האצות היו קדימון למשבר הבא

1

בימים האחרונים נשמעה צפירת הרגעה מטאפורית לאורך קו החוף של ישראל. כיוון הגלים ומשטר הזרימה השתנו, וצילומי לוויין הראו שריכוזי האצה המיקרוסקופית שסתמה את מתקני ההתפלה עברו דילול משמעותי. אחרי כמעט חודש, מדדי העכירות בסביבת פתחי השאיבה של המתקנים ירדו לממדים שפויים.

המערכת עדיין לא חזרה לתפקוד מלא, המתקנים עובדים בממוצע ב-75% תפוקה, אבל זה מספיק כדי שהאחראים על משק המים יוכלו לחבר כמה שעות שינה בלי לחשוש שיתעוררו לתרחיש הבלהות שבו אין מים בברזים.

במשברים אנחנו טובים. מרגע שפרץ המשבר, הוא בסך הכל נוהל בצורה סבירה ומעלה. רשות המים, מקורות והחברות הפרטיות שמתקני ההתפלה נמצאים בבעלותן עבדו בשיתוף פעולה, ואם היו חיכוכים משמעותיים הם הצליחו להישאר בחדר הסגור.

בימים האחרונים נשמעה צפירת הרגעה מטאפורית לאורך קו החוף של ישראל. כיוון הגלים ומשטר הזרימה השתנו, וצילומי לוויין הראו שריכוזי האצה המיקרוסקופית שסתמה את מתקני ההתפלה עברו דילול משמעותי

המים החסרים מההתפלה – שמספקת בשגרה כ-75% ממי השתייה בישראל – נשאבו במהלך מהיר ממקורות טבעיים – הכינרת וקידוחים של מי תהום. התוצאה היא שרוב הציבור לא הרגיש את המשבר בברז הביתי, חלקו כלל לא ידע על קיומו.

זה אפשר לשר אלי כהן להפליג בתעופה עצמית על חוסנו המופתי של משק המים, שאפילו כשפקד אותו משבר חסר תקדים זה לא דגדג את מקלחת הערב של האזרחים.

שלט לכיוון מתקן התפלת המים בשורק. 2 בספטמבר 2026 (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

וכאן בדיוק טמונה הסכנה. ישראל אמנם צלחה בשלום את המשבר – בניכוי מצבה העגום של הכינרת, התרוקנות הקידוחים וסכומי העתק ששולמו מהקופה הציבורית ועוד ישולמו למתקני ההתפלה כדי לסנן מים עכורים – אבל היא תיטיב לעשות אם תתייחס אליו כאל קריאת השכמה. אל הפעם הבאה שיפקוד אותנו משבר כזה, והוא יפקוד, אנחנו חייבים להגיע מוכנים יותר.

למשק המים הישראלי יש יחסי אהבה-שנאה עם ההתפלה. נהוג לומר שפיתחנו במתקני ההתפלה תלות, אבל זו כבר התמכרות. באותה נשימה, בשנים האחרונות לא היה ניצול מקסימלי של יכולות הייצור של מתקני ההתפלה גם בגלל העלויות הגבוהות שלהם.

ישראל אמנם צלחה בשלום את המשבר – בניכוי מצבה העגום של הכינרת, התרוקנות הקידוחים וסכומי העתק ששולמו מהקופה הציבורית למתקני ההתפלה – אבל היא תיטיב לעשות אם תתייחס אליו כאל קריאת השכמה

השאיבה מהכינרת נמשכה למרות שנתיים שחונות בצפון והידלדלות המפלס. הכינרת אמורה להישאר מלאה גם כי זו הדרך לשמר אותה כמערכת אקולוגית איכותית ומתפקדת, אבל גם כמאגר לאומי אסטרטגי לשעת חירום, בדיוק בשביל הרגע שבו תהיה תקלה בהתפלה. למשבר הנוכחי נכנסנו כשהכינרת מגרדת את התחתית. למרבה המזל הוא הסתיים לפני שהיא הגיעה אליה.

מאגר אסטרטגי נוסף אמור להיות מתחת לאדמה: לפי נתוני "אדם טבע ודין", כ-1,700 קידוחים של מי תהום – כ-40% מכלל הקידוחים בישראל – אינם פעילים מסיבות שונות, בהן זיהום, ירידת מפלסים ותשתיות ישנות.

נפח המים באקוויפר החוף מוערך בכ-1.2 מיליארד מ"ק, תפוקה שנתית של כמה וכמה מתקני התפלה. למרות זאת, תוכנית האב לשיקום האקוויפרים, שטיוטה שלה כבר הוצגה להערות הציבור בשלהי 2024, טרם אושרה בממשלה.

עבודות תשתית לאורך חופי הכינרת של רשות המים וחברת "מקורות" לקראת הגדלת הזרמת המים המותפלים אל האגם, 27 בפברואר 2026 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)

במקביל להזנחת העורף האסטרטגי לתרחיש של תקלה בהתפלה, לא נעשה שום ניסיון – באמצעות מקלות, גזרים או שניהם – לגרום לציבור לחסוך מים, כי זה לא פופולרי ולא כיף לדבר על חיסכון.

כשם שסמוטריץ' מנסה לשחד את הציבור באמצעות הורדת המס על הדלק ובכך פוגע בציבור עצמו, כך הניסיון של אלי כהן לייצר מצג כאילו יש מים בלי סוף ובזול בסופו של דבר יעלה לנו ביוקר.

במקביל להזנחת העורף האסטרטגי לתרחיש של תקלה בהתפלה, לא נעשה שום דבר כדי לגרום לציבור לחסוך מים, כי זה לא פופולרי ולא כיף לדבר על חיסכון. הניסיון לייצר מצג כאילו יש מים בלי סוף ובזול עוד יעלה לנו ביוקר

אל משבר ההתפלה הבא ישראל צריכה להגיע עם כינרת מלאה, קידוחים ואקוויפרים משוקמים ותרבות של צריכת מים חסכונית. זה חיוני משום שהמשבר הבא עלול להיות לא של שבועות ולא של חצאי מתקני התפלה, אלא הרבה יותר מזה.

המשבר הזה עלול להגיע מכיוון הרבה יותר מדאיג מאצות מיקרוסקופיות – דליפת נפט בים. במקרה כזה, אמר לאחרונה פרופ' עידו בר זאב מאוניברסיטת בן-גוריון, מתקני ההתפלה יושבתו לחלוטין לחודשים. אירוע כזה, הוא הוסיף, הוא לא שאלה של אם אלא של מתי.

מבט כללי על מתקן התפלת מים ליד ראשון לציון, מרכז הארץ. 2 בספטמבר 2026 (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

כדי להגיע מוכנים למשבר ההתפלה שיהיה משמעותי הרבה יותר מהקדימון שראינו זה עתה, הממשלה הבאה – תהיה אשר תהיה – תצטרך להעביר שני חוקים חיוניים. 

כדי להגיע מוכנים למשבר ההתפלה הבא, שיהיה משמעותי הרבה יותר מהקדימון שראינו זה עתה, הממשלה הבאה, תהיה אשר תהיה, תצטרך להעביר שני חוקים חיוניים

החוק הראשון הוא חוק התלמ"ת – החוק למוכנות ולתגובה לאירועי זיהום ים בשמן (ונפט) שתקוע כבר כמעט שני עשורים; והחוק השני הוא חוק אקלים, שיתכלל את מוכנותם של משרדי הממשלה והמערכות השונות לאיומים שמשבר האקלים מביא איתו, למשל מתקפת אצות מיקרוסקופיות.

כי כשמי הים רותחים, החומציות שלהם עולה (בגלל ספיגת פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה), והזיהום גובר – מה כבר יכול להשתבש?

זיהום במי הים לאחר שרשויות בישראל פתחו את סכר ואדי עזה מוקדם יותר היום, כפי שנראה בעיר עזה. 28 במרץ 2026 (צילום: Ali Hassan/Flash90)

2

רשות החברות הממשלתיות העיפה השבוע הביתה – אין מילה אחרת לתאר את ההליך – את יו"ר חברת נתיבי איילון, עידן דוד. המשפט הזה הוא התגלמות האפרוריות. רוב הציבור לא יודע מה נתיבי איילון עושה – מבחינת הישראלי הסביר נתיבי איילון זה פקק, לא חברה – ובוודאי שלא אכפת לו מי עומד בראש הדירקטוריון שלה.

רק שהפרשייה הזו היא תמצית מזוקקת של הרקב והחולי שפשטו בארבע השנים האחרונות במערכות חיינו, ובאותה נשימה היא גם רגע של תקווה וגאווה באחד משומרי הסף האחרונים שחלקים ממנו עדיין עומדים על הרגליים: התקשורת. ובאופן יותר ספציפי, העיתונאי יוסי מזרחי ופינת תחקירי "המבקר" שלו בחדשות 12. מזרחי עשה עיתונות של פעם – יסודית, מגינה על האינטרס הציבורי, מעמיקה בתחום לא סקסי – במציאות של היום. אין דבר פחות מובן מאליו מזה.

רשות החברות הממשלתיות העיפה השבוע הביתה את יו"ר חברת נתיבי איילון, עידן דוד. הפרשייה הזו היא תמצית מזוקקת של הרקב והחולי שפשטו בארבע השנים האחרונות במערכות חיינו

תקציר האירועים: עידן דוד צנח כמעט משום מקום ובעיקר בלי רקע בתחבורה לעמוד בראש אחת החברות הממשלתיות החשובות בישראל, נתיבי איילון, שמנהלת תקציב שנתי של כ-3 מיליארד שקלים ואחראית על מיזמי ענק בתחום התחבורה דוגמת פרויקט הנתיבים המהירים בגוש דן שחלקו הושק בחודשים האחרונים (משפיים) וחלקו השני יושק השבוע.

דוד מונה על ידי שני שרים שידועים בחיבתם למינויים ענייניים ואיכותיים – מירי רגב ודוד אמסלם – במסלול שנקרא "תואם נבחרת הדירקטורים", שבו אפשר למנות אנשים שלא נכללים בנבחרת הדירקטורים שהממשלה הזו כה מתעבת אבל עומדים – לכאורה לפחות – בקריטריונים שלה.

ח"כ דוד אמסלם ושרת התחבורה מירי רגב נראו באולם הישיבות של הכנסת, ב-13 במרץ 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בחודשים האחרונים, אלוהים יודע בשליחות מי ובשם איזה אינטרס, דוד פתח בניסיונות הדחה של מנכ"לית נתיבי איילון, אורלי שטרן. כדי להדיח מנכ"לית מקצועית באמצע קדנציה צריך להציג נימוקים משכנעים, אבל כאלה לא הוצגו. מפחיד לחשוב את מי רצו למנות במקומה.

קורות החיים שדוד הגיש בדרכו ללשכת היו"ר צלחו בקלות את כל מי שהיו אמורים לבחון אותן בדרך: רשות החברות הממשלתיות וועדת המינויים שלה, דירקטוריון נתיבי איילון. אבל "גרון עמוק" כלשהו ידע את האמת והבין שהפלטפורמה היחידה להציף אותה היא באמצעות התקשורת.

החומרים הגיעו ליוסי מזרחי, שיצא לדרך וגילה שקורות החיים של דוד זויפו ושופצו לכאורה, כולל חתימה חשובה אחת של רואה חשבון שטען בפני המצלמה שזו לא חתימתו ושהוא מעולם לא הכיר את האיש.

החומרים הגיעו ליוסי מזרחי, שיצא לדרך וגילה שקורות החיים של עידן דוד זויפו ושופצו לכאורה, כולל חתימה חשובה אחת של רואה חשבון שטען בפני המצלמה שזו לא חתימתו ושהוא מעולם לא הכיר את האיש

אז מה היה לנו? מערכות של מיליארדים שבונות את תשתיות התחבורה ואמורות לחלץ מדינה שלמה מהפקק בעשורים הקרובים; מינוי של אדם נטול רקע מתאים בידי שרים שבזים לאיכות ולמקצוענות; מינוי שעובר את כל מי שאמורים להיות שומרי הסף של המערכת; ניסיון להדיח מנהלת מקצועית; ועיתונאי אחד שמרים את המכסה מעל קופת השרצים הזו ומגשים את המשפט בן המאה של נשיא בית המשפט העליון האמריקאי לואי ברנדייס: "אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר".

השאלה היא כמה עוד עידן דוד הוחדרו לעמדות מפתח בארבע השנים האחרונות, ואיזה מחיר כולנו נשלם על זה.

צילום מסך מתוך תחקיר "המבקר" על יו"ר נתיבי איילון עידן דוד המקורב למירי רגב, חדשות 12 (צילום: צילום מסך חדשות 12)

3

ינואר 2026. השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, מצהירה על תמיכתה בפרישת ישראל מהסכמי האקלים של האו"ם. היא מנחה את הדרג המקצועי במשרד לבחון את יישום המהלך.

ינואר 2026. השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, מצהירה על תמיכה בפרישה מהסכמי האקלים של האו"ם – לא שזה קרה – ומשמיצה: "גופי האו"ם מנצלים את שיח האקלים כדי להסית נגד מדינת ישראל"

"שיתוף פעולה סביבתי ואקלימי הוא חשוב", היא מצהירה, "אבל ישראל לא תיתן יד לגופי או"ם המנצלים את שיח האקלים כדי להסית נגד מדינת ישראל, לפגוע בלגיטימיות שלה ולהפוך מסגרות מקצועיות לפלטפורמה פוליטית ועוינת".

מהלשלשת הדמגוגית הזו כמובן לא יצא דבר. היא נועדה כולה לצורכי ריצוי הבייס לקראת הפריימריז, אבל גם זה לא עזר לסילמן לקושש קולות שיכניסו אותה לכנסת הבאה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן בכנס ירושלים השנתי של קבוצת "בשבע" בירושלים, 17 בפברואר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ספטמבר 2026. השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, נלווית משום מה לראש הממשלה נתניהו בנסיעת הבזק שלו לאו"ם.

כדי לשכנע שלא בזבזה לשווא את כספי הציבור, היא מעלה לחשבון האינסטגרם שלה סדרה של פוסטים על פעילותה החיונית במהלך השהות בארצות הברית: "זכיתי לייצג את ישראל באירועים בתחום הסביבה במסגרת שבוע רם הדרג של עצרת האו"ם בניו יורק בהשתתפות ראשי מדינות, שרים ונציגים בכירים ממדינות העולם. השתתפנו בדיאלוג רם דרג של נשיאויות ועידות האקלים ובאירוע רם דרג באו"ם בנושא קידום פעולות אקלים".

ספטמבר 2026. סילמן, נלווית משום מה לנתניהו בנסיעת הבזק שלו לאו"ם. כדי לשכנע שלא בזבזה לשווא את כספי הציבור, היא פתאום מתגאה שהשתתפה בדיונים באותן מסגרות האקלים של האו"ם שהשמיצה

אף מילה על אנטישמיות, על הסתה, על ניצול (שמעולם לא היה) של הבמות האקלימיות לפגיעה בישראל. ההכפשות חסרות הבסיס מינואר נעלמו, סילמן של ספטמבר דווקא מתגאה בהשתתפות בדיונים במסגרות האקלים של האו"ם. אך לפני שמונה חודשים הן היו "פלטפורמה פוליטית ועוינת", וכעת זה כבוד גדול להשתתף בדיאלוג עם "נשיאויות ועידות האקלים". גבירותיי ורבותיי – מהפך!

אה, והיא גם נפגשה עם השר להגנת הסביבה של מיקרונזיה.

זכיתי לייצג את ישראל באירועים בתחום הסביבה במסגרת שבוע רם הדרג של עצרת האו"ם בניו יורק, ולערוך סיור מקצועי באחד ממתקני המיון והמחזור הגדולים בצפון אמריקה, במסגרת מהפכת הפסולת אותה הובלתי יחד עם הצוותים המקצועיים בקדנציה הנוכחית.

האתגרים הסביבתיים מחייבים מדיניות ארוכת טווח לצד… pic.twitter.com/yB6RNhh0Is

— Idit Silman – עידית סילמן (@iditsilman) September 27, 2026

4

יותר מעשור לפני שנחנך גן מאיר בתל אביב, גן בנימין בחיפה היה הגן הציבורי הראשון בארץ ישראל. ב-1923, הגן המקסים שתוכנן על ידי האדריכל הנודע ריכרד קאופמן היה ליבה של שכונת הדר הכרמל, המרכז העירוני התוסס של חיפה באותם ימים.

שלוש שנים אחרי ההשקה נפתח בגן "קפה בנימין" במבנה קטן ועתיר חן. עשרות שנים הוא פעל במקום עד שזוהרה של הדר הועם, הגן הידרדר והקפה נסגר.

גן בנימין שנחנך ב-1923 בחיפה היה הגן הציבורי הראשון בארץ ישראל וליבה של שכונת הדר הכרמל התוססת. יזמים צעירים שהפיחו חיים בשכונה ובקהילה שיפצו אותו לאחרונה והוא שב להיות הלב הפועם של השכונה

לפני כמה חודשים הוא נפתח מחדש. יזמים צעירים שמפיחים חיים בשכונה ובקהילה שיפצו את הקפה ובבת אחת גן בנימין חזר להיות הלב הפועם של הדר הכרמל.

בצהרי חול המועד היו שם דוכני בגדים יד שנייה, יצירות של אמנים מקומיים ואפילו עמדת קעקועים. עם קפה, עוגייה או סנדוויץ' (טעימים!), כולם מוצאים מקום ברחבי הגן המוצל בנדיבות, בשולחנות בית הקפה או על הדשא. האדריכלים של תחילת המאה הקודמת ידעו מה הם עושים, וגם הצעירים של 2026.

אנשים מבקרים בגן בנימין בשכונת הדר בחיפה, חול המועד סוכות 2026 (צילום: אביב לביא)