קבוצת תושבים מרחובות עתרה לבית המשפט המחוזי בלוד נגד העירייה ועמותת חב"ד המקומית, בעקבות הצבת בית כנסת של חב"ד בתוך בית ספר יסודי בעיר.

הפרשה נחשפה לפני כחודשיים בתחקיר זמן ישראל, והמחישה כיצד עיריית רחובות ממשיכה לשעבד נכסים ציבוריים לטובת עמותות חב"ד בשכונות החילוניות בעיר – תוך נקיטה או תמיכה בפעולות הנוגדות את המנהל התקין, הנהלים והוראות החוק.

בעתירה דורשים התושבים, המייצגים מאות הורים לתלמידי בית הספר שז"ר, להורות לעירייה ולעמותת חב"ד היובל־מקוב – אחת מכמה עמותות חב"ד הפועלות ברחובות, בין היתר במטרה להתנחל בשכונות חילוניות ולהפוך נכסי ציבור למוסדות דת – לפנות לאלתר את בית הכנסת הפרטיזני שהוקם בתוך שטח בית הספר.

המקרה המדובר נחשב מקומם במיוחד, מכיוון שבמסגרת הקמת בית הכנסת הארעי הוצב מבנה יביל ענק במרכז שטח בית ספר יסודי מרכזי, המשרת יותר מ־600 ילדים באזור. כל זאת ללא ידיעת ההורים

כמו כן הם דורשים מבית המשפט לקבוע כי השימוש בשטחי בית הספר לצורך הקמת בית הכנסת, ללא הקצאה, דיון או תמורה, אינו תקין.

בלב הפרשה שנחשפה בזמן ישראל ניתן למצוא דוגמה קלאסית לאופן שבו עמותות חב"ד, ברחובות ובמקומות אחרים בארץ, מנצלות קשרים פוליטיים ומנופי לחץ על ראשי רשויות כדי לתפוס חזקה על שטחי ציבור ועל הקצאות ציבוריות של נכסים ושטחים – לצורך הקמת בתי כנסת, כוללים, מקוואות ומוסדות דת נוספים.

הכניסה למבנה היביל בבית ספר שז"ר, שמשמש כבית כנסת של חב"ד, אפריל 2026 (צילום: אבנר הופשטיין)

במקום ללכת "בדרך המלך" המורכבת יותר – קבלת אישורים, עמידה בפרוגרמה העירונית, ועדת הקצאות מקומית, דיונים במועצה וכיוצא בזה – בוחרות העמותות הדתיות הללו לייצר ערוצים עקיפים של דילים וקומבינות, שמגיעים בסופו של יום לפתחו של בית המשפט.

כפי שהראינו בעבר, התושבים החילונים זוכים פעמים רבות בפסיקות של בית המשפט, המבטלות את ההקצאות הלא תקינות הללו.

המקרה המדובר נחשב מקומם במיוחד, מכיוון שבמסגרת הקמת בית הכנסת הארעי הוצב מבנה יביל ענק במרכז שטח בית ספר יסודי מרכזי, המשרת יותר מ־600 ילדים באזור. כל זאת ללא ידיעת ההורים, ותוך יצירת מצג שווא שלפיו המבנה היביל ישמש בכלל ללימוד תלמידים – אף שאלה אינם מורשים להיכנס אליו בהיעדר ביטוח.

תחקיר זמן ישראל חשף תהליך מתמשך של הטעיית ההורים והנהלת בית הספר – שקמו בוקר אחד ומצאו שחלקים מבית הספר "הושאלו" לצורך בית כנסת של חב"ד בתוך חצר המוסד החינוכי

תחקיר זמן ישראל חשף תהליך מתמשך של הטעיית ההורים והנהלת בית הספר – שקמו בוקר אחד ומצאו שחלקים מבית הספר "הושאלו" לצורך בית כנסת של חב"ד בתוך חצר המוסד החינוכי. במהלך הניסיונות להבין את תוקפו של התהליך התברר כי ראש העירייה מתן דיל נתן יד, לכאורה, להסתרה ולאישור חפוז ולא תקין, ללא הליך הקצאה, של הקמת בית הכנסת.

בעקבות התחקיר והמחאה הציבורית שפרצה אחריו הודיעה העירייה כי היא בוחנת את ההחלטה ומנסה להגיע לפשרה מול ההורים ומול עמותת חב"ד. הגשת העתירה מעידה כי דיוני הפשרה עם הנהלת העירייה נכשלו, וכי ההורים השתכנעו שלעירייה אין כוונה ליישם את החוק ולפנות את בית הכנסת משטח בית הספר.

המבנה היביל (משמאל) בשטח בית ספר שז"ר, שמשמש כבית כנסת של חב"ד, אפריל 2026 (צילום: אבנר הופשטיין)

בעתירתם, שהוגשה באמצעות עו"ד אוהד דונגי ממשרד "מטרי, מאירי, וכט ושות'", טוענים ההורים: "מדובר בהתנהלות בלתי סבירה בעליל, נגועה בשיקולים זרים ומפלה לרעה את תלמידי בית הספר.

"כפועל יוצא מאותה 'החלטה' (של העירייה) עושה עמותת חב"ד שימוש בשטח בית הספר והיא הציבה בו מבנה יביל גדול ממדים לצורכי בית כנסת ו/או פעילות תורנית אחרת. כל זאת באופן המנוגד לדין, באופן בלתי מוסדר, ומבלי שניתנה החלטה על הקצאת המקרקעין בהתאם לנוהל הקצאת קרקעות […] ובאופן המצמצם את שטחו של בית הספר".

העתירה כוללת גם לא מעט ציטוטים מהקלטות של שיחות עם ראש העירייה מתן דיל, שאותו מאשימים התושבים בתשובות מתעתעות וסותרות וכן ב"מעורבות פסולה בתהליך ההקצאות".

העתירה כוללת גם ציטוטים מהקלטות של שיחות עם ראש העירייה דיל, שאותו מאשימים התושבים בתשובות מתעתעות וסותרות וכן ב"מעורבות פסולה בתהליך ההקצאות"

כפי שנחשף בתחקיר זמן ישראל, לדיל אכן יש קשרים פוליטיים הדוקים עם קהילת חב"ד, שאינם מוסתרים. דיל היה אורח כבוד בבר המצווה של בנו של הרב איציק שמואלי, מהרבנים הבולטים בתנועה; הוא התארח עם בכירי חב"ד במשלחת מיוחדת בברוקלין, שכללה ביקור בקברו של הרבי מלובביץ' והשתתפות בשורה של אירועי קהילה.

כמו כן, דיל נוהג להתפלל לצידם באופן קבוע, והביטאון הרשמי של התנועה אף הצהיר על תמיכה רשמית של קהילת חב"ד בו בבחירות האחרונות.

ראש עיריית רחובות מתן דיל (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של מתן דיל)

בית ספר אחד – ארבעה מניינים

לסכסוך הנוכחי קדמו פרקים קודמים של ערבוב תמוה בין בית הספר שז"ר לבין קבוצות דתיות, שעשו שימוש – באישור רשמי או בהעלמת עין – בשורה של מתקנים בבית הספר: מחדר המורים, דרך הכיתות ועד אולם הספורט.

בסך הכול התפללו בשטח בית הספר לא פחות מארבעה מניינים שונים לאורך השנים האחרונות, וזאת אף שבאזור השכונה פועלים יותר מ־20 בתי כנסת שונים, על פי הפרוגרמה העירונית.

התושבים מאשימים את עיריית רחובות ואת ראש העירייה ב"הולכת שולל", שכן בתחילת שנת הלימודים כאמור הוצג בפניהם המבנה היביל – הן על ידי הנהלת בית הספר והן בתשובה רשמית של מחלקת החינוך בעירייה – ככזה שאמור לשמש את התלמידים.

בסך הכול התפללו בשטח בית הספר לא פחות מארבעה מניינים שונים לאורך השנים האחרונות, וזאת אף שבאזור השכונה פועלים יותר מ־20 בתי כנסת שונים

"אולם כיום ברור לחלוטין כי מצג זה הינו מצג שווא – 'מסך עשן' של ממש – שנועד כולו על מנת לסמא את עיני העותרים מפני המטרה האמיתית שלשמה הוצב המבנה היביל – על מנת שישמש אך ורק לצרכים תורניים (כאשר בפועל כף רגלו של תלמיד מעולם לא דרכה במבנה היביל)", נכתב בעתירה.

כפי שתואר בתחקיר זמן ישראל, העתירה חושפת גם כיצד ניסה דיל לשווק את ה"עסקה" עם חב"ד והנהלת בית הספר באופן מתעתע ורווי סתירות.

כתוצאה מכך, טוענים התושבים בעתירתם, קיבלו מהנהלת בית הספר הודעה בתחילת שנת הלימודים שלפיה "קיבלנו לבית הספר קרוואן גדול ומרווח – כ־170 מטר […] המבנה המרשים שהגיע לבית הספר ישרת אותנו במהלך היום כמרחב גדול ללמידה, למפגשים ואירועי חינוך שאנו כל כך צריכים".

אולם הספורט בבית הספר היסודי שז"ר שמשמש גם כבית כנסת (צילום: אבנר הופשטיין)

"היה זה מצג שווא שכל מטרתו היתה להסתיר את ייעודו האמיתי של המבנה ואת דבר הקצאתו (בניגוד לדין) לעמותת חב"ד למטרות שונות בתכלית", נכתב בעתירה (ההדגשה במקור, א"ה).

ההורים מאשימים את העירייה גם ב"מריחת" הזמן בניסיונות בלתי כנים להגיע לפתרון. "פתרונות ריאליים להפסקת השימוש בשטח בית הספר על ידי העמותה לא נמצאו. דבר לא קרה ואף לא ניתנה תשובה מטעם עיריית רחובות לטענות שהועלו על ידי העותרים בנושא הקצאת שטח משטחו של בית הספר והמבנה היביל לעמותת חב"ד.

"התנהלות זו של עיריית רחובות אינה סבירה וחורגת מכל אמות מידה מקובלות של התנהלות מנהלית תקינה […] לא ניתן להימלט מהתחושה שעיריית רחובות פשוט ביקשה למשוך את הזמן – והכול על גבם של העותרים", נכתב בעתירה.

"התנהלות זו של עיריית רחובות אינה סבירה וחורגת מכל אמות מידה מקובלות של התנהלות מנהלית תקינה […] לא ניתן להימלט מהתחושה שעיריית רחובות פשוט ביקשה למשוך את הזמן – והכול על גבם של העותרים"

דיון בעתירה נקבע ל־10 בספטמבר.

מעיריית רחובות לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הכתבה.