האם אפשר לסלוח לגנץ?

יאיר לפיד ובני גנץ בכנסת, ה-6 במאי 2019 (צילום: נעם רבקין פנטון/פלאש90)
נעם רבקין פנטון/פלאש90
יאיר לפיד ובני גנץ בכנסת, ה-6 במאי 2019

האם ניתן לסלוח לבני גנץ? על פניו, נראה שלא. מצד שני, למרות שאני לא סניגור של אף אחד, המצב הפעם באמת מסובך.

היה לי קשה לתמוך בו פומבית כפי שעשיתי (או בלשון המליצית המודרנית, היה "לא פשוט"). הייתי עשרות שנים עתונאי בינלאומי בכיר באחת מחברות החדשות החשובות בעולם, והנייטרליות הייתה לחם חוקנו. פרקתי כל עול ושרפתי גשרים כדי לתמוך בגנץ בשנה האחרונה כי הסקתי שבנימין נתניהו הוא אסון לישראל – והסיבות לא מקוריות ולא מחייבות הסבר כעת.

בעיניי, מה עושים הלאה קשור לשאלה האם גנץ עשה כל מה שרק אפשר היה כדי לחסל את החסימה שיצרו יועז הנדל וצבי האוזר, שגזענותם אומנותם, לפני שהסכים להצטרף לממשלת נתניהו. אפשר למחול ואפילו (אולי, בדוחק) להסכים לצעדו אם התשובה לכך היא כן, כלומר שלא היה לו שום סיכוי להקים ממשלת 61.

אני מכבד את יאיר לפיד מאד על עמדתו העקרונית נגד נתניהו והלב שלי איתו, אבל נראה שזה לא לגמרי נכון לומר שגנץ "זחל" לממשלה. תמורת מכירת נשמתו (או הפגנת הבגרות – תלוי איזה נרטיב מעדיפים) גנץ קיבל עסקה מרהיבה. אם זה לא יתפרק בדרך, אז לפי הדיווחים המצב הוא כך:

  • למרות שהוא מביא עמו רק 15 חברי כנסת לעומת 58 של נתניהו, הוא מקבל ממשלה פריטטית שבה נראה כי כמעט כל ח"כ של חוסן לישראל יהיה שר – זה חסר תקדים ועל פניו זה המון השפעה.
  • יהיו לו תיקי מפתח: החוץ, הבטחון, המשפטים (חשוב מאד כאשר רה"מ עומד למשפט פלילי), התקשורת (חשוב מאד לנתניהו, כי כזה הוא נתניהו), ועוד.
  • הוא יוכל למנוע טירוף הרה אסון מבית היוצר של הליכוד. חסל סדר פסקת התגברות, שרי משפטים הקוראים למרד בבג"ץ, ושאר מרעין בישין. כולנו יודעים מה זממו המנוולים, ויש מצב שגנץ יוכל למנוע את זה.
  • הוא יהיה ראש ממשלה (בהנחה שנתניהו לא ירמה אותו) בעוד 18 חודשים; זה יותר ממה שאפשר לומר עליך ועליי, אז קצת ענווה לא תזיק. עם זאת יתכן שביבי עשוי להתגלות גם כאן כתחמן, ויבגוד בגנץ ברגע האמת, והדבר לא יפתיע איש (נראה שחלק מתומכיו הנבערים מתים על זה שהוא תחמן; מעניין, אנטרופולוגית). ורק שיהיה ברור: כאשר אני כותב "תחמן", מדובר במילה שעברה כיבוס, אם לא ניקוי יבש ממש.

אבל אפשר היה לעשות את זה אחרת, יותר מכובד, עם נרטיב יותר קביל בקרב התומכים. למה מיהר? למה לא מיצה את המנדט והעביר כמה חוקים? למה נכנע לאיום חלול מאד בעניין בחירת מאיר כהן ליו"ר הכנסת? למה לזרוע כזו דמורליזציה בקרב תומכיו? למה להיכנע לגיוס הבזוי של הקורונה לטובת הישרדותו של הנאשם? למה לשדר שוב שנתניהו סוג של קוסם? למה, לכל הרוחות, להפגין כל כך הרבה חולשה? אפשר ממש להשתגע.

כמובן שייתכן שגנץ פשוט חישב שזו הייתה ההזדמנות הטובה ביותר ואולי האחרונה להיות אי פעם ראש ממשלה; בבחירות רביעיות לא בטוח שהיה שוב המועמד, ולא בטוח שהתוצאה היתה עדיפה, ולא בטוח בעצם שהקורונה היתה משתפת פעולה. באותה מידה ייתכן שלפיד חישב שלו הכי כדאי להיות ראש האופוזיציה; ממעמד זה, אם ינצלו בתבונה, הוא עשוי להבחר לראש ממשלה ב-2023, בעידן פוסט-ביבי (או כשהנאשם יושב במשכן הנשיא, עוד תרחיש מרתיח שכנראה מהווה את היעד של נתניהו).

אבל כל זה לא באמת משנה. התיסכול האמיתי נובע ממיסמוס, אובדן ובזבוז ההזדמנות לסלק את נתניהו כבר עכשיו. זה יכול היה לקרות, כך:

  • היו משכנעים, גוררים, קונים או איכשהו מאלצים את הנדלאוזר להתפשר, או מביאים אותם להתפטר, או מעודדים אותם לרדת מהארץ, או משהו, ואז גנץ יכול היה להקים ממשלה של 61, כי אביגדור ליברמן סוף סוף היה מוכן לכך.
  • הרשימה המשותפת הייתה מעדיפה לתמוך מבחוץ בתמורה לוועדות הכנסת, קצת חקיקה, כמה תקציבים ותחושת שותפות גדולה וחשובה והיסטורית. איך שהערבים הישראליים ראויים לזה. הקארמה הטובה הייתה עוקפת את העולם וחוזרת הציונה בבומרנג מדהים. וכן, אני יודע שזה היה מסובך, למשל בעת מבצע בעזה. ברית עם פשיסטים וכוהני דת חשוכים זה רע אף יותר.
  • הם יכלו אז לחוקק חקיקה מצוינת שמונעת מראש ממשלה לכהן במשפט, ואולי לשפר את שיטת הבחירות, ולתקן את חוק הלאום.
  • לאחר מכן, כאשר ביבי בבית משפט וגנץ ממוקם בבלפור בבטחה, נאמר אחר חודשיים של עשייה מבורכת, הם היו יכולים להזמין את הליכוד בתנאים טובים לכולם. גם זו פשרה, מכיוון שהכנופיה הזאת מהווה פיגוע נגד הציונות, אבל לפחות זו הייתה ההקרבה היחידה, וגנץ היה פועל מעמדת עוצמה.

אני עדיין מקווה שבדרך נס נוכל להחיות את התסריט המשובח הזה, אבל לא נראה שזה יקרה.

במקום זאת, נתניהו הרעיל יישאר על כס המלוכה לעת עתה. הליכוד, מפלגה שהרוויחה ביושר שנות דור באופוזיציה, עדיין בהובלה. כחול לבן התפרקה, וחזרנו לפיצול משתק בשמאל, בדיוק כפי שנתניהו רצה. יש סכנה ממשית, כאמור, שהתסריט מוביל אותו לבית הנשיא ב-2021 – ולביטול המשפט. הבטן מתהפכת, ועבור רבים המחשבה שקולם תרם לחרפה הזאת מעלה קבס.

אבל אני כן רואה שבחירות רביעיות לא היו מוצא משובח מהפלונטר, ולכן זו אכן הייתה בחירה קשה, בהנחה שכאמור, שהם עשו כל מאמץ להקים ממשלה בת 61.

גנץ חייב לתומכיו לשעבר את ההסבר הזה. עד שתתברר הסוגיה לא אוכל באמת להחליט לכאן או לכאן. וזה לא רק אני: גנץ חייב הסבר משכנע לבוחריו. הוא ירש אותם פק"ל מהשמאל, ואל לו לחשוב שזכה לאיזה פקדון הסטורי של תמיכה אישית – הכל נבע מרצון עז להפטר מנתניהו ולהפיל את שלטון הליכוד המשחית. זה הזמן לכנות וצניעות ולהיות מענטש; זה לא הזמן לקלישאות וסיסמאות והיבריס כלשהו.

בלי קשר לאיך שההיסטוריה תראה את גנץ, הנדלאוזר לנצח ייזכרו כפיגוע אלקטורלי בוגדני שהציל את נתניהו ללא צורך בשם הטהרנות הגזענית (סליחה – כדי לא "לשבת עם תומכי טרור"). סוג של סוס טרויאני דו-ראשי. הם מנעו מגנץ להיות ראש ממשלה מיד, ויצרו מצב בו ראש ממשלת ישראל יהיה נאשם שעומד למשפט בגין שוחד (אלא אם כן המשפט יידחה – בזיון שהדעת לא סובלת).  פגשתי את האוזר כמה פעמים בתפקידי כעיתונאי, וראיתי בו איש הגון (בוודאי ביחס לשרת הממוצע של נתניהו), ומתברר שטעיתי קשות. חבל מאד.

ליברמן התגלה כחובבן למרות ההילה הרספוטינית. ממליך המלכים התעורר מאוחר מדי, וזה קצת משעשע. לו הגיבור הגדול היה מסכים ללכת עם הערבים כמה חודשים קודם לכן, כאשר לגנץ היו 65 מושבים והנדלאוזר לא יכלו למנוע כלום, היינו נפטרים מנתניהו כבר אז, ואיווט היה יוצא צדיק במקום נעבעך.

ללפיד יש הזדמנות לבנות לעצמו שיעור קומה כראש האופוזיציה. אתגרו יהיה להפוך למנהיג המפלגה הדומיננטית בגוש, כדי למנוע את הפיצול הקיצוני שהזיק למרכז-שמאל בעבר ועזר לימין – ולהפוך בזאת למועמד ברור לראשות הממשלה, דבר שעוד לא באמת קרה.

בעניין הזה, הרבה תלוי במה קורה עם גנץ. האם יתגלה כראש ממשלה משובח כשיגיע תורו, אם אכן יגיע, כך שבבחירות הבאות עדיין יהיה מנהיג המרכז-שמאל? או שמא יסמורטט, כמו יגאל ידין אצל מנחם בגין או שאול מופז אצל ביבי עצמו (ואתו גם גבי אשכנזי – חיסול שני רמטכ"לים במכה אחת)?

לפיד גם תלוי במה יקרה במפלגת העבודה ומרצ. אפשר לדמיין את העבודה פשוט נעלמת, כקדימה ז"ל, במיוחד אם עמיר פרץ יצטרף לממשלת נתניהו; אהבתי את רבין ופרס, וקראתי דברים יפים על אשכול וגולדה וכל זה, אבל לא אזיל דמעה. הם פישלו יותר מדי, והסבלנות שלי פקעה.

למרצ נותרה מעט הצדקה לקיומה אלא אם כן יורידו את אחוז החסימה. אולי תצטרף למפלגה יהודית-ערבית, כנראה עם הרשימה המשותפת (אם זו תשיל את בל"ד מעליה). מצד שני אפשר לראות את יאיר גולן יוצא אל האור כראש מפלגת שמאל שנולדת מחדש – או מצטרף ללפיד, שהרי איבד זה עתה שני גנרלים.

יהיה חשוב ביותר להסיר כל אפשרות ששוב יוכלו להכתים את הרשימה משותפת, מפלגה קריטית לעתיד שפוי כאן, כתומכי טרור. אסור לשמוע עוד הבטחות שלא לשבת איתה ממנהיגי המרכז שמאל – זה גול עצמי מהמטופשים.  אבל מהמשותפת אפשר לבקש להיפרד מבל"ד או לרסן אותה ממש. וחבר'ה: בבקשה, לא עוד דיבורים על שהידים. אף אחד לא מעוניין בפלפולים לשוניים על משמעות הג'יהאד. פשוט, די. בבקשה. זה עוזר לרעים.

כן, חברים, זה נראה כמו זמן ייאוש.

אבל עדיף להתרכז בטוב. אולי זה לא כזה נורא: ממשלה פחות גועלית ואסונית; ראש אופוזוציה חריף וחכם, עם קילר אינסטינקט (כל כך חכם, שאולי יבין את גודל הטעות בהליכתו בתלם הדרת הערבים); וערבים בראשות כמה ועדות, אם זה יחזיק מעמד.

פגשתי מצבים גרועים יותר בפוליטיקה הישראלית. בעצם, אם נודה על האמת, כאלה הם הנורמה. לצערי. נקווה לעתיד טוב יותר.

גנץ והמחבר (צילום: כחול לבן)
גנץ והמחבר (צילום: כחול לבן)

 

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
ניתוח מעולה. אולם, התרחיש של ממשלת מיעוט מתעלם מהמציאות . הנדל, האוזר, וגם אורלי לוי, בחוץ. להגיד שהם היו נכנסים - הניר סופג הכל, המציאות לא. זה כמו להגיד שמפלגות הגוש תצטרפנה לממשלה הז... המשך קריאה

ניתוח מעולה. אולם, התרחיש של ממשלת מיעוט מתעלם מהמציאות . הנדל, האוזר, וגם אורלי לוי, בחוץ. להגיד שהם היו נכנסים – הניר סופג הכל, המציאות לא. זה כמו להגיד שמפלגות הגוש תצטרפנה לממשלה הזאת לאחר שתוקם. קוראים לזה wishful thinking
מכל מקום – ועל זה אין ויכוח, גנץ הסיק שהם בחוץ, ואני חייב לקבל זאת.
אם כך, כבר לא מדברים רק על תמיכת הרשימה המשותפת, צריך שת״פ מלא של בל״ד. ‏ואי אפשר להימנע, צריך אצבע מורמת. לא רק להצביע על ממשלה, אלא לכל הצבעה, לכל חוק, יעמדו מולנו 58 מלוכדים. לטעמי אין מספיק מן המאחד בגוש שלנו כדי להתמודד עם זה.

גם כך ממשלת מיעוט במדינת ישראל זאת חצי התאבדות, אבל כשצריך לאחד את יזבק וליברמן לכל הצבעה, זו התאבדות וחצי.
‏אם אני יועץ פוליטי של הגוש אני אומר להם לשבת בשקט ולחכות, כמה חודשים, שנה לכל היותר העסק הזה קורס לתוך עצמו ואתם לוקחים את הבחירות בהליכה. ממשלת אהוד ברק תיראה ככהונה מפוארת מול הפיאסקו הזה.

‏על דבר אחד אני מצטער, שהמהלך נעשה תוך פילוג פנימי קשה. ‏יחד עם זאת, כאזרח מהשורה, אין לי שום אינפורמציה המאפשרת לי לקבוע שאפשר היה לעשות את המהלך אחרת.
זה שבני מינה עצמו ליור הכנסת זו איננה התקפלות. להפך. התפקיד בידנו. אדלשטיין בחוץ.
אל תשכח שכדי ללהטט בתרגילים, ביבי צריך רוב בכנסת, ונכון לעכשיו אין לו, אלא אם יצליח למשוך שוב את המשותפת לחיקו, דבר שכרגע נראה לא סביר. הסיכון הנוסף הוא ליברמן, שעלול להצטרף לגוש ולפרק את הכנסת ולשלוח אותנו לבחירות בלי לתת לגנץ קדנציה משמעותית.
אם יש במה לבא בטענות לכחול לבן זה רק על דבר אחד – על תוצאות הבחירות. תן לי עכשיו את הכנסת של ספטמבר…. גנץ ראש ממשלה מזמן. ‏מי שבעד ממשלת מיעוט, יכול להתלונן שלא עשו את זה אז, ומי שבעד אחדות, יכול להתלונן שלא עשו את זה אז. אז, מצבנו היה טוב יותר…

עוד 1,253 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שלישי, 16 באוגוסט 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

לא רק הסתדרות המורים: ארגון המורים ידון באפשרות שלא לפתוח את שנת הלימודים

צה"ל הודיע שאטם מנהרה שחמאס חפר מרצועה לכיוון ישראל ● בן גביר הודיע שעוצמה יהודית תתמודד בבחירות ברשימה עצמאית, אך הוסיף שהוא "לא טורק את הדלת" בפני אפשרויות אחרות; סמוטריץ' קרא לו לשוב למשא ומתן ● נדחתה בקשת סילמן להתפצל מימינה; תידרש להתפטר מהכנסת כדי להתמודד בבחירות ברשימת הליכוד ● איזנקוט הציע לרויטל סויד מקום ברשימת המחנה הממלכתי

עוד 49 עדכונים

מי אתה באמת, איזנקוט?

הפוליטיקה הישראלית רוויה דמויות שטניות ודמויות סתמיות. יש סיכוי לא רע שגדי איזנקוט אינו כזה. טוב שהרמטכ"ל בדימוס החביב לכאורה מצטרף לפוליטיקה, כי כל קול בולט נגד הימין מגדיל את הסיכוי להציל את המדינה.

האם טוב שהצטרף לבני גנץ ולא ליאיר לפיד? זה כבר יותר מסובך.

טוב שהרמטכ"ל בדימוס החביב לכאורה מצטרף לפוליטיקה, כי כל קול בולט נגד הימין מגדיל את הסיכוי להציל את המדינה. האם טוב שהצטרף לגנץ ולא ללפיד? זה כבר יותר מסובך

לגנץ שאיפות להיות ראש ממשלה, ואלה מפריעות מאוד ליצירת מומנטום מאחורי ראש הממשלה לפיד. היעדר מומנטום מאחורי מועמד של הגוש  עלול להשאיר אנשים בבית ביום הבחירות. על אף דמיונו הפיזי המסוים ליצחק רבין, גנץ מלהק עצמו כאן כחתרן סטייל שמעון פרס דווקא. זה לא עושה חסד עם הזיכרון של אף אחד מהם.

מצד שני, יש לגנץ (ושותפו גדעון סער) כרגע יותר סיכויים למשוך קולות מהימין השפוי. רק אלוהים יודע מדוע שפויים אלה רואים עצמם כימין (לא רוצים מדינה דו-לאומית; לא רוצים תאוקרטיה; לא רוצים אוטוקרטיה; אבל ימין, רק ימין – כוחו של מיתוג, אולי). אופטימלית שלישיית ה"מחנה הממלכתי" תוכל להביא מספר משמעותי של קולות ימין מבלי לגרוע מלפיד, ובזאת להגדיל את הגוש.

ההתפתחות גם עשוייה להזיק לאיילת שקד – סליחה, ל"רוח הציונית" – ולהורידה שאולה אל מתחת לאחוז החסימה. זה כמעט חשוב כמו שמרצ כן תעבור, כי הרי ברור שאם שקד בפנים היא חוברת לבנימין נתניהו ולפי הסקרים דהיום מביאה אותו לרוב. הכחשותיה זוכות בצדק לאפס התייחסות.

לקינוח – וזה ממש סופלה שוקולד – אם שקד תיעלם היא תיקח אתה גם את כייס הבחירות המיוסר, שותפה יועז הנדל, האיש שמנע מגנץ להקים ממשלה ב-2020. יהיה בזה צדק פואטי.

לגנץ שאיפות להיות רה"מ, שמפריעות ליצירת מומנטום מאחורי רה"מ לפיד. היעדר מומנטום מאחורי מועמד הגוש  עלול להשאיר אנשים בבית בבחירות. על אף דמיונו הפיזי המסוים לרבין, גנץ מלהק עצמו כחתרן סטייל פרס

עם זאת, יש כאן עניין גדול אפילו יותר מחסימת נתניהו והחזרת הפוליטיקה למידת זוהמה נסבלת.

בראיון ל"מעריב" מינואר הבהיר איזנקוט כי הוא מבין את ההתאבדות הדמוגרפית הגלומה בהמשך התמזגות ישראל עם הפלסטינים בגדה המערבית. הוא חזר על זה השבוע כאשר הודיע על הצטרפותו לגנץ. עוד כרמטכ"ל בזמן אינתיפאדת הסכינים הוא התריע נגד אצבע קלה על ההדק והפגין את הגועל הראוי מפסטיבל אלאור אזריה (החייל שהוציא להורג תוקף פלסטיני פצוע, והוריו זכו לטלפונים פופוליסטיים מנתניהו).

נראה ש"שמאלנות" זו היא המניע העיקרי של איזנקוט לכניסה לפוליטיקה.

חשוב שזה מגיע מגנרל, ועוד אחד שנראה יותר מיושב מיאיר גולן. תמיד הרגשתי שהציבור לא מבין באמת את המידה המדהימה שבה האנשים המופקדים על ביטחונו אינם אוהבים את הכיבוש. עמדתם זו נובעת בעיקר מהנימוקים האסטרטגיים-דמוגרפיים לעיל – וגם, לפעמים, כסוגיה משנית, במודל של אהוד ברק, גם על רקע מוסרי.

הייתם חושבים שהנקודה הזו הובהרה היטב כבר ב-2012 על ידי הסרט "שומרי הסף", שבו כל ששת (!) ראשי השב"כ החיים – כולל אחד מבולבל שכעת הוא בליכוד – חשפו את עמדתם שהכיבוש מהווה סכנה לישראל. ריבונו של עולם – ראשי השב"כ, הממונה על שמירת אותו כיבוש!

הדבר חל במידה רבה, כמובן, על רוב ה"ביטחוניסטים" הבכירים, גם כמוסד ואפילו במשטרה.

הייתם חושבים שהנקודה הובהרה כבר ב-2012 בסרט "שומרי הסף", שבו כל ששת (!) ראשי השב"כ החיים – כולל אחד מבולבל שכעת הוא בליכוד – חשפו את עמדתם שהכיבוש מהווה סכנה לישראל

זה שהמרכז-שמאל לא עשה מזה שימוש יעיל, מול ציבור די מיליטריסטי, זה פשוט מטורף. מדובר במקרה קלאסי של בזבוז משאב יקר. זה צריך להופיע בכל ספר לימוד על פוליטיקה שלומיאלית.

זה נבע מפחד לומר דברים ברורים, מחלה של המרכז-שמאל ברוב העולם. כיוון שעמדותיו לרוב דורשות תחכום והעמקה, הבנת היסטוריה, וראיה קדימה, הוא מפחד מהציבור (ודי לקורא ברמיזא). גם ה"בטחוניסטים" עצמם כאלה (מלבד אולי אהוד ברק ואותו יאיר גולן). גם גיבורים גדולים בורחים מהמונח "שמאלני".

זה מביא אותנו לניסוי 2019 עם מפלגת "כחול לבן", ששיקפה באור זרקורים את האמת הנסתרת של היורים והבוכים עם הפלאפלים. אבל במקום להיות מה שהיא, כחול לבן פחדה לומר דבר מחשש השמאלנות. גנץ ניסה אף להדוף את הסכנה באמצאות תשדירים המתהדרים בכלל בהרג מחבלים, משל היה רפול איתן או אפי איתם. כך כחול לבן גם לא הציגה חזון, וגם ספגה בוז על היותה "מפלגת גנרלים" מהגוורדיה של המופת האזרחי בימין.

זה עבד בערך כמו שהקמפיין של בוז'י הרצוג הלא-גנרל עבד ב-2015. רק באמצאות עריקת אביגדור ליברמן לשמאל (כי נזכר שאינו רוצה תאוקרטיה) השיג גנץ תיקו, וההמשך ידוע. איכשהו החבורה הזאת חושבת שהגיעה להישגים אדירים בכך שירשה את האלקטורט השבוי של מפלגת העבודה, ולא הרבה יותר. אנשים הרי אוהבים להתהדר.

בניסוי 2019 מפלגת "כחול לבן" שיקפה באור זרקורים את האמת הנסתרת של היורים והבוכים עם הפלאפלים. אבל במקום להיות מה שהיא, כחול לבן פחדה לומר דבר מחשש השמאלנות

אפשר לקוות שאיזנקוט רציני מעט יותר. אם כך, אולי סוף סוף היתרון הבטחוניסטי – שפשוט חייב להיות קיים פוטנציאלית – יתממש.

אני מבין שכרגע הוא מרוכז כמו קרן לייזר בסילוק נתניהו, ולכן גם הוא יהסס להתבטא בכל נושא אחר. זה לא חכם לדעתי, אבל גם לא מופרך לחלוטין.

השאלה היא מה יהיה אחר כך. נאמר שביבי נכשל בפעם החמישית ברציפות, אולי עושה עסקת טיעון, אולי זוכה בחבילת חינון, ואז נחזה בליכוד נטול נתניהו, מראה אחרית הימים. האם הליכוד הזה יהיה פרטנר לממשלה הרחבה שאיזנקוט מנסה לקדם, אולי כדי לעשות שלום?

פעם הייתה תקווה שליכוד שפוי יותר יכול להיות חלק ממהלך להציל את ישראל – בגדה המערבית, ביחס לחרדים, כל הסיפור. התקווה הזו תמיד הייתה קלושה – אבל היא הייתה קיימת. הרי היו שם פעם דן תיכון ומשה ניסים ודומיהם – אלה לא משוגעים. היו לליכוד כמה בעיות (הקבעון בלבנון, אינפלציה של 400 אחוזים, מניעת הסכם לונדון שהיה מעביר את הבעיה הפלסטינית לירדן, ועוד) – אבל זו לא היתה מפלגה אוטוריטרית לפחות. היא ידעה שיש שופטים בירושלים.

רשימת הכנסת שנבחרה לאחרונה בפריימריז בליכוד היא סימן רע מאוד, תאום סיאמי לרפובליקאים של דונלד טראמפ. אם לשפוט לפי העשיריה הראשונה, אין זכר לליכוד הישן והבינוני הזה, שאולי לא היה גאון גדול אבל גם לא היה מטורף.

הכנופיה החדשה – אפשר לקרוא לה אולי "הליכודניקים החדשים" – תלך עם הראש בקיר ותשמח לשרוף את המועדון. היא גם לא תנטוש את נתניהו כל כך מהר. היא אינה שותפה סבירה לקואליציה "ממלכתית" עתידית. היא גם לא שותפה לגדי איזנקוט כפי שהוא מציג את עצמו.

היא לא ממלכתית.

רשימת הכנסת שנבחרה בפריימריז בליכוד היא סימן רע מאוד, תאום סיאמי לרפובליקאים של טראמפ. אם לשפוט לפי העשיריה הראשונה, אין זכר לליכוד הישן והבינוני, שאולי לא היה גאון גדול אבל גם לא מטורף

האם איזנקוט מתעתע, כמו חלק מקודמיו? העת עת צרה. אין זמן לבזבז. איזנקוט יצטרך להחליט בהקדם מי הוא באמת.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,014 מילים

מאבקי ההישרדות של הקהילה הקונסרבטיבית בניו יורק

קהילת בית הכנסת יריחו שבניו יורק קיוותה להתאחד עם הקהילה השכנה ולהציל את חבריה, אך מאבקים בנושא תפילות משותפות הסתיימו בהצבעה של הוועד המנהל נגד התוכנית ובעד מכירת בית הכנסת ● ראש הקהילה לשעבר הרב מאט אבלסון: "אני מדוכדך ועצוב בשבילי ובשביל הקהילה שלי"

עוד 1,326 מילים

בלעדי הזמן עובר, הזמן עבר, הזמן נגמר כמעט

לפני עשרה ימים התיישב בועז כהן, שדרן רדיו ועורך מוזיקה, עם צביקה פיק במטבח ביתו של המאסטרו, לשיחה על שיריו ("לי לא אכפת מה אומרים, אני יודע אם שיר הוא טוב או לא"), תהליך ההלחנה ("אני לא מסוגל לכתוב מוזיקה בלי מילים"), שירי משוררים ("מבחינתי אין הבדל בין יונתן רטוש לטקסט אחר") והחיים כאמן פורץ דרך ("אני די מרוצה ממה שקרה איתי") ● אתמול ליבו נדם

עוד 3,170 מילים ו-5 תגובות

למקרה שפיספסת

מני מזוז הוא האיש הנכון - ובזמן הנכון

אין שום היגיון בניסיונות לפסול את מני מזוז מלכהן כיו"ר ועדת המינויים ● למעשה, קשה לחשוב על אדם המתאים יותר לתפקיד ● גם הביקורת על העיתוי, כאילו מינוי שכזה במהלך ממשלת מעבר הוא פסול, נטולת היגיון: לא בכדי הוחלט כי יו"ר הוועדה ימונה לשמונה שנים - כדי שלא יהיה כל קשר בין תפקודו בוועדה לבין זהותן של הממשלות שיכהנו במהלך הכהונה הארוכה ● פרשנות

עוד 1,243 מילים

קריקטורה מחכים ל"חגיגה לדמוקרטיה" גם בגוש "הדמוקרטי"

עודכן לפני 4 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

איזנקוט, אחד הרמטכ"לים הטובים שכיהנו כאן, הוא תוספת חשובה לפוליטיקה ● אבל כניסתו לא תשנה את תמונת המצב - ולא תהפוך את המחנה הממלכתי, המפלגה החדשה של גנץ וסער, לזו שתשנה את סדר הגושים ● דווקא לפיד עשה טעות שלא לקח את איזנקוט עם כל התנאים שזה הציב לו ● ואילו מתן כהנא פוגע בעיקר באיילת שקד - ובסיכוי שהחרדים יתמכו בגנץ ● פרשנות

עוד 596 מילים

תיעוד מהשטח חציית הדונץ

צבא אוקראינה נאלץ להרוס את הגשרים המובילים לכפר זדונצקה לאורך נהר הדונץ כדי להאט את הכוחות הרוסיים, מה שיצר בעיית אספקה חריפה ● סטארט־אפ של יזם ישראלי מצא דרך נוספת לחציית הנהר ● לייזר ברמן הצטרף למתנדבים מחארקיב כל הדרך עד לגדה השנייה ושמע על המצב במדינה: "האנשים האלה באמת צריכים עזרה"

עוד 1,213 מילים

כספים קואליציוניים חריגים הוקצו לחרדים שתומכים בקליש-רותם

תחקיר זמן ישראל חברי הקואליציה המצומקת של קליש-רותם מקבלים כספי תרבות תורנית עבור ציבור תומכיהם במקביל לנאמנותם הפוליטית – ללא קריטריונים ובגובה מיליוני שקלים ● ההקצבות כוללות ימי כיף מחוץ לעיר, הסעות והטבות ● אפילו נציגי המגזר הדתי־לאומי לא מודעים לאירועים המסובסדים ולא מוזמנים אליהם ● נציג דגל התורה במועצה: "העיסוק בכספים מהווה ניסיון לגזילת כבשת הרש"

עוד 1,546 מילים

איזנקוט: "איש ציבור לא יכול להתמודד לתפקיד ציבורי עם כתבי אישום"

מוקדם יותר היום הודיע הרמטכ"ל לשעבר על הצטרפותו לרשימתם של גנץ וסער, שתיקרא המחנה הממלכתי ● גם מתן כהנא הצטרף לרשימה המתגבשת ● סקרים חוזים למחנה הממלכתי 14-12 מנדטים ● הממשלה מינתה את מני מזוז ליושב ראש הוועדה המייעצת לעניין מינויים לתפקידים בכירים בשירות המדינה ● לפיד ספד לצביקה פיק: "אמן מהפכני בדורו, מעמודי התווך של הפופ הישראלי"

עוד 45 עדכונים

מדובאי לירושלים: איש העסקים שחצה את המזה"ת ברכב

38 שעות נהיגה, על פני 3,580 ק"מ: זה המרחק שגמע איש העסקים האמריקאי ברוס גורפיין מביתו בדובאי ועד שהגיע בסוף השבוע לירושלים ● המסע של גורפיין משיק את החממה האזורית שהקים, המיועדת לחבר בין עסקים בתחומי הפודטק, חקלאות ומידבור - ובפרט להביא חברות ישראליות לפעילות עסקית בערב הסעודית ● ובריאיון לזמן ישראל הוא מגלה: כבר יש חברות ישראליות שפועלות שם

עוד 1,026 מילים

לפיד: "תקיפת רושדי היא מתקפה על הערכים שלנו, וזו תוצאה של הסתה איראנית"

איימן עודה נבחר למקום הראשון בחד"ש, עאידה תומא-סלימאן - לשני ועופר כסיף - לשלישי ● הממשלה צפויה למנות מחר את מני מזוז ליושב ראש הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה; שקד והנדל יתנגדו, לא ברור האם בנט יתמוך במינוי ● איזנקוט צפוי להודיע בתחילת השבוע האם יתמודד בבחירות לכנסת; ייתכן שמתן כהנא יצטרף יחד עימו אל המפלגה שאליה יחבור

עוד 16 עדכונים

"פורד, מה יש לך נגד יהודים?"

מאה שנים אחרי שתעשיין הרכב הנרי פורד פרסם את סדרת הספרים האנטישמית שלו "היהודי הבינלאומי", הקולנוען אנדי קירשנר החליט להעלות אותו באוב כדי לשאול אותו 10 שאלות קשות על קשריו עם הנאצים ● בריאיון לזמן ישראל מספר הבמאי: "לא הייתי מודע להשפעה שהייתה לו על הנאצים המוקדמים"

עוד 1,274 מילים

בריטניה מלכודת הממתקים של רחוב אוקספורד

בזמן סגרי הקורונה, שלל חנויות ממתקים נפתחו ברחוב הקניות המיתולוגי במקביל לסגירת חנויות ותיקות ● מדבריות הסוכר הענקיות, הניצבות שוממות במהלך רוב שעות היום, עומדות עתה במרכזן של חקירות פליליות ● במקביל, הניסיונות להחיות את האזור כשלו אבל עוד מוקדם להספיד את הרחוב שקם לתחייה פעמים רבות בעבר

עוד 1,066 מילים

מדינות האזור האמינו שהנורמליזציה תזרז את ההסדרה עם הפלסטינים אך התמונות של הילדים שנפגעו בעזה כבר הספיקו לאיים על המשך התהליך. ישראל חייבת לנצל את הרגיעה למטרות מדיניות ● דוח חמור בלבנון חושף כי הממשלה התנהלה בהפקרות עם כספי ציבור ● גם בעיראק אין עדיין ממשלה מתפקדת ● וגם: השבוע לפני כמאה שנה נחתמו הסכמי סוור ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

עוד 1,211 מילים

המריונטה של היטלר

תערוכה חדשה חושפת את סיפורה של משפחת הבובנאים אוזנוביץ' ושל הצאצא המפורסם שלה – פרנק אוז, מי שהמציא, בין היתר, דמויות אייקוניות כמו מיס פיגי ופוזי הדוב ● המשפחה שברחה מהנאצים בשנות ה־30 קברה מריונטה סאטירית של היטלר, שעתה מוצגת בתערוכה מיוחדת במוזיאון ליהדות בת־זמננו בסן פרנסיסקו

עוד 1,315 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה