האם ניתן לסלוח לבני גנץ? על פניו, נראה שלא. מצד שני, למרות שאני לא סניגור של אף אחד, המצב הפעם באמת מסובך.
היה לי קשה לתמוך בו פומבית כפי שעשיתי (או בלשון המליצית המודרנית, היה "לא פשוט"). הייתי עשרות שנים עתונאי בינלאומי בכיר באחת מחברות החדשות החשובות בעולם, והנייטרליות הייתה לחם חוקנו. פרקתי כל עול ושרפתי גשרים כדי לתמוך בגנץ בשנה האחרונה כי הסקתי שבנימין נתניהו הוא אסון לישראל – והסיבות לא מקוריות ולא מחייבות הסבר כעת.
דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com
רכבת הרים רגשית
הכותרות הראשיות עכשיו
מה אתם רוצים מיצחק הרצוג? למה ציפיתם? לנשיא אמיץ? דעתן? יוזם? מוביל? נשיא עם ביצים, שלא פוחד לומר את מה שהוא חושב? נשיא אקטיבי, שנלחם, למשל, בשחיתות השלטונית?
למה ציפיתם? לנשיא עם עמוד שדרה? עם חזון? למנהיג בעל השראה? לדמות כריזמטית, שתאחד את העם? למה ציפיתם מהאזרח מספר 1? לאישיות שהיא מעל הפוליטיקה?
ירמי עמיר הוא עיתונאי, יוצר וחיית תרבות. עורך תרבות וכתב בכיר לשעבר ב"ידיעות אחרונות", כתב את דרמת הטלוויזיה הבועטת "סקס, שקרים וארוחת ערב", ערך את הסדרה "מי מפחד מצופית גרנט", הגיש תוכניות ברשת ב' וברדיו FM 103, הופיע בתיאטרון הקאמרי, כתב שלושה ספרים: "ירמיהו כוס קקאו" (לילדים), "השליפות של המדינה" ו"יש לי בלעדיות". אין דמוקרטיה בלי עיתונות חופשית.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
אחרי הרמת דגל אדום שמטרתו להזהיר ולהתריע מפני ההליכים הדיקטטוריים שאנו נמצאים בעיצומם, כמו שהם מוצגים בספר "על הרודנות" של טימותי סניידר, מגיע ספרו הדקיק של אומברטו אקו "הפשיזם הנצחי" (במקורו מאמר) ומקל עלינו באיתור 14 סימנים לזהות את שלטון פשיסטי.
כל אחד מהסימנים הבאים מהווה, עם יישומו, מצב שלטוני של קדם פשיזם, ומצביע על הרגע שלפני ההפיכה למשטר פשיסטי:
פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד המרכזי של מפקדים למען בטחון ישראל, בוועד של מדרשת אדם, ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום, והיא שרת ההסברה בממשלת השיקום - ממשלת הצללים הלאומית. הייתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר.
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
רפורמת "סער-לוין" מציעה שינוי יסודי לא רק בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, אלא גם בכינון חוק יסוד החקיקה, המיועד לשרטט מסגרת ברורה ונבדלת להליכי חקיקה חוקתיים.
ההצעה, שנועדה למנוע חקיקת חוקי יסוד במחטף או כתגובה ללחצים פוליטיים וקואליציוניים, מציבה בפנינו הזדמנות (נדירה) לעגן עקרונות הליכיים שיטפחו פוליטיקה חוקתית שקולה, מובחנת ורצינית.
גונן אילן הוא עו״ד ודוקטורנט למשפטים (PhD) באוניברסיטת בר אילן בתחומי תורת חקיקה ודיני חקיקה.
תגובות אחרונות
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ניתוח מעולה. אולם, התרחיש של ממשלת מיעוט מתעלם מהמציאות . הנדל, האוזר, וגם אורלי לוי, בחוץ. להגיד שהם היו נכנסים – הניר סופג הכל, המציאות לא. זה כמו להגיד שמפלגות הגוש תצטרפנה לממשלה הזאת לאחר שתוקם. קוראים לזה wishful thinking
מכל מקום – ועל זה אין ויכוח, גנץ הסיק שהם בחוץ, ואני חייב לקבל זאת.
אם כך, כבר לא מדברים רק על תמיכת הרשימה המשותפת, צריך שת"פ מלא של בל"ד. ואי אפשר להימנע, צריך אצבע מורמת. לא רק להצביע על ממשלה, אלא לכל הצבעה, לכל חוק, יעמדו מולנו 58 מלוכדים. לטעמי אין מספיק מן המאחד בגוש שלנו כדי להתמודד עם זה.
גם כך ממשלת מיעוט במדינת ישראל זאת חצי התאבדות, אבל כשצריך לאחד את יזבק וליברמן לכל הצבעה, זו התאבדות וחצי.
אם אני יועץ פוליטי של הגוש אני אומר להם לשבת בשקט ולחכות, כמה חודשים, שנה לכל היותר העסק הזה קורס לתוך עצמו ואתם לוקחים את הבחירות בהליכה. ממשלת אהוד ברק תיראה ככהונה מפוארת מול הפיאסקו הזה.
על דבר אחד אני מצטער, שהמהלך נעשה תוך פילוג פנימי קשה. יחד עם זאת, כאזרח מהשורה, אין לי שום אינפורמציה המאפשרת לי לקבוע שאפשר היה לעשות את המהלך אחרת.
זה שבני מינה עצמו ליור הכנסת זו איננה התקפלות. להפך. התפקיד בידנו. אדלשטיין בחוץ.
אל תשכח שכדי ללהטט בתרגילים, ביבי צריך רוב בכנסת, ונכון לעכשיו אין לו, אלא אם יצליח למשוך שוב את המשותפת לחיקו, דבר שכרגע נראה לא סביר. הסיכון הנוסף הוא ליברמן, שעלול להצטרף לגוש ולפרק את הכנסת ולשלוח אותנו לבחירות בלי לתת לגנץ קדנציה משמעותית.
אם יש במה לבא בטענות לכחול לבן זה רק על דבר אחד – על תוצאות הבחירות. תן לי עכשיו את הכנסת של ספטמבר…. גנץ ראש ממשלה מזמן. מי שבעד ממשלת מיעוט, יכול להתלונן שלא עשו את זה אז, ומי שבעד אחדות, יכול להתלונן שלא עשו את זה אז. אז, מצבנו היה טוב יותר…