ציטוטים נבחרים מנאום החנפנות של נתניהו בבית הלבן:

"יחד איתך, אדוני הנשיא, אני מוכן לחטוף את הרגע"

"אדוני, עסקת המאה שלך היא הזדמנות המאה"

"זהו יום היסטורי והוא מזכיר יום היסטורי אחר, אנחנו זוכרים את מאי 1947"

אילו מישהו שנורא רוצה את קרבתכם היה שופך על ראשכם כד של דבש, ומיד אחריו חבית של סירופ מייפל ומוסיף דלי מלא סילאן, מפזר על זה ערימת סוכר ותוחב לאזנכם מחמאות דביקות, ושופך לגרונכם מליצות נבובות ושלל דברי קילוסין ושבח, סביר להניח שהייתם מקיאים.

אי אפשר היה לעכל את דברי החנופה של החנפן הכי טוב במזרח התיכון בטקס הצגת תכנית המאה. החנפן הרהוט ביותר באנגלית. פשוט להתבייש. בכל משפט שני ליקוק. בכל משפט שלישי התפרקדות על הגב ונענוע ישבן ורגליים באוויר. חנופה שכלבים וחתולים כבר לא עושים גם כשהם נורא רעבים וקפואים מקור.

אי אפשר היה לעכל את דברי החנופה של החנפן הכי טוב במזרח התיכון בטקס הצגת תכנית המאה. החנפן הרהוט ביותר באנגלית. בכל משפט שני ליקוק. בכל משפט שלישי התפרקדות על הגב ונענוע ישבן ורגליים באוויר

והוא ראש ממשלה. אין לו טיפת כבוד לאומה שהוא מייצג? כלום. רק הודייה והכרת תודה וכשכוש אין סופי בזנב תמורת המתנות המופרכות בעליל שטראמפ ממטיר על ראשו. שגרירות בירושלים והכרה בריבונות בגולן וכעת, מה? באמת על מה כל החנופה הזו?

ההכרזה על תכנית המאה בבית הלבן, טראמפ ונתניהו, צילום מסך מוואלה ניוז

לפי מפת חזון השלום של טראמפ, נתניהו מסכים להקמת מדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים. מסכים להגדלת שטחה של רצועת עזה פי שלושה על חשבון שטחים ישראלים בנגב שמעולם לא היו נתונים בויכוח. מסכים להשאיר 15 התנחלויות מבודדות ומסכים על בסיס התכנית הזו לפתוח במו"מ עם הפלסטינים על שתי מדינות לשני עמים.

נכון. ארה"ב מוכנה להכיר בהחלת החוק הישראלי על יישובי יהודה ושומרון. מוכנה להכיר בירושלים המאוחדת. גם כשמזרח ירושלים תהיה בירת פלסטין (ואל תשאלו אם זה הגיוני. זה לא) וארה"ב מוכנה לתת 50 מיליארד דולר לפלסטינים אם הם יאמצו את החזון, רגע לפני שישראל מספחת את בקעת הירדן ומחילה ריבונות על כל היישובים בשטחים.

נכון. ארה"ב מוכנה להכיר בהחלת החוק הישראלי על יישובי יהודה ושומרון. מוכנה להכיר בירושלים המאוחדת. גם כשמזרח ירושלים תהיה בירת פלסטין (ואל תשאלו אם זה הגיוני. זה לא)

נתניהו קורא לזה יום היסטורי ומשווה אותו להכרה האמריקאית בהקמת מדינת ישראל.

תושבי הנגב יזכו כמובן – עם יישום החזון – לבלוני תבערה וטילי גראד, הפגנות גדר ועשן צמיגים, כמו שכניהם בעוטף עזה. הישג ממשי של נתניהו. גם ארגון דעאש הודיע שמעתה יילחם בישראל ואחרי עריפת הראש הראשון אנחנו כנראה נתגעגע כולנו לכלא הרוסי.

אבל למי אכפת? ליריב לוין? למירי רגב? ישראל כץ? ליצמן? ביטן?

זר לא יבין זאת אבל חנפן הנמצא בין כתב אישום על שוחד לתבוסה בבחירות, יבין ויעשה הכל כדי לקדם כל תכנית בלתי אפשרית ובלתי הגיונית שהנשיא המוזר הזה מהלל ומכריז עליה. גם אם הוצגה במעמד צד אחד בלבד.

תושבי הנגב יזכו – עם יישום החזון – לבלוני תבערה וטילי גראד, הפגנות גדר ועשן צמיגים, כמו שכניהם בעוטף עזה. הישג ממשי של נתניהו. גם דעאש הודיע שמעתה יילחם בישראל, ואחרי עריפת הראש הראשון אנחנו כנראה נתגעגע לכלא הרוסי

הפלסטינים האמורים להיות הפרטנר לשלום, מסרבים בכלל לדון בה. זה משאיר את נתניהו למהלכים חד צדדיים בתמיכת טראמפ. סיפוח, החלת ריבונות, הפיכת ישראל למדינה דו לאומית או מדינת אפרטהייד. הכל הולך.

מפת החלוקה לשתי המדינות על פי תכנית טראמפ

מסירת חלקי מולדת תמורת סיפוח התנחלויות לא חוקיות ואפילו הסכמה להקמת מדינה פלסטינית בתנאי טראמפ, אבל מדינה – מהלך שכל גוש הימין טען עד הערב שהוא מתנגד לו. הכל הולך. כל שקר כל ספין. כל נאום מתקתק שמערבל הבטחות עם חזיונות שווא, והעיקר לנסות לשכנע את הימין הרך והקשה שיצביעו לחשוד בשוחד מרמה והפרת אמונים.

את הדבש והסוכר הדביקים הוא שופך על ראשם כדי שלא יתקוממו מול ערפל השקרים וחזיונות הטירוף. העיקר להגיע בדרך לא דרך אפילו דרך מפת החזון הטראמפי, ל-61 שיתנו לו חסינות. חסינות שזה עתה ויתר עליה.

הפלסטינים, האמורים להיות הפרטנר לשלום, מסרבים בכלל לדון בה. זה משאיר את נתניהו למהלכים חד צדדיים בתמיכת טראמפ. סיפוח, החלת ריבונות, הפיכת ישראל למדינה דו לאומית או מדינת אפרטהייד. הכל הולך

כל זה נשמע באנגלית זחוחה וחנפנית שכמוה לא ראה העם היהודי מאז הקמת המדינה.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

שוב הסלמה בדרום, שוב רק בין צה"ל לג'יהאד האסלאמי כשחמאס על הקווים. ישראל השיגה רגיעה עם חמאס אבל הרצועה לא נרגעה. כדאי לשאול מה באמת רוצה החמאס, ואיך מצטיירת ישראל בעיני שחקנים אחרים כשהיא מוותרת, ולא מעמדה של כוח.

צה"ל מצוי בעיצומו של יום קרב שני כנגד הגי'האד האסלאמי. החמאס, ממש כמו בימי הקרב שכונו מבצע "חגורה שחורה", לפני כשלושה חודשים, נשאר בינתיים על הקווים ולא מתערב.

צה"ל מצוי בעיצומו של יום קרב שני כנגד הגי'האד האסלאמי. החמאס, ממש כמו בימי הקרב שכונו מבצע "חגורה שחורה", לפני כשלושה חודשים, נשאר בינתיים על הקווים ולא מתערב

ההסלמה בדרום החלה לאחר שכוח מגדוד הסיור של חטיבת כפיר, סיירת חרוב, זיהה בבוקר יום ראשון שני מחבלים מארגון הגי'האד האסלאמי קרבים לגדר במטרה להניח מטען חבלה. הכוח פתח באש והרג את אחד המחבלים ופצע את השני.

בתקרית, כמו גם כשסיכל ביעילות שני ניסיונות של חוליות מחבלים לחדור לעוטף בינואר האחרון, הוכיח הגדוד, עליו מפקד סא"ל ג', יוצא יחידת החילוץ של חיל האוויר (669) ששימש בו קודם לכן כמ"פ וסמג"ד, שאינו נופל ברמתו מגדודי הסיור של חטיבות החי"ר הוותיקות.

דחפור של חיל ההנדסה חצה את הגדר ופינה את גופת המחבל לישראל. הסיבה לכך נובעת מהחלטת שר הביטחון, נפתלי בנט, לאסוף גופות מחבלים למטרות מיקוח. איסוף הגופה צולם בידי הפלסטינים והפך לסרטון ויראלי שהלהיט את דעת הקהל הפלסטינית, שכן הוא נתפס כהתעללות אכזרית ומיותרת בגופות.

דחפור חיל ההנדסה פינה את גופת המחבל לישראל. שר הביטחון בנט החליט לאסוף גופות מחבלים למטרות מיקוח. איסוף הגופה צולם בידי הפלסטינים והפך לסרטון ויראלי שהלהיט את דעת הקהל הפלסטינית, שכן הוא נתפס כהתעללות אכזרית ומיותרת בגופות

הטמפרטורה ברצועה היתה גם כך בשלבי רתיחה מוקדמים לאחר שבשבוע שעבר זיהו בצה"ל, מבעוד מועד, מארב צלפים של הגי'האד האסלאמי, שנועד לפגוע בסיורי צה"ל לאורך הגדר. כוח של הימ"מ, יחידת העלית של המשטרה, שהיה פרוס בגזרה ביצע ירי מדויק ופגע במחבלים. הסרטונים שתיעדו את איסוף הגופה העלו את סף המתיחות לכדי סבב לחימה.

המגרש לא נגמר ברצועה

בראשון בערב שיגרו פעילי הגי'האד האסלאמי כעשרים רקטות לעבר יישובי עוטף עזה. בתגובה תקף חיל האוויר מטרות של הארגון בעזה, ותא תקיפה של אוגדת עזה, עליה מפקד תא"ל אליעזר טולדנו, הכווין אש שפגעה בחוליית שיגור רקטות בצפון הרצועה.

בנוסף, בדומה למבצע "חגורה שחורה" בו יוחסה (על-פי פרסומים זרים) לצה"ל תקיפת ביתו של אכרם עג'ורי, בכיר בלשכה המדינית של הג'יהאד האסלאמי, בדמשק, תקף חיל האוויר בגלוי מתקן לייצור אמצעי לחימה של הארגון בסוריה.

נראה כי ישראל ביקשה שוב לשדר מסר לג'יהאד האסלאמי כי היא מוכנה לשחק נגדו על כל המגרש, ולא רק בעזה. כשמתרחקים מהמגרש הביתי של הגי'האד האסלאמי ברצועה, היתרון הישראלי, כמדינה, הופך ברור לאין שיעור

נראה כי ישראל ביקשה שוב לשדר מסר לג'יהאד האסלאמי כי היא מוכנה לשחק נגדו על כל המגרש, ולא רק בעזה. כשמתרחקים מהמגרש הביתי של הגי'האד האסלאמי ברצועה, היתרון הישראלי, כמדינה, הופך ברור לאין שיעור.

חמאס רוצה ב"כמעט הסדרה"

מפרסומים שונים בתקשורת עולה כי ישראל והחמאס הגיעו למה שאלוף פיקוד הדרום, הרצי הלוי, כינה "הבנות לרגיעה". ישראל אישרה שורה של "גזרים" לחמאס, ובכלל זה אלפי אישורי עבודה לסוחרים (מכבסת מילים לפועלים). בנוסף, ישראל אפשרה (שלא לומר ביקשה באמצעות משלחת שכללה את ראש המוסד יוסי כהן והאלוף הלוי) לקטאר להעביר כסף רב לרצועה.

האלוף הבהיר בשעתו כי הסדרה היא מהלך שמסדר "את כל הבעיות" ובהן סוגיית השבויים והנעדרים. פתרון כמעט הוליסטי. רגיעה, לעומת זאת, היא מהלך שנועד להפסיק את הלחימה, פלוס הקלות.

מפרסומים שונים בתקשורת עולה כי ישראל והחמאס הגיעו ל"הבנות לרגיעה". ישראל אישרה שורת "גזרים" לחמאס, ואפשרה לקטאר (שלא לומר ביקשה באמצעות משלחת שכללה את ראש המוסד יוסי כהן והאלוף הלוי) להעביר כסף רב לרצועה

בשל המחיר הפוליטי שעלולים חבריה, ובראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו, לשלם, נמנעה הממשלה זמן רב מלקבל החלטה בנושא. הרמטכ"ל אביב כוכבי ביקש לנצל את מבצע "חגורה שחורה", במהלכו הפעילה ישראל "מקל" יעיל ומדויק וגבתה מחיר מהג'יהאד האסלאמי, בכדי לתת לממשלה חלון הזדמנות להשיג רגיעה ולעשות ויתורים מעמדת כוח.

ההזדמנות חלפה. גם עתה, משהושגו ההבנות לרגיעה, כפי שכתב עמוס הראל ב"הארץ", נמנעת הממשלה מלהסביר לציבור את מדיניותה. הפוליטיקאים, שמצויים בעיצומו של סבב בחירות שלישי בתוך שנה, מבקשים להימנע מהביקורת על כך שלמרות הרטוריקה הלוחמנית, הקוראת למלחמה חסרת פשרות בטרור, הם הגיעו להסכמות עם ארגון שנשמת אפו היא ההתנגדות לישראל והטרור הוא לחם חוקו.

בבלוג שלו, "עמר אסטרטגיה", כתב סא"ל (מיל.) עמר דנק, ששירת בחיל האוויר ובאגף התכנון, כי שאיפתה של ישראל להגיע להסדרה עם חמאס, מדיניות שהצבא דוחק בדרג המדיני לאמץ, מתבססת על ההנחה "לפיה ניתן יהיה לקיים עם חמאס דיאלוג אסטרטגי, שיביא את חמאס למנוע ירי בשגרה לישראל לאורך זמן".

הפוליטיקאים, שמצויים בעיצומו של סבב בחירות שלישי בתוך שנה, מבקשים להימנע מהביקורת על כך שלמרות הרטוריקה הלוחמנית, הקוראת למלחמה חסרת פשרות בטרור, הם הגיעו להסכמות עם ארגון

להנחה הזו, ציין, יש יתרון וחיסרון גם יחד. "שלטון חמאס מאפשר ריבון שאוכף את מרותו על שני מיליון אזרחים באופן זול בהרבה עבור ישראל מאשר כיבוש השטח ושליטה בו (חרף החיכוך הבטחוני והמבצעים פעם בכמה שנים). מנגד, שלטון מרכזי מאפשר התעצמות סדורה ובניין כוח משמעותי ולא איום ספורדי".

אולם, כתב, "בכל פעם שמתקרבים להסדרה כזאת, חמאס מגדיל את החיכוך ומפעיל כוח כדי להשיג הישגים נוספים ולסחוט את ישראל, לאור המצב הפוליטי המורכב כאן, להישגים נוספים". לא תמיד הוא עושה זאת באופן ישיר. לעתים הוא פשוט נמנע מלרסן את הפלגים הסוררים ברצועה ובראשם הגי'האד האסלאמי.

אולם, כתב, "בכל פעם שמתקרבים להסדרה כזאת, חמאס מגדיל את החיכוך ומפעיל כוח כדי להשיג הישגים נוספים ולסחוט את ישראל, לאור המצב הפוליטי המורכב כאן, להישגים נוספים"

ההסלמה הנוכחית מדגימה עד כמה הרגיעה שבירה. לא מן הנמנע שחמאס מעוניין רק במה שדנק כינה כ"כמעט הסדרה", משום שגם הוא, כמו הממשלה בישראל, אינו מוכן לשלם את המחיר הפוליטי ולהצטייר כמי שמשתף פעולה עם האויב.

"כמעט הסדרה" הוא מצב שנוגד את האינטרס הישראלי. אם חמאס לא מסוגל לרסן את הפלגים הסוררים, או בוחר להימנע מכך, הרי שהרגיעה שהושגה ריקה מתוכן, והיא רק חלק מדינמיקת ההסלמה שהחלה במרץ 2018.

העובדה שישראל העניקה "גזרים" לחמאס, לאחר מלחמת ההתשה שניהל הארגון, על בלוני הנפץ, הרקטות, ההפגנות האלימות וניסיונות החדירה של חוליות מחבלים שהפעיל במהלכה, מציגה אותה חלשה. את זה רואים גם בגזרות אחרות שבהן ישראל פועלת.

"כמעט הסדרה" הוא מצב שנוגד את האינטרס הישראלי. אם חמאס לא מסוגל לרסן את הפלגים הסוררים, או בוחר להימנע מכך, הרי שהרגיעה שהושגה ריקה מתוכן, והיא רק חלק מדינמיקת ההסלמה שהחלה במרץ 2018

כדאי גם לשאול מה תבין מזה הרשות הפלסטינית, שלא מפעילה טרור ומקיימת תיאום ביטחוני עם ישראל. היא עלולה לחשוב שגם ישראל מבינה רק כוח.

גל פרל פינקל, מפעיל הבלוג "על הכוונת", בלוג מדיני-ביטחוני על חזון, אסטרטגיה ופרקטיקה, ומתאם תכניות צבא, אסטרטגיה וביטחון סייבר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). קודם לכן עבד כאנליסט בחברת מחקרי שוק ומודיעין עסקי. בעבר שירת בצנחנים ועבד במשרד ראש הממשלה. בעל תואר שני בדיפלומטיה וביטחון מטעם אוניברסיטת תל אביב. במחקריו עוסק בצה"ל, מערך המילואים, דוקטרינות ואסטרטגיות צבאיות.

"בשנים האחרונות ירוחם הפכה להיות עיירת הייטק", מגיבה לי מישהי בפייסבוק לאחר שכתבתי על האבטלה שם.

בענייני ירוחם אני לא בקיא. אני מבקר בה פעם בשנה, אני שומע על מפעלים שהיו בה ובסביבתה ונסגרו בזה אחר זה, אלה שנותרו בקושי מחזיקים את האף מעל למים. נגב קרמיקה, פיניציה, חרסה, מאחורי השמות הללו ואחרים, נמצאים מאות אנשים שעבדו במפעלים הללו ולא עוד. בהייטק לעומת זאת אני דווקא מבין לא רע, ירוחם היא עיירת הייטק באותה מידה שהיא עיירת סקי. גם אם עובדים שם כמה אנשים בתוכנה, מדובר בפרומיל לעומת המפוטרים מהמפעלים שנסגרו.

נגב קרמיקה, פיניציה, חרסה, מאחורי השמות הללו ואחרים, נמצאים מאות אנשים שעבדו במפעלים הללו בירוחם ולא עוד. בהייטק לעומת זאת אני דווקא מבין לא רע, ירוחם היא עיירת הייטק באותה מידה שהיא עיירת סקי

שום דבר לא יעזור, אותה גברת מאמינה שירוחם היא עיירת הייטק. היא, ורבים אחרים מאמינים גם למציאות האלטרנטיבית הבאה:

"יש אפס אבטלה"

אבל אנשים מסתובבים ברחובות, בקניונים, הם רואים אלפי צעירים בגיל עבודה מסתובבים באמצע היום מובטלים כמותם. אז איך יש אפס אבטלה? וזה עוד לפני שהכנסנו את החרדים, הערבים, הנכים, וכל מי שעבד יום בחודשיים האחרונים ולא נספר.

"מצבנו הכלכלי פנטסטי, הינה נתב"ג מלא"

אנשים יודעים שזו פיקציה מפני שהישראלים טובעים באוברדראפט, חובות לחברות אשראי, שלא לדבר על משכנתא. רוב העוברים בנתב"ג הם כאלה שהבינו שאין להם עתיד כלכלי, אז יאללה לחגוג היום על חשבון המחר. כפיים!

"חרדים מתגייסים לצבא ולוקחים חלק בנטל"

אבל אנחנו והילדים שלנו משרתים בצבא, עושים מילואים, איפה הם?

"מצבנו הביטחוני מעולם לא היה טוב יותר"

אבל אנחנו רואים ושומעים כמעט מדי יום טילים בכל הדרום. אנחנו רואים את הנגב היפה בוער ומריחים את העשן. ארגון טרור צ'וקומוקו מחזיק את המדינה בביצים כבר שנים, ועוד משלמים להם כסף כדי שיואילו בטובם לתת לנו קצת שקט. אירן ברמת הגולן, ומצרים סוגרת את הפער מול ישראל, לא מעט בזכות קבלת צוללות חדישות.

ארגון טרור צ'וקומוקו מחזיק את המדינה בביצים כבר שנים. ועוד משלמים להם כסף כדי שיתנו לנו קצת שקט. אירן ברמת הגולן, ומצרים סוגרת את הפער מול ישראל, לא מעט בזכות הצוללות החדישות

"תנופה בתחבורה"

אנחנו בפקקים וברכבות הצפופות והתקועות, מספר ההרוגים והפצועים רק עולה.

"פותחים את השוק לתחרות"

ואנחנו משלמים יותר ביוקר

"נקבל מאות מיליארדים מהגז"

לא. הטייקונים מקבלים את הכסף, אנחנו קיבלנו את הצינור.

אז מה קורה פה?

אמונה זה תהליך שקורה בראש של האדם המאמין, אין שום הכרח שהאמונה תהיה קשורה למציאות. אדרבא, ככל שהמציאות מתרחקת מהאמונה, האמונה צריכה להיות חזקה יותר. אנשים רואים את המציאות, הם יודעים שמשקרים להם, ובכל זאת הם מאמינים.

אמונה זה תהליך שקורה בראש של האדם המאמין, אין שום הכרח שהאמונה תהיה קשורה למציאות. אדרבא, ככל שהמציאות מתרחקת מהאמונה, האמונה צריכה להיות חזקה יותר

הם מאמינים מפני שברגע שהם יפסיקו להאמין, כל תפיסת המציאות שלהם תקרוס. פתאום גברת ירוחם תצטרך להתמודד עם הידיעה שלא תהייה לה פנסיה, ולא קיצבה מביטוח לאומי, ולא יהיה לה מקום בבית החולים, ולילדים שלה לא תהיה תעסוקה ובטח לא דירה, ושהרפיסות הביטחונית החזירה את ההרתעה הישראלית לימייה בתרפ"ט.

וזה מפחיד. היא גם מאמינה, מפני שברגע שהיא תפסיק להאמין היא תצטרך להתמודד עם הידיעה ששיקרו לה שנים. הרי המציאות לא חדשה, היא רק מתדרדרת, אז כל אותן שנים עבדו עליה?

היא לא רוצה לצאת פראיירית! אז היא לוחצת "סנוז" על השעון המעורר, ומושכת עוד כמה חודשים של חלום עם המציאות האלטרנטיבית שמוכרים לה, לכולנו.

החדשות הרעות: במוקדם או במאוחר החלום נגמר, והאמונה והמציאות נפגשים. בכל מפגש בין השתיים – המציאות יוצאת וידה על העליונה.

לעם ישראל יש ניסיון מר בהתנפצות של האמונה על קרקע המציאות, בכל פעם שלחצנו על "סנוז", ובחרנו להאמין שיהיה בסדר במקום להתמודד עם המציאות זה נגמר רע: שני הבתים שנחרבו, שואה, מלחמת יום כיפור – הן דוגמאות מוכרות. בחרנו להאמין, דחינו את ההתמודדות עם המציאות וההשלכות שלה, וחטפנו חזק.

כי ברגע שיפסיקו להאמין כל תפיסת המציאות שלהם תקרוס. פתאום גברת ירוחם תצטרך להתמודד עם זה שלא תהיה לה פנסיה, ולא קיצבה מביטוח לאומי או מקום בבית החולים, ולילדים שלה לא תהיה תעסוקה או דירה

החדשות הטובות: יש לנו הזדמנות אחרונה להתעורר. בבחירות שעברו, רבים מאלה שהאמינו למציאות האלטרנטיבית שמשווקים לנו בכל הערוצים, החליטו שזה הזמן להקיץ מהחלום ולהתמודד עם האתגרים שלפנינו, בביטחון, בבריאות, בחינוך במרקם החברתי – יש כל כך הרבה מה לתקן. אם אחרים יצטרפו אליהם בבחירות הקרובות, יגלו אומץ וייבחרו לפעול לשינוי מה שהם רואים לנגד עינהם, יחד נוכל לייצר את המציאות שאנחנו באמת ראויים לה.

ד"ר זיו יקותיאלי הוא מהנדס אלקטרוניקה וחוקר מוח. מנכ"ל ומייסד של חברת מונפורט המספקת בדיקות נוירולוגיות ע"י שימוש בסמארטפון. אוהב פירות יער וגלישת רוח, בינתיים מסתפק בצהוב של ביצה וקיפול כביסה.