החלוקה בין ביחד לישראל ביתנו מסמנת את הכיוון לממשלה

הקמת הממשלה עוד רחוקה, אבל חלוקת הכוחות בכנסת כבר משרטטת את קווי המתאר שלה. מחר (שני) ייבחר יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ליו"ר הזמני של ועדת החוץ והביטחון – הוועדה החשובה והמשפיעה בכנסת. חברת הכנסת לירן אבישר בן-חורין, מקום 5 ברשימת ביחד, תאושר כיו"ר זמנית של ועדת הכספים.

משיחות עם גורמים במפלגות הרלוונטיות עולה שהמינויים הזמניים הללו לא נבחרו במקרה: הם מאותתים בבירור על מה שעתיד לבוא.

לפי התמונה המסתמנת, ליברמן ישאף לכהן כשר הביטחון בממשלת איזנקוט, אם וכאשר תקום. ח"כ נפתלי בנט יקבל את תיק האוצר (בהלימה לתפקידה של מפלגתו בראשות ועדת הכספים). ח"כ מתן כהנא יישאר יו"ר הכנסת, וח"כ רועי פולקמן – שכבר מונה ליו"ר הוועדה המסדרת – יכהן כיו"ר הקואליציה (תפקיד שממלא כיום ח"כ אופיר כץ מהליכוד).

לפי התמונה המסתמנת, ליברמן ישאף לכהן כשר הביטחון בממשלת איזנקוט, אם וכאשר תקום. ח"כ נפתלי בנט יקבל את תיק האוצר (בהלימה לתפקיד מפלגתו בוועדת הכספים)

אם אלה אכן חלקי הפאזל הראשונים, ח"כ יאיר גולן צפוי לקבל את תיק המשפטים או את תיק החינוך, וח"כ יאיר לפיד את משרד החוץ.

אחד התיקים החשובים ביותר בממשלה הוא תפקיד השר לביטחון הפנים, זאת בשל הצורך הבוער לשפר דרמטית את תפקוד המשטרה ואת ההגנה על חיי האזרחים בישראל מפני מעשי רצח (עם דגש על החברה הערבית). החלק הזה בפאזל עדיין לא פתור.

מנכ"לית משרד התקשורת לשעבר לירן אבישר בן חורין במהלך דיון של ועדת הכלכלה בכנסת בירושלים, 30 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

למען הסר ספק: כל אלה הן הערכות כלליות בלבד שעולות מהמהלכים הפוליטיים הראשונים, והן נלחשות בזהירות רבה במסדרונות הכנסת. הקמת הממשלה ה-38 עדיין צפויה להיות קשה כקריעת ים סוף.

ליברמן לא חותר לראשות הממשלה

בסביבתו של ליברמן מתקשים להבין מאין צמחה חרושת השמועות והחששות שממלאת כעת את השיח הפוליטי. ליברמן אומנם זעם על התנהלותה של מפלגת ישר! בקמפיין הבחירות ("קמפיין המפלגה הגדולה"), אבל לדבריהם הוא הניח לכך מאחור ומסייע לאיזנקוט להקים ממשלה – בראשות איזנקוט בלבד.

מתוך כל הבטחות הבחירות הסותרות שהושמעו במהלך הקמפיין, ההבטחה להוציא את נתניהו מלשכת ראש הממשלה (ולא לגרור את המדינה לבחירות נוספות) היא ההבטחה המדורגת במקום הגבוה ביותר מבחינתו.

ליברמן חוזר ואומר שאינו מעוניין ברוטציה, ואין לו שום תוכנית פלאית להמליך את עצמו, בתמיכת ש"ס ויהדות התורה, כראש ממשלה בסיבוב השלישי של הענקת המנדט. עצם העלאת הרעיון הזה, אומרים בסביבתו, מעוררת גיחוך.

ליברמן חוזר ואומר שאינו מעוניין ברוטציה, ואין לו שום תוכנית פלאית להמליך את עצמו כראש ממשלה בסיבוב השלישי של הענקת המנדט. עצם העלאת הרעיון הזה, אומרים בסביבתו, מעוררת גיחוך

מה שהתרחש עד כה הוא מהלך טקטי ראשוני, שבו ליברמן בעצם פילס לאיזנקוט את הדרך והכשיר את דעת הקהל למגעים עם החרדים – והוא עשה זאת במחיר מובהק של מתקפות אישיות עליו מכל צד. להסרת ההתנגדות למשא ומתן עם החרדים יש מחיר ציבורי כבד.

יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן בפגישה עם יו"ר ישר גדי איזנקוט, 9 בנובמבר 2026 (צילום: מפלגת ישר)

אולם מן הרגע שזה קרה, עברו הסמכות והאחריות למגעים עם יהדות התורה במלואן לידי מטה איזנקוט. ליברמן עצמו לא מנהל כעת את המגעים הללו, אף שהוא זה שחולל את התדהמה הציבורית כשהסיר את החרם ארוך השנים.

מלכוד ממשלת המיעוט והכוח הערבי

ליברמן הצהיר בפומבי שהוא מתנגד להקמת ממשלת מיעוט. אבל פה צריך להבין את המספרים: גם אם יימצא נוסח הקסם לממשלה של גוש איזנקוט יחד עם יהדות התורה, זו עדיין תהיה ממשלה של 55 מנדטים בלבד.

ומה המשמעות? גם ממשלה כזו תישען, בעקיפין, על כך שרע"ם או הרשימה המשותפת (או שתיהן) לא יצביעו נגדה כדי להפילה. במרכז המפה הפוליטית יוכלו לקרוא לממשלה הזו בכל שם שיבחרו: "ממשלת חירום", "ממשלת ריפוי", "שינוי" או "איחוי". בפועל, היא תהיה בכל רגע נתון ממשלת מיעוט, שנשענת על קולות (או שתיקת) המפלגות הערביות.

למעשה, תוצאות הבחירות של 2026 הפקידו בידי חברי הכנסת הערבים כוח פוליטי כה חסר תקדים, עד שכל מי שיעמוד בראשות הממשלה, בתפקיד יו"ר הכנסת או בראש ועדה מרכזית, מחויב יהיה להסתייע בהם בדרך זו או אחרת: ולו רק כדי שלא יפילו את הממשלה, ולכל הפחות כדי שייעדרו מהצבעות או יימנעו.

נכון לעכשיו, המצב הזה משחק רק לידיו של גוש איזנקוט. נתניהו – שחיזר במרץ אחרי הקול הערבי ב-2021-2022 תחת הכינוי "אבו יאיר" – שרף את הגשר ואין לו דרך חזרה

נכון לעכשיו, המצב הזה משחק רק לידיו של גוש איזנקוט. נתניהו – שחיזר במרץ אחרי הקול הערבי ב-2021-2022 תחת הכינוי "אבו יאיר" – שרף לחלוטין את הגשר ואין לו דרך חזרה.

שלט בחירות של הליכוד ובנימין נתניהו, "כולנו איתך אבו-יאיר", מרץ 2021 (צילום: פייסבוק)

אם הציבור הערבי אכן אימץ דפוס הצבעה חדש של שיעורי השתתפות גבוהים במיוחד, זו תהיה בכייה לדורות עבור הליכוד, כי גם בבחירות לכנסת ה-27 ואחריהן, המפלגה לא תוכל לשוב לשיתוף פעולה פוליטי איתם.

כאן, היה על נתניהו לחשוב כמה מהלכים קדימה על לוח השחמט, ולא לשקוע במטרות אישיות של הישרדות לטווח קצר. הוא אומנם חולם כבר על בחירות נוספות במהלך 2027, אבל בבחירות כאלה הציבור הערבי עשוי להשיג 19 מנדטים פעם נוספת, ואולי אף לשבור שיא של 20-21 מנדטים.

מבחן המציאות של בג"ץ ומצב החירום

ומה לגבי היתכנותה המשפטית והציבורית של ממשלת איזנקוט עם יהדות התורה? הכללים המשפטיים שהתוו היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, והיועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון, עו"ד מירי פרנקל-שור, לא השתנו כלל.

צה"ל לא נסוג מבקשתו לעוד 12 אלף חיילים באופן מיידי, וליברמן – כיו"ר ועדת החוץ והביטחון – יהיה קשוב להם הרבה יותר מקודמו בתפקיד, ח"כ בועז ביסמוט. גם ערך השוויון בנטל לא הפך פתאום לגמיש.

צה"ל לא נסוג מבקשתו לעוד 12 אלף חיילים באופן מיידי, וליברמן – כיו"ר ועדת החוץ והביטחון – יהיה קשוב להם הרבה יותר מקודמו בתפקיד, ח"כ בועז ביסמוט. גם ערך השוויון בנטל לא הפך פתאום לגמיש

כל הסדר חקיקתי פוליטי שינסה לעקוף את העקרונות האלה, ייפסל בבג"ץ תוך זמן קצר. יש לכך מספיק תקדימים טריים, כולל חוק פטור ממעצרים לחרדים, שחוקק רק בקיץ האחרון ונפסל צ'יק צ'ק. לכן, לא ברור איך ביהדות התורה עדיין סבורים שאפשר פשוט לדלג מעל המשוכות הללו ולקפוץ היישר לתוך קואליציה. ליו"ר המפלגה, ח"כ יעקב אשר, ולרבניו הפתרונים.

יו"ר רע"ם מנסור עבאס ויו"ר יהדות התורה יעקב אשר במעמד הפתיחה של הכנסת, 2026 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

בינתיים, השבוע – מייד אחרי בחירתו של ליברמן ליו"ר הוועדה – צפויים בוועדת החוץ והביטחון כמה דיונים הרי גורל. ביום שני ב-10:00 תקבל הוועדה (בהרכבה החדש) סקירה מודיעינית-מבצעית ותדון בבקשת הממשלה להאריך את ההכרזה על מצב חירום בעורף.

השבוע צפויים בוועדת החוץ והביטחון כמה דיונים הרי גורל. ביום שני ב-10:00 תקבל הוועדה (בהרכבה החדש) סקירה מודיעינית-מבצעית ותדון בבקשת הממשלה להאריך את ההכרזה על מצב חירום בעורף

ביום שלישי היא תדון בהכרזה על מצב חירום לפי סעיף 38 לחוק-יסוד הממשלה. אלה פרוצדורות ארוכות שנים שמתקיימות ברציפות מאז 1948: הממשלה מכריזה מדי שנה על "מצב חירום", ועדת החוץ והביטחון מאשרת. מצב החירום הזה הוא שמאפשר לממשלה להפעיל תקנות שעת חירום (תקש"ח) ולעקוף בכך את הליכי החקיקה הרגילים בכנסת.

אבל הפעם, הדיון יתנהל בתנאים אחרים לגמרי. בהתרחשות פוליטית נדירה, לאופוזיציה לממשלה המכהנת (היוצאת) יש רוב כוחני בוועדה.

לכן, גם יו"ר הוועדה החדש ליברמן וגם חבריה צפויים להקשות בשאלות נוקבות, ונציגי הממשלה המכהנת יידרשו לספק להם תשובות של ממש. בתקופה הקרובה, ועדת החוץ והביטחון של הכנסת לא תהיה חותמת הגומי של נתניהו.