הסוס הטרויאני של חב"ד ברחובות איבד שליטה

20 שנה של תהליכי התחרדות, הפליה והדתה בשכונות החילוניות ברחובות עשו את שלהן. כיום קשה לסמוך על העירייה שתיתן הזדמנות נאותה לציבור שאינו דתי או חרדי במסגרת תהליכי הקצאת קרקעות ומבני ציבור.

בשורה ארוכה של מקרים קיבלו בתי כנסת, כוללים ומקוואות יתרונות משמעותיים בתהליכי ההקצאה ובאישורי העירייה, ולמענם הסכימה העירייה לא אחת אף לכופף את הכללים ואת החוק – כל זאת מבלי לספר לציבור את האמת.

אבל גם תחת אקסיומת ההפליה למען חב"ד, שתופסת אחיזה בערים שונות ברחבי הארץ, הסיפור של בית הכנסת הפיראטי שהוחדר בחשאי לתוך בית הספר שז"ר בשכונת מקוב בדרום העיר – אחד מבתי הספר היסודיים הגדולים בעיר, שבשנים האחרונות בלע לתוכו שני בתי ספר אחרים שנסגרו ובשנה הבאה צפוי לאכלס יותר מ־600 תלמידים – הוא כמעט בלתי נתפס.

בחודשים האחרונים נדמה שהעירייה עושה כל אשר לאל ידה כדי להכשיר את השרץ. לאחרונה היא החלה לקדם הקצאה חדשה לבית הכנסת הפיראטי. בכך, למעשה, מנסה העירייה לייצר עובדות בשטח

במדינה מתוקנת, בעיר מתוקנת, הסיפור הזה היה נפתר בנקל באמצעות הוראות החוק הברורות. למעשה, בעיר מתוקנת הוא לא היה בא לעולם כלל. יש בו תמהיל מוזר ומקומם של חלמאות, זלזול בציבור החילוני, השתלטות מופקרת על המרחב וצפצוף מתמשך לכאורה על כללי מינהל תקין.

בחודשים האחרונים נדמה שהעירייה עושה כל אשר לאל ידה כדי להכשיר את השרץ. לאחרונה היא החלה לקדם הקצאה חדשה לבית הכנסת הפיראטי. בכך, למעשה, מנסה העירייה לייצר עובדות בשטח ולהפוך מצב אבסורדי, שהיא עצמה יצרה (או לכל הפחות הייתה שותפה לו), למעשה מוגמר.

אולם הספורט בבית הספר היסודי שז"ר שמשמש גם כבית כנסת (צילום: אבנר הופשטיין)

היא עושה זאת במקביל להליך משפטי שיזמו התושבים בדרישה לבטל את בית הכנסת הפיראטי. כל ניסיון להבין את סדר פעולותיה או את ההיגיון שמאחוריהן יכול להביא אדם סביר לכדי ייאוש.

פרק ראשון: סוס אחד נכנס לבית הספר

באוקטובר האחרון קיבלו הורי התלמידים בבית הספר שז"ר ברחובות הודעה שעוררה תמיהה: לתוך שטח בית הספר הוכנס, אד הוק, מבנה יביל עצום ממדים. נמסר להם כי בשעות היום ישמש המבנה "כיתת ספח" עבור התלמידים, ובשעות אחר־הצוהריים ובסוף השבוע כבית כנסת של עמותת "חב"ד שכונת מקוב־היובל".

את ההסדר החריג הזה הציגו ראשי העמותה להנהלת בית הספר, בחסות עיריית רחובות וראש העירייה מתן דיל. דיל טען בתחילה שאין דיל; לאחר מכן גרס כי מדובר ביוזמה מבורכת שתפתור בעיה ותיקה שירש מקודמו; ובהמשך הודה כי הייתה תקלה, שבמסגרתה נמסר להורים מידע שגוי, וכעת הוא מנסה למצוא פשרה שתפתור את הפלונטר שנוצר.

כיום דיל אינו חתום, משום מה, על שורה של הסדרים חדשים של העירייה – הסדרים שסותרים לחלוטין את תשובותיו הקודמות

כיום דיל אינו חתום, משום מה, על שורה של הסדרים חדשים של העירייה – הסדרים שסותרים לחלוטין את תשובותיו הקודמות.

לא חלף זמן רב עד שהורי הילדים גילו את האמת: המבנה היביל הוא בית כנסת לכל דבר ואינו משמש כלל את תלמידי בית הספר. לא ניתן לקיים בו לימודים, שכן הקיר המרכזי כוסה בארון קודש ובספרי קודש, ונראה שאין בו מקום ללוח.

המבנה היביל (משמאל) בשטח בית ספר שז"ר, שמשמש כבית כנסת של חב"ד, אפריל 2026 (צילום: אבנר הופשטיין)

כמו כן, רחבת האולם הוסבה למתחם תפילה ולימוד תורה, ובו כיסאות מצופים בד קטיפה אדום, שאינם מתאימים ללימודים בבית ספר. על שולחנות התפילה הונחו מפות לבנות. נוסף על כך, ספרי קודש מוצבים בכל פינה, ואת מתחם הכניסה תופסת עזרת הנשים, ההולכת ומתרחבת עם הזמן.

העירייה מסרה תשובה שכעת אין אלא לכנותה בפשטות שקרית: "המבנה ישמש את בית הספר". בפועל התברר שלמבנה אין אישורים מתאימים ואף אין ביטוח – מה שמונע ממילא את כניסת התלמידים אליו, בהוראה רשמית מלמעלה.

בתחקיר זמן ישראל חשפנו שהסוס הטרויאני החדש הוא בסך הכול המשך ישיר להפקרות שהתקיימה בין כותלי בית הספר במשך שנים: לא פחות מארבעה מניינים לא רשמיים נהגו להתפלל בשטחי בית הספר, בשעות הבוקר המוקדמות, אחר־הצוהריים ובסופי השבוע, באופן שנראה פרטיזני: אחד בכיתת ספח, השני בחדר המורים, השלישי בכיתות והרביעי בחדר ספח של אולם הספורט.

רחבת האולם הוסבה למתחם תפילה ולימוד תורה, ובו כיסאות מצופים בד קטיפה אדום, שאינם מתאימים ללימודים בבית ספר. על שולחנות התפילה הונחו מפות לבנות

אף אחד מהם, כך מסתמן, לא קיבל הקצאה או אישור רשמי, ועם הזמן – ובחסות העירייה – הפך מתחם בית הספר לאבן שואבת לבתי כנסת ולמניינים שונים. ולא שחסרו בתי כנסת בשכונה: למעשה, היו בה יותר מכפי שהפרוגרמה העירונית דורשת.

ראש העירייה מתן דיל נפגש עם התושבים והסתבך בשרשרת גרסאות סותרות. תחילה טען שהמבנה היביל היה ניסיון להתמודד עם "ירושה בעייתית" של מניינים פיראטיים בין כותלי בית הספר. במילים אחרות: לפתור ארבע בעיות קטנות באמצעות בעיה אחת ענקית.

מבט על בית הכנסת של חב"ד הפועל מתוך מבנה יביל בבית הספר היסודי שז"ר ברחובות, אפריל 2026 (צילום: אבנר הופשטיין)

לאחר מכן טען שהמבנה "חוקי" ושאינה נדרשת הקצאה כלל; בהמשך טען שיש לעמותה הקצאה אחרת מעל מעון סמוך (עדיין אין לה – היא הגישה בקשה וטרם קיבלה אישור); ולבסוף הבטיח לייצר "פשרה" בין כל הצדדים.

במקביל יצאה בת־קול ממחלקת החינוך של העירייה, בשיתוף הממונה על חופש המידע, והצהירה ללא בושה שבכלל לא מדובר בבית כנסת ושאין קשר לחב"ד. בסך הכול הוחלט להוסיף מבנה יביל לבית הספר – בשביל המורות והמורים ותלמידיהם החביבים.

ומה עם הפרוכת, ארון הקודש, ספרי הקודש, המחיצה, פינות התפילה, הרבנים של חב"ד שמסתובבים שם במהלך היום ושאר הסממנים הדתיים המובהקים? ובכן, כנראה בעירייה לא מכירים את הפתגם "אם זה נראה כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז – זה כנראה בית כנסת של חב"ד".

עשרה ימים לאחר הגשת העתירה החלו בעירייה בתהליך הכשרת השרץ והגישו בקשה להקצאה ללא תמורה עבור עמותת חב"ד בדיוק באותה הכתובת ובאותו השטח, במטרה להביא לאישורה הבהול בישיבת המועצה

פרק שני: התושבים פונים לבית המשפט

לאחר שבועות של סחבת הגישה קבוצת תושבים עתירה דחופה לבית המשפט המחוזי בלוד, באמצעות עו"ד אוהד דונגי ממשרד מטרי, מאיר, וכט ושות'. דונגי, המייצג שכונות חילוניות ברחבי רחובות, הוכיח לא פעם בבית המשפט כיצד מפלה העירייה את הציבור הרחב לטובת הציבור החרדי בעיר.

מה עשו בעירייה? עשרה ימים לאחר הגשת העתירה החלו בתהליך הכשרת השרץ והגישו בקשה להקצאה ללא תמורה עבור עמותת חב"ד בדיוק באותה הכתובת ובאותו השטח, במטרה להביא לאישורה הבהול בישיבת המועצה, שהייתה אמורה להתקיים בתחילת יולי.

תיעוד: בית הכנסת הפיראטי של חב"ד בבית הספר שז"ר ברחובות פועל ביום חמישי, 20 באוגוסט 2026

ההקצאה הזמנית הזאת הייתה אמורה להתניע תהליך סדור שיהפוך את בית הכנסת לקבוע בתוך בית הספר – עובדה מוגמרת למשך 25 שנים לפחות. "מאחר שהשלמת הליך ההקצאה הקבועה דורש פרק זמן נוסף […] הקצאת המבנה הזמנית תשמש את העמותה עד להבשלתו המלאה של הליך הקבע במועדים הבאים בלבד: שבתות, ערבי חג וחגים […]" נכתב בפרוטוקול.

האם באמת מקפידה העמותה להפעיל את בית הכנסת בסופי שבוע ובחגים בלבד? הממצאים בשטח מראים שלא. תיעוד שהגיע לידינו ממחיש בבירור כיצד בית הכנסת פועל באופן סדיר גם באמצע השבוע. תמונות שהוגשו לבית המשפט מראות בבירור כיצד בית הכנסת פועל לאורך השבוע ופתוח לציבור המתפללים, שפוקד אותו גם בימי חול.

היות שהעירייה מודה כעת בעובדות העומדות בלב העתירה – ולפיהן מדובר בבית כנסת לכל דבר – פנו ההורים לבית המשפט ודרשו להכריע בעתירה ללא דיון, על בסיס הודאת בעל דין. השופט ביקש את תגובת העירייה, וכשזו הגיעה – העלילה החלה להסתבך אף יותר.

בתשובת העירייה לבית המשפט, לצד ההנמקות הקודמות (מחסור במקומות להתפלל, הקצאות בתהליכים וכיו"ב), נחשפו עובדות חדשות ונוצרו מסמכים כמעט יש מאין

פרק שלישי: העירייה שולפת הסכמים "פיקטיביים"

בתשובת העירייה לבית המשפט, לצד ההנמקות הקודמות (מחסור במקומות להתפלל, הקצאות בתהליכים וכיו"ב), נחשפו עובדות חדשות ונוצרו מסמכים כמעט יש מאין.

כעת טוענת העירייה שברשות חב"ד שורה של "הסכמי שימוש" מול העירייה, המסדירים לכאורה שורה של שימושים זמניים – בעבר, בהווה ובעתיד – בשטח בית הספר לצורכי תפילה.

בניגוד לדברי העירייה, מתפללים בבית הספר היסודי שז"ר ברחובות ביום ראשון, 9 באוגוסט 2026 (צילום: התושבים העותרים)

ההסכמים הללו – מעורפלים מבחינת מיקומם, מבולבלים מבחינת תארוכם וחלקיים מבחינת זהות החותמים עליהם – מעולם לא נחשפו קודם לכן, לא בכתב ולא בעל פה. כמו גנזך עלום, הם נשלפו ממערה סודית והוצגו בהפתעה.

יתרה מזאת, הסכמים אלה סותרים באופן מהותי את תשובותיו של ראש העירייה לתושבים בפגישתו עימם לפני כחצי שנה; הם סותרים גם את התשובות שניתנו להנהלת בית הספר ולהנהגת ההורים; הם סותרים אף את הודעתם הרשמית של מִנהל החינוך; ולכאורה גם את המצב בשטח.

ההסכם הראשון מתוארך ל־1 במרץ השנה, ומסדיר לכאורה את השימוש בבית הספר משנת 2017 ועד 2025. כאמור, איש לא ידע על קיומו עד כה, והוא לא הוצג בפני ההורים ולכאורה אף לא בפני הנהלת בית הספר (לפחות ככל שניתן לשפוט מדבריה של מנהלת בית הספר להנהגת ההורים). ראש העיר לא הזכיר אותו במילה בפגישתו עם ההורים, אף שזו התקיימה בערך באותה תקופה.

בעיצומו של המשבר, כשראש העירייה הבטיח "פשרה", כבר נרקח הסכם שמסדיר שימוש בבית הספר מעל גבם של ההורים

על ההסכם חתומים כמה בעלי תפקידים בעירייה, בתאריכים שונים ומשונים. חלקם חתמו השנה וחלקם, משום מה, במהלך 2025. למה? במופלא מכם אל תדרשו.

זהו הסכם מוזר גם משום שהוא מכשיר שימוש בדיעבד, זמן מה לאחר ששימוש זה הסתיים. שוו בנפשכם אדם שפולש לבית במשך שבע שנים, משתמש בנכס בחינם וללא הסדר, יוצא ממנו ואז חותם על הסכם שכירות רטרואקטיבי ומשלם בבת אחת את דמי השימוש בדיעבד.

בניגוד לדברי העירייה, מתפללים בבית הספר היסודי שז"ר ברחובות ביום שני, 10 באוגוסט 2026 (צילום: התושבים העותרים)

ההסכם השני מסדיר את השימוש בבית הספר לאורך שנת 2025, וגם הוא נחתם בדיעבד, ב־1 במרץ השנה. הסכם זה, כמו ההסכם הראשון, אף מטעה לגבי מיקום השימוש – ולמעשה מתייחס לנכס אחר בתכלית, המשמש בית ספר חב"ד לבנים במרחק של כקילומטר מבית הספר.

במילים אחרות: גם אם הסכמים רטרואקטיביים אלה אותנטיים – עובדה המוטלת בספק – הם אינם משקפים לכאורה היתר שימוש בתחומי בית הספר.

ההסכם השלישי מעורר את מספר התהיות הגדול ביותר: הוא נחתם (לכאורה) ב־11 במאי השנה, בעיצומו של הסקנדל, רגע אחרי פרסום התחקיר שלנו ולפני הגשת העתירות.

באופן מעורר תהייה, הלשכה המשפטית נמנעה מלחתום על שלושת ההסכמים, אף שבדרך כלל היא חותמת על הסכמי הקצאה

הסכם זה מבקש להסדיר את השימוש במבנה בית הספר לצורך תפילות לאורך כל שנת 2026 ועד לתחילת 2027. כלומר, בעיצומו של המשבר, כשראש העירייה הבטיח "פשרה", כבר נרקח הסכם שמסדיר שימוש בבית הספר מעל גבם של ההורים.

גם ההסכם הזה לא הוזכר מעולם בהודעות העירייה, בתגובותיה לזמן ישראל, בשיחות עם התושבים, במהלך דיוני הפשרה המתמשכים ובתכתובות השונות בין הצדדים.

על שלושת ההסכמים המוזרים חתומים גזבר העירייה ומנכ"לית העירייה יוספה חליבה – שניהלה משא ומתן עם התושבים לפשרה במשך שבועות ולא הזכירה, לטענתם, ולו במילה אחת את קיומם של הסכמים שכאלה, המסדירים לכאורה בדיעבד את השימוש במבנה בית הספר. למעשה, חליבה אף ביקשה ביוני ארכה "למציאת פתרון שייתן מענה לכל הצדדים". בשביל מה צריך פתרון כשיש הסכם?

פנינו לחליבה אך היא סירבה להשיב לשאלותינו על ההסכמים הבעייתיים ומהותם והפנתה לדוברות העירייה.

פרק רביעי: ראש העירייה והייעוץ המשפטי תופסים מרחק

באופן מעורר תהייה, הלשכה המשפטית נמנעה מלחתום על שלושת ההסכמים, אף שבדרך כלל היא חותמת על הסכמי הקצאה.

מוזר עוד יותר היעדרה של חתימה חשובה אחרת: השורה המיועדת לחתימתו של ראש העירייה מתן דיל נותרה ריקה בכל ההסכמים. בתשובת העירייה לבית המשפט נמסר: "ראש העיר משהה בשלב זה את חתימתו עד להתבהרות הדברים בכל הנוגע לשימוש העמותה, כמו גם הליכי ההקצאה בעניינה והוא נכון להוסיף את חתימתו בכל רגע".

אם יש הסכם מוסדר וחתום "על ידי כל הגורמים המקצועיים", כפי שמצהירה העירייה – אז מה בדיוק החשש שגורם לראש העירייה "להשהות בשלב זה את חתימתו עד להתבהרות הדברים"? מה אמור להתבהר?

מוזר. אם יש הסכם מוסדר וחתום "על ידי כל הגורמים המקצועיים", כפי שמצהירה העירייה – אז מה בדיוק החשש שגורם לראש העירייה "להשהות בשלב זה את חתימתו עד להתבהרות הדברים"? מה אמור להתבהר? ומה חסר כעת שמונע מראש העיר לשאת באחריות?

גם לא ברור למה הכוונה במשפט "בכל הנוגע לשימוש העמותה" – הרי ההסכם מסדיר את השימוש בדיעבד. כלומר: היה שימוש ו"שכחו" להסדיר אותו. האם ראש העירייה מנסה לחמוק מחתימה על הסדרים מול עמותות שהעירייה בראשותו חתמה עליהם? ואם כך הדבר, מדוע לא דרש לעצור את החתימה על הסכמים אלה עד "התבהרות הדברים"?

הכניסה למבנה היביל בבית ספר שז"ר, שמשמש כבית כנסת של חב"ד, אפריל 2026 (צילום: אבנר הופשטיין)

ומדוע לא גילה ראש העירייה דבר על קיומם של הסכמים אלה לתושבים בשיחותיו עימם? הרי היה חוסך לעצמו אפולוגטיקה מביכה ושורה של סתירות שהציגו אותו כמזגזג.

בתשובתם לבית המשפט קוראים התושבים לילד בשמו: מדובר ב"הסכמים פיקטיביים, רטרואקטיביים, פסולים, בלתי חוקיים, חסרי תוקף, לא חתומים שנעשו למראית עין בלבד". (ההדגשות במקור, א"ה).

התושבים טוענים גם כי מדובר בהסכמים לא חוקיים בשל "ניסיונו של ראש העיר להרחיק עצמו מהסכמים פסולים אלה […] כידוע בהתאם לסעיף 203 לפקודת העיריות הסכם יחייב רשות מקומית רק אם נחתם גם על ידי ראש העיר ולפיכך אין בהם דבר או תוקף".

בתשובתם לבית המשפט קוראים התושבים לילד בשמו: מדובר ב"הסכמים פיקטיביים, רטרואקטיביים, פסולים, בלתי חוקיים, חסרי תוקף, לא חתומים שנעשו למראית עין בלבד"

נוסף על כך, העותרים מציינים כי התיעוד ממחיש שבית הכנסת פועל 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע – בניגוד מפורש להסכם המאפשר שימוש בסופי שבוע ובחגים בלבד.

פרק חמישי: אז איפה האמת? ניסיון להרכיב את הפאזל

לאט־לאט הולכת ומתבררת התמונה הכמעט מלאה: עמותת בית חב"ד שכונת בית היובל־מקוב, אחת מלא פחות מכ־20 עמותות של חב"ד הפועלות ברחובות (אינפלציה מוכרת ביישובים רבים), ביקשה וקיבלה בית כנסת במתנה, בתוך בית ספר יסודי, ללא הקצאה, ללא דיון ועל גבם של התלמידים, המורים וההורים.

אולם הספורט בבית הספר היסודי שז"ר שמשמש גם כבית כנסת (צילום: אבנר הופשטיין)

הנהלת בית הספר המשוטה מכרה להורים שהמבנה היביל ישמש גם לצורכי לימוד – אך בפועל הוקם שם בית כנסת על מלא, ועל התלמידים נאסרה הכניסה אליו משום שאין אפילו ביטוח. ראש העירייה, נבוך משאלות ההורים, גילה בורות לגבי התהליך ומכר להם חצאי אמיתות, במקרה הטוב.

ואילו מחלקת החינוך מיהרה, בידיעה או שלא בידיעה, להוציא מסמך מטעה או שקרי המצהיר כי במקום אין בית כנסת כלל וכי המבנה מיועד לטובת התלמידים והמורים.

במקביל התאזרחה העמותה בתוך בית הכנסת, הקימה מוסד תפילה מאובזר היטב והחלה לקיים תפילות במהלך השבוע כולו ולפרסם אירועי דת – כל זאת בזמן שהעירייה מבטיחה "פשרה" שתתחשב בשני הצדדים (הצד הגוזל והצד הנגזל, שלא עשה דבר בניגוד לחוק).

באופן תמוה, גם הלשכה המשפטית מסרבת לסמוך את ידה על ההסכמים המשפטיים בין העירייה לבין עמותת חב"ד. במילים אחרות: ראש הארגון והיועצת המשפטית שלו לכאורה אינם מכירים בקיומם של ההסכמים

לאחר שהתושבים עתרו לבית המשפט בדרישה להפסיק את קרקס ההדתה הזה, מיהרה העירייה להמציא כמעט יש מאין הקצאה חדשה – זמנית לקראת קבועה – בעבור בית הכנסת (אותו בית כנסת, שכזכור העירייה טענה שכלל לא קם ואינו קיים). הקצאה זו מכשירה את השרץ שוב ללא דיון ציבורי מספק ומהווה הודאה בפועל בטענות התושבים.

עתה דרשו התושבים מבית המשפט לפסוק לטובתם, ואז שלפה העירייה שפן חדש מהכובע: שרשרת הסכמים רטרואקטיביים שנחתמו במרץ ובמאי השנה, שלכאורה מכשירים בדיעבד את השימוש בבית הספר למטרות תפילה לא פחות משמונה שנים לאחור ועד תחילת השנה הבאה, כולל דמי שימוש שישולמו רק בסוף תקופת השכירות.

שיעור ריקוד בכיתת הספח של אולם הספורט בבית ספר שז"ר, שמשמש גם כבית כנסת

על המסמכים הללו (שהתושבים מכנים בפשטות "פיקטיביים") סירב ראש העירייה לחתום, אולי כדי להרחיק את עצמו, לפחות זמנית, ממעשה שחוקיותו מוטלת בספק. באופן תמוה, גם הלשכה המשפטית מסרבת לסמוך את ידה על ההסכמים המשפטיים בין העירייה לבין עמותת חב"ד. במילים אחרות: ראש הארגון והיועצת המשפטית שלו לכאורה אינם מכירים בקיומם של ההסכמים.

מעיריית רחובות נמסר בתגובה: "מדובר בהליך משפטי המתנהל בימים אלה, ועל כן התייחסות העירייה תימסר במסגרתו ולא מחוצה לו".

מרב בית הכנסת לא נמסרה תגובה.