איל חולתא, שעתיד להתמנות לראש המטה לביטחון לאומי וליועץ לביטחון לאומי, סבר ב-2015 שההסכם שנחתם בין המעצמות לבין איראן בנושא תוכנית הגרעין הוא הרע במיעוטו ושמוטב לישראל שלא להתנגד להסכם אלא לנסות להשפיע על תוכנו – כך נודע לזמן ישראל מפי בכירים שעסקו בנושא בזמן אמת, אשר סיפרו על העמדות שהביע חולתא בפורומים פנימיים. בשנים הרלוונטיות שימש חולתא כראש מנהלת נשק לא קונבנציונלי, ראש האגף לתכנון אסטרטגי ומדיניות וראש אגף טכנולוגיה של המוסד.

ב-2015-2012 התלבטה הצמרת הביטחונית-מדינית הישראלית באשר למהלכי המו"מ שפתחו האמריקאים על מול האיראנים. ראש הממשלה נתניהו הוביל קו נוקשה במיוחד נגד הממשל בארה"ב ששיאו היה בהגיעו לעיר הבירה וושינגטון לנאום תקיף בקונגרס נגד הנשיא אובמה, כשהוא מתמרן להשיג לעצמו הזמנה לשאת את הנאום מן הצד הרפובליקני של בית הנבחרים. נתניהו פעל לשאת את הנאום בפני שני בתי הקונגרס כשלושה שבועות לפני יום הבוחר בישראל.

בתוך צה"ל, אמ"ן והמוסד התנהל דיון באשר לצרכים של ישראל והגישה המדינית-ביטחונית שיש לנקוט. בזירה הפוליטית של 2015, לא העז אף פוליטיקאי, למעט אחד, למתוח ביקורת על המהלך. רבים היללו את המחויבות של נתניהו לנושא, על אף שמבחינת ישראל התוצאה הייתה גרועה: מחד נחתם ההסכם, מנגד, ישראל לא הייתה שותפה לתהליך.

הפוליטיקאי שיצא בגלוי ואמר שהסכם הגרעין עדיף לישראל מאשר מצב בו איראן אינה נמצאת תחת משטר הפיקוח של ה-JCPOA היה ח"כ עומר בר-לב וגם הוא פרסם את ביקורתו רק אחרי שנחתם ההסכם. בתוך צה"ל, סגן הרמטכ"ל יאיר גולן הוביל דיונים ממושכים, ולפני מספר חודשים התראיין לזמן ישראל וסיפר שבתוך צה"ל עמדתו הייתה דומה לעמדת הרמטכ"ל גדי איזנקוט, והיא שאין מה להיות מאושרים מן ההסכם, אך שמדובר ברע במיעוטו.

כעת, נודע שגם ד"ר חולתא היה מבין הבכירים שסברו שישראל יכולה וצריכה ללמוד לעבוד עם ההסכם. בשנת 2018 תחת נשיאות טראמפ פרשה ארה"ב באופן חד צדדי מן ההסכם, כעבור כשנה חזרה איראן להעשיר אורניום. בכירים רבים במערכות הביטחוניות מסכימים כיום, שהיציאה של טראמפ מן ההסכם (תוך שנתניהו דוחף לכך) הזיקה לאינטרס הישראלי וזאת בשל חזרתה של איראן להעשרה ואף התקדמות לדרגות העשרה גבוהות יותר.

ראש הממשלה נפתלי בנט ושר החוץ יאיר לפיד היו מבין המתנגדים להסכם הגרעין במשך כל השנים. לפיד טען שאת ההתנגדות צריך היה לבצע תוך הקפדה על שמירת היחסים עם האמריקאים. מאז נכנס בנט לתפקיד ראש הממשלה, הוא פרסם מספר הודעות, שלפיהן, התנגדותו להסכם הגרעין נמצאת בתוקף.

על הרקע הזה, בחירתו של חולתא מעניינת מאוד. היא עשויה להעביר מסר לאמריקאים שבנט מגיע לוושינגטון עם כוונות לשמיעת הצורך במו"מ עם האיראנים. בנט יכול היה לבחור לתפקיד אישים רבים (ואף פרסמנו בזמן ישראל מספר שמות שנשקלו בתחילת הדרך) והוא בחר במועמד, אשר ככל הנראה הוצג לו על ידי ראש המוסד דדי ברנע, כשנושא איראן לבטח היה אחד השיקולים המרכזיים בגישה הביטחונית.