JavaScript is required for our website accessibility to work properly. תחקיר: בחסות עיריית רחובות, מבנה יביל הפך לבית כנסת פרטיזני בשטח בית ספר יסודי | זמן ישראל
המבנה היביל בשטח בית ספר שז"ר ברחובות, שמשמש בפועל כבית כנסת של חב"ד, אפריל 2026 (צילום: אבנר הופשטיין, מונטז')
אבנר הופשטיין, מונטז'
המבנה היביל בשטח בית ספר שז"ר ברחובות, שמשמש בפועל כבית כנסת של חב"ד, אפריל 2026
בחסות עיריית רחובות, מבנה יביל הפך לבית כנסת פרטיזני בשטח בית ספר יסודי

הסוס הטרויאני של חב"ד

תחקיר תושבי השכונות הדרומיות ברחובות גילו כי לביה"ס היסודי של ילדיהם הוכנס בית כנסת גדול במבנה יביל, ללא אישורים, הקצאה או ביטוח לשימושה של עמותת חב"ד ● כשביקשו הסברים, קיבלו תשובות סותרות ● במקביל, מתברר כי העמותה מתגאה בהקצאה מעל מעון לפעוטות שמעולם לא אושרה, בעוד העירייה עוסקת בהסדרים עקומים המנוגדים לכאורה להוראות החוק ● עיריית רחובות: "המבנה ישמש גם את הקהילה וגם את ביה"ס"

עריכה

באוקטובר האחרון קיבלו הורי התלמידים בבית הספר שז"ר ברחובות הודעה שעוררה תמיהה: לתוך שטח בית הספר הוכנס, אד הוק, מבנה יביל עצום ממדים. נמסר להם כי בשעות היום ישמש המבנה "כיתת ספח" עבור התלמידים, ובשעות אחר־הצוהריים ובסוף השבוע כבית כנסת של עמותת "חב"ד שכונת מקוב־היובל".

"קיבלנו לבית הספר קרוואן גדול ומרווח של כ־170 מטר שמכיל גם שירותים נפרדים", בישרה הנהלת בית הספר בחגיגיות. "המבנה המרשים שהגיע לבית הספר ישרת אותנו במהלך היום כמרחב גדול ללמידה, למפגשים ואירועי חינוך שאנחנו כל כך צריכים".

את ההסדר החריג הזה הציגו ראשי עמותת חב"ד שכונת מקוב־היובל להנהלת בית הספר, בחסות עיריית רחובות וראש העירייה מתן דיל. דיל טען בתחילה שאין דיל; לאחר מכן גרס כי מדובר ביוזמה מבורכת שתפתור בעיה ותיקה שירש מקודמו; ובהמשך הודה כי הייתה תקלה, שבמסגרתה נמסר להורים מידע שגוי, וכעת הוא מנסה למצוא פשרה שתפתור את הפלונטר שנוצר.

לא חלף זמן רב עד שהורי הילדים גילו את האמת: המבנה היביל הוא בית כנסת לכל דבר, ואינו משמש כלל את תלמידי בית הספר

לא חלף זמן רב עד שהורי הילדים גילו את האמת: המבנה היביל הוא בית כנסת לכל דבר, ואינו משמש כלל את תלמידי בית הספר. לא ניתן לקיים בו לימודים, שכן הקיר המרכזי כוסה בארון קודש ובספרי קודש, ונראה שאין בו מקום ללוח.

כמו כן, רחבת האולם הוסבה למתחם תפילה ולימוד תורה, עם שולחנות מצופים בד קטיפה אדום, שאינם מתאימים ללימודים בבית ספר. על שולחנות התפילה הונחו מפות לבנות. נוסף על כך, ספרי קודש מוצבים בכל פינה, ואת מתחם הכניסה תופסת עזרת הנשים, ההולכת ומתרחבת עם הזמן.

הכניסה למבנה היביל בבית ספר שז"ר, שמשמש כבית כנסת של חב"ד, אפריל 2026
הכניסה למבנה היביל בבית ספר שז"ר, שמשמש כבית כנסת של חב"ד, אפריל 2026

בפינת המבנה אף הוקם מטבח תעשייתי מאובזר, ושלט "ברוכים הבאים" גדול של עמותת חב"ד מקבל את פני המבקרים. מדובר, אם כן, בבית כנסת לכל דבר – בתוך בית הספר.

"ברגע שהוסר הלוט, התגלה מבנה בית כנסת לכל דבר בתוך שטח בית הספר, והתעוררה מהומה", מספרת אם לילד בבית הספר, אחת מנציגות ההורים במאבק. "אמרנו, למי אתם מוכרים את הלוקש הזה? זו כיתת ספח בבית ספר?! זה בית כנסת.

"גרעתם מבית הספר שלנו שטח של כמעט 200 מ"ר כדי להקים בית כנסת לחב"ד וכדי להכשיר את השרץ אתם קוראים לו עכשיו "כיתת ספח" של בית הספר, ומצפים שנסכים שילדים קטנים יתערבבו עם גורמים זרים שבאים להתפלל? שיקיימו חוגים בתוך מבנה בית כנסת? זה נראה לכם הגיוני?

לא רק שהמבנה מיועד לשמש כבית כנסת, וכבר עושה זאת בפועל, התברר כי הילדים אינם רשאים להיכנס אליו, בשל היעדר ביטוח, כפי שהוסבר גם לנציגי ההורים

"ואז התחילו התשובות המוזרות להגיע מכל כיוון, חלקן סותרות, חלקן מסולפות, חלקן סתם לא הגיוניות. אנחנו בסרט הזה כבר חצי שנה".

לא רק שהמבנה מיועד לשמש כבית כנסת, וכבר עושה זאת בפועל, התברר כי הילדים אינם רשאים להיכנס אליו, בשל היעדר ביטוח, כפי שהוסבר גם לנציגי ההורים. לכן, לפחות לעת עתה, מדובר בחלל זר וגדול בתוך שטח בית הספר, שלבית הספר אין אליו גישה כלל.

בתגובתה טוענת העירייה בתוקף כי המבנה "ישמש את בית הספר" (התגובה המלאה בסוף הכתבה). אולם סיכום פגישה בין הנהגת ההורים לבין ראש העירייה ונציגיו, שהגיע לידינו, מבהיר כי לפחות עד ספטמבר הקרוב לא תותר כלל כניסת תלמידים למבנה – ובהמשך יישקלו פתרונות אחרים כפשרה.

מבט על המבנה היביל בבית ספר שז"ר ברחובות, המשמש בפועל כבית כנסת של חב"ד, אפריל 2026 (צילום: אבנר הופשטיין)

גורם בכיר בבית הספר, ששוחח עם זמן ישראל, אישר כי נכון לעכשיו לילדים אין דריסת רגל במבנה היביל. "עד היום אף תלמיד לא נכנס למבנה היביל. הילדים לא נכנסים, ונכון להיום אין אישור לתלמידים ללמוד שם. אם בעתיד יינתנו האישורים, נשתמש במבנה".

אבל בינתיים פועל שם בית כנסת?
"כן. זאת החלטה של העירייה ולא שלנו. אנחנו לא יכולים להחליט, וגם לא שואלים אותנו".

אבל זה לא מה שאומרים במִנהל החינוך של העירייה. שם אומרים שהמבנה מיועד עבורכם, והוא אמור לשמש את בית הספר שלכם מ־08:00 עד 17:00 לפחות.
"אני לא יודע מה התוכניות של העירייה. ברגע שיהיו אישורים, אני מאמין שזה יפעל. כרגע אף תלמיד לא נכנס לשם. כרגע, עבורנו, המבנה הזה הוא כלום".

החל משנת הלימודים הבאה, בית הספר היסודי שז"ר בשכונת מקוב ברחובות יישאר בית הספר הממלכתי היחיד באזור, ברדיוס של קילומטרים, וימנה כ־650 תלמידים

בית ספר ממלכתי אחד, ארבעה מניינים דתיים

החל משנת הלימודים הבאה, בית הספר היסודי שז"ר בשכונת מקוב ברחובות יישאר בית הספר הממלכתי היחיד באזור, ברדיוס של קילומטרים, וימנה כ־650 תלמידים.

זאת, לאחר סגירתו בשנה שעברה של בית הספר הממלכתי הוותיק "יבניאלי" בשכונת אושיות, והסגירה המתוכננת של בית הספר הוותיק "רמת אלון" בשכונת שרונה. תלמידי שני בתי הספר הללו צפויים להיקלט ב"שז"ר", שיהפוך לאחד מבתי הספר הגדולים בעיר.

מבט על בית הכנסת של חב"ד הפועל מתוך מבנה יביל בבית הספר היסודי שז"ר ברחובות, אפריל 2026 (צילום: אבנר הופשטיין)
מבט על בית הכנסת של חב"ד הפועל מתוך מבנה יביל בבית הספר היסודי שז"ר ברחובות, אפריל 2026 (צילום: אבנר הופשטיין)

כבר שנים שבין כותלי בית הספר מתקיימת גם פעילות אקסטרה־קוריקולרית. היא אינה רלוונטית לתלמידי כיתות א'–ו', ואינה חלק מתוכניות משרד החינוך בשום צורה, אך בכל זאת נמשכת – לפחות על פי ראש העירייה – כבר יותר מעשור.

לא פחות מארבעה מניינים לא רשמיים מתפללים בשטחי בית הספר, בשעות הבוקר המוקדמות, אחר־הצוהריים ובסופי השבוע, באופן שנראה פרטיזני: אחד בכיתת ספח, שני בחדר המורים, שלישי בכיתות ורביעי בחדר ספח של אולם הספורט. אף אחד מהם, כך מסתמן, לא קיבל הקצאה או אישור רשמי, ועם הזמן – ובחסות העירייה – הפך מתחם בית הספר לאבן שואבת לבתי כנסת שונים.

ולא שחסרים באזור בתי כנסת רשמיים. על פי הפרוגרמה העירונית לשטחי ציבור, יש כיום יותר מ־20 בתי כנסת בסביבת בית הספר שז"ר, הממוקם על התפר שבין אזור 6 לאזור 7 בפרוגרמה, ובהם גם שני בתי כנסת של חב"ד. אלא שנראה כי כל זרם או תת־קהילה התרגלו לקבל מתחם תפילה במסגרת מצומצמת משלהם.

ולא שחסרים באזור בתי כנסת. ע"פ הפרוגרמה העירונית לשטחי ציבור, יש כיום יותר מ־20 בתי כנסת בסביבת בית הספר שז"ר, הממוקם על התפר שבין אזור 6 לאזור 7 בפרוגרמה, ובהם גם שני בתי כנסת של חב"ד

התופעה הזו, שהתושבים רואים בה הפקרות, היא במידה רבה תוצאה של מדיניות מתמשכת של עיריית רחובות, שהייתה נתונה במשך 15 שנים בידי רחמים מלול, ראש עירייה חרדי, עד שהוחלף בידי דיל בבחירות המקומיות האחרונות.

מלול, שלצד זאת היו לו גם הישגים בעיר, אפשר לעמותות חרדיות ודתיות להתבסס בשכונות החילוניות, לעיתים באופן שאינו חוקי, ובהסדרים שונים שעל חלקם מתחו בתי המשפט ביקורת חריפה, ואחרים אינם תואמים את נוהלי ההקצאות הרשמיים.

הכניסה למבנה היביל בבית ספר שז"ר, שמשמש כבית כנסת של חב"ד, אפריל 2026
הכניסה למבנה היביל בבית ספר שז"ר, שמשמש כבית כנסת של חב"ד, אפריל 2026

מה שנוצר הוא שעטנז מוזר, שבמסגרתו לצד בתי הכנסת הרשמיים והחוקיים הפועלים בעיר, קיבלו עמותות וקהילות־זוטא שונות את האומץ "להתנחל" באתרים שונים ולהפוך את הזמני לקבוע – בחסות עירייה שלא מקפידה על הוראות החוק, מעלימה עין מקומבינות סביב מוסדות דת, ושוב ושוב מעניקה קדימות למוסדות דתיים בהליכי הקצאה, כפי שכבר חשפנו בעבר בכמה מקרים.

כך למשל בשכונת "רחובות ההולנדית" – שם התנחלה עמותת חב"ד במבנה שאמור היה לשמש גן ילדים, צברה לכאורה חובות של מאות אלפי שקלים לעירייה, ובסופו של דבר פונתה לאחר מאבק מתמשך של התושבים, רק בהוראת בית המשפט, שמתח ביקורת חריפה על העירייה ועל האופן שבו ניהלה את תהליך ההקצאות.

אלא שהעירייה ביצעה פעולות שונות והחזירה את העמותה לאותו מבנה – הפעם לכאורה בחסות החוק. עניין זה תלוי ועומד כעת להכרעה נוספת בפני בית המשפט.

לאחרונה התברר שהסיבה לכך שלא נערך כל דיון בהקצאת המבנה היביל בבית הספר שז"ר למטרות תפילה היא שבעצם – לפחות על פי גרסת העירייה – בית כנסת כלל אינו אמור לפעול במקום

לא מדובר בעמותות שונות בתכלית: חלק ניכר משמותיהם של ראשי עמותת חב"ד בשכונה אחת חוזרים וצצים בשכונה אחרת, לעיתים באופן כמעט זהה. כך ב"חב"ד רחובות ההולנדית", "חב"ד שכונת המדע", "חב"ד שכונת מקוב־היובל" ועוד. בכל אחת מהשכונות הללו מתועד מאבק נפרד וסיזיפי של התושבים החילוניים באינפלציית ההקצאות לבתי כנסת ולמוסדות דת.

לאחרונה התברר שהסיבה לכך שלא נערך כל דיון בהקצאת המבנה היביל בבית הספר שז"ר למטרות תפילה היא שבעצם – לפחות על פי גרסת העירייה – בית כנסת כלל אינו אמור לפעול במקום. לא ארון קודש, לא עזרת נשים ולא ספרי קודש.

המבנה היביל (משמאל) בשטח בית ספר שז"ר, שמשמש כבית כנסת של חב"ד, אפריל 2026 (צילום: אבנר הופשטיין)
המבנה היביל (משמאל) בשטח בית ספר שז"ר, שמשמש כבית כנסת של חב"ד, אפריל 2026 (צילום: אבנר הופשטיין)

במענה לבקשת חופש מידע שהגישו התושבים לעיריית רחובות, בדרישה לחשוף את ההליך שבמסגרתו אושרה לכאורה ההקצאה להקמת בית הכנסת, השיבה העירייה כך: "נבקש להדגיש כי אין מדובר בהקצאת שטח לעמותת חב"ד או לכל גוף חיצוני אחר, אלא בבקשה תכנונית להוספת כיתת ספח לצרכי המוסד (בית הספר, א"ה) המתנהלת בהתאם להליכי רישוי והיתרי בנייה בלבד.

"לפיכך לא קיים אישור הקצאת שטח, שכן לא בוצעה ואף לא נדרשה הקצאה במסגרת הליך כזה […] מסיבה זו המסמכים שצוינו בבקשתך, כגון פרוטוקול ועדת הקצאות או חוזה התקשרות עם גוף חיצוני אינם קיימים".

המענה הנחרץ הזה, שניתן במשותף על ידי מחלקת החינוך ומבקר העירייה, הותיר את ההורים מבולבלים אף יותר. שכן אם אכן מדובר ב"כיתת ספח" – מה עושה שם בכלל עמותת חב"ד, ובאיזה אישור התבססה במקום, ציידה אותו מן המסד עד הטפחות ומקיימת בו תפילות?

בפגישה עימו טען דיל כי קיבל "ירושה" בעייתית מקודמו, שבמסגרתה קהילת חב"ד וקהילות נוספות מתפללות באופן לא חוקי ברחבי בית הספר, בארבעה מניינים שונים

ייתכן שלראש העירייה דיל יש תשובות. בפגישה עימו טען דיל כי קיבל "ירושה" בעייתית מקודמו, שבמסגרתה קהילת חב"ד וקהילות נוספות מתפללות באופן לא חוקי ברחבי בית הספר, בארבעה מניינים שונים. "מניין אחד 20 שנה, מניין אחד 12 שנה, מנין אחד שמונה שנים […] אני משלם את המחיר על כל ה־20 שנה אחורה".

מהסבריו של דיל ניתן היה להבין כי המבנה היביל, שהוצב באופן לא חוקי במתחם בית הספר – הפעם בקדנציה שלו – היה ניסיון עקום להתמודד עם המצב הפרטיזני. אלא ש"הפתרון" יצר מצב פרטיזני חדש.

כאשר הטיחו בפניו ההורים כי בית הכנסת שהוקם אינו חוקי, לדיל היה הסבר: "עצם זה שלא קיבלתם את האינפורמציה זה לא בסדר ונקיים בדיקה. שקיפות חייבת להיות. (אבל) המבנה הזה חוקי. יש הקצאה. בית הכנסת הזה קיים, המניין קיים שם. אני קצת מבין יותר מכם בהקצאות. יש לי ניסיון של 18 שנה".

התברר כי למרות ניסיונו הרב, דבריו של דיל אינם עולים בקנה אחד עם העובדות ומתנגשים עם המציאות המשפטית של המבנה. בפועל, לבית הכנסת בתוך בית הספר אין כל הקצאה, וגם אין לו אישור רשמי – כפי שאישרה העירייה עצמה במענה לבקשת חופש המידע.

מה כן יש? כאשר הוכנס המבנה היביל לבית הספר באוקטובר אשתקד, הדבר נעשה מבלי שהתקבלה החלטה ברשות הרישוי של העירייה. בהמשך הועברה החלטה בדיעבד, בדיון בהול שהתקיים בסוף ינואר האחרון – חודשים לאחר שהמבנה כבר הוצב בשטח בית הספר. גם בדיון זה לא צוין, ולו במילה, כי מדובר הלכה למעשה בבית כנסת, והודגש כי מדובר ב"כיתת ספח" למטרות בית הספר.

כאשר הוכנס המבנה היביל לבית הספר באוקטובר אשתקד, הדבר נעשה מבלי שהתקבלה החלטה ברשות הרישוי של העירייה. בהמשך הועברה החלטה בדיעבד, בדיון בהול שהתקיים בסוף ינואר האחרון

אחרי שבוטלה ההקצאה: בית הכנסת חוזר לפעוטון

לעמותת חב"ד שכונת מקוב־היובל אכן יש היסטוריה ארוכה של בקשות הקצאה שנוהלו על ידי העירייה עד להגעה למצב הנוכחי.

בשנת 2017 ביקשה העמותה להקים בית כנסת מעל מעון "פעוטון הדר", הסמוך לבית הספר. ראש העירייה דאז מלול הביא את ההקצאה לאישור מועצת העיר, אך מהנדסת העיר התנגדה, ובסופו של דבר התנאים לא אושרו וההקצאה בוטלה, בהוראת העירייה.

מעון הדר ברחובות, שעליו מבקשת עמותת חב"ד לבנות בית כנסת, אפריל 2026 (צילום: אבנר הופשטיין)
מעון הדר ברחובות, שמעליו מבקשת עמותת חב"ד לבנות בית כנסת, אפריל 2026 (צילום: אבנר הופשטיין)

לאחר מכן קידמה העירייה הקצאה חלופית ברחוב חרצית, בשכונה הסמוכה – קריית ההגנה, שכונה חילונית במהותה – שבה, כך נטען, אין כלל מתפללים המשתייכים לקהילת חב"ד.

הקצאה זו בוטלה בפסק דין של בית המשפט העליון בשנת 2022, שמתח ביקורת על עיריית רחובות וקבע: "ועדת ההקצאות לא וידאה כי הקצאת הקרקע המבוקשת הגיעה לידיעתם של התושבים השכנים שבסמוך לקרקע" כנדרש בנוהל ההקצאות, ולפיכך התושבים "גילו על דבר ההקצאה רק חודשים לאחר הפרסום בעיתונות ולאחר שחלף המועד להגשת התנגדויות".

ואז קרה משהו מוזר: במקום להסדיר את ההקצאה ברחוב חרצית כדין, תוך פרסום ומתן אפשרות להתנגדויות, ביצעה העירייה פניית פרסה וחזרה לבקשת ההקצאה המקורית מעל מעון הפעוטות – זו שבוטלה בעבר.

במקום להסדיר את ההקצאה ברחוב חרצית כדין, תוך פרסום ומתן אפשרות להתנגדויות, ביצעה העירייה פניית פרסה וחזרה לבקשת ההקצאה המקורית מעל מעון הפעוטות – זו שבוטלה בעבר

לא ברור אם הדבר נעשה לבקשת העמותה עצמה, אך מבחינת עמותת חב"ד שכונת מקוב־היובל, התהליך הסתיים, וההקצאה כבר הושלמה: בדוח מילולי לשנת 2025, שהוגש לאחרונה לרשם העמותות, דיווחה העמותה במפורש כי ההקצאה ללא תמורה כבר בידיה. זאת, על אף שתהליכי ההקצאה לא הושלמו, ואף טרם התקיימו דיונים בהתנגדויות התושבים.

ומה יש לראש העירייה לומר על כך? תלוי מתי שואלים אותו וכיצד. בשיחה עם הורי בית הספר הוא מיהר להצהיר כי המבנה היביל כבר הוקצה לעמותה, ולאחר מכן תיקן את עצמו: "יש להם הקצאה. מעל מעון הדר. באותו גוש, חלקה".

הכניסה למבנה היביל בבית ספר שז"ר, שמשמש כבית כנסת של חב"ד, אפריל 2026
הכניסה למבנה היביל בבית ספר שז"ר, שמשמש כבית כנסת של חב"ד, אפריל 2026 (צילום: אבנר הופשטיין)

אחת האימהות עדכנה אותו בעובדות: "הם הגישו הקצאה מעל מעון הדר והוגשו התנגדויות. זה לא המשיך".

ראש העירייה דיל: "זה הליך. שנייה. הם נמצאים בבית הספר שז"ר 12 שנה".

הורה: "ללא הקצאה, ללא היתר".

ראש העיר דיל: "נכון. במשמרת שלי דאגתי למניין, לקדם הקצאה כדת וכדין. בהתחלה בחרצית, ואפשרתי הקצאה מעל מעון הדר".

הורה: "אין להם הקצאה מעל מעון הדר".

ראש העירייה דיל: "הייתה ועדה ועכשיו התנגדויות".

הפינג־פונג הזה נמשך, ודיל התפתל. בסופו של יום הצהיר כי הוא פועל להשגת פשרה בין הצדדים.

דיל צודק בכך שירש מצב מורכב, לאחר שני עשורים שבהם הקצאות למבני דת בעיר עקפו פעם אחר פעם את צורכי הציבור הכלליים בשורה של שכונות בעיר. אלא שדיל מיתמם כשהוא מנסה להרחיק עצמו מהאירועים סביב פלונטר בתי הכנסת החצי־אפויים במתחם בית הספר וסביבתו.

בשנת 2013 שימש דיל כחבר מועצה שהשתתף, כנציג ראש העירייה, בצוות שהמליץ לאשר את נוכחותה של עמותה אחרת במסגרת כיתת ספח באולם הספורט של בית הספר

ראשית, בשנת 2013 שימש דיל כחבר מועצה שהשתתף, כנציג ראש העירייה, בצוות שהמליץ לאשר את נוכחותה של עמותה אחרת במסגרת כיתת ספח באולם הספורט של בית הספר. שם ניתן לראות גם כיום ילדות רוקדות במסגרת חוגים, כשמאחוריהן ארון הקודש.

גם בדיון במועצת העיר שהתקיים לפני כשנתיים, ועסק בהחזרת ההקצאה מעל מעון הדר – אף שבעבר העירייה קבעה כי אינה מתאימה להקמת בית כנסת ואינה עומדת בתנאים – ניכר היה כי דיל תומך באופן נחרץ בבקשת ההקצאה של חב"ד.

בשיחה עם ההורים לא הצליח דיל להסביר את הסתירה: אם ממילא עתידה העמותה לקבל הקצאה כחוק מעל מעון הדר, מדוע בכלל יש צורך במבנה היביל, הבלתי חוקי, שהוצב לפתע במרכז בית ספר יסודי?

שיעור ריקוד בכיתת הספח של אולם הספורט של בית ספר שז"ר, שמשמש גם כבית כנסת
שיעור ריקוד בכיתת הספח של אולם הספורט בבית ספר שז"ר, שמשמש גם כבית כנסת

מעבר לכך, קשה להתעלם מקשריו הפוליטיים ההדוקים של דיל עם קהילת חב"ד, שאינם מוסתרים. דיל היה אורח כבוד בבר מצווה של בנו של הרב איציק שמואלי, מהרבנים הבולטים בתנועה; התארח עם בכירי חב"ד במשלחת מיוחדת בברוקלין, שכללה ביקור בקברו של הרבי מלובביץ' והשתתפות בשורה של אירועי קהילה.

כמו כן, דיל נוהג להתפלל לצידם באופן קבוע, והבטאון הרשמי של התנועה אף הצהיר על תמיכה רשמית של קהילת חב"ד בו בבחירות האחרונות.

בינואר האחרון, כאשר מחתה אחת האימהות בפוסט בפייסבוק נגד התהליך העקום, מיהר יועצו של ראש העירייה, חגי מנדלוביץ', להגיב בטרוניה ולייצג את עמדת העירייה.

התושבים טוענים כי גם כיום, על אף חילופי השלטון במסדרונות העירייה, נמשכת מדיניות הקצאות המפלה לטובת עמותות דת

מנדלוביץ' הסביר לתושבת באריכות כי במקום הותקנו מסך ומקרן לטובת התלמידים (שאינם מורשים להיכנס אליו); שמנהלת בית הספר מברכת על שיתוף הפעולה "המקסים" עם חב"ד (כאילו הייתה לה ברירה); כי אין זה נכון שלמבנה אין את ההיתרים הנדרשים (אף שבפועל אכן אין לו, למעט אישור ממחלקת החינוך לשמש ככיתה בבית הספר, דבר שאינו מתאפשר בשל היעדר ביטוח), ועוד.

אם ראש העירייה אינו עומד מאחורי ההסדר העקום, מדוע יועצו טורח להסביר ולייצג את ההליך הבלתי תקין באריכות בפני התושבים?

התושבים טוענים כי גם כיום, על אף חילופי השלטון במסדרונות העירייה, נמשכת מדיניות הקצאות המפלה לטובת עמותות דת, וכי עמותות אלה מצליחות להבקיע את השער זמן רב לפני עמותות המייצגות צרכים כמו מתנ"סים, מועדוניות, מגרשי כדורגל, פינות סביבה ושאר צרכים לטובת כלל הציבור.

אולם הספורט בבית הספר היסודי שז"ר שמשמש גם כבית כנסת (צילום: אבנר הופשטיין)
אולם הספורט בבית הספר היסודי שז"ר שמשמש גם כבית כנסת (צילום: אבנר הופשטיין)

לפני חג הפסח התקיימה ישיבת מועצה שבה הובאו לאישור סופי לא פחות מעשר הקצאות ללא תמורה, רובן המכריע עבור עמותות דת – בהן מוסדות בית יוסף, מקדש המלך, בני חניכי הישיבות, בית כנסת עץ יוסף, עמותת אמונה ועוד (וכל זאת תוך כדי מלחמה עם איראן). קשה היה למצוא ברשימה ולו בקשת הקצאה אחת שאינה נושאת אופי דתי או חצי־דתי.

בדומה לתושבי שכונת רחובות ההולנדית בעבר, נדמה כי תושבי שכונת מקוב־היובל החליטו להסיר את הכפפות. לפני חג הפסח פנו לעירייה בהתראה לפני נקיטה בהליכים משפטיים.

"עיריית רחובות נדרשת לדאוג להפסקת השימוש במבנה הציבור על ידי עמותת חב"ד או מי מטעמה או על ידי כל גורם אחר (שאינו בית הספר)", כותב עו"ד אוהד דונגי ממשרד מטרי, מאיר, וכט ושות', המייצג את קבוצת התושבים.

בדומה לתושבי שכונת רחובות ההולנדית, נדמה כי תושבי שכונת מקוב־היובל החליטו להסיר את הכפפות. לפני חג הפסח פנו לעירייה בהתראה לפני נקיטה בהליכים משפטיים

"במסגרת זו נדרשת עיריית רחובות לדאוג לפינוי כלל הציוד המצוי במבנה הציבור ולדאוג כי המבנה ישמש אך ורק את תלמידי בית הספר. היה ולא כך יהיה, ייאלצו מרשינו להוסיף ולפעול בדרך המתאימה כדי להגן על זכויותיהם".

תגובות: "המבנה ישרת את הקהילה ואת ביה"ס"

עיריית רחובות נמנעה בתגובתה מלהתייחס לשאלה אם הובטחה לעמותת חב"ד הקצאה לבית כנסת לפני הבחירות או בסמוך להן. באשר למטרות השימוש במבנה, טוענת העירייה כך: "המבנה המדובר הוגדר כמבנה רב־תכליתי, אשר נועד לשרת באופן משולב הן את צורכי בית הספר והן את צורכי הקהילה.

אולם הספורט בבית הספר היסודי שז"ר שמשמש גם כבית כנסת (צילום: אבנר הופשטיין)
אולם הספורט בבית הספר היסודי שז"ר שמשמש גם כבית כנסת (צילום: אבנר הופשטיין)

"בהתאם לכך, המבנה מיועד לשימוש בית הספר מדי יום בשעות הלימודים שבין 08:00 ל־17:00 וכן לצורך פעילות חינוכית ואירועים. במהלך שעות הלימודים משמש המבנה באופן בלעדי את בית הספר, וכל פעילות אחרת אינה מתקיימת בשעות אלו. ביתר הזמן, כאשר המבנה אינו נדרש לצרכים פדגוגיים, הוא עומד לשימוש הקהילה, כאשר עלויות האחזקה השוטפת חלות על המשתמש בפועל בזמן השימוש.

"לעניין ההיבטים הרגולטוריים של הקמת המבנה, מדובר בבנייה של כיתת ספח, הליך אשר אינו דורש את אישורו של משרד החינוך. ההחלטה על הקמת המבנה וייעודו התקבלה על ידי מִנהל החינוך, מתוך ראייה מקצועית הבוחנת את צורכי בית הספר והקהילה".

תגובה זו סותרת לכאורה את תגובת מִנהל החינוך של העירייה, שלפיה מדובר במבנה של בית הספר. מעבר לכך, היא סותרת גם את המצב בפועל בשטח, שבו פועל כעת בית כנסת לכל דבר, עם זיווד שאינו מאפשר לכאורה קיום לימודים.

בעירייה מאשרים כי בשטח בית הספר מתקיימת פעילות "פרטיזנית" של תפילות, כפי שאישר גם ראש העירייה: "יש לציין כי פעילות קהילתית־דתית מתקיימת במתחם בית הספר מזה כ־15 שנים"

כמו כן, כאמור, נאסרת כניסת תלמידים למבנה בשל היעדר ביטוח. תגובה זו סותרת לכאורה גם את סיכום הפגישה של ראש העירייה עם הנהגת ההורים בפברואר האחרון.

עוד ביקשו בעירייה לציין: "בפועל, מדובר בשטח אשר לא שימש את בית הספר מאז הקמתו, ואף הופרד ממנו בשלב מסוים באמצעות גידור ייעודי".

בעירייה מאשרים כי בשטח בית הספר מתקיימת פעילות "פרטיזנית" של תפילות, כפי שאישר גם ראש העירייה: "יש לציין כי פעילות קהילתית־דתית מתקיימת במתחם בית הספר מזה כ־15 שנים, לרבות שימוש בכיתות ובאולם הספורט בשעות שאינן לימודיות. לפיכך, לא מדובר בפעילות חדשה אלא בהסדרה ושיפור תנאים לפעילות קיימת".

שיעור ריקוד בכיתת הספח של אולם הספורט בבית ספר שז"ר, שמשמש גם כבית כנסת
שיעור ריקוד בכיתת הספח של אולם הספורט בבית ספר שז"ר, שמשמש גם כבית כנסת

בעירייה נמנעו מלהתייחס לשאלות הנוגעות למצב בפועל, שבו המבנה משמש כבית כנסת לכל דבר, ללא שימוש של בית הספר כלל.

בנוגע להקצאה הנוספת מעל מעון הדר, שבה מתפארת העמותה, מאשרים בעירייה כי התהליך לא הסתיים: "במקביל, העירייה פועלת לקידום הקצאה מוסדרת לבית הכנסת במיקום חלופי מעל מעון הדר, שאינו חלק משטח בית הספר. עם השלמת הליך ההקצאה, הפעילות תועתק למקום זה והמבנה הנוכחי יפסיק לשמש לצורך זה".

כאמור, בעבר ההקצאה הזו בוטלה בשל חוסר התאמה, וגם הפעם היא צוברת התנגדויות בציבור – ולכן העירייה והעמותה אינן יכולות להתייחס אליה כאל תהליך מוגמר.

הנהגת ההורים של בית הספר שז"ר: "אף תלמיד לא דרך במבנה היביל מאז הונחת ביום אחד בהיר בשטח בית הספר, היכן שהייתה מספר חודשים לפני כן גינה אקולוגית"

עוד ביקשו לציין בעירייה: "מתקיים שיח שוטף עם הנהגת ההורים בבית הספר, ובמסגרתו מקדמת העירייה תוכנית רחבת היקף לשדרוג סביבת בית הספר – בשורה משמעותית עבור תלמידי שז"ר והוריהם. העירייה תמשיך לפעול באיזון הנדרש בין צורכי מערכת החינוך לבין צורכי הקהילה, תוך הקפדה על שימוש מושכל במרחבים הציבוריים".

רב הקהילה שמואל גרונם מנדלסון, הנוכח בבית הכנסת באופן תדיר ומשמש גם כמורשה חתימה בעמותת חב"ד מקוב־היובל, התחמק ממספר פניות של זמן ישראל ונמנע מלענות על שאלותינו בנוגע להבטחות העירייה, להיעדר ההקצאה בבית הספר, להצהרה על הקצאה מוגמרת מעל מעון הדר ועוד.

מעון הדר ברחובות, שמעליו מבקשת עמותת חב"ד לבנות בית כנסת, אפריל 2026 (צילום: אבנר הופשטיין)
מעון הדר ברחובות, שמעליו מבקשת עמותת חב"ד לבנות בית כנסת, אפריל 2026 (צילום: אבנר הופשטיין)

מהנהגת ההורים של בית הספר שז"ר נמסר בתגובה: "אף תלמיד לא דרך במבנה היביל מאז הונחת ביום אחד בהיר בשטח בית הספר, היכן שהייתה מספר חודשים לפני כן גינה אקולוגית. המבנה פועל ללא היתר בנייה וביטוח וללא אישור מהנדס מטעם אגף החינוך בעירייה להכניס אליו תלמידים.

"השער בין המבנה לבין בית הספר אמור להיות נעול לאורך כל היום. כך גם סוכם בין העירייה לבין הנהגת ההורים של בית הספר, כי המבנה בצורתו הנוכחית (בית כנסת) ובהיעדר ביטוח לא ישמש את התלמידים ותבוצע הפרדה מוחלטת. הטענה (של העירייה) כי מדובר בכיתת ספח לבית הספר המשמשת את התלמידים משעה 08:00 עד 17:00 אינה נכונה".

הנהלת בית הספר שז"ר סירבה להתייחס לנושא.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 3,149 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 19 באפריל 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

שופטי העליון ללוין: "עשית שימוש לרעה בסמכותך" בוועדה לבחירת שופטים

דיווח: נתניהו ביקש לבטל את עדותו מחר בשל "אילוצים ביטחוניים", הפרקליטות מתנגדת ● דיווח: החלטות טראמפ במלחמה התקבלו באלתור, ללא ייעוץ מסודר ● לידור פורת, בן 31 מאשדוד, נפל בקרב בדרום לבנון ● צה"ל: מידע מודיעיני מאמת שחזבאללה ירה לעבר כוח יוניפי"ל בזמן הפסקת האש ● מיום הזיכרון הקודם ועד היום נוספו 174 נופלים למניין חללי מערכות ישראל

לכל העדכונים עוד 19 עדכונים
אמיר בן-דוד

דונלד אמר להרים ידיים

לא כך תיכנן נתניהו להגיע אל השבוע הזה. בחלומו יום העצמאות הזה היה אמור להיות החגיגה הגדולה של ניצחונו המוחלט על מבקריו, והכנה מושלמת לבחירות שמתקרבות במהירות ● וגם: קו צהוב ובלבול בצפון ● סערת צניעות בצבא השם ● הפרקליטות מוותרת על איינהורן ● יממה ספורטיבית עמוסה לפנינו ● ועוד...

בנימין נתניהו ודונלד טראמפ בבית הלבן, 29 בספטמבר 2025 (צילום: SAUL LOEB / AFP)
SAUL LOEB / AFP

מסר למנהלות ולמנהלי בתי הספר

מנהלות ומנהלים, עם סיומן הזמני של המלחמות, אני מוצא לנכון לכתוב אליכם בעניין השאלה: מה ראוי לעשות בחלק האחרון של שנת הלימודים תשפ"ו ויהיה ראוי להמשיכו בשנת הלימודים תשפ"ז?

אני סבור בכל מאודי, שאין אפשרות להמשיך ב"עסקים כרגיל". ב-4 בינואר 2023, לפני שלוש ורבע שנים, החלה המהפכה המשטרית בישראל, תשעה חודשים לאחר מכן התרחשה "השבת השחורה" ואחריה מלחמת חרבות ברזל שנמשכה שנתיים וחצי, ואחריה מלחמת לבנון ומלחמת איראן. לא שפוי!

ד"ר אברהם פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1945, והוא חבר בו עד היום. מ-1972 עד 2007 עסק בחינוך פורמלי, מחצית התקופה כמנהל תיכון. ב-2008 עשה דוקטורט על מנהלי בתי ספר, הפך לפעיל חברתי בנושא החינוך, וכתב מספר ספרים ולא מעט מאמרים על המערכת. החל מ-2018 פעיל גם בנושא הקיימות; זהו בעיניו האתגר הראשי העומד בפני האנושות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 707 מילים

כך מממנים בנט ואיזנקוט את הקמפיינים שלהם

המפלגות החדשות נאלצות להסתדר ללא מימון מפלגות ציבורי ● במקום זאת, הן נשענות על הלוואות בנקאיות וערבויות של מיליוני שקלים מבכירי המשק וההייטק הישראלי ● בין תומכיו של בנט: יזם ומומחה הבינה מלאכותית יואב שוהם ● בין תומכיו של איזנקוט: אחד ממייסדי "צ'ק פוינט" מריוס נכט ● צלילה למספרים

לכתבה המלאה עוד 741 מילים

בין מוג'תבא חמינאי לעמנואל קאנט

אז הבטחתי קצת להאריך אודות חמו של המנהיג העליון החדש, הלא הוא פרופ' ע'ולאם-עלי חדאד-עאדל.

ובכן, חדאד עאדל הינו פילוסוף פורה ביותר, פרופסור באוניברסיטה בדימוס, משמש כיום כנשיא האקדמיה לשפה וספרות פרסית, עורכה הראשי של ה'אנציקלופדיה של העולם האסלאמי', התמודד לנשיאות איראן בבחירות 2013 תחת סיסמת "האדיקות והתבונה" ו – תחזיקו חזק – מתרגם כתביו של עמנואל קאנט לפרסית.

מנדי שפירו הוא יוצר ומפיק טלוויזיה (עכשיו קרוב, מחובר/ת ועוד), בן 27 ואב לילד. בוגר ישיבות ומכון הסמכה לרבנות. דתל"ש. כותב בנושאי יהדות ודתות, היסטוריה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, תרבות, אקטואליה ופוליטיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 494 מילים

למקרה שפיספסת

צה"ל במסר לדרג המדיני: אנחנו את שלנו בלבנון עשינו

בזמן שבירושלים ובוושינגטון מתאמים עמדות מול איראן, העצירה הפתאומית בלבנון חשפה פער מדאיג בין מקבלי ההחלטות לכוחות בשטח ● צה"ל מבהיר כי המהלך הצבאי מיצה את עצמו, ומאותת לפוליטיקאים שחובת ההוכחה במו"מ מוטלת כעת עליהם ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 636 מילים

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

שבע שנים אחרי השקתו, זמן ישראל יוצא לדרך חדשה ● מכתב לקוראים מעורכת האתר

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
מחפש אפשרות לתרומה חד פעמית כן, ברור שהייתם מעדיפים הוראת קבע (תחסכי לי את ההסבר) אבל לא לכולנו זה מתאים (חוסך לך את ההסבר) בנוסף הייתי רוצה לדעת את המעמד בהקשר לסעיף 46 (תרומה מוכרת) ... המשך קריאה

מחפש אפשרות לתרומה חד פעמית
כן, ברור שהייתם מעדיפים הוראת קבע (תחסכי לי את ההסבר)
אבל לא לכולנו זה מתאים (חוסך לך את ההסבר)

בנוסף הייתי רוצה לדעת את המעמד בהקשר לסעיף 46 (תרומה מוכרת)

עמותות מוכרות *תמיד* מאפשרות תרומה חד פעמית

לכתבה המלאה עוד 197 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

סילמן מבשר רעות

עידית סילמן הובילה השבוע את המשרד להגנת הסביבה לשעתו האפלה ביותר ● ההגנה על אסדות הגז עלתה למדינה מיליארדים וההשבתה שלהן במלחמה מאות מיליונים, כדאי לקחת את זה בחשבון כשמחליטים באיזו אנרגיה להתמקד ● בבקעת בית שאן הופכים תמרים סוג ב' למשקאות אלכוהוליים מובחרים ● וגם: האם הבירה תפתור את בעיית גזי החממה?

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,402 מילים ו-2 תגובות

השיחות בין לבנון לישראל מסמלות את סוף עידן ההכחשה

השיחות הישירות בוושינגטון משקפות הכרה בכך שדיפלומטיה עדיפה על מלחמה ● במצרים מצאו שדה גז ענקי וירדן מתכננת לרכוש מים מסוריה. ואיפה ישראל? ● אחת מתוצאות המלחמה: הידוק הפיקוח על התקשורת במפרציות ● והשבוע ב-2024: המתקפה האיראנית הראשונה על ישראל ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,083 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
כַּהֲנָא חַי 298

בן גביר הוא כבר לא הילד מהסמל, לא הנער שמעריץ את רוצח ההמונים ד"ר גולדשטיין, ולא הפרובוקטור שיעשה הכול כדי לזכות באייטם בטלוויזיה. תנועת "כך" היא כבר מזמן לא העשבים השוטים בשולי הגן הציוני. היא הפנים של ישראל בעולם

לכתבה המלאה עוד 1,394 מילים

השמרנים מסתפקים בהצהרות, הליברלים דורש צעדים אופרטיביים

הרחק מהדיונים התקשורתיים בעניין השר בן גביר, בית המשפט העליון מנהל מאבקים שקטים על גבולות ההתערבות השיפוטית ● פסקי דין שניתנו השבוע מציגים מחלוקות עקרוניות בין מי שמבקשים למחוק עתירות בנימוק של "כיבוד הרשויות", לבין מי שמסרבים להשאיר את המציאות ללא מענה משפטי ● פרשנות

עוד 964 מילים ו-1 תגובות
סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

איחוד משולש של בנט, איזנקוט ולפיד יניב 38 מנדטים

השלושה יכולים להקים יחד את הסיעה הגדולה ביותר במשכן במערכת הבחירות הבאה, אך נתוני הסקר החדש של יוסי טאטיקה מוכיחים שהשלם גדול רק במעט מסך חלקיו ● בנוסף, תמונת הגושים נותרת קפואה עם או בלי האיחוד

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 225 מילים

פרמיית הממ"ד מזנקת

המלחמה עם איראן הקפיצה מחדש את הביקוש למיגון והבליטה את הפערים בין האזורים השונים בארץ והדירות: בתל אביב הפערים במחירים הגיעו לעשרות אחוזים, בבאר שבע המשקיעים נשארים עם הישנות, ובצפון הביקוש לממ"ד הפך לתנאי סף ● "אנחנו לא מצליחים לחזור לשגרה"

לכתבה המלאה עוד 1,323 מילים

נתניהו מתגאה שמנע שואה שנייה באיראן, אך המציאות רחוקה מכך

בנאומו ביום השואה ב"יד ושם", ראש הממשלה התפאר כי הבטחתו ההיסטורית לעצור את תוכנית הגרעין של טהרן קוימה במלואה ● אלא שדווקא נתניהו אמור לדעת טוב מכולם שהיעדים המרכזיים עדיין לא הושגו, שהמשטר לא הופל, ושהסכנה הקיומית מרחפת כעת מעל ישראל יותר מתמיד ● פרשנות

עוד 1,868 מילים

אם בנט ואיזנקוט לא יתעוררו, יש עתיד תקרוס לנגד עיניהם

יש עתיד ממשיכה להוביל מאבק פרלמנטרי אינטנסיבי ולבלום חקיקה, אך הבוחרים במרכז נודדים לבנט ולאיזנקוט ● למרות זאת, השניים מתמהמהים עם איחוד והכרעה על הובלה, ובכך מסכנים גם את ניצול הכוח הארגוני והמשאבים של יש עתיד וגם את סיכויי גוש השינוי לקראת הבחירות ● פרשנות

עוד 923 מילים ו-2 תגובות

בניסיון להימנע מסעד דרמטי של פיטורי שר, בג"ץ מסתמן כמי שיכפה על בן גביר את אותו "מתווה עקרונות" שכבר הפר פעם אחר פעם ● אלא שהתזה השמרנית שהדהדה באולם בית המשפט בדיון אתמול, המעניקה לגיטימציה לכל פעולה של שר המיישם את הבטחותיו לבוחר, מכשירה למעשה את הפוליטיזציה המסוכנת של המשטרה ● פרשנות

עוד 1,572 מילים ו-4 תגובות
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

הנשמה מלאכותית בבג"ץ

בג"ץ שוב נדחק לפינה ונדרש להוציא את הערמונים מהאש, כאשר מערכות האכיפה והחוק האחרות קורסות ● בשנתיים האחרונות התרגלנו למצב שבו כל סוגיה ומחלוקת מובאות לפתחו: מהשאלה מי יתגייס ועד מינוי ראשי שב"כ ומוסד ● כשבג"ץ מתקשה להגיע להכרעה בגלל קושי משפטי, מגיעה, כמובן, "האכזבה" ● אם לא תימצא דרך לחזק את שומרי הסף שמתחתיו, גם בג"ץ עלול לקרוס ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 760 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק להתחברות מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.