הבחירות בישראל מעוררות בעולם הערבי תקווה לצד חשש

כל העיניים על ישראל

הבחירות בישראל הן תמיד מקור בלתי נדלה לסיקור ופרשנויות בתקשורת הערבית, שם עוקבים בפליאה, בתקווה ובדאגה אחר התהליך הזה בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.

יחד עם זאת, הפעם היה נדמה שכל עיני האזור היו נשואות אל הקלפיות בישראל, בגלל החשיבות הגדולה וההשפעה הרבה של התוצאות על התהליכים השונים באזור.

המלחמה באיראן, המאבק בטרור היהודי בגדה, יישום תוכנית טראמפ בעזה, הפעילות הצבאית של צה"ל בלבנון ובסוריה והנורמליזציה האפשרית עם ערב הסעודית ומדינות אחרות באזור – הרכב הקואליציה העתידית בהכרח ישפיע על הכל.

בתקשורת הערבית תמיד עוקבים בפליאה, בתקווה ובדאגה אחרי הבחירות בישראל. גם הפעם היה נדמה שכל עיני האזור היו נשואות אל הקלפיות בגלל החשיבות הגדולה וההשפעה הרבה של התוצאות על התהליכים באזור

חבריה של ישראל באזור ודאי נשמו לרווחה כאשר הבינו שלנתניהו אין רוב וכי הוא לא יוכל לשכפל שוב את הברית שלו עם הימין הקיצוני בישראל. אך חוסר הבהירות לגבי ההמשך – עדיין מטריד אותם מאוד.

ראש הממשלה ויו"ר הליכוד בנימין נתניהו במטה הבחירות של מפלגת הליכוד בבנייני האומה בירושלים, לאחר הבחירות לכנסת, לפנות בוקר. 28 באוקטובר 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בשלב הזה קשה לדעת מה יקרה: האם פנינו לממשלת אחדות, בחירות חדשות או ממשלת מיעוט הנשענת על ערבים, ולהבדיל מנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, במזרח התיכון מעדיפים לא להתערב בפוליטיקה הישראלית ולהשקיף על התהליכים ממרחק בטוח.

אחוז ההצבעה הגבוה במגזר הערבי משך גם את תשומת ליבה של התקשורת הערבית, שחגגה את ההשפעה הגוברת של אזרחי ישראל הערבים על הפוליטיקה הישראלית.

אחוז ההצבעה הגבוה במגזר הערבי משך גם את תשומת ליבה של התקשורת הערבית, שחגגה את ההשפעה הגוברת של אזרחי ישראל הערבים על הפוליטיקה הישראלית, שיכולה לסייע בבניית גשרים לעולם הערבי הרחב יותר

כדאי שמקבלי ההחלטות בישראל ידעו שכל אמירה גזענית שלהם ביחס למצביעים הערבים, הניסיון להאשים אותם בגניבת בחירות (טענה שאין לה שחר גם לפי משטרת ישראל) או הקריאות לחרם זוכים לביטוי מיידי גם בתקשורת בשפה הערבית והמסר הזה משודר ברחבי המזרח התיכון.

בעוד שמנתניהו והמחנה שלו אין ציפיות, מי שצריך להפנים את המסר הזה הוא מחנה השינוי. שיתוף פעולה עם אזרחי ישראל הערבים יכול לסייע גם בבניית גשרים לעולם הערבי הרחב יותר. הוא ודאי היה יכול לשנות ולשפר את מעמדה של ישראל, הן במזרח התיכון והן במערב.

כל הקלפים עדיין נמצאים על השולחן: מי שרוצה לנצח, לא צריך באופן מיידי לוותר על חלק גדול מהקלפים הללו.

חבר הכנסת מנסור עבאס, יו"ר רע"ם, חוגג לאחר פרסום תוצאות מדגמי הבחירות, בסכנין. 27 באוקטובר 2026 (צילום: AP Photo/Mahmoud Illean)

ירדן מודאגת מהסלמה ביטחונית

המתיחות בגבול ירדן–סוריה הגיעה השבוע לשיא חדש, כאשר מעבר הגבול המרכזי ג'אבר-נסיב נסגר לזמן קצר בעקבות גל תקיפות נרחב של חיל האוויר הירדני בדרום סוריה נגד מטרות של דאעש, אך ההסלמה החלה להירגע עם ההודעה על פתיחתו מחדש של המעבר והקמת ועדה ביטחונית משותפת.

התקיפה הירדנית הגיעה בתגובה לפיגוע ירי קטלני שבוצע נגד כנסייה אורתודוקסית בעיר כרכ בדרום ירדן, בו נרצחו תשעה בני אדם ונפצעו עשרות.

המתיחות בגבול ירדן–סוריה הגיעה השבוע לשיא חדש, כאשר מעבר הגבול המרכזי ג'אבר-נסיב נסגר לזמן קצר בעקבות גל תקיפות נרחב של חיל האוויר הירדני בדרום סוריה נגד מטרות דאעש בתגובה לפיגוע קטלני בכנסייה

חקירת כוחות הביטחון הירדניים העלתה כי חוליית המחבלים פעלה בהכוונה ישירה של תאי דאעש המוצבים בדרום סוריה.

בתגובה, תקפה ירדן מטרות ומפקדות של ארגון המדינה האסלאמית במחוז דרעא על מנת לנטרל איומים מיידיים, אולם הפעולה הובילה גם למותם של שבעה אזרחים סורים. בעוד ירדן הביעה צער על הפגיעה באזרחים, בדמשק גינו את התקיפה הירדנית ואת ההפרה של הריבונות הסורית.

מבט ממעוף הציפור על אנשים הבוחנים את ההרס באתר שהותקף בתקיפות אוויריות שביצעה ירדן בלילה שלפני כן, בכפר א-תף שבאזור אל-לג'את, צפון-מזרחית לעיר דרעא. 27 באוקטובר 2026 (צילום: Bakr ALkasem / AFP)

הפיגוע הקטלני של דאעש והצורך הירדני לפעול נגד המחבלים בשטחי סוריה מציפים חשש משמעותי מהתחזקות מחודשת של גורמים אסלאמיסטים קיצוניים בדרום סוריה ובמרחבי המדבר הסורי.

הפיגוע הקטלני של דאעש והצורך הירדני לפעול נגד המחבלים בסוריה מציפים חשש משמעותי מהתחזקות גורמים אסלאמיסטים קיצוניים בדרום סוריה ובמדבר הסורי

מאז נפילת משטר אסד, הממשל הסורי החדש של אחמד אל-שרע מתקשה לבסס משילות מלאה ואפקטיבית בכל חלקי המדינה. הוא בונה את כוחות הביטחון שלו מחדש ומתמודד עם אתגרים רבים גם מכיוונם של תומכי המשטר הקודם, פשיעה וסחר בסמים ומאבק נגד גורמי האסלאם הקיצוני.

בירדן חוששים שמא דרום סוריה יהפוך לכר פורה לגיוס פעילים ולביצוע פיגועים קשים נגדה, ומפצירים בסורים להילחם בתופעה ביד קשה.

גבר בוחן את ההרס שנגרם מתקיפה אווירית ירדנית בא-תופ, באזור הכפרי של מחוז דרעא בדרום סוריה. 27 באוקטובר 2026 (צילום: AP Photo/Ghaith Alsayed)

מצרים נכנסת למלחמה נגד החות'ים

השבוע אישר הפרלמנט המצרי ברוב מיוחס של שני שלישים להעניק סיוע צבאי לערב הסעודית, במטרה "להגן על שטחה ועל אתריה הקדושים מפני גל התקפות מתמשך של המורדים החות'ים בתימן".

ההחלטה מעניקה לנשיא א-סיסי את הסמכות לפעול בתיאום עם ריאד, בעיקר על רקע האיום הגובר על חופש השיט במצר באב אל-מנדב ובתעלת סואץ – עורק כלכלי קריטי עבור קהיר.

השבוע אישר הפרלמנט המצרי ברוב מיוחס של שני שלישים להעניק סיוע צבאי לערב הסעודית מול מתקפות החות'ים בתימן. מדובר בחוב לא קטן של המצרים לסעודים, שלא פעם הצילו אותם מבור כלכלי עמוק

בנוסף לכך, מדובר בחוב לא קטן של המצרים לסעודים, שלא פעם הצילו אותם מבור כלכלי עמוק. מצרים חווה משבר כלכלי חסר תקדים כאשר המטבע המצרי נמצא בשפל היסטורי והחזר החובות בולע כ-64% מתקציב המדינה.

ערב הסעודית מחזיקה כ-10.3 מיליארד דולר בבנק המרכזי בקהיר (ויחד עם נסיכויות המפרץ – כשליש מרזרבות המט"ח של המדינה). מצרים פשוט אינה יכולה להרשות לעצמה לומר "לא" לגיבוי הכלכלי המרכזי שלה, גם אם בקהיר לא בדיוק ששים אלי קרב.

יורש העצר של ערב הסעודית מוחמד בן סלמאן (משמאל) ונשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי לוחצים ידיים בארמון הנשיאות בקהיר, מצרים. 15 בספטמבר 2026 (צילום: Egyptian Presidential Press Office via AP)

בדיוק כמו טורקיה לפניה, מצרים הבהירה כי מעורבותה תהיה הגנתית בלבד ותתמקד באבטחת גבולותיה של ערב הסעודית ולא בהתקפות פולשניות בתוך תימן. אך התגובה מתימן לא איחרה לבוא.

בדיוק כמו טורקיה לפניה, מצרים הבהירה כי מעורבותה תהיה הגנתית בלבד ותתמקד באבטחת גבולותיה של ערב הסעודית ולא בהתקפות פולשניות בתוך תימן. אך התגובה מתימן לא איחרה לבוא

החות'ים הגיבו בחריפות רבה להצבעה בקהיר, והצהירו כי הענקת אישור צבאי לסיוע לערב הסעודית מהווה מבחינתם "הכרזת מלחמה" ישירה נגד תימן. בכירים בארגון הזהירו כי צעד זה יעמיד את מצרים בקו האש ויחריף עוד יותר את ההסלמה האזורית.

נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי, במרכז מימין, מקבל את פניהם של חברי המשלחת של ערב הסעודית בארמון הנשיאות בקהיר, מצרים. 15 בספטמבר 2026 (צילום: Egyptian Presidential Press Office via AP)

השבוע ב-1956 – מבצע סיני

ב-29 באוקטובר 1956 יצאה ישראל למבצע סיני בעיתוי רגיש במיוחד: ארצות הברית הייתה שקועה בהכנה לבחירות, בעוד שברית המועצות עסקה בדיכוי המרד בהונגריה.

עבור ישראל, המניע המרכזי היה מיגור איום הפדאיון ופתיחת מצר טיראן לשיט ישראלי, בעוד שותפותיה למלחמה – בריטניה וצרפת – ביקשו להשיב לידיהן את השליטה בתעלת סואץ ולהפיל את נשיא מצרים, גמאל עבד אל-נאצר, שהלאים אותה שבועות ספורים קודם לכן, ב-26 ביולי 1956.

עבור ישראל, המניע המרכזי למלחמה היה מיגור איום הפדאיון ופתיחת מצר טיראן לשיט ישראלי, בעוד שותפותיה למלחמה – בריטניה וצרפת – ביקשו להשיב לידיהן את השליטה בתעלת סואץ ולהפיל את נשיא מצרים

המהלך נפתח בהצנחת כוחות צה"ל באזור מעבר המיתלה. למחרת, כחלק מהתסריט שתוכנן מראש בפרוטוקול סוור, הציבו לונדון ופריז אולטימטום מזויף לשני הצדדים לסגת כ-10 מיילים מאזור התעלה. עבור המצרים המשמעות הייתה נסיגה עמוקה לתוך שטחם, בעוד שעבור ישראל מדובר היה בהיתר להתקדם.

מצרים דחתה את הדרישה על הסף, ובתגובה נכנסו המעצמות האירופיות ללחימה: מטוסי קרב החלו בהפצצת מטרות מצריות, וב-5 בנובמבר הוצנחו כוחות בריטיים בפורט סעיד וצרפתיים בפורט פואד. בתגובה לפלישה, טיבעו המצרים אוניות בתעלה וחסמו אותה, בעוד שמדינות ערב שיבשו את אספקת הנפט לארצות המערב.

חיילי צה"ל מכינים שוחות ומנקים את נשקם בסיני לקראת חידוש הלחימה עם צבא מצרים במעבר המיתלה במהלך מבצע קדש, 1956 (צילום: ורד אברהם, ארכיון לע"מ)

אלא שהדרמה הצבאית בשטח פגשה במהרה את המציאות הגיאופוליטית החדשה. על אף ההישגים הצבאיים המהירים של ישראל ובעלות בריתה, לחץ בינלאומי כבד וחסר תקדים מצד ארצות הברית וברית המועצות כאחת אילץ את שלוש המדינות להסיג את כוחותיהן.

ארצות הברית לחצה על בריטניה לסגת ממצרים, וברית המועצות, שחששה לאבד את השפעתה באזור, איימה בפעולה צבאית אם כוחות הצבא של ישראל לא ייסוגו.

הדרמה הצבאית בשטח פגשה במהרה את המציאות הגיאופוליטית. על אף ההישגים הצבאיים המהירים, לחץ בינלאומי כבד וחסר תקדים מצד ארצות הברית וברית המועצות אילץ את שלוש המדינות להסיג את כוחותיהן

בסופו של דבר, מבצע סואץ קיבע את מעמדו של נאצר כמנהיג בלתי מעורער של העולם הערבי, וכאחד המנהיגים החזקים של הגוש הבלתי מזדהה.

הוא נתפס בתור מנהיג אמיץ שהסתכן והצליח להלאים את הנכס הלאומי – תעלת סואץ – על מנת להיטיב עם עמו תוך כדי התנגדות לכוחות קולוניאליים ולישראל. כמו כן, הוא סימן את שקיעתן הסופית של בריטניה וצרפת כמעצמות קולוניאליות משפיעות במזרח התיכון.

הרמטכ"ל משה דיין מעניק כנפי צניחה של צנחנים שצנחו במיתלה במהלך מבצע סיני, 1956 (צילום: ארכיון לע"מ)