ההצעה החריגה לאבו שחאדה חשפה את מצוקת שופטי העליון

ההצעה של בית המשפט העליון ליו"ר בל"ד סאמי אבו שחאדה לפרוש מהתמודדות בבחירות במסגרת הרשימה המשותפת היא צעד חריג, מחוץ לפרוטוקול המשפטי. היא משקפת נכונות של שופטי העליון לחרוג מכללי המשפט הרגילים ולשקול שיקולי ריאל-פוליטיק על מנת לחמוק מסיטואציה קשה מבחינה לאומית, פוליטית ומשפטית.

הדיון שקיים אתמול (חמישי) הרכב מורחב של תשעה משופטי העליון בהחלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את אבו שחאדה, בעילה התקדימית של תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור נגד מדינת ישראל, נמשך שעות ארוכות, ובמהלכו השופטים הלכה למעשה חקרו את אבו שחאדה בחקירה נגדית.

לאחר הפסקה בדיון, ולאחר שהחלו לדון בעניין אחר – החלטת ועדת הבחירות לפסול גם את ח"כ עופר כסיף – עצר לפתע נשיא העליון יצחק עמית את הדיון והקריא מעין הודעה מטעם השופטים – לא החלטה, אך גם לא אמירת אגב ששורבטה על פתק.

עמית דיווח כי בדיון הפנימי שקיימו השופטים בהפסקה, הסתמן רוב לעמדה כי יש לאשר את החלטת ועדת הבחירות לפסול את אבו שחאדה, ובנסיבות אלה החליטו השופטים להציע לאבו שחאדה לפרוש מהתמודדות

עמית דיווח כי בדיון הפנימי שקיימו השופטים בהפסקה, הסתמן רוב לעמדה כי יש לאשר את החלטת ועדת הבחירות לפסול את אבו שחאדה, ובנסיבות אלה החליטו השופטים להציע לאבו שחאדה לפרוש מהתמודדות, על מנת לייתר את כתיבתו של פסק דין מנומק.

אמש הודיע אבו שחאדה כי הוא אכן פורש מהרשימה המשותפת ומהתמודדות לכנסת ה-25. בכך עשה יו"ר בל"ד טובה גדולה לשופטי העליון.

יו"ר בל"ד סאמי אבו שחאדה, ח"כ אחמד טיבי ויו"ר הרשימה המשותפת יוסף ג'בארין מגיעים לבית המשפט העליון בירושלים לדיון בהחלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול מועמדים ומפלגות מהתמודדות בבחירות הקרובות לכנסת. 1 באוקטובר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הצעות של בתי משפט לצדדים, בכל הערכאות, למצוא נתיב של פשרה שייתר את הצורך בהכרעה שיפוטית הן מעשה של יום ביומו, כך בבית משפט השלום וכך ביתר שאת גם בבג"ץ, שתמיד מעדיף את דרך הפשרה על פני דרך ההכרעה. ואולם ההצעה לאבו שחאדה להוציא עבור בית המשפט את הערמונים מהאש היא בעייתית.

בהקשר זה צודקים גם המגיבים הפוליטיים מצד הקואליציה: בהקשר הנפיץ של גבולות הזכות לבחור ולהיבחר, וגבולות הפרשנות של סעיף 7א לחוק יסוד הכנסת, המטיל סייגים על הזכות להיבחר לכנסת – זוהי זכותו של הציבור כולו, וגם של כלל השחקנים במערכת הפוליטית, לדעת מה בדיוק אומר הדין, ומהי הפרשנות הנוהגת על ידי בית המשפט העליון, ביחס לאופן פרשנותו של הסעיף בנוגע לעילה של תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור.

בית המשפט אינו אמור לירות באקדח ריק – אם ההצעה לא הייתה נענית, השופטים היו צריכים לדעת לנמק בפסק דין מדוע דינו של אבו שחאדה לפסילה. וככל שהם עומדים מאחורי ההלכה המשפטית החדשה שהייתה נכתבת במצב כזה, יש ערך בכך שתיכתב.

במהלך הדיון נחשף במידה רבה מה כל אחד מהשופטים מתעתד לפסוק בעניין פסילתו של אבו שחאדה, והתברר כי בין תשעת השופטים מסתמן רוב לאלה התומכים באישור ההחלטה לפסול את יו"ר בל"ד. בדיון שהשופטים קיימו בהפסקה התבררה המסקנה הזו ביתר שאת.

במהלך הדיון נחשף במידה רבה מה כל אחד מהשופטים מתעתד לפסוק בעניין פסילתו של אבו שחאדה, והתברר כי בין תשעת השופטים מסתמן רוב לאלה התומכים באישור ההחלטה לפסול את יו"ר בל"ד

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית ושופטי בית המשפט העליון מגיעים לדיון בפסילת מועמדים מהתמודדות בבחירות הקרובות לכנסת, בבית המשפט העליון בירושלים. 1 באוקטובר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

נשיא העליון עמית הוביל את כלל ההרכב למסקנה כי בנסיבות אלה, עדיף לא לתת פסק דין, שפירושו ההכרחי הוא שינוי ההלכה הנוהגת ביחס לפרשנות סעיף 7א לחוק היסוד.

בית המשפט העליון הכריע פעם אחר פעם כי לשם פסילת מועמד או רשימה על יסוד אחת העילות שבחוק היסוד, יש צורך בראיות "ברורות, חד-משמעיות ומשכנעות" וכי הצהרותיו של המועמד צריכות להיות מתמשכות וללמד על תכלית דומיננטית המתקיימת לאורך זמן.

במקרה של אבו שחאדה, פסילתו מהתמודדות מתבססת בסופו של דבר על מאמר אחד שפרסם ב-8 באוקטובר 2023, למוחרת מתקפת הטרור של חמאס על מדינת ישראל.

עמית יודע שפסילת מועמד על יסוד מאמר אחד, ותוך העדפתו על פני שורה ארוכה של פרסומים אחרים של המועמד לאורך השנים וכן על הצהרתו הפומבית, באולם בית המשפט, כי הוא מתחרט וחוזר בו מהמשפטים הקשים הכתובים בו – מהווה שינוי הלכה.

עמית יודע שפסילת מועמד על יסוד מאמר אחד, תוך העדפתו על פני שורה ארוכה של פרסומים אחרים והצהרתו הפומבית באולם בית המשפט כי הוא חוזר בו מהמשפטים הקשים הכתובים בו – מהווה שינוי הלכה

נשיא העליון בחר בהצעה הלא קונבנציונלית למועמד לפרוש כביכול מיוזמתו, על מנת לשמר את ההלכה בתוקף: לא ייכתב פסק דין שבו ייאמר שבנסיבות מיוחדות וקיצוניות, די גם בפרסום אחד ויחיד כדי לקבוע כי מועמד לכנסת שולל את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, כי הוא תומך בגזענות או כי הוא תומך במאבק מזוין של ארגון טרור נגד ישראל.

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית ושופטי בית המשפט העליון מגיעים לדיון בעניין פסילת מועמדים מהתמודדות בבחירות הקרובות לכנסת, בבית המשפט העליון בירושלים. 1 באוקטובר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

במובן הזה, עמית צודק: החשיבות בכך שההלכה תישמר בתוקפה היא רבה. הרחבה של האפשרות לפסול מועמדים מהתמודדות בבחירות על יסוד פרסום אחד או התבטאות אחת שלהם, שאחריה אין עוד כפרה, היא סכנה אמיתית לדמוקרטיה.

בלי קשר להרכבו הנוכחי של בית המשפט העליון כעת, ולאפשרות שיתגבש בו רוב התומך בפסילה על יסוד פרסום יחיד בנסיבות מיוחדות – רגע אחרי השבעה באוקטובר, מצב מלחמה, הגבלת ההרחבה לפסילה על בסיס פרסום יחיד אך ורק לעילת התמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור, ולא לעילות הפסילה האחרות – האחריות הקולקטיבית המוטלת על בית המשפט היא לשמר את מרחב המחיה הדמוקרטי ללא פגע.

מוחרתיים, ביום ראשון, הוא המועד האחרון על פי חוק שבו חייב בית המשפט לתת את פסקי דינו בכל ההליכים שהוגשו לו בעקבות החלטות ועדת הבחירות המרכזית.

לוח הזמנים הצפוף עשוי למנוע מהשופטים לכתוב פסק דין נרחב בעניין זה, אם כי יש להניח שהם לא יסתפקו בפרסום השורה התחתונה בלבד, ויכתבו לפחות תמצית של נימוקיהם, על מנת לא להותיר את הזירה הציבורית והתקשורתית פרוצה למתקפות פוליטיות.

לוח הזמנים הצפוף עשוי למנוע מהשופטים לכתוב פסק דין נרחב בעניין זה, אם כי יש להניח שהם לא יסתפקו בפרסום השורה התחתונה בלבד, ויכתבו לפחות תמצית

יש להניח שרוב החלטות ועדת הבחירות יבוטלו. ההחלטות לפסול את הרשימה המשותפת ואת רשימת רע"ם במלואן, אם יאושרו על ידי בית המשפט העליון, יהפכו את הכנסת למרחב אנטי-דמוקרטי, ללא ייצוג מפלגות ערביות כלל.

מפגינים מחוץ לבית המשפט העליון בירושלים לתמיכה ברע"ם, בסאמי אבו שחאדה, בח"כ עופר כסיף וברשימה המשותפת, בעת שבית המשפט מקיים דיון בהחלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול אותם מהתמודדות בבחירות הקרובות לכנסת. 1 באוקטובר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מצב זה יטיל צל כבד ביותר על דימויה הדמוקרטי של מדינת ישראל, ועל יכולתה לטעון שלא מתקיים בה משטר אפרטהייד. בית המשפט העליון יודע זאת ומודע לכך שהאחריות מוטלת על כתפיו.

כך גם ביחס להלכה הרלוונטית לפסילת אבו שחאדה. נציג היועצת המשפטית לממשלה טען בדיון כי אין צורך בשינוי ההלכה על מנת לפסול את אבו שחאדה, אך השופטים מבינים שאת המעגל הזה לא ניתן לרבע.

בהתאם למבחנים שגובשו בפסיקה עד היום, איש מעולם לא נפסל מהתמודדות בהתבסס על "ראיית זהב" אחת ויחידה. פסילה על יסוד "ראיית זהב" המשקפת פרסום אחד, היא מסוכנת.

בהתאם למבחנים שגובשו בפסיקה עד היום, איש מעולם לא נפסל מהתמודדות בהתבסס על "ראיית זהב" אחת ויחידה. פסילה על יסוד "ראיית זהב" של פרסום אחד, היא מסוכנת

אך גם נכונותם של השופטים להציע לאבו שחאדה לפרוש מהתמודדות מהווה פגיעה בוודאות המשפטית ובדין הנוהג. אין זה מתפקידו של בית המשפט להציע למועמדים לא להתמודד, על מנת שלא ייאלץ לפסול אותם. התנהלות מעין זו מקרבת את השופטים מרחק נגיעה מירידה לשדה הפוליטי, ועלולה לחזור אליהם כבומרנג.