18% בלבד מאזרחי ישראל תומכים ב"חוק החסינות". כך עולה מסקר חדש שערך מרכז גוטמן לחקר דעת קהל במכון הישראלי לדמוקרטיה .  62%, לעומת זאת, מתנגדים ל"חוק החסינות".

הציבור מתנגד לחוק החסינות במיוחד כאשר עולה האפשרות שהחוק יחול על העמדה לדין של ראש הממשלה בנימין נתניהו. כאשר נשאלו משתתפי הסקר "ואם בכל זאת יעבור חוק החסינות, האם יש להחיל אותו רטרואקטיבית גם על נתניהו" – רק 29% מהציבור השיב בחיוב, לעומת 46% שאמרו "יש להחיל אותו רק על מקרים חדשים".

גם בקרב מצביעי הימין, ואף בקרב מצביעי הליכוד, אין רוב לחוק החסינות. 40% מהאנשים שהגדירו את עצמם "מצביעי ימין" ו-33% מאלה שהגדירו את עצמם "מצביעי הימין המתון" מתנגדים לחוק החסינות, לעומת 33% ממצביעי הימין ו-14% ממצביעי הימין המתון שתומכים בו.

רק כ- 36% ממצביעי הליכוד תומכים בחוק החסינות ו-35% מתנגדים לו. גם מרבית המצביעים של שאר מפלגות הימין – "כולנו", "ישראל ביתנו", "איחוד מפלגות הימין", "הימין החדש" ו"זהות" מתנגדים לחוק החסינות. רק בקרב מצביעי יהדות התורה וש"ס יש רוב לתומכי החוק.

לפי הסקר, ההתנגדות לחוק החסינות מאחדת יהודים וערבים: 62% מהיהודים מתנגדים לחוק החסינות ורק 20% מהיהודים תומכים בו, ואילו 59% מהערבים מתנגדים לחוק ורק 13% מהערבים תומכים בו (שיעור המתלבטים ואלה שלא השיבו לשאלה גבוה יותר בקרב הערבים).

הציבור חצוי: האם הרשות השופטת חזקה מדי?

הסקר מראה שהציבור חצוי ביחס למאבק בין הממשלה למערכת המשפט, מחלוקת שיש לה השלכות על "פסקת ההתגברות" שנידונה במסגרת המשא ומתן הקואליציוני.

41% ממשתתפי הסקר מסכימים עם האמירה "הרשות השופטת צברה יותר מדי כוח" ועם הקביעה כי "יש לאזן בחקיקה בין הרשות השופטת לבין הרשות המחוקקת". 39% אינם מסכימים עם האמירות הללו.

כ-67% ממצביעי הימין ו-כ-45% ממצביעי הימין המתון תומכים בחקיקה שתחזק את הממשלה על חשבון מערכת המשפט, לעומת 23% בלבד מהנשאלים שהגדירו את עצמם כ"מצביעי מרכז", 13% מאלה שהגדירו את עצמם כמצביעי "השמאל המתון" ו-68% מ"מצביעי השמאל". 87% מאלה שהגדירו את עצמם כ"מצביעי שמאל" מתנגדים לחקיקה כזאת לעומת כ-12% בלבד ממצביעי הימין.

הסקר מגלה כי יחס למערכת המשפט שונה מאוד בין יהודים לערבים. 44% מהיהודים תומכים בחקיקה שתחליש את מערכת המשפט ורק כ-36% מהיהודים מתנגדים לה, ואילו 23% מהערבים תומכים בה ו-54% מהערבים מתנגד לה.

הסקר נערך שלשום (ג') בידי מכון המחקר של רפי סמית בקרב מדגם מייצג של 705 ישראלים, מהם 604 יהודים ו- 101 ערבים.