איל חולתא, שעתיד להתמנות לראש המטה לביטחון לאומי וליועץ לביטחון לאומי, סבר ב-2015 שההסכם שנחתם בין המעצמות לבין איראן בנושא תוכנית הגרעין הוא הרע במיעוטו ושמוטב לישראל שלא להתנגד להסכם אלא לנסות להשפיע על תוכנו – כך נודע לזמן ישראל מפי בכירים שעסקו בנושא בזמן אמת, אשר סיפרו על העמדות שהביע חולתא בפורומים פנימיים. בשנים הרלוונטיות שימש חולתא כראש מנהלת נשק לא קונבנציונלי, ראש האגף לתכנון אסטרטגי ומדיניות וראש אגף טכנולוגיה של המוסד.
ב-2015-2012 התלבטה הצמרת הביטחונית-מדינית הישראלית באשר למהלכי המו"מ שפתחו האמריקאים על מול האיראנים. ראש הממשלה נתניהו הוביל קו נוקשה במיוחד נגד הממשל בארה"ב ששיאו היה בהגיעו לעיר הבירה וושינגטון לנאום תקיף בקונגרס נגד הנשיא אובמה, כשהוא מתמרן להשיג לעצמו הזמנה לשאת את הנאום מן הצד הרפובליקני של בית הנבחרים. נתניהו פעל לשאת את הנאום בפני שני בתי הקונגרס כשלושה שבועות לפני יום הבוחר בישראל.
בתוך צה"ל, אמ"ן והמוסד התנהל דיון באשר לצרכים של ישראל והגישה המדינית-ביטחונית שיש לנקוט. בזירה הפוליטית של 2015, לא העז אף פוליטיקאי, למעט אחד, למתוח ביקורת על המהלך. רבים היללו את המחויבות של נתניהו לנושא, על אף שמבחינת ישראל התוצאה הייתה גרועה: מחד נחתם ההסכם, מנגד, ישראל לא הייתה שותפה לתהליך.
הפוליטיקאי שיצא בגלוי ואמר שהסכם הגרעין עדיף לישראל מאשר מצב בו איראן אינה נמצאת תחת משטר הפיקוח של ה-JCPOA היה ח"כ עומר בר-לב וגם הוא פרסם את ביקורתו רק אחרי שנחתם ההסכם. בתוך צה"ל, סגן הרמטכ"ל יאיר גולן הוביל דיונים ממושכים, ולפני מספר חודשים התראיין לזמן ישראל וסיפר שבתוך צה"ל עמדתו הייתה דומה לעמדת הרמטכ"ל גדי איזנקוט, והיא שאין מה להיות מאושרים מן ההסכם, אך שמדובר ברע במיעוטו.
כעת, נודע שגם ד"ר חולתא היה מבין הבכירים שסברו שישראל יכולה וצריכה ללמוד לעבוד עם ההסכם. בשנת 2018 תחת נשיאות טראמפ פרשה ארה"ב באופן חד צדדי מן ההסכם, כעבור כשנה חזרה איראן להעשיר אורניום. בכירים רבים במערכות הביטחוניות מסכימים כיום, שהיציאה של טראמפ מן ההסכם (תוך שנתניהו דוחף לכך) הזיקה לאינטרס הישראלי וזאת בשל חזרתה של איראן להעשרה ואף התקדמות לדרגות העשרה גבוהות יותר.
ראש הממשלה נפתלי בנט ושר החוץ יאיר לפיד היו מבין המתנגדים להסכם הגרעין במשך כל השנים. לפיד טען שאת ההתנגדות צריך היה לבצע תוך הקפדה על שמירת היחסים עם האמריקאים. מאז נכנס בנט לתפקיד ראש הממשלה, הוא פרסם מספר הודעות, שלפיהן, התנגדותו להסכם הגרעין נמצאת בתוקף.
על הרקע הזה, בחירתו של חולתא מעניינת מאוד. היא עשויה להעביר מסר לאמריקאים שבנט מגיע לוושינגטון עם כוונות לשמיעת הצורך במו"מ עם האיראנים. בנט יכול היה לבחור לתפקיד אישים רבים (ואף פרסמנו בזמן ישראל מספר שמות שנשקלו בתחילת הדרך) והוא בחר במועמד, אשר ככל הנראה הוצג לו על ידי ראש המוסד דדי ברנע, כשנושא איראן לבטח היה אחד השיקולים המרכזיים בגישה הביטחונית.
החרם הטורקי זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לחקלאים
ב-7 באוקטובר התעוררנו לסיוט בלתי נתפס. חשבנו שרק בני אדם מהסוג האכזרי ביותר מסוגלים לעשות דברים כאלו: לחטוף מבוגרים, נשים וילדים מביתם, להרוג, לאנוס ולענות משפחות שלמות שלא איימו על איש. הדעת אינה מצליחה לתפוס כיצד מתנהגים בני אדם כך.
כאשר אנו חושבים על אלימות בקרב בעלי חיים אנו מניחים שמתקיים מאבק זמני בין פרטים, לרוב על שימוש בטריטוריה, מזון או הזכות לרבייה. ובדרך כלל זהו אכן המצב. כמו אצל בני אדם – אלימות בדרך כלל קשורה לגורמים המצוינים לעיל. אך שלא כמו אצל בני אדם, אנו מניחים שבעלי חיים מתמקדים בתקיפתם רק בפרטים אותם הם עוינים ספציפית. אם זכר מתחרה עומד בדרכו של זכר אחר – נניח שהזכר התוקף ירצה להרחיק את השני ולזכות בשלל.
רפי לוי הוא עובד סוציאלי קליני, פסיכותרפיסט בקליניקה פרטית ובמערך בריאות הנפש ומרצה במסגרות שונות. בעל רקע והשכלה ביולוגית ורפואית ומתעניין בדמיון בין בני אדם לבעלי חיים, משורשי אבולוציה ועד לקליניקה של היום. מעבר לכך הוא בעל משפחה מקסימה, טבח מוסמך, נגר חובב ופעיל לזכויות עובדים סוציאליים.
"אחרי האופוריה של החזרה הביתה, האדמה משמיעה את קול הכאב שנספג בה. אנחנו מתקשים להשריש את עצמנו בחזרה. למעשה, הנפש עדיין עקורה"
בת 68 מקיבוץ סעד. נשואה, אם לחמישה, דוקטור לפילוסופיה יהודית. פונתה למלון בים המלח וחזרה לקיבוץ אחרי חצי שנה
טראמפ מנמנם בזמן שהמחאה בקמפוסים הגיעה לשיא
למחרת פסח 1944, כרוז בעיירה טוקאי בהונגריה עבר עם תוף מרחוב לרחוב והודיע שאסור ליהודים לצאת מבתיהם. טוקאי שוכנת למרגלות הרים וגבעות עטורי כרמים, שני נהרות נפגשים בה, ויקבים עתיקים וחדשים מייצרים יין ששמו יצא בעולם.
במקום הציורי ההוא שמעה אמי בת 15 את הבשורה.
טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות להאחר התפרקות ברה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם