בקצרה:
- בבחירות 2022 אבדו 417,400 קולות למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה, ביניהן מרצ שהחמיצה אותו ב-4,124 קולות. אילו עברה, גוש נתניהו היה יורד מ-64 ל-62 מנדטים.
- בני גנץ הבטיח שלוש מערכות בחירות שלא ישב בממשלה עם נתניהו, וב-2020 הפר את הבטחתו והצטרף אליו. הבטחות כמו "אחדות" ו"לא נשב" אינן ערובה.
- הגוש המתנגד לנתניהו כולל ארבע מפלגות גדולות: ביחד, הדמוקרטים, ישר! וישראל ביתנו. פרט לדמוקרטים, כולן בימין-מרכז ובימין.
- הצבעה למפלגת "גוש שלישי" קטנה טומנת שני סיכונים לבוחרים המתנגדים לנתניהו: שהמפלגה לא תיכנס לכנסת וקולם יתבזבז, או שתצטרף לנתניהו.
- הצבעה לאחת מארבע המפלגות הגדולות של גוש השינוי – ישר!, ביחד, הדמוקרטים וישראל ביתנו – מבטיחה שהקול לא ילך לאיבוד.
למאמרים קודמים בנושא:
בבחירות באוקטובר השנה יתמודדו כמה וכמה רסיסי-מפלגות מהמרכז-ימין המכונות "הגוש השלישי", שינסו למשוך אליהן מצביעים שאינם תומכי נתניהו, תומכים בגיוס חרדים, מתנגדים לשחיתות ושואפים לאחדות.
קול של מצביע למפלגה שאינה עוברת את אחוז החסימה אינו רק אובד, אלא מחזק דווקא את הגוש הנגדי. כך שמצביע שמתנגד לנתניהו ותומך בגוש השינוי, אך מצביע לרסיסי המפלגות של "הגוש השלישי", עשוי דווקא לחזק את נתניהו.
מנגד, תומכי נתניהו חשופים לסיכון נמוך יותר לבזבוז קולות, משום שהליכוד למד לכפות מיזוגים, הסכמי עודפים ושריונים המונעים אובדן קולות בגוש תומכיו.
נתניהו כפה מיזוג בין עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר לציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ' ב-2021 וב-2022 כדי למנוע אובדן קולות של תומכי הימין הקיצוני.
כיום, בן גביר מתנגד נחרצות לבצע שוב מיזוג כזה, וכך גם עופר וינטר, שהקים גם הוא מפלגת ימין קיצוני התומכת בנתניהו. אבל בימים אלה נרקם מיזוג בין הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ' לזהות בראשות משה פייגלין. ולרשות נתניהו עומדים כלים נוספים, כמו השריונים לאנשי ימין קיצוני בליכוד, מוטיבציה גבוהה מאוד, ניסיון ועורמה פוליטית שיעזרו לו למנוע אובדן קולות לגוש תומכיו.
האם כדאי להצביע למפלגות החדשות של "הגוש השלישי"?
בהצבעה לרסיסי מפלגות "הגוש השלישי" יש שני סיכונים נפרדים שפועלים יחד.
הראשון הוא אובדן הקול אם המפלגה לא תעבור את אחוז החסימה. בבחירות 2022 מרצ קיבלה 3.16% מהקולות וחסרו לה רק 4,124 כדי להיכנס לכנסת; אילו עברה, גוש נתניהו היה עומד על 62 מנדטים במקום 64. קול שניתן למפלגה שאינה עוברת את אחוז החסימה אינו עובר לגוש, אלא נמחק מהחישוב.
הסיכון השני הפוך: שהמפלגה כן תעבור, אך תחבור לנתניהו בניגוד להבטחתה. בני גנץ הצהיר במרץ 2020: "אני אומר, לא בהקלטה אנונימית, אלא בגלוי ובקולי: לא אשב עם נתניהו בממשלה". ימים ספורים לאחר מכן הצטרף לממשלת נתניהו. כיוון שיאיר לפיד, שהיה מספר שתיים במפלגתו של גנץ, כחול לבן, וחלק מהח"כים של המפלגה, התנגדו להצטרפות לממשלה, המפלגה התפצלה.
מפלגות "הגוש השלישי" של 2026, ובהן כחול לבן בראשות גנץ, בית ציוני בראשות יועז הנדל וחלי טרופר והאחדות בראשות גלעד ארדן ויולי אדלשטיין, מבטיחות אף הן שלא לחבור לנתניהו, אך ההיסטוריה מלמדת שהבטחות כאלה נשברות תחת לחץ ההישרדות.
אם בוחר המתנגד לנתניהו מטעמים ערכיים יצביע למפלגות הללו, שתי התוצאות יפגעו במטרתו. אם רסיס-המפלגה לא יעבור את אחוז החסימה, קולו ילך לאיבוד. אם הוא יעבור, ייכנס לכנסת ויחבור לנתניהו, הבוחר יקבל את ההפך ממבוקשו.
סיכון נוסף לבוחרים מהימין והמרכז המתנגדים לנתניהו נמצא במפלגת עמך ישראל שעופר וינטר השיק לאחרונה. וינטר מציג פנים חדשות ודימוי ביטחוני וכלל-ישראלי שעשויים לפתות בוחר ציוני וערכי עם תפיסת עולם ניצית.
אלא שווינטר הצהיר: "אנחנו במחנה הימין ומנהיג מחנה הימין הוא נתניהו. רק עליו נמליץ". בוחר מהימין או המרכז המתנגד לנתניהו שיראה בווינטר חלופה ויתפתה להצביע לו יגלה שתרם ישירות לגוש שביקש לחסום – אם וינטר יעבור את הסף, הוא יוסיף מנדטים לגוש נתניהו וימליץ עליו להרכבת הממשלה.
האם גוש השינוי הוא גוש השמאל?
שרים וח"כים מהקואליציה ודובריהם מקפידים לכנות את גוש השינוי "גוש השמאל". הם מצהירים על נתניהו כ"מנהיג הימין" ומנסים לצבוע את כל מי שמערער על מנהיגותו הכושלת והמושחתת כ"שמאלני". ההצהרות הללו חסרות בסיס ושקריות.
ואכן, בוחרים מוסריים וערכיים רבים מהימין המתון ומהימין הליברלי חוששים שהצבעה לגוש השינוי משמעה "הצבעה לשמאל".
העובדות מראות אחרת: מבין ארבע מפלגות הגוש, אחת ימנית מובהקת, שתיים נמצאות ימינה מהמרכז ורק אחת מהן שייכת לשמאל.
גדי איזנקוט (ישר!)
גדי איזנקוט, בן למשפחה מסורתית של עולים ממרוקו שגדל בטבריה, היה לוחם וקצין בצבא ההגנה לישראל 31 שנה. הוא החל את דרכו כלוחם בגדוד 51 של חטיבת גולני, היה למפקד החטיבה, לאלוף ולבסוף לרמטכ"ל ה-21.
בזמן שירותו כאלוף פיקוד הצפון, במלחמת לבנון השנייה, גיבש את "דוקטרינת הדאחייה", הגורסת שימוש בכוח אש לא-מידתי נגד תשתיות שמהן פועלים ארגוני הטרור כדי ליצור הרתעה.
הרקע האישי שלו אינו אופייני לאנשי שמאל, ועמדותיו המדיניות אינן שמאלניות. איזנקוט הוא ניצי בענייני ביטחון. הוא תמך בהסכמי אברהם; בסוגיית עתיד יהודה ושומרון (הגדה המערבית) עמדתו ברורה: הוא מתנגד לסיפוח מלא של השטחים, אך גם להקמת מדינה פלסטינית.
בביקור שלו בשומרון באפריל אמר: "תבדקו, לא תמצאו אמירה אחת שלי בעד מדינה פלסטינית". העיתון הימני "ישראל היום" שציטט אותו בדק את דבריו ולא מצא אמירה כזאת. בריאיון ל-ynet הבהיר שאינו תומך בסיפוח יו"ש, כדי "לא לספח לישראל עוד חמישה מיליון פלסטינים ולשמור על הרוב היהודי במדינה".
נפתלי בנט (ביחד)
נפתלי בנט הוא יזם הייטק דתי-לאומי ושומר מצוות. בעבר התגורר בהתנחלות בית אריה בשומרון ושימש כיו"ר מועצת יש"ע. בנט הנהיג שורת מפלגות שזוהו עם הימין, ביניהן הבית היהודי וימינה. הוא מתנגד להקמת מדינה פלסטינית ובעבר הביע תמיכה בהחלת ריבונות ישראלית בשטחי C של יו"ש.
בזמן כהונתו כראש ממשלה ניהל מדיניות ביטחונית תקיפה וניצית. עמדותיו החברתיות של בנט נמצאות במרכז-ימין, אך שורשיו והמצע המדיני-ביטחוני שלו ימניים.
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו)
ליברמן, תושב ההתנחלות נוקדים בגוש עציון, הוא איש ימין מובהק. עמדותיו בנושאים חברתיים הן חילוניות, עמדותיו המדיניות ניציות יותר משל נתניהו. בזמן כהונתו כשר הביטחון דרש להפסיק את העברת הדולרים מקטאר לרצועת עזה ולחסל את ראשי חמאס, ביניהם איסמעיל הנייה. הוא התעמת על דרישותיו עם נתניהו, וכן על דרישתו לגייס את החרדים, ולכן פרש מהממשלה.
עמדותיו הימניות-ניציות מעולם לא השתנו והוא מביע גם כיום ביקורת על חולשתו של נתניהו ועל הסכמים שעליהם חתם נתניהו, שלדעתו מסכנים את ישראל. הוא התנגד גם להחלטות של נתניהו לאפשר כניסת סיוע הומניטרי לעזה בזמן מלחמת חרבות ברזל.
המנהיגים הללו מציעים לבוחר הימני הערכי בית ימני של ממש, בלי תלות בחרדים ובלי חוקי ההשתמטות. מבין מפלגות גוש השינוי, רק הדמוקרטים, בראשות סגן הרמטכ"ל לשעבר וגיבור הנובה, יאיר גולן, היא מפלגת שמאל. לכן, בוחר ימני יכול לבחור באחת משלוש האחרות ולהישאר נאמן לעמדותיו.
הבוחר הימני שקץ בנתניהו ומבקש לו חלופה צריך להבחין בין החלופות של גוש השינוי לבין רסיסי ימין שיחזקו את נתניהו – בין אם יעברו את הסף ובין אם יפילו קולות ימין אחרים בנוסף לקולו שלו.
האם גם תומכי נתניהו חשופים לסיכון לבזבוז קולם?
הסיכון בבזבוז הקול קיים לכל בוחר. אך לתומכי נתניהו הסיכון נמוך יותר, מסיבה מבנית: נתניהו למד מהכישלונות של 2019 ומנהל את הגוש הנאמן לו כדי למנוע אובדן קולות. הלקח נצרב בכאב.
בבחירות שהתקיימו באפריל 2019 החמיצה מפלגת הימין החדש בראשות בנט ואיילת שקד את הכנסת בפער של 1,454 קולות בלבד, ומפלגת זהות של פייגלין בזבזה כ-118 אלף קולות ימין נוספים. מפלגות הימין הקיצוני הכהניסטיות, בראשות עבריינים כמו בן גביר ובנצי גופשטיין, החמיצו בעבר שוב ושוב את הכניסה לכנסת ובזבזו גם הן קולות לגוש נתניהו.
בעקבות זאת פעל נתניהו בכוח לכפות מיזוגים בימין הקיצוני. לקראת הבחירות בספטמבר 2019 סיכם נתניהו על איחוד בין הבית היהודי ועוצמה יהודית תמורת שני תפקידי שר ושריון בליכוד. לקראת הבחירות ב-2021 הפעיל לחץ כבד שהוביל לאיחוד בין המפלגות של סמוטריץ' ובן גביר. המהלכים נועדו למנוע בדיוק את אובדן הקולות שהתרחש במאי 2019.
לרשות נתניהו עומדים כלים ממשיים לניהול הגוש. השריונים ברשימת הליכוד מאפשרים לו לפצות מפלגה קטנה שתסכים להתמזג; המוטיבציה שלו גבוהה משום שכל קול שאובד לגוש שלו מסכן את המשך שלטונו, וכן עלול להוביל לעצירת ההפיכה המשטרית ולהמשך משפטו, שעשוי להביא אותו להרשעה ולמאסר.
לצד אלה עומדים לו ניסיון ועורמה פוליטית שנצברו לאורך שנים. השילוב הזה הופך את אובדן הקולות בגוש נתניהו לתרחיש שנתניהו נאבק בו באופן פעיל, גם אם אינו מבטל אותו לחלוטין.
לצד המיזוגים פועל מנגנון הסכמי העודפים. בבחירות 2022 חתמה הליכוד על הסכם עודפים עם הציונות הדתית/עוצמה יהודית, וכך עשו גם יהדות התורה וש"ס, כך שקולות עודפים בתוך גוש נתניהו נשמרו בתוכו. התוצאה: בעוד שגוש השינוי אבדו קולות מרצ, הגוש התומך בנתניהו שמר על כוחו כמעט ללא אובדן.
מקרה שהתרחש לאחרונה ממחיש את שני הצדדים של המטבע בזמן אמת. כניסת מפלגת עמך ישראל של וינטר למרוץ דחקה את הציונות הדתית של סמוטריץ' אל מתחת לאחוז החסימה, לפי הסקרים. בסקר וואלה מאוגוסט, סמוטריץ' צנח ל-2.6% מהקולות בלבד, הרבה מתחת לרף. הסיכון לאובדן קולות של תומכי הקואליציה הוא ממשי.
אך בו-בזמן נראה גם ניהול הסיכונים: נתניהו קורא לבן גביר ולסמוטריץ' להתאחד שוב. הוא הזהיר את בן גביר: "אם אתה לא מתאחד איתו (עם סמוטריץ'), אנחנו נקבל ממשלת שמאל". נתניהו פועל באופן פעיל למנוע את אובדן הקולות.
יש לסייג: הביטחון אינו מוחלט. הסכם עודפים תקף רק אם המפלגה עוברת את אחוז החסימה. קולות של רשימה שלא עוברת אינם מחושבים כלל, וההסכם חסר משמעות. לכן גם תומך נתניהו שמצביע לרסיס-מפלגה שאינו עובר עדיין מסתכן. אך כל עוד נתניהו מנהל את הגוש ודוחף למיזוגים, הסיכון הכולל בגוש תומכיו נמוך מזה שבגוש השינוי המפוצל.
שאלות שעולות מן הנושא
אני מתנגד לנתניהו. מדוע שלא אצביע למפלגה שמבטיחה אחדות?
משום ששני סיכונים פועלים יחד וכל אחד מהם לבדו מספיק כדי לסכל את מטרתך. גנץ הצהיר בגלוי ובקולו: "לא אשב עם נתניהו" וימים ספורים לאחר מכן הצטרף לממשלתו.
הבטחה לאחדות אינה ערובה: מפלגה כזו עלולה שלא לעבור את הסף, ואז קולך יאבד, או שתעבור, והמפלגה תחבור לנתניהו בכל זאת. בשני המקרים התוצאה הפוכה מכוונתך. הצבעה לאחת מארבע מפלגות גוש השינוי הגדולות, שאף אחת מהן לא תמליץ על נתניהו, מבטיחה שהקול לא יאבד ולא יתהפך.
אני ימני ליברלי וטוהר המידות חשוב לי. האם גוש השינוי הוא גוש השמאל?
לא. ליברמן ובנט שייכים לימין באופן מובהק, איזנקוט הוא ניצי ומתנגד נחרץ למדינה פלסטינית. רק הדמוקרטים של גולן היא מפלגת שמאל. בוחר ימני יכול לבחור באחת משלוש המפלגות האחרות בגוש השינוי ולהישאר נאמן לעמדותיו.
אני דתי. האם הצבעה לגוש האופוזיציה משמעה ויתור על ערכי היהדות?
לחלוטין לא. בנט הוא דתי. איזנקוט מגדיר את עצמו כבן למשפחה מסורתית. שניהם, וגם גולן וליברמן וכל הגוש, תומכים בשמירה על אופייה של ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית, כך שיש בפניך חלופות שתוכל לבחור ביניהן מבלי לוותר על עקרונותיך. אדרבה, רבים ממהלכיה של הממשלה הנוכחית מנוגדים לחלוטין למסורת היהודית, וחלקם מהווים חילול מצוות התורה וההלכה.
כמה קולות בוזבזו בבחירות בעבר על מפלגות שלא עברו את החסימה?
הרבה. בבחירות האחרונות ב-2022 בוזבזו 417,400 קולות. מרצ החמיצה את אחוז החסימה ב-4,124 קולות בלבד, ואילו עברה גוש נתניהו היה מקבל 62 מנדטים ולא 64.
אני תומך ימין המתנגד לנתניהו. מפלגת וינטר היא חלופה בשבילי?
לא. וינטר הצהיר שימליץ רק על נתניהו לראשות הממשלה. הרקע הביטחוני והפנים החדשות עלולים לפתות, אך קול לווינטר – אם יעבור את הסף – מתווסף ישירות לגוש נתניהו. בוחר ימין שמחפש חלופה לנתניהו צריך לבחור באחת מארבע מפלגות גוש השינוי, שאחת מהן בימין ושתיים נוספות קרובות יותר לימין מאשר לשמאל.
מקורות עיקריים: ישראל היום – על אחוז החסימה, הסכמי עודפים והקולות שאבדו ב-2019 וב-2022; "הארץ" ו"כלכליסט" – על הבטחות גנץ והפרתן ב-2020; ynet – על המיזוגים שכפה נתניהו ב-2019 וב-2021; המכון הישראלי לדמוקרטיה – על הסכמי עודפים בבחירות 2022; ויקיפדיה ואתר "ישר!" – על עברם הביטחוני ועל רקעו המסורתי של איזנקוט; ישראל היום – על עמדת איזנקוט בסוגיית השטחים; ynet, "וואלה" ו"כיכר השבת" – על כניסת "עמך ישראל" של וינטר, הצהרתו להמליץ על נתניהו והשפעתו על סמוטריץ".
אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.



תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו