האם ניתן לסלוח לבני גנץ? על פניו, נראה שלא. מצד שני, למרות שאני לא סניגור של אף אחד, המצב הפעם באמת מסובך.
היה לי קשה לתמוך בו פומבית כפי שעשיתי (או בלשון המליצית המודרנית, היה "לא פשוט"). הייתי עשרות שנים עתונאי בינלאומי בכיר באחת מחברות החדשות החשובות בעולם, והנייטרליות הייתה לחם חוקנו. פרקתי כל עול ושרפתי גשרים כדי לתמוך בגנץ בשנה האחרונה כי הסקתי שבנימין נתניהו הוא אסון לישראל – והסיבות לא מקוריות ולא מחייבות הסבר כעת.
דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com
כאומנית מחאתית, עד ל-7.10 ציירתי בעיקר תמונות העוסקות בשחרור בעלי חיים. מאותו יום משהו השתנה. הכאוס והחרדה שמילאו אותי גרמו לי לקיפאון, והמראות שנחשפו מיום ליום החדירו בי בהלה, חוסר אונים ובעיקר כעס ועלבון תהומיים.
במשך שלושה שבועות לא הצלחתי לצייר ולו כתם אחד על הבד. אז קיבלתי קול קורא מגלריה בן עמי בתל אביב, שהקימה תערוכה חשובה במיוחד בגלריית The 4th Wall בברלין בנושא "מכתב לעולם" (אוצר: דורון פולק).
יפית סרנגה היא יוצרת באומנות ובפילוסופיה וציירת מחאתית הפעילה למען שחרור בעלי חיים. מחברת ספר העיון בפילוסופיה "וחך, אוכל יטעם-לו" (הוצאת צמרת), העוסק בסוגיות פילוסופיות רוונטיות לעידן המודרני התעשייתי. בימים אלו מציגה ציורי שמן בארבע תערוכות במקביל בארץ ובחו"ל.
השכם והערב הציבור נתקל במודעות מפתות, בעיקר באמצעי התקשורת הדיגיטליים, בדבר קורסים מזורזים המכשירים מומחים לליקויי בנייה.
מדובר בדרך קלה וקצרה לרכוש מעמד מכובד ומקצוע מניב כסף רב – שכן מדינת ישראל נבנית בהיקף עצום, ובסיור ברחבי המדינה רואים מגדלי מגורים צומחים בהיקף מרשים במרכז, בצפון ובדרום.
מהנדס מבנים בוגר הטכניון, בעל תואר שני במדיניות ציבורית, לימודי תעודה בתכנון עירוני ותואר שלישי בהנדסה אזרחית. בעל משרד תכנון וייעוץ בחיפה, מחברם של ספרים מקצועיים ואחרים. מחבר הספר: "תכנון כחוק – דירות ומבני ציבור" בהוצאת "בורסי". אתר -www.benezra.co.il
בדרמה הפוליטית בישראל היום מזדקרות דמויותיהם של בני גנץ ויאיר לפיד כשחקנים פוליטיים מרכזיים. יאיר לפיד היה זה שהבחין, לפני למעלה מעשור, שלמרכז הישראלי אין בית פוליטי. הצד השמאלי של המפה היה בשקיעה ואילו הצד הימני שהיה בשלטון, הראה סימנים של התנוונות.
בנימין נתניהו, מנהיגו של הימין, לא בחל בשום אמצעי לשמר את שלטונו, כולל פגיעה בנורמות שלטוניות של המדינה. כפי שהמרכז הישראלי נטש בסוף שנות ה-70 את ממשלות השמאל לשעבר, אחרי שהחלו בהן סימני ניוון בעקבות שלטון ממושך, החל להתפתח דפוס דומה ביחס לשלטון הימין, ובפרט לזה של נתניהו (שכבר בעצמו היה בשלטון תקופה ארוכה).
מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
'יחד עם נתניהו הצליחו לכרסם ברוב הקטן שהיה לה בכנסת'… היום שוחד נחשב 'כרסום'? הייתי בסדר (סילמן)? מאז גניזת בראון חברון, ופרשת עמדי. כאשר שומרי הסף בגדו בתפקידם, בעמם, באזרחים והשאירו פסיכופת עבריין במגרש, המדינה היא אנרכיה בראשות ארגון פשע… 'כרסום'. עכברון קטן חמוד כרסם את הקואליציה
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ניתוח מעולה. אולם, התרחיש של ממשלת מיעוט מתעלם מהמציאות . הנדל, האוזר, וגם אורלי לוי, בחוץ. להגיד שהם היו נכנסים – הניר סופג הכל, המציאות לא. זה כמו להגיד שמפלגות הגוש תצטרפנה לממשלה הזאת לאחר שתוקם. קוראים לזה wishful thinking
מכל מקום – ועל זה אין ויכוח, גנץ הסיק שהם בחוץ, ואני חייב לקבל זאת.
אם כך, כבר לא מדברים רק על תמיכת הרשימה המשותפת, צריך שת"פ מלא של בל"ד. ואי אפשר להימנע, צריך אצבע מורמת. לא רק להצביע על ממשלה, אלא לכל הצבעה, לכל חוק, יעמדו מולנו 58 מלוכדים. לטעמי אין מספיק מן המאחד בגוש שלנו כדי להתמודד עם זה.
גם כך ממשלת מיעוט במדינת ישראל זאת חצי התאבדות, אבל כשצריך לאחד את יזבק וליברמן לכל הצבעה, זו התאבדות וחצי.
אם אני יועץ פוליטי של הגוש אני אומר להם לשבת בשקט ולחכות, כמה חודשים, שנה לכל היותר העסק הזה קורס לתוך עצמו ואתם לוקחים את הבחירות בהליכה. ממשלת אהוד ברק תיראה ככהונה מפוארת מול הפיאסקו הזה.
על דבר אחד אני מצטער, שהמהלך נעשה תוך פילוג פנימי קשה. יחד עם זאת, כאזרח מהשורה, אין לי שום אינפורמציה המאפשרת לי לקבוע שאפשר היה לעשות את המהלך אחרת.
זה שבני מינה עצמו ליור הכנסת זו איננה התקפלות. להפך. התפקיד בידנו. אדלשטיין בחוץ.
אל תשכח שכדי ללהטט בתרגילים, ביבי צריך רוב בכנסת, ונכון לעכשיו אין לו, אלא אם יצליח למשוך שוב את המשותפת לחיקו, דבר שכרגע נראה לא סביר. הסיכון הנוסף הוא ליברמן, שעלול להצטרף לגוש ולפרק את הכנסת ולשלוח אותנו לבחירות בלי לתת לגנץ קדנציה משמעותית.
אם יש במה לבא בטענות לכחול לבן זה רק על דבר אחד – על תוצאות הבחירות. תן לי עכשיו את הכנסת של ספטמבר…. גנץ ראש ממשלה מזמן. מי שבעד ממשלת מיעוט, יכול להתלונן שלא עשו את זה אז, ומי שבעד אחדות, יכול להתלונן שלא עשו את זה אז. אז, מצבנו היה טוב יותר…