העניין הוא במה שאמורה לעסוק מדינה; במדינות תקינות – בבטחון חוץ ופנים, בגביית מיסים, באסדרת התנועה, בניקוז… ועוד עשרות תפקידי ניהול החיים
מדינה אמורה לעסוק גם בחינוך, בגבולות מגרש רחבים שבתוכם לאזרחיה השונים אפשרות לתת דגשים.
ובישראל – גם בקשר עם התפוצות; אך לא בהאדרה או דיכוי זרם דתי כלשהו: כל מה שנכנס לתחום "יהודי", בלי פישפוש וצייקנות.
בממשלה שזה עיסוקה – אין שום בעיה לשותפות עם מיעוט אזרחי (די גדול!).
אבל כאן התפיסה (הקרטנית, פרובינציאלית) היא שזו ממשלת העם היהודי: בכזו ערבים לא ישותפו.
טמטום צרוף.