12 שעות לאחר שחוסר המוכנות של אביגדור ליברמן ויריביו החרדים להתפשר על הצעת חוק הגיוס סיכל את ניסיונות ראש הממשלה בנימין נתניהו להרכיב קואליציה, ראש מפלגת ישראל ביתנו ערך מסיבת עיתונאים להצדקת שליחתה של המדינה לסבב בחירות נוסף בספטמבר. הנושא המרכזי בדבריו היה שנתניהו מסר חלק ניכר מהניהול הפנימי של המדינה למפלגות החרדיות על חשבון המפלגות הלאומיות הציוניות.
"אין לי שום דבר נגד חרדים" הצהיר ליברמן מספר פעמים במהלך הדברים שלו בתל אביב ביום חמישי, אבל "אנחנו נגד מדינת הלכה". הסירוב מצד נתניהו והמפלגות החרדיות להתחייב להעברת הצעת החוק ללא שינוי, הייתה הסיבה הספציפית לסירוב שלו להצטרף לקואליציה המתוכננת של נתניהו, לדבריו, אבל הסירוב היה סמל ל"כניעה" המתמשכת של נתניהו לכפייה החרדית. מדיניות הכניעה, הוא טען, מקרבת את ישראל בהתמדה לתאוקרטיה יהודית.
לא רק שהחרדים ממשיכים להתחמק מהשירות בצה"ל, אלא שהם מעמיקים בהדרגה את האחיזה שלהם על היבטי ליבה של החיים בישראל, הוא התלונן, וציין מספר דוגמאות מהתקופה האחרונה של התערבות חרדית בניסיון להפוך את ישראל ליותר שומרת-שבת – לרבות התנגדות לעבודות תשתית חיוניות בשבת, איום בחרם על מפעל שעובד בסוף השבוע, ומאמצים לסגור מרכולים הפתוחים בימי שבת.
ליברמן צודק לחלוטין, כמובן, ויש מספר רב של דוגמאות משמעותיות נוספות שהוא היה יכול לציין באותה הזדמנות.
הוא לא ציין, למשל, שאתה לא יכול בעצם להיוולד, להתחתן או להתגרש או אפילו למות בישראל בלי חותם כשרות של הרבנות הראשית, הנשלטת על ידי חרדים.
הוא לא ציין את המשך פעילותה של רשת החינוך החרדית העצמאית, אשר מפיקה דורות של בוגרים ללא הכשרה בתחומי ליבה כמו מתמטיקה ואנגלית, והמימון ממשלתי המזנק לבני ישיבה בוגרים במשרה מלאה – מוסדות לימוד אשר בהתאם למסורת החרדית האמיתית, אמורים להישמר רק לטובים ביותר ולמשכילי התורה המבריקים ביותר.
הוא לא ציין את ה"צבא" הישראלי בו החרדים אכן משרתים – אלפי משגיחי כשרות ברישיון המדינה, כשהעלות של רובם נופלת על בתי הקפה והמסעדות. (המדינה עצמה מעסיקה גם היא מאות משגיחי כשרות; לעומת זאת, אתרי הבנייה בישראל, שם 30 עובדים איבדו את חייהם בתאונות בשנה החולפת בלבד, נמצאים בתת-פיקוח קיצוני, עם מפקח בטיחות ממשלתי אחד לכל כ-700 אתרי בנייה).
הוא לא ציין את הביטול האגבי של נתניהו של הפשרה סביב הכותל המערבי לפני שנתיים, פשרה שהיתה אמורה להעניק לנציגי היהדות הלא-אורתודוקסית תפקיד רשמי בפיקוח על אזור תפילה פלורליסטי לצד אזור הכותל המוכר. מדובר היה בהסכם שהושג במגעים שירדו לפרטים הקטנים, אותו נטש ראש הממשלה תחת לחץ של החרדים, עם השלכות דרסטיות ומתמשכות מבחינת מערכת היחסים החיונית בין ישראל לבין יהדות התפוצות.
ליברמן צודק, אבל פוליטיקאי אופורטוניסטי (הוא שמר על קשרים קרובים במשך שנים עם אריה דרעי מש"ס ועם החכמים המשפיעים מאחורי יהדות התורה) שמטרתו האמיתית היא להחליף את נתניהו בתור מנהיג הימין הישראלי, הוא לא האדם הנכון לבנייה מחדש של מערכת היחסים בין ישראל לבין החברה החרדית, משימה הדורשת רגישות, חשיבה אסטרטגית ומטרה ברורה.
גם אם תיושם הצעת החוק אליה קשר את גורלו, ואשר בעטיה, כך נראה, אנחנו עומדים בפני בחירות חדשות, היא לא תשפיע על ההתחמקות הממוסדת של החרדים מגיוס. אם הצעת החוק תהפוך לחוק והמכסות שלה ימומשו, במקרה הטוב 20% מ-30,000 החרדים הגברים בגיל גיוס יתגייסו. כיום, המכסות עומדות על כ-10% מהקהילה, אך גם המכסות הנמוכות האלו לא ממומשות.
חקיקה שתהיה באמת בעלת השפעה, וכזו שכל ישראל זועקת לה, תבטיח כי כל הקהילה החרדית – וכן הקהילה הערבית בישראל, לצורך העניין – תחלוק באופן שווה את הזכויות והחובות של אזרחות ישראלית. חקיקה כזו, במקום להתמקד רק בשירות בצה"ל, תבסס שורה של מסגרות ותכניות שירות לאומי – מסיוע בהוראה ועד טיפול בקשישים. מגוון של אפשרויות יעמדו לבחירה, וברגע שהן יהיו קיימות, תהיה חובה על כל צעיר ישראלי שלא משרת בצה"ל לשרת במקום זאת תקופה שוות ערך באחת מהמסגרות האלו.
חקיקה שתהיה באמת בעלת השפעה, וכזו שכל ישראל זועקת לה, תבטיח כי כל הקהילה החרדית – וכן הקהילה הערבית בישראל, לצורך העניין – תחלוק באופן שווה את הזכויות והחובות של אזרחות ישראלית
במסגרת הסדר כזה, אף אחד לא יאלץ את הקהילה החרדית להשתלב באופן מלא בחברה החילונית הישראלית; הצעירים יוכלו לשרת את ישראל ואת הקהילות שלהם, בהתאם לסגנון החיים הדתי שלהם.
במקום שהן ייכפו על הקהילה, המסגרות יוגדרו בשיתוף איתה.
אם שותפות במקום הטחת האשמות וסחיטה פוליטית הייתה הופכת בהדרגה לנורמה, ישראל הייתה עשויה לפעול, בנוסף, לשיפור חינוך בקרב החרדים, ואז, כפועל יוצא ישיר, לראות שיפור בהשתתפות החרדים בכוח העבודה – שוב, לטובת הקהילה החרדית באופן ספציפי, וישראל באופן כללי.
שום דבר מזה לא יתרחש, והאשמים הם כל הפוליטיקאים הנבחרים שלנו – הפוליטיקאים החרדים שאינם מוכנים להתפשר ומתעניינים בעצמם (והפטרונים הרבניים שלהם), שהמדיניות שלהם כופה על הקהילה שלהם חינוך לא מספיק ועוני יחסי; היריבים האופורטוניסטים שלהם, כמו ליברמן; והמחוקקים האדישים, כך נראה, באמצע.
מה שעומד לקרות, לעומת זאת, הוא שישראל תלך שוב לקלפיות, ואפשר להמר כי הנתח של החרדים בכנסת אף יגדל. ליברמן זכה בכמה נקודות זכות במסיבת העיתונאים ביום חמישי כשציין כי הבחירה הראשונית של נתניהו לבחירות חדשות ב-27 באוגוסט היוותה סמל נוסף לכניעה של נתניהו לאנשים במגבעות השחורות. אחרי הכול, חילונים רבים עשויים להיות בחופשה בחו״ל בזמן הזה, בעוד שהקילה החרדית הייתה מופיעה בהרכב מלא.
אך הקהילה החרדית תופיע בהרכב מלא גם ב-17 בספטמבר – עם מוטיבציה נוספת מההנהגה הרבנית למיקסום הייצוג שלהם בכנסת ודחיקה של היריבים החילוניים לשוליים. ליברמן "השפיל" אותנו, אמר ח״כ משה גפני מיהדות התורה ביום חמישי בבוקר. "הוא ניסה לסחוט אותנו", אמר ראש המפלגה יעקב ליצמן, והבטיח להעביר את המסר הזה לבוחריו.
שתי המפלגות החרדיות, יהדות התורה וש"ס, זינקו מ-13 מנדטים ב-2015 ל-16 מנדטים באפריל. ליברמן, אשר גינה את הכוח הפוליטי של החרדים אך לא הצליח להציע פתרונות אסטרטגיים, צפוי להיות זה שיתרום להגדלת הדומיננטיות שלהם אף יותר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם