החל מתחילת החודש נחסמה בפועל האפשרות לגייס חרדים לשירות לאומי־אזרחי. זאת לאחר שחוק "הגיוס" פקע, והוראת שעה שאפשרה לגייס לשירות לאומי חרדים החייבים בשירות צבאי הוארכה בפעם האחרונה עד 31 באוגוסט. בשנתיים האחרונות שירתו מדי שנה כ־1,500 גברים חרדים בשירות הלאומי־אזרחי, לתקופות של עד שנתיים ובמשכורת של חייל עורפי.
החוק מ־2014 אפשר לפוקד הצה"לי להפנות לשירות לאומי־אזרחי מי שאינם פטורים מראש משירות צבאי, וחלק מהחרדים מימשו את האפשרות הזאת. תוקף ההסדר פג עם חוק הגיוס ביוני 2023, ומאז הוארך כמה פעמים בהוראת שעה. מעתה, רק חרדי שיגיע עם הפטור מהצבא יוכל להתגייס לשירות לאומי־אזרחי, אולם בפועל אין כאלה, משום שהצבא אינו פוטר אותם משירות.
נתוני הרשות לשירות לאומי־אזרחי מצביעים על כך שרוב החרדים שגויסו היו נשואים ובעלי ילדים. בשנים האחרונות הצטרפו לשירות כ־500 חרדים מדי שנה. חלקם משרתים בגופים אזרחיים, ובהם מערכת הבריאות, החינוך והרווחה, במסלולים של 20 שעות שבועיות במשך שלוש שנים או 30 שעות שבועיות במשך שנתיים. במקביל, קיים גם מסלול ביטחוני.
בסופו של דבר גובש הסדר שאפשר לגייס עד כאלף גברים שהצבא קבע כי אין להם פוטנציאל לשירות קרבי, או שאינם נדרשים לשירות מסיבות אחרות. אלא שגם האפשרות הזאת נחסמה כעת, לאחר שהחוק פקע סופית
אם בעבר רק 10% מהחרדים שהצטרפו לשירות הופנו לגופי ביטחון והצלה, כיום כ־70% מהם משתלבים במשטרה, בכבאות, בשב"ס ובמד"א. מי שמתאימים לכך מופנים גם למסלולים טכנולוגיים בשב"כ ובמוסד, שבצד שירות משמעותי מקנים להם גם אופק תעסוקתי. רשות השירות הלאומי־אזרחי היא גוף רגולטורי, ואילו גיוס החרדים מתופעל באמצעות ארגון "חברים", המעסיק כמה עשרות עובדים.
לאחר 7 באוקטובר עצר צה"ל את הפניית החרדים לשירות הלאומי. העצירה נמשכה שמונה חודשים, ובמהלכם התנהלו מגעים בין רשות השירות הלאומי־אזרחי לאכ"א. בסופו של דבר גובש הסדר שאפשר לגייס עד כאלף גברים שהצבא קבע כי אין להם פוטנציאל לשירות קרבי, או שאינם נדרשים לשירות מסיבות אחרות. אלא שגם האפשרות הזאת נחסמה כעת, לאחר שהחוק פקע סופית.
| 2026 | 2025 | 2024 | 2023 | 2022 | 2021 | 2020 | 2019 | 2018 |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1,484 | 1,536 | 1,337 | 1,186 | 1,243 | 1,241 | 1,248 | 1,260 | 1,427 |
קפיצה של 53% בחברה הערבית
הרשות לשירות לאומי־אזרחי כפופה למשרד ההתיישבות, בראשות השרה אורית סטרוק. בשבוע שעבר סיים את תפקידו מנכ"ל הרשות ראובן פינסקי, לאחר שבע וחצי שנים בתפקיד, ובמקומו מונתה עדי וולס.
בהתייחס לעצירת גיוס החרדים, גורמים ברשות מסרו: "מקווים שיהיה הסדר משלים לחוק הגיוס שיאפשר את השירות הלאומי־אזרחי שהוכיח את עצמו בתפקידים משמעותיים בחזית האזרחית בשנים האחרונות".
ככלל, משרתים בשירות הלאומי כ־20 אלף גברים ונשים, ויותר מרבע מהם משתייכים לחברה הערבית והדרוזית. מדובר בקרוב ל־6,000 צעירים, שכ־80% מהם נשים. הן משרתות בבתי חולים ובקופות חולים, במשטרה, בכבאות ובמד"א, וכן בתחומי החינוך, הרווחה והעבודה עם אזרחים ותיקים.
ככלל, משרתים בשירות הלאומי כ־20 אלף גברים ונשים, ויותר מרבע מהם משתייכים לחברה הערבית והדרוזית. מדובר בקרוב ל־6,000 צעירים, שכ־80% מהם נשים
לצד השירות הן עוברות הכשרה בשפה העברית ומקבלות מעטפת לחיזוק כישורים, להכוונה ללימודים אקדמיים ולהשתלבות בתעסוקה.
כמו כן, קיים מסלול ייעודי בשם "מסאראת", המאתר צעירים ערבים בגילים 18 עד 24 המוגדרים חסרי מעש. במסגרת המסלול הם משתלבים בהתנדבות, תוך ליווי אישי, תמיכה רגשית ומקצועית והכשרות מקצועיות שנועדו להעניק להם אופק תעסוקתי, ובכך להפחית את הסיכון להידרדרות למעגלי אלימות ופשיעה ולחזק את תחושת השייכות והמסוגלות שלהם.
| 2026 | 2025 | 2024 | 2023 | 2022 | 2021 | 2020 | 2019 | 2018 |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 5,719 | 5,923 | 5,578 | 5,170 | 5,072 | 4,918 | 4,632 | 4,014 | 3,863 |
המשרתים מהחברה הערבית אינם כפופים למערכת הביטחון, אלא לרשות השירות הלאומי־אזרחי, ובסיום שירותם הם זכאים למענקים ולהטבות בדומה לחיילים משוחררים. באשר לקושי של החברה הערבית להתחבר למונח "שירות לאומי", ברשות מבהירים כי ההגדרות החוקיות "שירות אזרחי" ו"התנדבות קהילתית" מנתקות את המסגרת מההקשר הביטחוני.
לפי נתוני הרשות, מספר המתנדבים מהחברה הערבית גדל מאז 2018 ב־53% והגיע לשיא של 5,923 צעירים שהשתלבו במערך. 41% מהם מוסלמים, והיתר בדואים (29%), דרוזים (23%), נוצרים (7%) וצ'רקסים (פחות מ־1%).
הממשלה הבאה תצטרך למצוא דרך לחקיקה שתחדש את ההסדר הזה. באשר לחברה הערבית, נדרש בעיקר להמשיך ולעודד את מגמת הצמיחה שכבר מתרחשת בשטח
בחברה החרדית ובחברה הערבית יש פוטנציאל משמעותי להרחבת היקפי השירות, וברשות השירות הלאומי־אזרחי ערוכים לקלוט מספרים גדולים יותר של מתנדבים, בהנחה שהגידול יהיה הדרגתי ולא יגיעו עשרות אלפים בבת אחת.
בשני המגזרים הללו השינוי תלוי גם במציאות הפוליטית. כישלון הממשלה היוצאת בגיבוש חוק הפטור חוסם את הדרך גם בפני כמה מאות חרדים שהיו אמורים להצטרף לשירות הלאומי. הממשלה הבאה תצטרך למצוא דרך לחקיקה שתחדש את ההסדר הזה. באשר לחברה הערבית, נדרש בעיקר להמשיך ולעודד את מגמת הצמיחה שכבר מתרחשת בשטח.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו