכאן רשת ב' אם החזרת החטופים היא הדבר הכי חשוב, והשיב: "לא, זה לא הדבר הכי חשוב. למה לעשות תחרות? צריך להשמיד את חמאס".

שנה לאחר מכן, יממה לאחר שחרורם של שורדי השבי אלי שרעבי, אוהד בן עמי ואור לוי, הצהיר סמוטריץ': "מדינת ישראל מעולם לא קיבלה החלטות מדיניות ככניעה לחטיפות, והיא לא תעשה זאת גם כעת (…) לא ניאנס לבצע צעדים מדיניים במסגרת עסקה לשחרור חטופים".

בן גביר כינה את מתווה ינואר 2025 "עסקת כניעה לחמאס", ואף התגאה: "בשנה האחרונה, באמצעות כוחנו הפוליטי, הצלחנו למנוע מהעסקה הזו לצאת לפועל, פעם אחר פעם".

מה נחתם בעסקת שחרור החטופים הראשונה?

החלטת הממשלה 1077 מ-21 בנובמבר 2023 התקבלה בהתאם להמלצות מערכת הביטחון וקבינט ניהול המלחמה. הממשלה הצהירה כי ההחלטה התקבלה בעקבות "חוות דעת ביטחונית של המטה לביטחון לאומי, שגובשה לאחר שהתקבלו עמדות גורמי הביטחון".

מיאה ליימברג בת ה-17 שוחררה משבי חמאס עם הכלב שלה בידיה, 28 בנובמבר 2023 (צילום: צילום מסך)

ההחלטה אישרה שחרור 300 אסירים ביטחוניים בתמורה ל-100 חטופים חיים, בשני שלבים: שלב א' – 50 חטופים תמורת 150 אסירים בארבע פעימות, עם הפוגה של ארבעה ימים במלחמה; שלב ב' – עד 50 חטופים נוספים תמורת עד 150 אסירים, ובגין כל עשרה חטופים הפוגה של 24 שעות.

בסעיף 5 נקבע:

"מיד עם סיום ההפוגה בלחימה הנדרשת לשם יישום החלטה זו, תימשך הלחימה ברצועת עזה לשם השמדת היכולות הצבאיות והתשתיות השלטוניות והארגוניות של חמאס והג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה ויצירת התנאים להשבת כלל החטופים."החלטת ממשלה 1077, 21 בנובמבר 2023

לפי הדיווח בכאן, בישיבת הממשלה שנמשכה כשש שעות, נתניהו והשרים גנץ וגלנט שכנעו שרים רבים, כולל סמוטריץ', לתמוך בעסקה "בזכות סעיף המפתח בהחלטה שלפיו יש התחייבות חד-משמעית שהתמרון הקרקעי יימשך מייד בסיומה". אחרי התלבטות, שרי מפלגת הציונות הדתית הצביעו בעד.

בסיכום ההצבעה: 35 שרים בעד, ורק שלושת שרי עוצמה יהודית הצביעו נגד – בן גביר, יצחק וסרלאוף ועמיחי אליהו. נתניהו אמר בישיבה כי "זו החלטה קשה אבל נכונה", וכי כל גורמי הביטחון תומכים בה "תמיכה מלאה".

אור לוי ובנו אלמוג מתאחדים, 8 בפברואר 2025

מי תמך ומי התנגד לעסקאות שחרור החטופים?

בינואר 2025 אישרה הממשלה את החלטה 2689, מתווה בן שלושה שלבים, לאחר ישיבה שנמשכה יותר משבע שעות. בשלב הראשון היו אמורים להשתחרר 33 חטופים. בן גביר וסמוטריץ' הצביעו נגד בישיבת הקבינט. שלב א' הושלם ובמסגרתו שוחררו 25 חטופים חיים ושמונה חללים; שלב ב', שכלל את שחרור יתר החטופים וסיום המלחמה, לא בוצע.

החלטת הממשלה 3396 מאוקטובר 2025 אישרה את עסקת שחרור החטופים האחרונה שגם סיימה את המלחמה בעזה. בנוסח ההחלטה נכתב כי "מטעמי ניהול יחסי החוץ של המדינה וביטחונה" ישוחררו 250 אסירים ועצורים במשמורת שב"ס ועוד 1,700 עצורים מעזה שלא היו מעורבים באירועי ה-7 באוקטובר, בתמורה לשחרור כל החטופים החיים והשבת כל גופות החללים החטופים שעדיין נותרו אז בעזה. חמישה שרים הצביעו נגד, ביניהם בן גביר וסמוטריץ'.

שתי ההחלטות נשענו על חוות דעת ביטחונית של המטה לביטחון לאומי, שלפי הנוסח "גובשה לאחר שהתקבלו עמדות גורמי הביטחון". בעת קבלת כל אחת משלוש ההחלטות חמאס עדיין שלט בחלק מהרצועה. 

האם ניתן לומר ששלטון חמאס בעזה הסתיים?

כמעט שלוש שנים לאחר הטבח ב-7 באוקטובר ופרוץ המלחמה, ארגון הטרור עדיין שולט על חלקים מעזה, עדיין מחזיק בה כוח חמוש ומנהל את החיים האזרחיים של האוכלוסייה האזרחית, והממשלה עדיין מגדירה את מיטוט חמאס כ"אחד מיעדי המלחמה". זה 10 חודשים שורר בעזה מצב לא מוגדר.

פעילים פלסטינים חמושים מארגוני חמאס והג'יהאד האסלאמי בעיר עזה, 20 במרץ 2026 (צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana)

בניתוח שפרסם לאחרונה המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)  כתבה ד"ר תמי קנר כי במפת הדרכים החדשה לעזה "היעדים האסטרטגיים נותרו ברובם בעינם: סיום שלטון חמאס, הקמת ממשל פלסטיני חלופי, פירוז הרצועה, נסיגה ישראלית מדורגת, שיקום ואופק מדיני".

לדבריה, המסמך "מעביר את מרכז הכובד של ההסדר מהכרעתו הצבאית של חמאס לניהול תקופת המעבר ולייצוב רצועת עזה". אבל ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע שישראל דוחה את מפת הדרכים, וקבע שלא תיסוג לפני שחמאס יפורק מ"הנשק הכבד, הנשק הפחות כבד, כל הנשק". אחד השרים שמפעילים לחץ כבד על נתניהו שלא להסכים להסדר הוא בצלאל סמוטריץ'.

קנר מוסיפה הערכה שנוגעת ישירות לוויכוח כולו: "גם אם ישראל הייתה זוכה ללגיטימציה בינלאומית מלאה להמשיך בלחימה, וגם אם צה"ל היה מפרק לחלוטין את כוחו הצבאי של חמאס, בכך לא הייתה מסתיימת המערכה (…) הייתה נותרת אותה שאלה אסטרטגית שהמערכה הצבאית לבדה אינה יכולה להכריע: מי יחליף את חמאס".

גם חוקרי INSS קבעו כך. אל"מ (מיל') ד"ר עופר גוטרמן מן המכון כתב בינואר השנה כי "המשך הפעילות הצבאית ברצועת עזה במאפיינים שהתקיימו עד עתה, ללא פעילות מדינית מקבילה, לא תביא גם היא להשגת היעד של מיגור חמאס", וכי כיבוש נרחב "אינו מבטיח את חיסולו של חמאס. הארגון אומנם ידוכא ויוחלש, אך לא ייעלם".

תמונתו של אורי דנינו, לצד תמונותיהם של אלכסנדר לובנוב, אלמוג סרוסי, עדן ירושלמי, כרמל גת ואיתי סבירסקי, בהפגנה ליד מצודת זאב בירושלים, 4 בספטמבר 2024 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, הגיע למסקנה דומה וכתב באוגוסט אשתקד בנייר מדיניות: הרחבת הפעולה הקרקעית "לא תשיג את מטרות המלחמה ואף תסכן את חיי החטופים", ו"חמאס, בסבירות גבוהה, לא ייעלם".

האם חטופים נהרגו בעזה?

472 מחיילי צה"ל נפלו בלחימה הקרקעית ברצועה. אשר לחטופים: אלוף (מיל') ניצן אלון, ראש מפקדת השבויים והנעדרים לשעבר, אמר לאחרונה בכנס הרצליה כי "בערך 40 חטופים שנחטפו חיים נהרגו בשבי", והוסיף: "במקומות מסוימים היינו יכולים אולי בתפקוד ובהחלטות אחרות, או במו"מ אחר, להחזיר אותם בחיים".

על סדר קבלת ההחלטות אמר: "הקבינט וההנהגה המדינית סירבו לעסקאות מוקדמות יותר – שלמות – בשם אותו 'ניצחון מוחלט', שאני חושב שהוא כזב", ולדבריו "ניהלנו מלחמה ארוכה שהיה אפשר לסיים אותה לפחות שנה קודם".

ג'ון פולין, אביו של הירש גולדברג-פולין שנרצח בשבי, צייץ ברשת X בתגובה לדברי סמוטריץ': "החזרת 46 גופות של אנשים שנכנסו לשבי בחיים וחזרו בשקיות אינה דבר שראוי לקבל עליו קרדיט". ההערכות הפומביות נעות בטווח של 40 עד 48, בהתאם להגדרת המקרים הנכללים בספירה.

שלוש ההחלטות: מה אושר ומתי

שאלות שעולות מהאירועים

מי קבע את מדיניות הממשלה בעסקאות החטופים?

מליאת הממשלה, מכוח סעיף 8ב לחוק הממשלה. בנובמבר 2023 עבר המתווה תחילה בקבינט ניהול המלחמה, אחר כך בקבינט המדיני-ביטחוני, ולבסוף אושר במליאה ברוב של 35 שרים מול שלושה. עמדתם של סמוטריץ', שהתנגד לעסקה השנייה והשלישית, ושל בן גביר, שהתנגד לשלושתן, נותרה במיעוט בכל אחת מההצבעות.

מי התנגד, ומה היה משקל ההתנגדות?

בנובמבר 2023 הצביעו נגד שלושה שרי עוצמה יהודית בלבד – בן גביר, וסרלאוף ואליהו – מול 35 שרים בעד. בינואר 2025 גדלה ההתנגדות לשמונה שרים משלוש מפלגות: סמוטריץ', אורית סטרוק ואופיר סופר מהציונות הדתית; בן גביר, אליהו ווסרלאוף מעוצמה יהודית; ושרי הליכוד עמיחי שיקלי ודודי אמסלם. העסקה אושרה ברוב של 24 מול שמונה.

ישיבת הממשלה ב-15 בפברואר 2026 (צילום: חיים צח/ לע"מ)

מה קבעה החלטה 1077 על המשך הלחימה?

סעיף 5 קבע שמיד עם תום ההפוגה תימשך הלחימה "לשם השמדת היכולות הצבאיות והתשתיות השלטוניות והארגוניות של חמאס והג'יהאד האסלאמי (…) ויצירת התנאים להשבת כלל החטופים".

האם חמאס פורק?

לא. סיום שלטון חמאס ופירוז הרצועה עדיין מוגדרים כיעדים של מפת הדרכים, שישראל הודיעה כי היא דוחה את נוסחה הנוכחי. ישראל עדיין מגדירה את "מיטוט חמאס" כיעד עתידי של הלחימה.

מקורות

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.