באוקטובר האחרון קיבלו הורי התלמידים בבית הספר שז"ר ברחובות הודעה שעוררה תמיהה: לתוך שטח בית הספר הוכנס, אד הוק, מבנה יביל עצום ממדים. נמסר להם כי בשעות היום ישמש המבנה "כיתת ספח" עבור התלמידים, ובשעות אחר־הצוהריים ובסוף השבוע כבית כנסת של עמותת "חב"ד שכונת מקוב־היובל".
"קיבלנו לבית הספר קרוואן גדול ומרווח של כ־170 מטר שמכיל גם שירותים נפרדים", בישרה הנהלת בית הספר בחגיגיות. "המבנה המרשים שהגיע לבית הספר ישרת אותנו במהלך היום כמרחב גדול ללמידה, למפגשים ואירועי חינוך שאנחנו כל כך צריכים".
את ההסדר החריג הזה הציגו ראשי עמותת חב"ד שכונת מקוב־היובל להנהלת בית הספר, בחסות עיריית רחובות וראש העירייה מתן דיל. דיל טען בתחילה שאין דיל; לאחר מכן גרס כי מדובר ביוזמה מבורכת שתפתור בעיה ותיקה שירש מקודמו; ובהמשך הודה כי הייתה תקלה, שבמסגרתה נמסר להורים מידע שגוי, וכעת הוא מנסה למצוא פשרה שתפתור את הפלונטר שנוצר.
לא חלף זמן רב עד שהורי הילדים גילו את האמת: המבנה היביל הוא בית כנסת לכל דבר, ואינו משמש כלל את תלמידי בית הספר
לא חלף זמן רב עד שהורי הילדים גילו את האמת: המבנה היביל הוא בית כנסת לכל דבר, ואינו משמש כלל את תלמידי בית הספר. לא ניתן לקיים בו לימודים, שכן הקיר המרכזי כוסה בארון קודש ובספרי קודש, ונראה שאין בו מקום ללוח.
כמו כן, רחבת האולם הוסבה למתחם תפילה ולימוד תורה, עם שולחנות מצופים בד קטיפה אדום, שאינם מתאימים ללימודים בבית ספר. על שולחנות התפילה הונחו מפות לבנות. נוסף על כך, ספרי קודש מוצבים בכל פינה, ואת מתחם הכניסה תופסת עזרת הנשים, ההולכת ומתרחבת עם הזמן.
בפינת המבנה אף הוקם מטבח תעשייתי מאובזר, ושלט "ברוכים הבאים" גדול של עמותת חב"ד מקבל את פני המבקרים. מדובר, אם כן, בבית כנסת לכל דבר – בתוך בית הספר.
"ברגע שהוסר הלוט, התגלה מבנה בית כנסת לכל דבר בתוך שטח בית הספר, והתעוררה מהומה", מספרת אם לילד בבית הספר, אחת מנציגות ההורים במאבק. "אמרנו, למי אתם מוכרים את הלוקש הזה? זו כיתת ספח בבית ספר?! זה בית כנסת.
"גרעתם מבית הספר שלנו שטח של כמעט 200 מ"ר כדי להקים בית כנסת לחב"ד וכדי להכשיר את השרץ אתם קוראים לו עכשיו "כיתת ספח" של בית הספר, ומצפים שנסכים שילדים קטנים יתערבבו עם גורמים זרים שבאים להתפלל? שיקיימו חוגים בתוך מבנה בית כנסת? זה נראה לכם הגיוני?
לא רק שהמבנה מיועד לשמש כבית כנסת, וכבר עושה זאת בפועל, התברר כי הילדים אינם רשאים להיכנס אליו, בשל היעדר ביטוח, כפי שהוסבר גם לנציגי ההורים
"ואז התחילו התשובות המוזרות להגיע מכל כיוון, חלקן סותרות, חלקן מסולפות, חלקן סתם לא הגיוניות. אנחנו בסרט הזה כבר חצי שנה".
לא רק שהמבנה מיועד לשמש כבית כנסת, וכבר עושה זאת בפועל, התברר כי הילדים אינם רשאים להיכנס אליו, בשל היעדר ביטוח, כפי שהוסבר גם לנציגי ההורים. לכן, לפחות לעת עתה, מדובר בחלל זר וגדול בתוך שטח בית הספר, שלבית הספר אין אליו גישה כלל.
בתגובתה טוענת העירייה בתוקף כי המבנה "ישמש את בית הספר" (התגובה המלאה בסוף הכתבה). אולם סיכום פגישה בין הנהגת ההורים לבין ראש העירייה ונציגיו, שהגיע לידינו, מבהיר כי לפחות עד ספטמבר הקרוב לא תותר כלל כניסת תלמידים למבנה – ובהמשך יישקלו פתרונות אחרים כפשרה.
מבט על המבנה היביל בבית ספר שז"ר ברחובות, המשמש בפועל כבית כנסת של חב"ד, אפריל 2026 (צילום: אבנר הופשטיין)
גורם בכיר בבית הספר, ששוחח עם זמן ישראל, אישר כי נכון לעכשיו לילדים אין דריסת רגל במבנה היביל. "עד היום אף תלמיד לא נכנס למבנה היביל. הילדים לא נכנסים, ונכון להיום אין אישור לתלמידים ללמוד שם. אם בעתיד יינתנו האישורים, נשתמש במבנה".
אבל בינתיים פועל שם בית כנסת?
"כן. זאת החלטה של העירייה ולא שלנו. אנחנו לא יכולים להחליט, וגם לא שואלים אותנו".
אבל זה לא מה שאומרים במִנהל החינוך של העירייה. שם אומרים שהמבנה מיועד עבורכם, והוא אמור לשמש את בית הספר שלכם מ־08:00 עד 17:00 לפחות.
"אני לא יודע מה התוכניות של העירייה. ברגע שיהיו אישורים, אני מאמין שזה יפעל. כרגע אף תלמיד לא נכנס לשם. כרגע, עבורנו, המבנה הזה הוא כלום".
החל משנת הלימודים הבאה, בית הספר היסודי שז"ר בשכונת מקוב ברחובות יישאר בית הספר הממלכתי היחיד באזור, ברדיוס של קילומטרים, וימנה כ־650 תלמידים
בית ספר ממלכתי אחד, ארבעה מניינים דתיים
החל משנת הלימודים הבאה, בית הספר היסודי שז"ר בשכונת מקוב ברחובות יישאר בית הספר הממלכתי היחיד באזור, ברדיוס של קילומטרים, וימנה כ־650 תלמידים.
זאת, לאחר סגירתו בשנה שעברה של בית הספר הממלכתי הוותיק "יבניאלי" בשכונת אושיות, והסגירה המתוכננת של בית הספר הוותיק "רמת אלון" בשכונת שרונה. תלמידי שני בתי הספר הללו צפויים להיקלט ב"שז"ר", שיהפוך לאחד מבתי הספר הגדולים בעיר.
כבר שנים שבין כותלי בית הספר מתקיימת גם פעילות אקסטרה־קוריקולרית. היא אינה רלוונטית לתלמידי כיתות א'–ו', ואינה חלק מתוכניות משרד החינוך בשום צורה, אך בכל זאת נמשכת – לפחות על פי ראש העירייה – כבר יותר מעשור.
לא פחות מארבעה מניינים לא רשמיים מתפללים בשטחי בית הספר, בשעות הבוקר המוקדמות, אחר־הצוהריים ובסופי השבוע, באופן שנראה פרטיזני: אחד בכיתת ספח, שני בחדר המורים, שלישי בכיתות ורביעי בחדר ספח של אולם הספורט. אף אחד מהם, כך מסתמן, לא קיבל הקצאה או אישור רשמי, ועם הזמן – ובחסות העירייה – הפך מתחם בית הספר לאבן שואבת לבתי כנסת שונים.
ולא שחסרים באזור בתי כנסת רשמיים. על פי הפרוגרמה העירונית לשטחי ציבור, יש כיום יותר מ־20 בתי כנסת בסביבת בית הספר שז"ר, הממוקם על התפר שבין אזור 6 לאזור 7 בפרוגרמה, ובהם גם שני בתי כנסת של חב"ד. אלא שנראה כי כל זרם או תת־קהילה התרגלו לקבל מתחם תפילה במסגרת מצומצמת משלהם.
ולא שחסרים באזור בתי כנסת. ע"פ הפרוגרמה העירונית לשטחי ציבור, יש כיום יותר מ־20 בתי כנסת בסביבת בית הספר שז"ר, הממוקם על התפר שבין אזור 6 לאזור 7 בפרוגרמה, ובהם גם שני בתי כנסת של חב"ד
התופעה הזו, שהתושבים רואים בה הפקרות, היא במידה רבה תוצאה של מדיניות מתמשכת של עיריית רחובות, שהייתה נתונה במשך 15 שנים בידי רחמים מלול, ראש עירייה חרדי, עד שהוחלף בידי דיל בבחירות המקומיות האחרונות.
מלול, שלצד זאת היו לו גם הישגים בעיר, אפשר לעמותות חרדיות ודתיות להתבסס בשכונות החילוניות, לעיתים באופן שאינו חוקי, ובהסדרים שונים שעל חלקם מתחו בתי המשפט ביקורת חריפה, ואחרים אינם תואמים את נוהלי ההקצאות הרשמיים.
מה שנוצר הוא שעטנז מוזר, שבמסגרתו לצד בתי הכנסת הרשמיים והחוקיים הפועלים בעיר, קיבלו עמותות וקהילות־זוטא שונות את האומץ "להתנחל" באתרים שונים ולהפוך את הזמני לקבוע – בחסות עירייה שלא מקפידה על הוראות החוק, מעלימה עין מקומבינות סביב מוסדות דת, ושוב ושוב מעניקה קדימות למוסדות דתיים בהליכי הקצאה, כפי שכבר חשפנו בעבר בכמה מקרים.
כך למשל בשכונת "רחובות ההולנדית" – שם התנחלה עמותת חב"ד במבנה שאמור היה לשמש גן ילדים, צברה לכאורה חובות של מאות אלפי שקלים לעירייה, ובסופו של דבר פונתה לאחר מאבק מתמשך של התושבים, רק בהוראת בית המשפט, שמתח ביקורת חריפה על העירייה ועל האופן שבו ניהלה את תהליך ההקצאות.
אלא שהעירייה ביצעה פעולות שונות והחזירה את העמותה לאותו מבנה – הפעם לכאורה בחסות החוק. עניין זה תלוי ועומד כעת להכרעה נוספת בפני בית המשפט.
לאחרונה התברר שהסיבה לכך שלא נערך כל דיון בהקצאת המבנה היביל בבית הספר שז"ר למטרות תפילה היא שבעצם – לפחות על פי גרסת העירייה – בית כנסת כלל אינו אמור לפעול במקום
לא מדובר בעמותות שונות בתכלית: חלק ניכר משמותיהם של ראשי עמותת חב"ד בשכונה אחת חוזרים וצצים בשכונה אחרת, לעיתים באופן כמעט זהה. כך ב"חב"ד רחובות ההולנדית", "חב"ד שכונת המדע", "חב"ד שכונת מקוב־היובל" ועוד. בכל אחת מהשכונות הללו מתועד מאבק נפרד וסיזיפי של התושבים החילוניים באינפלציית ההקצאות לבתי כנסת ולמוסדות דת.
לאחרונה התברר שהסיבה לכך שלא נערך כל דיון בהקצאת המבנה היביל בבית הספר שז"ר למטרות תפילה היא שבעצם – לפחות על פי גרסת העירייה – בית כנסת כלל אינו אמור לפעול במקום. לא ארון קודש, לא עזרת נשים ולא ספרי קודש.
במענה לבקשת חופש מידע שהגישו התושבים לעיריית רחובות, בדרישה לחשוף את ההליך שבמסגרתו אושרה לכאורה ההקצאה להקמת בית הכנסת, השיבה העירייה כך: "נבקש להדגיש כי אין מדובר בהקצאת שטח לעמותת חב"ד או לכל גוף חיצוני אחר, אלא בבקשה תכנונית להוספת כיתת ספח לצרכי המוסד (בית הספר, א"ה) המתנהלת בהתאם להליכי רישוי והיתרי בנייה בלבד.
"לפיכך לא קיים אישור הקצאת שטח, שכן לא בוצעה ואף לא נדרשה הקצאה במסגרת הליך כזה […] מסיבה זו המסמכים שצוינו בבקשתך, כגון פרוטוקול ועדת הקצאות או חוזה התקשרות עם גוף חיצוני אינם קיימים".
המענה הנחרץ הזה, שניתן במשותף על ידי מחלקת החינוך ומבקר העירייה, הותיר את ההורים מבולבלים אף יותר. שכן אם אכן מדובר ב"כיתת ספח" – מה עושה שם בכלל עמותת חב"ד, ובאיזה אישור התבססה במקום, ציידה אותו מן המסד עד הטפחות ומקיימת בו תפילות?
בפגישה עימו טען דיל כי קיבל "ירושה" בעייתית מקודמו, שבמסגרתה קהילת חב"ד וקהילות נוספות מתפללות באופן לא חוקי ברחבי בית הספר, בארבעה מניינים שונים
ייתכן שלראש העירייה דיל יש תשובות. בפגישה עימו טען דיל כי קיבל "ירושה" בעייתית מקודמו, שבמסגרתה קהילת חב"ד וקהילות נוספות מתפללות באופן לא חוקי ברחבי בית הספר, בארבעה מניינים שונים. "מניין אחד 20 שנה, מניין אחד 12 שנה, מנין אחד שמונה שנים […] אני משלם את המחיר על כל ה־20 שנה אחורה".
מהסבריו של דיל ניתן היה להבין כי המבנה היביל, שהוצב באופן לא חוקי במתחם בית הספר – הפעם בקדנציה שלו – היה ניסיון עקום להתמודד עם המצב הפרטיזני. אלא ש"הפתרון" יצר מצב פרטיזני חדש.
כאשר הטיחו בפניו ההורים כי בית הכנסת שהוקם אינו חוקי, לדיל היה הסבר: "עצם זה שלא קיבלתם את האינפורמציה זה לא בסדר ונקיים בדיקה. שקיפות חייבת להיות. (אבל) המבנה הזה חוקי. יש הקצאה. בית הכנסת הזה קיים, המניין קיים שם. אני קצת מבין יותר מכם בהקצאות. יש לי ניסיון של 18 שנה".
התברר כי למרות ניסיונו הרב, דבריו של דיל אינם עולים בקנה אחד עם העובדות ומתנגשים עם המציאות המשפטית של המבנה. בפועל, לבית הכנסת בתוך בית הספר אין כל הקצאה, וגם אין לו אישור רשמי – כפי שאישרה העירייה עצמה במענה לבקשת חופש המידע.
מה כן יש? כאשר הוכנס המבנה היביל לבית הספר באוקטובר אשתקד, הדבר נעשה מבלי שהתקבלה החלטה ברשות הרישוי של העירייה. בהמשך הועברה החלטה בדיעבד, בדיון בהול שהתקיים בסוף ינואר האחרון – חודשים לאחר שהמבנה כבר הוצב בשטח בית הספר. גם בדיון זה לא צוין, ולו במילה, כי מדובר הלכה למעשה בבית כנסת, והודגש כי מדובר ב"כיתת ספח" למטרות בית הספר.
כאשר הוכנס המבנה היביל לבית הספר באוקטובר אשתקד, הדבר נעשה מבלי שהתקבלה החלטה ברשות הרישוי של העירייה. בהמשך הועברה החלטה בדיעבד, בדיון בהול שהתקיים בסוף ינואר האחרון
אחרי שבוטלה ההקצאה: בית הכנסת חוזר לפעוטון
לעמותת חב"ד שכונת מקוב־היובל אכן יש היסטוריה ארוכה של בקשות הקצאה שנוהלו על ידי העירייה עד להגעה למצב הנוכחי.
בשנת 2017 ביקשה העמותה להקים בית כנסת מעל מעון "פעוטון הדר", הסמוך לבית הספר. ראש העירייה דאז מלול הביא את ההקצאה לאישור מועצת העיר, אך מהנדסת העיר התנגדה, ובסופו של דבר התנאים לא אושרו וההקצאה בוטלה, בהוראת העירייה.
לאחר מכן קידמה העירייה הקצאה חלופית ברחוב חרצית, בשכונה הסמוכה – קריית ההגנה, שכונה חילונית במהותה – שבה, כך נטען, אין כלל מתפללים המשתייכים לקהילת חב"ד.
הקצאה זו בוטלה בפסק דין של בית המשפט העליון בשנת 2022, שמתח ביקורת על עיריית רחובות וקבע: "ועדת ההקצאות לא וידאה כי הקצאת הקרקע המבוקשת הגיעה לידיעתם של התושבים השכנים שבסמוך לקרקע" כנדרש בנוהל ההקצאות, ולפיכך התושבים "גילו על דבר ההקצאה רק חודשים לאחר הפרסום בעיתונות ולאחר שחלף המועד להגשת התנגדויות".
ואז קרה משהו מוזר: במקום להסדיר את ההקצאה ברחוב חרצית כדין, תוך פרסום ומתן אפשרות להתנגדויות, ביצעה העירייה פניית פרסה וחזרה לבקשת ההקצאה המקורית מעל מעון הפעוטות – זו שבוטלה בעבר.
במקום להסדיר את ההקצאה ברחוב חרצית כדין, תוך פרסום ומתן אפשרות להתנגדויות, ביצעה העירייה פניית פרסה וחזרה לבקשת ההקצאה המקורית מעל מעון הפעוטות – זו שבוטלה בעבר
לא ברור אם הדבר נעשה לבקשת העמותה עצמה, אך מבחינת עמותת חב"ד שכונת מקוב־היובל, התהליך הסתיים, וההקצאה כבר הושלמה: בדוח מילולי לשנת 2025, שהוגש לאחרונה לרשם העמותות, דיווחה העמותה במפורש כי ההקצאה ללא תמורה כבר בידיה. זאת, על אף שתהליכי ההקצאה לא הושלמו, ואף טרם התקיימו דיונים בהתנגדויות התושבים.
ומה יש לראש העירייה לומר על כך? תלוי מתי שואלים אותו וכיצד. בשיחה עם הורי בית הספר הוא מיהר להצהיר כי המבנה היביל כבר הוקצה לעמותה, ולאחר מכן תיקן את עצמו: "יש להם הקצאה. מעל מעון הדר. באותו גוש, חלקה".
אחת האימהות עדכנה אותו בעובדות: "הם הגישו הקצאה מעל מעון הדר והוגשו התנגדויות. זה לא המשיך".
ראש העירייה דיל: "זה הליך. שנייה. הם נמצאים בבית הספר שז"ר 12 שנה".
הורה: "ללא הקצאה, ללא היתר".
ראש העיר דיל: "נכון. במשמרת שלי דאגתי למניין, לקדם הקצאה כדת וכדין. בהתחלה בחרצית, ואפשרתי הקצאה מעל מעון הדר".
הורה: "אין להם הקצאה מעל מעון הדר".
ראש העירייה דיל: "הייתה ועדה ועכשיו התנגדויות".
הפינג־פונג הזה נמשך, ודיל התפתל. בסופו של יום הצהיר כי הוא פועל להשגת פשרה בין הצדדים.
דיל צודק בכך שירש מצב מורכב, לאחר שני עשורים שבהם הקצאות למבני דת בעיר עקפו פעם אחר פעם את צורכי הציבור הכלליים בשורה של שכונות בעיר. אלא שדיל מיתמם כשהוא מנסה להרחיק עצמו מהאירועים סביב פלונטר בתי הכנסת החצי־אפויים במתחם בית הספר וסביבתו.
בשנת 2013 שימש דיל כחבר מועצה שהשתתף, כנציג ראש העירייה, בצוות שהמליץ לאשר את נוכחותה של עמותה אחרת במסגרת כיתת ספח באולם הספורט של בית הספר
ראשית, בשנת 2013 שימש דיל כחבר מועצה שהשתתף, כנציג ראש העירייה, בצוות שהמליץ לאשר את נוכחותה של עמותה אחרת במסגרת כיתת ספח באולם הספורט של בית הספר. שם ניתן לראות גם כיום ילדות רוקדות במסגרת חוגים, כשמאחוריהן ארון הקודש.
גם בדיון במועצת העיר שהתקיים לפני כשנתיים, ועסק בהחזרת ההקצאה מעל מעון הדר – אף שבעבר העירייה קבעה כי אינה מתאימה להקמת בית כנסת ואינה עומדת בתנאים – ניכר היה כי דיל תומך באופן נחרץ בבקשת ההקצאה של חב"ד.
בשיחה עם ההורים לא הצליח דיל להסביר את הסתירה: אם ממילא עתידה העמותה לקבל הקצאה כחוק מעל מעון הדר, מדוע בכלל יש צורך במבנה היביל, הבלתי חוקי, שהוצב לפתע במרכז בית ספר יסודי?
מעבר לכך, קשה להתעלם מקשריו הפוליטיים ההדוקים של דיל עם קהילת חב"ד, שאינם מוסתרים. דיל היה אורח כבוד בבר מצווה של בנו של הרב איציק שמואלי, מהרבנים הבולטים בתנועה; התארח עם בכירי חב"ד במשלחת מיוחדת בברוקלין, שכללה ביקור בקברו של הרבי מלובביץ' והשתתפות בשורה של אירועי קהילה.
כמו כן, דיל נוהג להתפלל לצידם באופן קבוע, והבטאון הרשמי של התנועה אף הצהיר על תמיכה רשמית של קהילת חב"ד בו בבחירות האחרונות.
בינואר האחרון, כאשר מחתה אחת האימהות בפוסט בפייסבוק נגד התהליך העקום, מיהר יועצו של ראש העירייה, חגי מנדלוביץ', להגיב בטרוניה ולייצג את עמדת העירייה.
התושבים טוענים כי גם כיום, על אף חילופי השלטון במסדרונות העירייה, נמשכת מדיניות הקצאות המפלה לטובת עמותות דת
מנדלוביץ' הסביר לתושבת באריכות כי במקום הותקנו מסך ומקרן לטובת התלמידים (שאינם מורשים להיכנס אליו); שמנהלת בית הספר מברכת על שיתוף הפעולה "המקסים" עם חב"ד (כאילו הייתה לה ברירה); כי אין זה נכון שלמבנה אין את ההיתרים הנדרשים (אף שבפועל אכן אין לו, למעט אישור ממחלקת החינוך לשמש ככיתה בבית הספר, דבר שאינו מתאפשר בשל היעדר ביטוח), ועוד.
אם ראש העירייה אינו עומד מאחורי ההסדר העקום, מדוע יועצו טורח להסביר ולייצג את ההליך הבלתי תקין באריכות בפני התושבים?
התושבים טוענים כי גם כיום, על אף חילופי השלטון במסדרונות העירייה, נמשכת מדיניות הקצאות המפלה לטובת עמותות דת, וכי עמותות אלה מצליחות להבקיע את השער זמן רב לפני עמותות המייצגות צרכים כמו מתנ"סים, מועדוניות, מגרשי כדורגל, פינות סביבה ושאר צרכים לטובת כלל הציבור.
לפני חג הפסח התקיימה ישיבת מועצה שבה הובאו לאישור סופי לא פחות מעשר הקצאות ללא תמורה, רובן המכריע עבור עמותות דת – בהן מוסדות בית יוסף, מקדש המלך, בני חניכי הישיבות, בית כנסת עץ יוסף, עמותת אמונה ועוד (וכל זאת תוך כדי מלחמה עם איראן). קשה היה למצוא ברשימה ולו בקשת הקצאה אחת שאינה נושאת אופי דתי או חצי־דתי.
בדומה לתושבי שכונת רחובות ההולנדית בעבר, נדמה כי תושבי שכונת מקוב־היובל החליטו להסיר את הכפפות. לפני חג הפסח פנו לעירייה בהתראה לפני נקיטה בהליכים משפטיים.
"עיריית רחובות נדרשת לדאוג להפסקת השימוש במבנה הציבור על ידי עמותת חב"ד או מי מטעמה או על ידי כל גורם אחר (שאינו בית הספר)", כותב עו"ד אוהד דונגי ממשרד מטרי, מאיר, וכט ושות', המייצג את קבוצת התושבים.
בדומה לתושבי שכונת רחובות ההולנדית, נדמה כי תושבי שכונת מקוב־היובל החליטו להסיר את הכפפות. לפני חג הפסח פנו לעירייה בהתראה לפני נקיטה בהליכים משפטיים
"במסגרת זו נדרשת עיריית רחובות לדאוג לפינוי כלל הציוד המצוי במבנה הציבור ולדאוג כי המבנה ישמש אך ורק את תלמידי בית הספר. היה ולא כך יהיה, ייאלצו מרשינו להוסיף ולפעול בדרך המתאימה כדי להגן על זכויותיהם".
תגובות: "המבנה ישרת את הקהילה ואת ביה"ס"
עיריית רחובות נמנעה בתגובתה מלהתייחס לשאלה אם הובטחה לעמותת חב"ד הקצאה לבית כנסת לפני הבחירות או בסמוך להן. באשר למטרות השימוש במבנה, טוענת העירייה כך: "המבנה המדובר הוגדר כמבנה רב־תכליתי, אשר נועד לשרת באופן משולב הן את צורכי בית הספר והן את צורכי הקהילה.
"בהתאם לכך, המבנה מיועד לשימוש בית הספר מדי יום בשעות הלימודים שבין 08:00 ל־17:00 וכן לצורך פעילות חינוכית ואירועים. במהלך שעות הלימודים משמש המבנה באופן בלעדי את בית הספר, וכל פעילות אחרת אינה מתקיימת בשעות אלו. ביתר הזמן, כאשר המבנה אינו נדרש לצרכים פדגוגיים, הוא עומד לשימוש הקהילה, כאשר עלויות האחזקה השוטפת חלות על המשתמש בפועל בזמן השימוש.
"לעניין ההיבטים הרגולטוריים של הקמת המבנה, מדובר בבנייה של כיתת ספח, הליך אשר אינו דורש את אישורו של משרד החינוך. ההחלטה על הקמת המבנה וייעודו התקבלה על ידי מִנהל החינוך, מתוך ראייה מקצועית הבוחנת את צורכי בית הספר והקהילה".
תגובה זו סותרת לכאורה את תגובת מִנהל החינוך של העירייה, שלפיה מדובר במבנה של בית הספר. מעבר לכך, היא סותרת גם את המצב בפועל בשטח, שבו פועל כעת בית כנסת לכל דבר, עם זיווד שאינו מאפשר לכאורה קיום לימודים.
בעירייה מאשרים כי בשטח בית הספר מתקיימת פעילות "פרטיזנית" של תפילות, כפי שאישר גם ראש העירייה: "יש לציין כי פעילות קהילתית־דתית מתקיימת במתחם בית הספר מזה כ־15 שנים"
כמו כן, כאמור, נאסרת כניסת תלמידים למבנה בשל היעדר ביטוח. תגובה זו סותרת לכאורה גם את סיכום הפגישה של ראש העירייה עם הנהגת ההורים בפברואר האחרון.
עוד ביקשו בעירייה לציין: "בפועל, מדובר בשטח אשר לא שימש את בית הספר מאז הקמתו, ואף הופרד ממנו בשלב מסוים באמצעות גידור ייעודי".
בעירייה מאשרים כי בשטח בית הספר מתקיימת פעילות "פרטיזנית" של תפילות, כפי שאישר גם ראש העירייה: "יש לציין כי פעילות קהילתית־דתית מתקיימת במתחם בית הספר מזה כ־15 שנים, לרבות שימוש בכיתות ובאולם הספורט בשעות שאינן לימודיות. לפיכך, לא מדובר בפעילות חדשה אלא בהסדרה ושיפור תנאים לפעילות קיימת".
בעירייה נמנעו מלהתייחס לשאלות הנוגעות למצב בפועל, שבו המבנה משמש כבית כנסת לכל דבר, ללא שימוש של בית הספר כלל.
בנוגע להקצאה הנוספת מעל מעון הדר, שבה מתפארת העמותה, מאשרים בעירייה כי התהליך לא הסתיים: "במקביל, העירייה פועלת לקידום הקצאה מוסדרת לבית הכנסת במיקום חלופי מעל מעון הדר, שאינו חלק משטח בית הספר. עם השלמת הליך ההקצאה, הפעילות תועתק למקום זה והמבנה הנוכחי יפסיק לשמש לצורך זה".
כאמור, בעבר ההקצאה הזו בוטלה בשל חוסר התאמה, וגם הפעם היא צוברת התנגדויות בציבור – ולכן העירייה והעמותה אינן יכולות להתייחס אליה כאל תהליך מוגמר.
הנהגת ההורים של בית הספר שז"ר: "אף תלמיד לא דרך במבנה היביל מאז הונחת ביום אחד בהיר בשטח בית הספר, היכן שהייתה מספר חודשים לפני כן גינה אקולוגית"
עוד ביקשו לציין בעירייה: "מתקיים שיח שוטף עם הנהגת ההורים בבית הספר, ובמסגרתו מקדמת העירייה תוכנית רחבת היקף לשדרוג סביבת בית הספר – בשורה משמעותית עבור תלמידי שז"ר והוריהם. העירייה תמשיך לפעול באיזון הנדרש בין צורכי מערכת החינוך לבין צורכי הקהילה, תוך הקפדה על שימוש מושכל במרחבים הציבוריים".
רב הקהילה שמואל גרונם מנדלסון, הנוכח בבית הכנסת באופן תדיר ומשמש גם כמורשה חתימה בעמותת חב"ד מקוב־היובל, התחמק ממספר פניות של זמן ישראל ונמנע מלענות על שאלותינו בנוגע להבטחות העירייה, להיעדר ההקצאה בבית הספר, להצהרה על הקצאה מוגמרת מעל מעון הדר ועוד.
מהנהגת ההורים של בית הספר שז"ר נמסר בתגובה: "אף תלמיד לא דרך במבנה היביל מאז הונחת ביום אחד בהיר בשטח בית הספר, היכן שהייתה מספר חודשים לפני כן גינה אקולוגית. המבנה פועל ללא היתר בנייה וביטוח וללא אישור מהנדס מטעם אגף החינוך בעירייה להכניס אליו תלמידים.
"השער בין המבנה לבין בית הספר אמור להיות נעול לאורך כל היום. כך גם סוכם בין העירייה לבין הנהגת ההורים של בית הספר, כי המבנה בצורתו הנוכחית (בית כנסת) ובהיעדר ביטוח לא ישמש את התלמידים ותבוצע הפרדה מוחלטת. הטענה (של העירייה) כי מדובר בכיתת ספח לבית הספר המשמשת את התלמידים משעה 08:00 עד 17:00 אינה נכונה".
הנהלת בית הספר שז"ר סירבה להתייחס לנושא.






















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו