איור: אבי כ״ץ

להתראות, דמוקרטיה

ראיון

אחרי שחקר 742 חוקות מסביב לעולם, מזהיר ד"ר יניב רוזנאי כי ישראל צועדת לעבר אסון ● "מדובר בנסיגה חוקתית לא 25 שנים אחורה, אלא לימי קום המדינה" ● בראיון לזמן ישראל הוא מעריך: בג"ץ יפסול את פסקת ההתגברות ● "רעידת האדמה המשטרית״ בדרך

כבר לא מעט שנים ששופטי בית המשפט העליון מכינים את עצמם לרגע שבו יאלצו לפסול תיקון חוקתי. שרת המשפטים היוצאת, איילת שקד, כינתה את האפשרות הזאת "רעידת אדמה משטרית" ויריית פתיחה ל"מלחמה בין הרשויות".

ואולם, הרפורמה המשפטית, שנועדה להציל את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מהעמדה לדין במחיר של פגיעה קשה במעמדו של בית המשפט העליון, עשויה לשכנע את השופטים שהגיע הרגע לשלוף את נשק יום הדין.

על פי המסתמן, הרפורמה כוללת כמה מרכיבים שיכולים לשרת את נתניהו. הראשון הוא שינוי חוק החסינות, כדי שהגשת כתב אישום תחייב אישור של ועדת הכנסת. מרכיב שני הוא שינוי חוק יסוד: השפיטה, המסמיך את בג"ץ לקיים ביקורת שיפוטית על החלטות מינהליות של רשויות המדינה. שינוי כזה אמור למנוע מבג"ץ לבטל החלטה של ועדת הכנסת, להשאיר את חסינותו של נתניהו.

מרכיב שלישי הוא פסקת התגברות, שתאפשר לכנסת למנוע את ביטול חוק החסינות בבג"ץ. בעבר התכוונה שרת המשפטים איילת שקד להעביר פיסקת התגברות כזו כחלק מחוק יסוד: החקיקה, אך חוק היסוד מעולם לא כונן, ולא ברור באיזה אופן תועבר פסקת ההתגברות. מכיוון שהיא לא תעסוק רק בזכויות אדם, זה לא יהיה באמצעות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

"השאלה היא מה יכללו השינויים החוקתיים", אומר ד"ר יניב רוזנאי, מומחה למשפט חוקתי. "אם מדובר בכך שביהמ"ש לא יוכל לבקר כלל את החלטות השלטון – גם לא מנהליות – מדובר בנסיגה חוקתית לא 25 שנים אחורה, אלא לימי קום המדינה.

"עוד בשנת 1953, בפסק דין ׳קול העם׳, פסל השופט שמעון אגרנט החלטה של שר הפנים על סגירת עיתונים. פסקת התגברות רחבה פוגעת קשות בעקרונות הפרדת הרשויות ובשלטון החוק, ולדעתי ניתן יהיה לראות בה 'תיקון חוקתי שאינו חוקתי'".

כלומר, בית המשפט העליון יפסול את התיקונים החוקתיים?

"פסקת התגברות היא לא דבר בינארי. אפשר לנסח אותה באופן שיצליח גם לענות לביקורות על בית המשפט, וגם למנוע ניצול לרעה. למשל, שהרוב להתגברות על פסיקה יהיה 65, 68 או 70 חברי כנסת, כדי שיהיה צורך בתמיכת חברי אופוזיציה. ד"ר הלל סומר דן באפשרות של הגבלת השימוש בפסקה לעד שלוש פעמים בקדנציה, כך שהמחוקק יפנה אליה רק בדברים שממש מטרידים אותו.

"בשונה מפסקת התגברות צרה כזאת, השינוי שעליו דווח מגיע לדעתי לעוצמת פגיעה, שבה הליבה החוקתית כבר אינה נותרת כשהיתה קודם לכן, ובהחלט ייתכן שבית המשפט יפסול תיקון כזה".

742 חוקות ברחבי העולם

ד"ר רוזנאי, מרצה בכיר בבית ספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה, פרסם ספר על התיקון החוקתי שאינו חוקתי. הספר מבוסס על עבודת הדוקטורט שהשלים ב-2014 ב-London School of Economics, בה בחן 742 חוקות שנכתבו מאז המהפכות האמריקאית והצרפתית בסוף המאה ה-18.

בסיוע הספר וכמה מאמרים של רוזנאי, הוכיחו שופטי העליון בפסק הדין המהפכני בעניין התקציב הדו-שנתי, שביקורת שיפוטית על תיקונים חוקתיים היא עניין נפוץ ומקובל.

במחקרו מצא רוזנאי ש-81 מכ-190 החוקות שנמצאות כיום בתוקף בעולם, כוללות "פסקאות נצחיות" המשריינות ערכים "שבהם אי אפשר לגעת גם ברוב של 90%. הרי לא הסמכנו את נבחרי הציבור להחליט כל דבר.

"הדוגמה המובהקת ביותר היא גרמניה בעקבות הנאציזם, שאמרה 'לא עוד', ושריינה בחוקה במפורש את כבוד האדם ועקרונות המשטר הדמוקרטי".

יניב רוזנאי
מאז התפרקות ברית המועצות, 54% מהחוקות החדשות כוללות הגבלות על תיקוני חוקה. ד"ר יניב רוזנאי

לדבריו, המגמה לאורך השנים היא של יותר ויותר חוקות המגבילות את סמכות האספות המכוננות להעביר תיקוני חוקה.

"בגל החוקתי הראשון, מאז סוף המאה ה-18, פסקאות הנצחיות היו נדירות למדי. לאחר מלחמת העולם השנייה כללו כבר כשליש מהחוקות החדשות פסקאות נצחיות, ובגל החוקתיות השלישי, מאז התפרקות ברית המועצות, 54% מהחוקות החדשות כוללות הגבלות על תיקוני חוקה".

ד"ר רוזנאי: ״הכנסת, כמו כל מוסד שלטוני, חייבת לפעול בתום לב בעניינים חוקתיים גם ללא פסקאות נצחיות מפורשות, ואין לה סמכות להרוס את הסדר החוקתי״

המגמה השנייה שזיהה היא הרלוונטית יותר לישראל: "גם במדינות שבהן החוקה שותקת ואין הגבלות, בתי משפט אמרו שיש ליבה של ערכים שהם עמודי התווך של כל הסדר החוקתי, ושלכן הם מוגנים באופן משתמע. הנימוק הוא שאם אתה משנה או הורס אותם, זה כאילו הרסת את החוקה כולה והחלפת אותה בחדשה.

"זה קרה לאחרונה במלזיה ולראשונה גם באירופה, כשבית המשפט העליון בסלובקיה ביטל תיקון חוקתי ללא סמכות מפורשת בטענה לפגיעה בעצמאות השיפוטית. התיקון עסק בבדיקות ביטחוניות לשופטים.

"הדוגמה המפורסמת ביותר היא בהודו. השופטים שם אמרו: יש לנו מבנה בסיסי לחוקה, חילוניות, דמוקרטיה, שלטון חוק, עצמאות שיפוטית – ואלה דברים שבהם אי אפשר לפגוע.

"בעקבות סדרה של פסקי דין, שבהם בית המשפט העליון ביטל תיקונים לחוקה מכוח דוקטרינת המבנה הבסיסי, הועבר ב-1977 התיקון ה-42 לחוקה, שקבע ששום תיקון חוקתי לא יעמוד בפני ביקורת שיפוטית, ושלא קיימות הגבלות על הסמכות המכוננת של הפרלמנט. ב-1980 קבע בית המשפט העליון שם כי התיקון אינו חוקתי ופסל אותו. זה קרה על רקע מצב חירום ופרשות זיוף בחירות של אינדירה גנדי, וידו של בית המשפט העליון היתה על העליונה".

לנו אין חוקה שאפשר לדבר על מבנה הבסיס שלה.

"נכון. המודל אצלנו הוא של פגיעה קשה בעקרונות יסוד חוקתיים. על זה כתב אהרן ברק שהכנסת הוסמכה לפעול במסגרת עקרונות היסוד של המשטר, לא לבטלם. ייתכן ששינוי שיפגע קשות ברשות השופטת ייכנס למסגרת הזאת".

תיתכן פסילה של התיקון לחוק יסוד: השפיטה על בסיס של חקיקה פרסונלית?

"במקרה כזה פסילה תתבסס על דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת. הכנסת, כמו כל מוסד שלטוני, חייבת לפעול בתום לב בעניינים חוקתיים גם ללא פסקאות נצחיות מפורשות, ואין לה סמכות להרוס את הסדר החוקתי. הרס כזה יכול להתרחש גם בתיקון חוקה לצרכים לא חוקתיים".

איך בית המשפט יוכיח שהחקיקה פרסונלית? הרי הניסוח יהיה כללי.

"חוקים פרסונליים הם כאלה שמכוונים להיטיב עם או לפגוע בפרטים מסוימים, גם אם הם מנוסחים באופן כללי. אם יהיה חוק כללי מאוד, שיבטל כליל את אפשרות הפיקוח על החלטות שלטוניות, יהיה קשה לראות כיצד הוא פרסונלי. מצד שני, מדובר אז בפגיעה קשה בעקרונות היסוד, באופן שעובר למודל השני".

אם הכנסת תחוקק ובג"ץ יפסול, נהיה במצב שבו השאלה היא מי יגבר במאבק בין הרשויות. מה מלמד הניסיון בעולם במקרים כאלה?

"בבליז, בית המשפט העליון ביטל שינויים לחוקה, וכמו בהודו הפרלמנט תיקן את החוקה כדי לבטל את הביקורת השיפוטית על תפקיד הרשות המכוננת. בית המשפט העליון שם קבע שהתיקון אינו חוקתי, כי הוא סותר את עקרון הפרדת הרשויות, וצייתו לו. לעומת זאת, כשקרה משהו דומה בהונגריה, וב-2013 עבר תיקון חוקתי שמגביל את בית המשפט, השופטים, שב-2012 התערבו בתוכן חוקתי, התקפלו ודחו עתירה נגד התיקון החדש.

"עוד דוגמה היא טאיוואן. בספטמבר 1999 הפרלמנט האריך שם את הכהונה שלו בכמה שנים ללא בחירות, באמצעות תיקון לחוקה. כמה חודשים אחר כך בית המשפט החוקתי ביטל את ההחלטה ללא סמכות מפורשת, בטענה לסתירה של עקרונות חוקתיים בסיסיים, והפסיקה התקבלה.

"היו מאז אמצע העשור הקודם מקרים גם בהונדורס ובקולומביה, שבהם נשיאים ביקשו להתגבר על הגבלת הכהונה בחוקה לקדנציה אחת, שנקבעה כלקח מההיסטוריה של שליטים מושחתים. ביחס למנואל זלאיה מהונדורס ואלוורו אוריבה הקולומביאני בתי המשפט גברו.

נשיא הונדורס חואן הרננדס (צילום: AP Photo/Fernando Antonio)
דאג להדיח שופטים ולמנות שופטים מטעם. נשיא הונדורס חואן הרננדס (צילום: AP Photo/Fernando Antonio)

"נשיא הונדורס הנוכחי חואן הרננדס כבר דאג להדיח שופטים ולמנות שופטים מטעם. הוא עשה זאת ללא סמכות חוקתית, ותיקן בדיעבד את החוקה. כשעתרו בשמו נגד הסעיף החוקתי להגבלת כהונה, בית המשפט כבר היה שבוי וקבע שהסעיף אינו חוקתי ואין ליישם אותו".

ירושלים אינה לונדון

בכל מה שקשור לביקורת שיפוטית על החלטות וחוקים רגילים, המצב מובהק יותר. "זאת המגמה השלישית", אומר רוזנאי. "אם בתקופת מלחמת העולם השנייה היו מנגנוני ביקורת שיפוטית בפחות מ-25% מהמדינות, היום הם קיימים ביותר מ-85% אחוז מהמדינות".

כאשר רוזנאי נשאל על הדוגמה של בריטניה, "כדמוקרטיה מתוקנת שאין בה ביקורת שיפוטית", הוא אומר: "לאנגליה יש מסורת דמוקרטית ארוכה, ונורמות כתובות ולא כתובות, שאחת מהן היא: It's not done. יש דברים ששרים בממשלה הבריטית לא יעזו להעלות. אצלנו, אני לא חושב שיש את המסורת הזאת.

"כמו כן, יש באנגליה גם שני בתים בפרלמנט, שלאחד מהם, בית הלורדים, יש סוג של וטו על חקיקה, ובנוסף, יש בפרלמנט ועדה שהתפקיד שלה הוא לוודא שהחקיקה עולה בקנה אחד עם האמנה האירופית לזכויות אדם, ומתייחסים ברצינות למה שהיא אומרת. אצלנו, למרות הייעוץ המשפטי לכנסת, הרבה פעמים מגלגלים דברים שאינם חוקתיים לבית המשפט".

אף שביהמ"ש העליון הבריטי לא יכול לבטל חקיקה, הוא מצהיר על אי הלימה של חוקים עם האמנה האירופית לזכויות אדם, ולדברי רוזנאי, "מצופה מהג'נטלמנים הבריטים להתנהל בהתאם". ובאמת, מתוך 27 הצהרות אי-התאמה שניתנו מאז שנת 2000, 24 חוקים שונו בהתאם להחלטות – ושלושה עדיין נדונים.

אבל יש עוד בלם מעל ביהמ"ש העליון האנגלי והפרלמנט שם, והוא בית המשפט האירופי לזכויות אדם בשטרסבורג. "אמנם בית המשפט בשטרסבורג אינו מוסמך לפסול חקיקה במדינות החברות במועצת אירופה, אך הוא יכול לקבוע פיצויים או להורות על שינוי חקיקתי, וברוב מוחלט מהמקרים זה קורה", אומר רוזנאי.

אקטיביזם שיפוטי? לא לפי המחקרים

לאחרונה התפרסמו כמה מחקרים הסודקים את המיתוס הרווח על האקטיביזם של בית המשפט העליון. במחקר של פרופ' גד ברזילי, ד"ר מעוז רוזנטל ופרופ' אסף מידני, נמצא כי מתוך 9,500 החלטות בעתירות לבג"ץ, רק 10% מהעתירות נגד הממשלה התקבלו ו-3% נוספות התקבלו באופן חלקי. 87% מהעתירות נדחו במלואן.

עוד התברר, שאבי האקטיביזם השיפוטי, השופט אהרן ברק, התערב רק ב-13% מהעתירות שבהן דן, הרבה פחות מהשופטת דליה דורנר (29%) ומהשופט מישאל חשין (23%).

השופטים אהרון ברק (מימין) ומישאל חשין (צילום: פלאש 90)
ברק התערב הרבה פחות. השופטים אהרון ברק (מימין) ומישאל חשין (צילום: פלאש 90)

בדיקה שערך ד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, העלתה שגם בהשוואה בינלאומית, בית המשפט הישראלי לא מתבלט כאקטיביסטי במיוחד, ופסל חוקים 18 פעמים בלבד מאז 1992.

נתונים השוואתיים מצביעים על המגמה הבאה: בעוד שבישראל נפסלים 0.7 חוקים בשנה, בגרמניה נפסלים 8.2 חוקים בשנה, בהודו 7.5, בדרום אפריקה 3.7 חוקים, בארה"ב 2 חוקים פדרליים בשנה, באירלנד ובקנדה 1.6 חוקים בשנה, ובבריטניה מוכרזת אי התאמה ביחס ל-1.4 חוקים בשנה.

מה בביקורת של הימין על מערכת המשפט מוצדק בעיניך?

"יש כמה דברים. לא הרבה יודעים, אבל גם בית משפט שלום או מחוזי יכולים לעשות ביקורת שיפוטית ולהחליט שחוק אינו חוקתי, אם כי ההשפעה נקודתית. זה קרה עד היום עשר פעמים. אני חושב שצריך לעבור ממודל ביזורי למודל ריכוזי של ביקורת שיפוטית, כך שהסמכות תישאר רק בעליון.

"נושא אחר הוא הרכבים מורחבים. בית המשפט העליון כל הזמן מדבר על כך שביטול חוקים הוא נשק יום הדין, ונראה לי בהחלט לגיטימי לעשות זאת בהרכב מורחב, נניח של לפחות תשעה שופטים. זה יכול להחזיר את האיזון, במיוחד עכשיו כשבית המשפט שלנו מאוד מגוון.

גם בית משפט שלום או מחוזי יכולים לעשות ביקורת שיפוטית ולהחליט שחוק אינו חוקתי, אם כי ההשפעה נקודתית. זה קרה עד היום עשר פעמים

"יש דברים שבהם בית המשפט מאוד אקטיביסטי, ואולי בהם יש לו אשם תורם. כשבית המשפט מתערב בהחלטה של רשות מנהלית ובוחן אותה בעיניים של סבירות, שהיא סוגיה לא מובהקת, זה בוודאי משהו שנתפס כאקטיביסטי.

"הנושא של ׳הכל שפיט׳, כל הנושאים הביטחוניים, כן גדר הפרדה לא גדר הפרדה, סיכולים ממוקדים, נוהל שכן. מצד שני, בית המשפט מאזן את הדיונים בכך שהוא מאוד שמרן וממעט להתערב. מזה נוח להתעלם".

יריב לוין ובצלאל סמוטריץ' טוענים גם נגד זכות העמידה, תנאי סף שעל פיו התובע בבית המשפט נדרש להיות מי שנפגע מהעוולה שכנגדה הוא מגיש את התביעה.

"יש בזה צדק. הנושא של עותר ציבורי קיים בעוד מקומות, אבל לא בהרבה מקומות. למרות זאת, אני חושב שביטול זכות העמידה מסוכן.

"ללא התנועה לאיכות השלטון ודומותיה, מי יעתור במקרים כמו מינוי אדם שהורשע בשוחד, או הפרה של חוק יסוד: הממשלה? אין שם הרי פגיעה ישירה בזכויות אזרח. בית המשפט ממילא דן רק כשמוכח שיש פגיעה בשלטון החוק או הסדר החוקתי, וזה עניין שאני לא רואה שום הצדקה לפגוע בו. "מכל מקום, צמצום עילת הסבירות וצמצום זכות העמידה ייעשו באופן טבעי על-ידי שופטים שמרנים יותר בבית משפט מגוון. לא הורגים זבוב עם טנק".

"כאזרח, לא כמרצה למשפט חוקתי, אני חושב שבענייני זכויות אדם כל המרבה הרי זה משובח. אני רוצה כמה שיותר הגנה מפני הכוח השלטוני, ולא מובן לי למה חלק מהאזרחים רוצים לתת כמה שיותר כוח לשלטון. זה היפוך התפיסה החוקתית של המהפכות הגדולות בארה"ב ובצרפת.

"גם לי יש ביקורת על בית המשפט, במקרים שבהם הוא מותח את הגבולות, אבל הם לא מצדיקים את מה שאנחנו רואים ומה שאולי עתיד לבוא".

איילת שקד וראובן ריבלין (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
טענות שרת המשפטים מופרכות. איילת שקד וראובן ריבלין (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

שקד אומרת שבפועל, הסוגיות השלטוניות החשובות ביותר לא מוכרעות על ידי העם אלא על ידי בג"ץ.

"אני חושב שזה מופרך. זה נכון שבג"ץ דן בהרבה מאוד נושאים ליבתיים, אבל הוא כמעט תמיד דן במיקרו ולא במאקרו. כשהוא דן בגדר ההפרדה למשל, הוא בוחן האם המקטע המסוים הזה פוגע בזכויות נקודתיות של מישהו. האם הפקעת קניין בשטחים היא חוקתית או לא".

מה עם טענת הימין לפרשנות מרחיבה של בג"ץ את חוקי היסוד?

"שר המשפטים דאז אמנון רובינשטיין פיצל את הצעת חוק יסוד: זכויות האדם לכמה זכויות, כי הוא ידע למשל שאת השוויון הוא לא יוכל להעביר בגלל התנגדות המפלגות הדתיות. בית המשפט העליון, וזאת ביקורת נכונה לדעתי, בדלת האחורית במרכאות, הכניס את השוויון לכבוד האדם, אם כי אני בהחלט חושב שהפרשנות סבירה".

"למה אנחנו לא יכולים להיות כמו כל מדינה דמוקרטית נורמלית שבה שוויון הוא חלק מהחוקה? זה לא נתפס בעיניי"

כשתקפו את חברי הקואליציה על כך שערך השוויון לא נמצא בחוק הלאום הם אמרו שהוא כבר מעוגן חוקתית.

"שוויון הוא עדיין לא זכות יסוד חוקתית, כי הרכב אחר של בית המשפט העליון יכול לבטל את הפסיקה הזאת, וכי לפי הפסיקה רק היבטים מסויימים של השוויון מוגנים, לא כל הזכות. למה אנחנו לא יכולים להיות כמו כל מדינה דמוקרטית נורמלית שבה שוויון הוא חלק מהחוקה? זה לא נתפס בעיניי".

יש גם ביקורת על כך שליועמ"ש יש וטו על ייצוג משפטי חיצוני לממשלה.

"הרעיון הבסיסי אומר שהמדינה מדברת בקול אחד, ושהיועמ"ש הוא שנותן את חוות הדעת המשפטית בשם המדינה. אני חייב להודות שאני לא רואה משהו רע בזה ששר שרוצה להציג עמדה מנוגדת יקבל את יומו בבית המשפט".

"לוין מסכן את השרים ומפקדי צה"ל"

במהומת האלוהים שמחולל הימין סביב מערכת המשפט, נשכחה שאלת עצמאות הכנסת.

החוקר מתן גוטמן כתב לאחרונה על האופן שבו ההסכמים הקואליציוניים הידקו בהדרגה את שליטת הממשלה על הכנסת, עד שבי מוחלט שלה בעשור האחרון, באמצעות משמעת קואליציונית הרמטית. בקווי היסוד של ממשלת ישראל הראשונה, לשם השוואה, נכתב כי לצד האחריות המשותפת, יתקיים בקואליציה "חופש ויכוח וביקורת על הממשלה, אם תסור מהקו שנקבע לה על ידי הכנסת".

"מה זה הריבון? זה העם, אבל העם הוא לא 61 מנדטים, העם הוא כולנו. אם עכשיו יש רוב שמחליט שלנשים אין זכות בחירה אז זהו? אז זה דמוקרטי כי הרוב החליט וזה הריבון? לא"

"לוין וסמוטריץ' נובחים על העץ הלא נכון", אומר רוזנאי. "כל אלה שמדברים בזכות הדמוקרטיה ועל החשש מהפקעת ריבונות העם, דוגמת גדי טאוב – אם זה באמת כל כך מטריד אתכם, מה שצריך להטריד אתכם זה שהממשלה היום היא זאת שמפקיעה למעשה את ריבונות העם, כי לכנסת כבר כמעט אין כוח. טפלו בזה לפני שאתם מטפלים בבית המשפט, כי הוא לא באמת פוגע במשילות".

אם זה המצב, למה הם נטפלים למערכת המשפט?

"אני חושב שלוין באמת מאמין שהרוב הפוליטי מייצג את הריבון וצריך לקבל כוח ללא גבולות. שזאת המהות של דמוקרטיה. זאת תפיסה שהימין הפוליטי במדינות רבות אוחז בה. מה זה הריבון? זה העם, אבל העם הוא לא 61 מנדטים. העם הוא כולנו, הוא רב-דורי, חוצה מגזרים. אתה לא יכול להחליט שחלק מהעם הוא לא העם.

״אם עכשיו יש רוב שמחליט שלנשים אין זכות בחירה, אז זהו? אז זה דמוקרטי כי הרוב החליט וזה הריבון? לא. אי אפשר להשתמש ברציונל של הריבונות כדי לחתור תחת הריבונות עצמה. אתה לא יכול להשתמש בטיעונים דמוקרטיים כדי לקדם את הרס הדמוקרטיה".

כתבת עם פרופ' סוזי נבות מאמר שקורא לבית המשפט העליון לדון בעתירות בעניין חוק הלאום. לא חששתם מכף ה-D9, שח"כ מוטי יוגב קרא להניף על בג"ץ לאחר הפסיקה על הרס בתי דריינוף בבית אל?

"במאמר אנחנו לא דנים בתוכן אלא נטו בסמכות לדון בחוקי יסוד, שבלעדיה כל הרעיון של ביקורת שיפוטית ואיזונים מרוקן מתוכן. אם לכל דבר שרוצים לעשות יתנו את הכותרת של חוק יסוד, הוא באמת יהיה חסין מביקורת שיפוטית? זה מופרך, במיוחד לאור זאת שחוקי היסוד שלנו הם סופר גמישים, אפשר לתקן אותם בקלות בלתי נסבלת בכל רוב שהוא. את 'חוק ליצמן', שהוא תיקון לחוק יסוד: הממשלה, העבירו תוך 35 שעות, שזה הזוי.

יעקב ליצמן (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
תיקון הזוי לחוק יסוד. יעקב ליצמן (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

"בנוסף, גם הסעיפים המשוריינים, בדרך כלל משוריינים ברוב של חברי הכנסת. כלומר, אין לזה משמעות כשיש משמעת קואליציונית. כך שבהינתן הסדר החוקתי שלנו, ובהינתן שאין כמעט מערכת פנימית נוקשה של איזונים ובלמים, כמו פדרציה או שני בתים, או סדר על-לאומי כמו בית משפט אירופי לזכויות אדם, חייבים לשמור על כוחו של בית המשפט ולהתיר לו לדון בחוקי יסוד.

"שאלת ה-D9 היא שאלה שכל חוקר חוקתי היום שוקל אותה. החוקרים תום גינזבורג ועזיז חוק הראו בספר 'איך להציל דמוקרטיה חוקתית' כמה קל לשליטים: קודם כל משתלטים על בית המשפט – מפחידים אותו, מקצצים לו את הכנפיים – ואז משתלטים על שאר הרשויות, כי אין מי שיתנגד.

"לכן, בית המשפט צריך לעמוד על שלו ולא להביא בחשבון מה יהיה התוצר הפוליטי. אם יבוא ה-D9 צריך יהיה להתמודד איתו כשהוא יבוא. כדי שבית המשפט יהיה מסוגל לעשות את זה, הוא חייב שתהיה לו לגיטימציה ציבורית".

אבל אין לו, כבר שנים שהפוליטיקאים עושים נגדו קמפיין.

"זה החשש. הציבור חייב להבין את החשיבות של בית המשפט, שהיא גם חשיבות אינסטרומנטלית מכשירית. בית המשפט העליון הוא המגן של הממשלה ושל חיילי צה"ל. 'עקרון המשלימות' נותן סמכות לבתי משפט בכל העולם, כולל בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, לדון בתביעות נגד ישראלים רק כשבית המשפט המדינתי לא מסוגל או לא רוצה לפעול.

"ברגע שאנחנו מראים שבית המשפט שלנו עצמאי, חזק ופועל ללא מורא וללא תלות, אנחנו מגנים על המדינה שלנו מפני שיפוט זר. אני לא חושב שיריב לוין רוצה לסכן את מפקדי צה"ל ואת השרים שלנו".

הוא מסכן אותם?

"חד משמעית. כל החלשה של בית המשפט מהווה החלשה של צה"ל ושל הממשלה בפעולות מבצעיות. במקרה של פולין הביאו ראיות לכך שהשופטים לא ממש עצמאים, וכתוצאה מכך מועצת אירופה ו-ועדת ונציה לשלטון החוק פרסמו דוחות שאמרו שהם לא סומכים על מערכת המשפט בפולין. הלחץ הזה הביא לעצירת חלק מהשינויים שממשלת פולין תכננה לעשות בבתי המשפט".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
לקפסיק לקשקש על קץ הדמוקרטיה, בג"צ פוגע בעקרון נפרדת הרשויות, חיבים להחזיר את הנפוחים מטעם עצמם למשבצת המיועדת להם, שישפטו על פי חוקי הכנסת, ויפסיק להטיף מוסר, השופטים מעורבים עד צוואר ... המשך קריאה
לקפסיק לקשקש על קץ הדמוקרטיה, בג"צ פוגע בעקרון נפרדת הרשויות, חיבים להחזיר את הנפוחים מטעם עצמם למשבצת המיועדת להם, שישפטו על פי חוקי הכנסת, ויפסיק להטיף מוסר, השופטים מעורבים עד צוואר בשיקולים פוליטיים, מספיק פשוט נמאסתם, בקדנציה הקרובה יהיה שינוי.
עוד 2,686 מילים ו-1 תגובות. מחכים לתגובתך.
כל הזמן // יום חמישי, 23 במאי 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו
משה כחלון ובנימין נתניהו (צילום: (הדס פרוש/פלאש 90))
(הדס פרוש/פלאש 90)

7 ימים במאי ההזדמנות של כחלון להציל את הדמוקרטיה

שר האוצר אמר בשנה שעברה כי ראש הממשלה יצטרך לעזוב את תפקידו אם יועמד לדין ● על רקע הניסיון הנוכחי של נתניהו לקדם חקיקה שתגן עליו, כחלון נמצא במקום הנכון כדי לעצור אותו ● פרשנות

כשחקירות השחיתות הנוגעות לראש הממשלה בנימין נתניהו צברו תאוצה במהלך 2018, נשמע בממשלה קול מרכזי שהבהיר כי נתניהו לא יוכל להישאר בתפקידו אם יוגש נגדו כתב אישום.

אף שהחוק לא דורש באופן מוחלט מראש ממשלה מכהן לעזוב את תפקידו אם הוא עומד למשפט, שר האוצר משה כחלון היה נחוש בדעתו, כפי שניסח זאת בריאיון טלוויזיוני ב-15 במרץ 2018, ש"אם ייפתח משפט נגד נתניהו, הוא לא יוכל לכהן כראש ממשלה". או שנתניהו עצמו יקום וילך, אמר כחלון, "או המפלגות האחרות".

שבעה חודשים לאחר מכן, מעט לפני שהמשטרה המליצה על העמדת נתניהו למשפט בתיק 4000, התיק המשמעותי ביותר שהוגש נגדו, כחלון הרחיק לכת. לצד החזרה על כך שראש הממשלה לא יכול להישאר בתפקיד כשהוא עומד למשפט, הבטיח שר האוצר בהופעה טלוויזיונית ב-9 באוקטובר כי הוא יפיל את הממשלה אם נתניהו יועמד לדין ולא יפרוש מתפקידו.

במעבר מהיר לימינו, כחלון מנהל כעת מגעים כדי לחבור שוב לנתניהו עם מפלגת "כולנו", בקואליציה שתורכב לאחר הבחירות שהתקיימו ב-9 באפריל.

הפיל בחדר המגעים הקואליציוניים הוא ההודעה של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מ-28 בפברואר, כי הוא אכן מתכוון להגיש כתב אישום נגד נתניהו – בעוון הונאה והפרת אמונים בכל שלושת התיקים הפליליים נגדו ובעוון שוחד בתיק 4000.

שאול אלוביץ' (צילום: (פלאש 90))
שאול אלוביץ' (צילום: (פלאש 90))

בתיק זה נטען כי נתניהו היטיב את התנאים העסקיים, בהיקף של מאות מיליוני דולרים, עבור בעלי בזק שאול אלוביץ', ובתמורה איפשר אלוביץ' לנתניהו לשמש כעורך ראשי של אתר וואלה, אתר החדשות השני בגודלו בישראל, ולעצב את הכיסוי התקשורתי שלו לפי רצונו.

דוגמה אחת קטנה מטיוטת כתב האישום: ביום הבחירות ב-2015, כאשר נתניהו פעל להגדלת מספר הקולות לליכוד באמצעות קטע וידאו שפרסם בפייסבוק ובו טען שהמצביעים הערבים נעים בהמוניהם לקלפיות, הסרטון של ראש הממשלה הוצג "במיקום בולט ולמשך שעות רבות" בעמוד הבית של וואלה.

נתניהו, שלא במפתיע, נחוש בטענתו שהוא חף מפשע ולא ביצע כל מעשה שאינו ראוי. כאשר החקירות הובילו להמלצות ולבסוף להודעה של מנדלבליט על הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע, נתניהו ניסה להסביר כיצד הוא, איש חף מפשע, עומד בכל זאת בפני כתב אישום, באמצעות הרחבה הדרגתית של מעגל הגורמים שאותם הוא מאשים בציד מכשפות פוליטי שנועד להפילו – החל מהאופוזיציה ומהתקשורת, עבור במשטרה, וכלה במנדלבליט עצמו ובבעלי תפקידים בפרקליטות המדינה.

עד לאחרונה, נתניהו לפחות הכיר בכך שהשופטים בישראל הוגנים וראויים לתמיכה. עכשיו, היות שהוא קרוב מאי פעם לעמוד מול אותם שופטים, הוא מציב גם אותם כיעד

עד לאחרונה, ראש הממשלה לפחות הכיר בכך שהשופטים בישראל הוגנים וראויים לתמיכה. עכשיו, היות שהוא קרוב מאי פעם לעמוד מול אותם שופטים, הוא מציב גם אותם כיעד.

החוק בישראל כבר מספק לראש הממשלה, ולכל חבר כנסת, חסינות מובטחת מתביעה באמצעות הצבעת רוב בוועדת הכנסת ובמליאת הכנסת. בין העילות שנתניהו עשוי להציג לטובת קבלת חסינות שכזו: כתב האישום הוגש "שלא בתום לב" או שהתביעה תוביל "לנזק אמיתי…לייצוג קהל הבוחרים".

בנימין נתניהו ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)
בנימין נתניהו ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)

כמה חברי כנסת התומכים בנתניהו, בליכוד ובאיחוד מפלגות הימין, מנסים לקדם חקיקה שתקל את תהליך מתן החסינות בכנסת – אך הם נתקלו בהתנגדות, לרבות מצד שלושה חברי כנסת מהליכוד, בהובלת יריבו הוותיק של נתניהו, גדעון סער.

נתניהו עשוי להצליח בהבטחת החסינות בכנסת מול ההאשמות נגדו – אם במסגרת החוק הנוכחי ואם בגרסה מתוקנת שלו. אך צעד זה לא יסמן את סוף הקשיים המשפטיים שלו.

על מנת להישאר מחוץ לטווח הסכנה, הוא יצטרך להעביר גם חקיקה השוללת מבית המשפט העליון את הסמכות הנוכחית שלו, המוענקת לו במסגרת חוקי היסוד של ישראל, לבטל את החלטת הכנסת על חסינות.

מאחר שאינו יכול לקדם או לתמוך ממש בחקיקה שנועדה אך ורק, ובאופן ברור, להוריד את בית המשפט העליון מהגב שלו, נתניהו ככל הנראה מכין רפורמה חקיקתית רחבה יותר בנוגע לסמכויות של בית המשפט העליון.

במקום להציג רפורמה זו כניסיון ברור למניעת העמדתו לדין, היא מקודמת על ידי תומכיה כמהלך חיוני שנידון זמן רב, אשר מטרתו "לגבור" על הנטייה האקטיביסטית-מדי של בית המשפט העליון. לדברי נתניהו, כפי שניסח זאת בפוסט שהעלה לפייסבוק בשבוע שעבר, הוא תמיד תמך ב"בית משפט חזק ועצמאי – אך אין זה אומר בית משפט שהוא כל יכול".

מיקי זוהר (צילום: (יונתן זינדל/פלאש 90))
מיקי זוהר (צילום: (יונתן זינדל/פלאש 90))

עריצות הרוב

ביום שני, חבר הכנסת מטעם הליכוד ונאמנו של נתניהו מיקי זוהר, אשר עומד בראש ועדת הכנסת, הגיש הצעת חוק שנועדה להחליק את הדרך של ראש הממשלה לחסינות. ביושבו בראש דיוני הוועדה, זוהר גיחך למשמע התנגדויות מצד חברת הכנסת היריבה ממרצ, מיכל רוזין, שטענה כי הוא מוביל תהליך להריסת הדמוקרטיה הישראלית, והרהר בשמחה בחזון שלו להפיכת בית המשפט העליון ל"חסר רלוונטיות".

"דמייני, פסקת ההתגברות עוברת – בג"ץ לא כתובת. חוק החסינות עובר – ביבי תקוע איתכם לעוד עשר שנים", זוהר לעג לרוזין. "מה תעשו?"

"זהו סיום הדמוקרטיה", היא השיבה.

"בעיני זו יכולה להיות אחת הקדנציות הקשות ביותר שלכם: בג"ץ לא רלוונטי, ביבי פה לעוד עשר שנים, או מיי גאד", זוהר צחקק בעליזות.

"אז בקיצור, ארדואן יש לנו פה", היא העזה להגיד. זוהר התנגד: "דמוקרטית הוא פה. בוחרים בו".

מכיוון שהמגעים בנוגע לקואליציה הבאה נערכים מאחורי דלתיים סגורות, אף אחד לא יודע בוודאות מה נידון בפגישות בין צוות הליכוד של נתניהו, מפלגת "כולנו" של כחלון ושאר השותפות הפוטנציאליות לקואליציה. בדומה לכך, נכון לעכשיו, אף אחד לא יודע בוודאות את פרטי הרפורמה בבתי המשפט שנתניהו מתכנן. על פי הדיווחים, בימים האחרונים הוא מתייעץ עם מומחים משפטיים בנושאים אלו.

עם זאת, החשש הוא שבמסגרת המאמצים שלו לחמוק ממשפט, נתניהו יקדם חקיקה שתשנה באופן בסיסי את האיזון העדין שבין הרשויות השופטת והמחוקקת. הרפורמה השנויה במחלוקת, שיש גורמים המחשיבים אותה לשינוי המשמעותי ביותר בחוקי היסוד של ישראל, עשויה למנוע מבית המשפט לשמש משקל נגד חיוני אל מול הסכנה ש"עריצות הרוב" תפגע בזכויות של אלו שאינם מיוצגים באופן ראוי על ידי המערכת הפוליטית.

דוגמה קטנה אחת מהתקופה האחרונה שעשויה להיות רלוונטית: לקראת הבחירות ב-9 באפריל, ועדת הבחירות המרכזית – המורכבת מנציגים של מפלגות הכנסת (באופן יחסי לגודלן), בראשות שופט בית המשפט העליון – הצביעה נגד התמודדותה לכנסת של רע"ם-בל"ד. הצבעות חברי הוועדה תאמו את הקווים המנחים הפרלמנטריים של הנציגים. השופט, חנן מלצר, בחר שלא להצביע. האינטרס של הרוב אמר את דברו, ואם לוועדה הייתה המילה האחרונה בנושא, רע"ם-בל"ד לא הייתה יכולה להתמודד.

יו״ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
יו״ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

עם זאת, הצבעת הוועדה בוטלה על ידי בית המשפט העליון, ורע"ם-בל"ד הצליחה לצבור ארבעה מנדטים בבחירות. רפורמה שהייתה מונעת מבית המשפט את ההתערבות בהחלטה מסוג זה, למשל, הייתה עלולה להוביל לכנסת שבה רוב מוחלט של חברי הכנסת, הנמצאים מימין למרכז, מונעים את התמודדותם של חברי כנסת ערבים… ללא כל אפשרות להתגונן משפטית. "עריצות הרוב", אכן כך.

הקול הדומם של "הימין השפוי"

כל זה מביא אותנו בחזרה למשה כחלון. עם ארבעה מנדטים בלבד בכנסת החדשה, לעומת 10 בפעם הקודמת, "כולנו" של כחלון מחזיקה בכוח הרבה יותר מצומצם. אך ללא ארבעת המושבים של כחלון, נתניהו יכול לכל היותר להרכיב קואליציה של 61 בשבוע האחרון שנותר לו להרכבת ממשלה. שלטון עם רוב כה דחוק יהיה אתגר מורכב מאוד, לכל הפחות.

בשנה שעברה – לפני שמנדלבליט (יועץ משפטי אמין, אשר מונה לתפקיד על ידי נתניהו עצמו, ובאופן ברור לא פועל ״בחוסר תום לב״ נגד ראש הממשלה) החליט להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע נגד נתניהו – כחלון הצהיר כי הוא לא ייקח חלק בכל ניסיון של נתניהו להישאר בתפקיד אם יוגש נגדו כתב אישום. כיום, נתניהו מנסה למנוע את המצב הזה.

ראש ממשלה, במדינה ללא הגבלת כהונה, מנסה ליצור בועה משפטית שבה יהיה חסין לתביעות כל עוד הוא בתפקיד, בעוון פעילות פלילית לכאורה שבוצעה בזמן שהיה בתפקיד.

ראש ממשלה, במדינה ללא הגבלת כהונה, מנסה ליצור בועה משפטית שבה יהיה חסין לתביעות כל עוד הוא בתפקיד, בעוון פעילות פלילית לכאורה שבוצעה בזמן שהיה בתפקיד

הוא לא נאבק כדי להישאר בתפקיד לאחר הגשת כתב אישום – התרחיש שכחלון הבטיח למנוע בשנה שעברה. הוא נאבק כדי להתחמק מכתב האישום עצמו, באמצעים חקיקתיים שיחריגו אותו מהעיקרון הדמוקרטי המרכזי שלפיו כולם שווים בפני החוק, ושעשויים לנפץ את האיזון העדין שבין הרשות השופטת לרשות המחוקקת.

למרות כל זאת, כחלון אינו משמיע את קולו בנושא.

גדעון סער, מיכל שיר ושרן השכל, שלושה חברי כנסת מהליכוד, כבר דיברו בפומבי נגד תפירת חקיקה "אישית" שתאפשר לנתניהו לשמור על חסינות. חבר הכנסת לשעבר של הליכוד, בני בגין, בנו של ראש ממשלת הליכוד האגדי מנחם בגין ואדם בעל יושרה אישית שאין דומה לה, הצהיר בתחילת השבוע כי "הימלטות מהדין על ידי הסתתרות של ראש הממשלה מאחורי מגן החסינות כחבר כנסת, עם או בלי שינוי חוק, הוא מעשה מושחת".

בנימין נתניהו ובני בגין (צילום: (חיים זק/לע"מ/פלאש 90))
בנימין נתניהו ובני בגין (צילום: (חיים זק/לע"מ/פלאש 90))

בגין הוסיף כי "במעשה הזה ראש הממשלה מתכונן להשתמש לרעה לצרכיו האישיים בכוח השלטוני שהופקד לידיו והוא גורר איתו לשם גם אחרים, ולכן ברור שחברי הכנסת שיתמכו בניסיון של ראש הממשלה להימלט מן הדין ימעלו בתפקידם בנותנם יד למעשה מובהק של שחיתות".

האם כחלון הקשיב?

איחוד מפלגות הימין, שתומך בהתנחלויות ורחוק מלהתנגד להתחמקות של נתניהו מכתב אישום, נמצא בחזית החקיקה שתעזור לו לחמוק ממנו – במה שנראה כמו "יד רוחצת יד" שבמסגרתו נתניהו מדבר כעת על סיפוח ההתנחלויות בגדה המערבית.

מנהיגי שתי המפלגות החרדיות המהוות שותפות מהימנות של נתניהו, אריה דרעי מש"ס ויעקב ליצמן מיהדות התורה, נמצאים בעצמם בתסבוכות משפטיות – דרעי כבר ישב בכלא. אף אחד מהם לא יקום להגן על הרשות השופטת.

השותף הקואליציוני הצפוי הנוסף של נתניהו, אביגדור ליברמן, ראש "ישראל ביתנו", הוא פופוליסט בלתי צפוי שפרש ממשרד הביטחון במחאה על מדיניותו של נתניהו ברצועת עזה, וכעת צפוי לשוב למשרד הביטחון עם אותה מדיניות המיושמת כעת. הוא עשוי להתנגד לתוכניות של נתניהו להישאר מחוץ לכותלי בית המשפט, או שלא יעשה זאת – תלוי בחישובים הפוליטיים שלו.

כחלון מציג את עצמו כ"מר ניקיון" הפוליטי, מנהיג "הימין השפוי", כפי שהכריז בתעמולת הבחירות שלו, שפועל למען האינטרס של הישראלי הקטן

אך כחלון מציג את עצמו כ"מר ניקיון" הפוליטי, מנהיג "הימין השפוי", כפי שהכריז בתעמולת הבחירות שלו, שפועל למען האינטרס של הישראלי הקטן. לכן מוטל עליו, בשבוע האחרון להרכבת הקואליציה של נתניהו, להצהיר בפומבי שלא ייתן את תמיכתו לחקיקה – לא משנה איך תוצג – אשר מטרתה לחסוך מנתניהו את החובה הדמוקרטית לעמוד מול ההאשמות בפלילים העומדות נגדו.

על כחלון מוטל להתחייב כי יסרב להצטרף, וכי יעשה כל שביכולתו להפלת קואליציה חדשה שתיכנע לכל ניסיון שכזה מצד נתניהו.

משה כחלון. מימינו, מגילת העצמאות (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
משה כחלון. מימינו, מגילת העצמאות (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

על כחלון מוטל להביט במה שסילביו ברלוסקוני מאיטליה ניסה לעשות, ובמה שרג׳פ טאיפ ארדואן מטורקיה עשה, כדי לחמוק מכתבי אישום ולהיצמד לעמדת הכוח באמצעות נטרול בתי המשפט – ולהחליט למנוע התרחשות דומה בישראל.

על כחלון גם מוטל, יחד עם סער ודומיו, להקשיב לדברי התוכחה של בני בגין, ולהפנים כי לא מדובר בעניין מפלגתי בכלל, שבו השמאל מתנגד לראש הממשלה והימין דבק בו באופן אינסטינקטיבי, אלא בציווי לאומי בסיסי.

על כחלון מוטל, בימים הגורליים הקרובים, לאסוף חברי כנסת בעלי עקרונות מכל הקשת הפוליטית, ולהבהיר לנתניהו, ולציבור, שבכוונתם להוביל את ההגנה על הדמוקרטיה של ישראל.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,608 מילים. מחכים לתגובתך.

חה"כ פולקמן, יו"ר סיעת כולנו: "שוקל לשבת עם נתניהו תחת כתב אישום"

במהלך הפגנה מול ביתו של חה"כ רועי פולקמן, יו"ר סיעת כולנו, בה קראו המפגינים להתנגד לישיבה בממשלה עם בנימין נתניהו תחת כתב אישום, השיב להם: "בעבר אמרתי שלא והיום שיניתי את דעתי"

משה כחלון ורועי פולקמן (צילום: מרים אלסטר. פלאש 90)
מרים אלסטר. פלאש 90
משה כחלון ורועי פולקמן

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

פועל בניין נפצע קשה לאחר שנפל באתר בנייה בלוד

הפועל, בן 25, נפצע לאחר שנפל מגובה באתר בנייה בשדרות שלמה המלך בלוד ● צוות של מד"א פינה אותו כשהוא במצב קשה לבית החולים אסף הרופא ● היום תתקיים הדממה בת חצי יום בכל אתרי הבנייה בארץ למטרת למידה, חידוד נהלים וכללי בטיחות

אתר בניה. אילוסטרציה (צילום: קובי גדעון. פלאש 90)
קובי גדעון. פלאש 90
אתר בניה. אילוסטרציה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
גיא זהר גיא זהר

הפלסטינים הודיעו רשמית: נחרים את הפסגה בבחריין

הרשות הפלסטינית הודיעה כי לא תשלח נציג מטעמה לכנס "שגשוג לשלום" בבחריין כחלק מתוכנית המאה של דונלד טראמפ ● הכנס צפוי להתקיים בבחריין בעוד כחודש בהשתתפות מנהיגים מכל העולם

מחמוד עבאס
מחמוד עבאס

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

הבחירות בישראל לא היו דמוקרטיות

1983 Phila 1 (צילום: דן פרי)
דן פרי
דמוקרטיה לחתול

עדיף לראות את חצי הכוס המשעשעת, במיוחד בימים עצובים. שם נמצאת יכולתו המדהימה של האדם להשלות את עצמו.

וולטר קבע כי "המוח האנושי הוא איבר מורכב בעל כוח מופלא המאפשר לאדם למצוא סיבות להמשיך להאמין בכל מה שהוא רוצה להאמין".

יובל נוח הררי, אינטלקטואל ציני ועולץ, הוסיף בתקופתנו שנטייתם של בני האדם להאמין ב"מיתוסים" היא למעשה מקור הצלחתם – משום שהיא מאגדת קבוצות גדולות אלי פעולה קולקטיבית.

אציע שכלול (על אף שאינני שואף לגבהים הרריים): שקר (סליחה, מיתוס) יעיל הוא שקר פשוט. האמת סבוכה; היא מפוררת אותנו ללהקות קטנות של מתפלפלים מלהגים. הב נא שקר פשוט לבריות, ולנצח תנצח בבחירות.

אין דוגמא מאלפת ממדינת ישראל.

בתמיכת 65 מתוך 120 חברי הכנסת כנראה, בנימין נתניהו עומד להקים ממשלה שתהווה סכנה לדמוקרטיה, בזיון למודרניות, אויבת לשלום ובכייה לדורות. זו לא מליצה: בעוד דורות מספר, אנשים ישבו ויבכו, מנסים להבין מה קשר די-די-טי להתאבדות לאומית.

החלק של הציבור שמשלם את המסים, מגן על הגבולות ומקיים את סטארט-אפ ניישן מיואש מהחורבן שזרע החלק שני. אבל לימדו אותו שחייבים לא רק לקבל אלא אף לכבד את "דין הבוחר". דין זה משקף, כך שיננו, את "רצונו של העם". הם מתבקשים להאמין שהבחירות ב-9 באפריל היו דמוקרטיות. וכך הם אכן מאמינים, כמעט כולם.

יש ביטוי חדש יחסית, מעצבן ויעיל במידה ממש שווה: אז זהו, שלא.

הבחירות לא היו דמוקרטיות. טענת ישראל להיותה דמוקרטיה תלויה לחלוטין במיתוס מגוחך. המיתוס אומר, ברצינות תהומית, שהגדה המערבית איננה חלק מישראל, ולכן מה שקורה שם לא נחשב בבואנו לתאר את המדינה. בדיוק כפי שנדרש: השקר פשוט וכך השקר משכר.

נביט במספרים. כ-9 מיליון תושבים לישראל, בשעה טובה, וכ-3 מיליון איש בגדה המערבית. ישראל שולטת בהם זה 52 שנה, ולא תמצאו סימן לקץ שליטה זו עם מיקרוסקופ. נהפוך הוא: נתניהו אומר כעת שישראל חייבת "שליטה ביטחונית" (והמפה מעידה שהרעיון אינו מופרך).

ישראל בונה ברחבי השטחים עיירות אשר משום מה מכונות "התנחלויות" (וגם באנגלית זוכות לשם מוזר ונפרד). ישראל הקימה באמצע השטח אוניברסיטה המוכרת על-ידי הרשויות. ישראל נוטלת ממשאבי הטבע לעצמה באין מפריע. לישראל שליטה מלאה על כל כניסה ויציאה (ובמקרה של ערבים, על כל תזוזה בינעירונית כאשר בכך היא חפצה).

נכון שרוב הפלסטינים נמצאים באזורי האוטונומיה שהוקמו בשנות ה-90 (הגאונים בליכוד התנגדו אז בהיסטריה גם לזה). אבל הדבר דומה בעיקר לאיגוד מועצות עירוניות, לא לממשלה עצמאית. ישראל שולחת חיילים למובלעות ה"האוטונומיות" והמנותקות זו מזו, עוצרת ושופטת ועושה שפטים כרצונה (דין נפרד ליהודים). ישראל שולטת בבנייה ובפיתוח על רוב השטח. ישראל מנהלת גם את המטבע.

שימו לב: ישראל לא מאפשרת הצבעה לאזרחיה הנמצאים בחו"ל ביום הבחירות – אבל ה"מתנחלים" בוחרים גם בוחרים, כמו תושבי ישראל ממש. שכניהם הפלסטינים לא. בחברון המצב מדהים: קומץ יהודים רדיקלים, השולטים בחסות הצבא במרכז שפונה בכוח מערבים, היו היחידים, בעיר של 150 אלף איש, שיכלו להצביע ב-9 באפריל.

ישראל לא סיפחה רשמית את הגדה המערבית כדי לשמר את עלה תאנה המתחזק את מיתוס הדמוקרטיה. זה כל כך פיקטיבי שכמעט אין אדם בישראל שאפילו שם לב לכך שדי מוזר שהמתנחלים מצביעים, משל היו הם דיפלומטים, או ימאים, למצער.

מי שיפקח את עיניו, יבחין בבירור שכרבע מנתיני ממשלת ישראל חסרים את הזכות הבסיסית להצביע בבחירות לממשלתם. ממשלתם איננה הרשות הפלסטינית, כשם שממשלתי אינה העירייה.

זאת ועוד: אם אלו שהתנגדו להתנתקות מרצועת עזה ב-2005 היו מצליחים למנוע אותה (וחלקם בימים אלה מתכוננים למשרת שר), אחוז התושבים מנועי ההצבעה היה מזנק ל-40% משום השליטה גם בעזתים.

אם לפלסטינים בגדה המערבית (או עזה) הייתה זכות בחירה כפי שיש לאזרחי ישראל הערבים (כתוצאה של קווי שביתת נשק מ-49'), האם הייתה אפשרות כלשהי שהימין הזחוח היה מנצח בבחירות? ברור שלא.

במילים אחרות, הסיבה היחידה שנתניהו ימשיך לכהן (וינסה להחריב את שלטון החוק הקיים בקווי 67') היא שרבע מהאוכלוסייה (40% בלי הנסיגה מעזה) מנועים מלהצביע נגדו.

יש שיאמרו שהפלסטינים בגדה רוצים עצמאות ולא אזרחות ישראל. ראשית, זה עשוי להשתנות: סביר להניח שהדרישה לסיפוח רשמי בא תבוא, וישראל תקלע למבוכה (תחושה שונה מבושה, שאליה התרגלנו זה מכבר). שנית, זה פשוט לא משנה: הם אינם יכולים להצביע לממשלה השולטת בהם.

יש הטוענים בשיא הרצינות שהפלסטינים צריכים לקבל זכויות דמוקרטיות במדינה אחרת, ירדן למשל. טוענים אלה, אפעס, מבולבלים: הרעיון הוא לא להצביע לממשלה כזו או אחרת, אלא לזו שמושלת במקום בו אתה נמצא.

אני לא מטיף לסיפוח, כמובן. הייתי לפני שבוע בבלגיה ומוזר שם למדי, עם שני עמים מעורבים זה בזה ללא רצון ובאין הגיון. המצב כאן יהיה דומה, בתוספת מרכיב חזק של אלימות אין קץ. התוצאה תהיה הגירה של יהודים ומדינה ערבית. ישראל על דרך המלך ישר לשם, בגלל הימין האווילי וציבור גדול שלא חושב.

וולטר היה כנראה משתעשע לשמע ישראלים המדקלמים סיסמאות כגון "אין כזה דבר, פתרון המדינה האחת" ו"לא תהיה מדינה דו-לאומית." עיניים להם, ולא יראו: מדינה דו-לאומית כבר כאן, על השולחן. היא נשפכת על הרצפה ומציפה את החדר כולו.

זו פשוט לא מדינה דו-לאומית דמוקרטית.

הדרך היחידה ליצור כאן שוב דמוקרטיה (ובדרך גם להציל את הציונית) היא חלוקה, למרות הסיכונים. עד אז, בואו לא נעמיד פנים שהממשלה שעומדת ליטול את השלטון בירושלים, שתשלוט למעשה במיליוני פלסטינים, נבחרה באופן דמוקרטי על ידי כלל האוכלוסיה.

טראמפ אולי לא מוטרד מאחיזת עיניים שכזו, אבל זה לא מחייב את הקורא.

הרבה עמים לאורך ההיסטוריה האמינו בשטויות ובחרו בדרך אווילית. הישראלים אינם הגרועים ביותר. אבל האחרים לא התאבדו ממש, ולבטח לא קראו לעצמם "אור לגויים". כאן זה כבר באמת נהיה מצחיק. גם קצת עצוב.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 819 מילים. מחכים לתגובתך.

פוסטים אחרונים

הפרשן הפוליטי של "הארץ" וכתבת הבריאות "TheMarker" זכו בפרס לעיתונות כתובה ומשודרת שמחולק מדי שנתיים על ידי עיריית תל אביב

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

לפני שנה, על במת טקס יום העצמאות בהר הרצל, ראיד הארוס שלי, המגב"ניק, הדגלן בטקס, הציע לי נישואין.ההצעה הפכה ויראלית,…

פורסם על ידי ‏‎Luna Khalil Saliba‎‏ ב- יום רביעי, 22 במאי 2019

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

למקרה שפיספסת

Gazavision#

במקביל לאירוויזיון בתל אביב, שישה מוזיקאים צעירים התחרו בסוף השבוע האחרון ב"עזה-וויזיון" ● היו שם שתי בלדות על אהבה, וארבעה שירי מחאה שעסקו באדמה ובהתנגדות לכיבוש ● המנצח הגדול הוא ג'יהאד שחאדה, סטונדט להנדסה ביו-רפואית, שמעולם לא יצא מהרצועה

תחרות שירה צעירה בעזה במקביל לאירוויזיון

במקביל לאירוויזיון בתל אביב, שישה מוזיקאים צעירים התחרו בסוף השבוע האחרון ב"עזה-וויזיון" ● היו שם שתי בלדות על אהבה, וארבעה שירי מחאה שעסקו באדמה ובהתנגדות לכיבוש ● המנצח הגדול הוא ג'יהאד שחאדה, סטונדט להנדסה ביו-רפואית, שמעולם לא יצא מהרצועה

שעות ספורות לפני גמר האירוויזיון בתל אביב, במוצאי שבת האחרונה, נערכה בעזה תחרות מוזיקה מחאתית בשם "עזה-וויזיון". באופן סמלי, אירוע הגמר של העזתים התקיים על הריסות בניין סוכנות הידיעות הטורקית אנאדול, שהופגז על ידי חיל האוויר הישראלי בסבב הלחימה האחרון ברצועה.

כיאה לאירועים מסוג זה, ההפקה כללה זמרים צעירים ונרגשים, לוגו שהופיע גם על חולצות שנמכרו באירוע ואפילו סלוגן שמוכר מהאירווזיון האחרון, אבל עם טוויסט עזתי: DARE TO DREAM – TOGETHER.

מי שעמד מאחורי המיזם הוא הארגון ״אנחנו לא מספרים״ (We Are Not Numbers), הפועל כדי לתת פנים ושמות לדיווחים על מספר ההרוגים, הפצועים והמובטלים בעזה.

עיסאם עדוואן, היזם והמארגן של התחרות, אומר כי מדובר גם במחאה כלפי ה-EBU, איגוד השידור האירופי, שלא מאפשר לפלסטינים להשתתף באירוויזון.

לדבריו, האירוע נועד לאפשר לאמנים צעירים ומוכשרים מעזה לקבל חשיפה מוזיקלית בינלאומית, למרות מגבלות התנועה שחלות עליהם.

"יש להקות מעזה שמוזמנות להופיע בגדה המערבית ונתקעות במעבר ארז״, הוא אומר, ומוסיף שהאירוע נועד להאיץ בצעירי הרצועה לקחת אחריות על חייהם.

האירוע נועד לאפשר לאמנים צעירים מעזה לקבל חשיפה מוזיקלית בינלאומית, למרות מגבלות התנועה שחלות עליהם

"התהליך המדיני לא מוביל לשום מקום. גם ההנהגה שלנו צריכה לתת מענה לצעירים מבחינה תרבותית ואמנותית ולתת להם למצות את יכולותיהם".

ששת הגדולים

שישה שירים עלו לגמר התחרות – בביצועם של חמישה זמרים צעירים וזמרת אחת – לא כולם שירים מקוריים. כל הביצועים הועלו מבעוד מועד ליוטיוב.

היו שם שתי בלדות על אהבה, וארבעה שירים ליריים-פטריוטיים, שבין השאר התייחסו לקשר של הפלסטינים לאדמה ולהתנגדות לכיבוש.

אלפים הצביעו לשיר האהוב עליהם, והעניקו את הניצחון לג'יהאד שחאדה, שביצע את שירו של הכוכב המצרי עבד-אל חלים חאפז, Ya Tira Tiri. השיר עוסק באהבה, אבדן וגעגועים.

"ג'יהאד הוא נציג מצוין ל-2 מיליון עזתיים שחיים תחת המצור כבר 12 שנה", בירך עיסאם את הזוכה. "אביו נאבק כדי לפרנס משפחה בת 10 ילדים בשכר זעום, וג'יאהד מעולם לא יצא את גבולות הכלא שבו אנו חיים.

"ועדיין, הוא סטודנט מצטיין להנדסה ביו-רפואית ויש לו קול שנוגע ללב שומעיו. הוא מסמל את הפוטנציאל של צעירי עזה, אילו היו מאפשרים להם לשגשג".

מתחרה בולט נוסף היה The Sky, שיר מקורי של ע'אדה שומן, בן 21, שזכה ליותר צפיות ביוטיוב מהשיר הזוכה. ע'אדה מופיעה בקליפ לצד אחיה, שמלווה אותה על גיטרה. השיר עוסק בתוקפנות של המדכא ובעקשנות של החלש לא להיכנע:

"השמיים הם של שנינו
הכחול העמוק והסגול של העננים
שייכים לכל בני האדם
לחלש, לעני, לעצוב
ולזה שהולך לישון רעב
(…) הוצאתם חייל מביתו ואז מת לחינם".

"הדיכאון מכלה את האמביציות"

המנהלת הבינ"ל של ״אנחנו לא מספרים״, פאם ביילי, היא פעילת זכויות אדם שגורשה מעזה, מנועה מלהיכנס לישראל ופועלת מוושינגטון.

לדבריה, הרעיון לא היה לחקות את התחרות המקורית. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להפיק אירוויזיון. למוזיקאים בעזה אין עבודה ופרנסה, ואין יכולת תנועה מחוץ לרצועה. רב הזמן הם עסוקים בהישרדות או פשוט מדוכאים".

גמר העזה-וויזיון 2019
גמר העזה-וויזיון 2019

"אפשר היה להניח שמכיוון שהם חסרי עבודות יהיה להם יותר זמן לכתוב וליצור, אבל אני מאמינה שהדיכאון מכלה את האמביציות שלהם".

עוד 442 מילים ו-1 תגובות. מחכים לתגובתך.

סוכלה הברחת מאות אלפי בלונים מהארץ לפלסטינים

דוד כהן, 50, בעליה של חברת די סי לוגיסטיקה, נעצר בחשד לייבוא מאות אלפי בלונים בכוונה להעבירם בסופו של דבר לרצועת עזה ● התפיסה נעשתה על ידי יחידת המכס באשדוד ולא על ידי כוחות הביטחון ● החשוד שוחרר בתנאים מגבילים

הברחת בלונים3 (צילום: רשות המיסים)
רשות המיסים
הבלונים שנתפסו

דוד כהן, 50, אזרח ישראלי ובעליה של חברת די סי לוגיסטיקה בע"מ, נעצר בחשד לייבוא מאות אלפי בלונים בצבעי דגל הרשות הפלסטינית. את הייבוא ביצע תוך שימוש באזרחות הישראלית שלו כדי להשתמט מבדיקות בטחוניות, לכאורה.

יחידת היס"מ של בית מכס אשדוד צברה מידע מודיעיני לפיו החברה מתכוונת לייבא את הבלונים, להעבירם באופן מיידי לתושב חברון, ממנו יועברו באופן הדרגתי לעזה.

הבלונים שנתפסו (צילום: רשות המיסים)
הבלונים שנתפסו (צילום: רשות המיסים)

בתום הפעילות המבצעית שהתקיימה לפני 3 ימים, אותרה מכולה ובה קרטונים מאוחסנים בבלונים. על גבי הקרטונים נרשם שמו של תחסין מאגד אחמד דופש, הרוכש הפלסטיני מחברון.

לפני יומיים עוכב החשוד לחקירה, במהלכה קשר עצמו למרבית העבירות שיוחסו לו. בית משפט השלום באשקלון נעתר לבקשת היחידה וקבע לחשוד, בין השאר, ערבות בנקאית על סך 20 אלף ש"ח, ערבות עצמית, ערבות צד ג' בסך 30 אלף ש"ח וצו עיכוב יציאה מהארץ ל-180 ימים.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 128 מילים. מחכים לתגובתך.

למקרה שתהיתם לאן הכסף (שלנו) מהופעות יום העצמאות הולך

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

יאיר נתניהו למח"ש: ראש אגף החקירות לשעבר שלח מעקבים אחר משפחתי

יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, הגיש תלונה במחלקה לחקירות שוטרים נגד ניצב בדימוס מני יצחקי ● התלונה הוגשה בעקבות "פגיעה בפרטיות ומעקב לא חוקי" שהובילה לחקירה בתיק 1000

יאיר נתניהו (צילום: פלאש90)
פלאש90
יאיר נתניהו

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
סגירה