מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 11), התשפ"ב-2022. לאחר שנדחו כל ההסתייגויות, אושרה ההצעה בקריאה שלישית ברוב של תשעה תומכים מול שלושה מתנגדים.
החוק, שייכנס לתוקפו ביום שלישי הקרוב, כולל חיזוק הפיקוח הפרלמנטרי, דרך הבחנה בין "מצב בריאותי מיוחד" שיחול בין גלים לבין "מצב חירום בשל נגיף הקורונה", זאת במקום החוק הנוכחי בו יש רק מצב חירום אחד, שהכרזה עליו היא תנאי להטלת כלל ההגבלות המעוגנות בחוק – החל בהגבלות קלות יחסית כגון תו סגול וכלה בהגבלות חמורות, דוגמת סגר.
ב"מצב בריאותי מיוחד"- הפיקוח הפרלמנטרי יהיה דומה יותר למקובל בפיקוח על תקנות "רגילות" שמביאה הממשלה- התקנות יובאו לוועדה 5 ימים לפני מועד הכניסה לתוקף וייכנסו לתוקף רק אם יקבלו אישור פרלמנטרי מראש.
ב"מצב החירום"- הפיקוח הפרלמנטרי יהיה דומה לזה המקובל כיום כך שתקנות שתתקין הממשלה מכוח החוק יוכלו להיכנס לתוקף גם בלא אישור ועדה מראש, וניתן יהיה לאשרן בדיעבד בוועדה או במליאה, אך פרק הזמן שיהיה נתון לוועדה לדון בתקנות בטרם ייכנסו לתוקף יוארך מ-24 ל-48 שעות.
בהצעת החוק מעוגנת לראשונה הסמכה מפורשת להתקנת תקנות לעניין חובת הצגה של "תו ירוק" בכניסה למקומות פתוחים לציבור, מקומות עבודה, אירועים פרטיים, מוסדות חינוך, מסגרות רווחה ועוד. הסמכה זו מסדירה את שיקול הדעת של הממשלה בקשר לתו הירוק ומגבילה את הממשלה בהחלת תו ירוק על מקומות המוכרים או מספקים שירותים או מוצרים חיוניים.
ועדת חוקה עמדה על כך כי לא תימנע האפשרות הקיימת היום, להצגת תוצאת בדיקה שלילית בכניסה למקומות אלו, לצד האפשרות להציג תעודת מתחסן או מחלים. זאת בניגוד להצ"ח הממשלתית שנועדה לאפשר חובת תו ירוק אף ללא אפשרות להצגת תוצאת בדיקה שלילית.
לפי החוק, הרכב קבינט הקורונה ישונה לחמישה שרים לפחות ובהם רה"מ ושר הבריאות. שר האוצר יהיה חבר קבוע בוועדת השרים המצומצמת שהממשלה רשאית להסמיך לדון בשינויים שיערכו ח"כים בתקנות בעת 'מצב בריאותי מיוחד'.
בוטלה סמכות הממשלה להכריז על "מצב חירום מיוחד" שמכוחו ניתן להגביל הפגנות. בוטלה חובת המדינה למימון ציבורי של שהות מבודדים או חולים במלונית למעט חריגים.
עוד מוצע לעגן בחוק סמכות לסגור מוסד חינוך אם שהה בו מאומת או לצורך חקירה אפידמיולוגית ונוספו סייגים והגבלות על סמכות זו. זאת במקום הסמכות שמסורה היום לממשלה לקבוע כך בתקנות. מוצע בנוסף להרחיב את הסמכות הקיימת לסגירת המוסד החינוכי גם במקרה ששהה בו אדם הנושא זן מסוכן של נגיף הקורונה. כן מוצע להוסיף בחוק הוראות לעניין הגשת השגה על החלטת סגירה מסוג זה, ועתירה מינהלית על ההחלטה בהשגה.
נושא מרכזי נוסף בהצעת החוק הוא הגבלות על כניסת זרים לישראל שנקבעות בשל התפשטות נגיף הקורונה: כיום הגבלות על כניסת זרים נעשות בהנחיות של רשות האוכלוסין וההגירה שנקבעות מכוח חוק הכניסה לישראל, וזאת למרות קיומה של סמכות מקבילה לקביעתן בחוק הקורונה. בעקבות כך, ההגבלות אינן נקבעות בהתאם למנגנון האישור של התקנות, אינן מובאות לוועדות הכנסת ולא כפופות למנגנוני האיזון שבחוק הקורונה כגון: ועדת חריגים מובנית, חובת מתן תשובה תוך זמן קצר של 24 שעות, אפשרות השגה על ההחלטה ועוד. הוועדה קבעה כי ההגבלה על כניסה ויציאה של בני זוג וילדים קטינים של אזרחים ישראלים, תושבי קבע וכן בעלי אשרת תושב ארעי, תוסדר בתקנות באישור הוועדה ולא בהנחיות של רשות האוכלוסין.
עוד נקבע כי כל תיקון העוסק בצו בידוד בית לעניין בידוד או עטית מסכה, יובא לאישור ועדת הבריאות במלואו, ולא רק החמרות.
בהתאם להסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה תוקן נוסח הצעת החוק כך שהוכנסו לתוכו שתי הסתייגויותיו של ח"כ רוטמן ולפיהן:
-בתקופת תוקפה של הכרזה על "מצב חירום בשל נגיף הקורונה" – יהיו חברים שבעה שרים לפחות ובהם ראש הממשלה, שר הבריאות ושר האוצר. זאת במקום חמישה חברים שאישרה הוועדה בנוסח הקודם.
– השתתפות בתפילה נוספה לסעיף החריגים לסגר, לפיו גם במצב בו יש הגבלה על יציאה ממקום המגורים, יש שורה של חריגים שההגבלה לא יכולה למנוע יציאה עבורם.
יו"ר ועדת חוקה ח"כ גלעד קריב הציג את ההצעה והתייחס לביקורת שהוטחה בו ובחברי הוועדה במהלך הכנת החוק –
לצערי הרב, בשולי המחאה הציבורית הלגיטימית נשמעים גם קולות, קולות אלימים, שחוצים קווים מקובלים של שיח בחברה דמוקרטית. לא אחת, לצד השמעת אותם ביטויים אלימים וביטויים שמקומם לא יכירם במדינת ישראל, בין השאר בהקשר לעברו הכואב של העם היהודי, לא אחת אל השיח האלים בשולי המחאה הציבורית, ולתופעות האלה מצטרפת גם תופעה של הפצת פייק ניוז. כך קרה גם בעניינו של החוק הזה כאשר אנשים הטיחו דברים קשים בחברי וחברות הוועדה מתוך בורות מוחלטת בפרטי הצעת החוק ובדיונים שהתקיימו בוועדה.
האלימות המילולית הזאת והפצת הפייק ניוז פוגעות בראש וראשונה ביכולת לקיים שיח פתוח, ולקיים שגרה ברוכה של מחאה ציבורית. לאורך כל דיוני הוועדה סירבנו לתת לאותו מיעוט להשתלט על התדמית של המחאה הציבורית והקפדנו על כך שקולות שונים ומגוונים יישמעו בחדר הוועדה. אני מנצל את הבמה הזאת על-מנת לפנות לאזרחי ואזרחיות ישראל, ולבקש מהם לא להימשך אחרי הפצת הפייק ניוז.
ח"כ שמחה רוטמן –
האינטרס של בריאות הציבור התיישר בדיוק עם מה שחשוב לשופטים: הפגנה, עיתונאים, נתב"ג. תפילה אפס, לא. והדבר הזה בעיניי היה עיוות שבמדינה יהודית לא יכול לעמוד. אני לא יכול להגיד שבשביל זה נכנסתי לפוליטיקה. לא תיארתי לעצמי שהקורונה תימשך כל כך הרבה זמן, אבל בהחלט בשביל האמירה הברורה, ויותר מזה, האמירה הברורה על תפילה חשובה לי מאוד מאוד.
ואני מאוד-מאוד מודה גם ליושב-ראש הוועדה, גם לאופוזיציה, לקואליציה, לכולם, שסביב הדבר הזה הצלחנו להתאחד כולנו, ואפילו היום בוועדה לפחות לעניין התפילה כולנו, כולל כולם. בנושא הזה לא הייתה מחלוקת בכלל, אפילו לא עם המשותפת.
זה לא פשוט להיות מיעוט. במיוחד מיעוט לאומי במדינה שנמצאת במלחמה עם העם שלך. למשל מי שנקראים "אזרחי ישראל הערבים". מצד אחד יש שאלה של זהות. האם הם "יותר ישראלים" או "יותר ערבים"? והאם השיוך הכללי ל"ערבים" הוא נכון בכלל, או שהם בעצם פלסטינים? מצד שני יש את שאלת הנאמנות. כשזה מגיע לכדי התנגשות, וזה מגיע, הם יותר נאמנים למדינה שהם חיים בה או לעם שהם שייכים אליו? אלה שאלות ששואלים עליהם, וגם שהם שואלים בעצמם.
המכון הישראלי לדמוקרטיה מקיים סקר שנתי שנקרא "מדד הדמוקרטיה הישראלית", שמסתכל בין היתר גם על סוגיות טעונות כמו אלה. הסקר הזה מתבצע בחודש יוני בכל שנה. אחת השאלות הבסיסיות ביותר היא השאלה "באיזו מידה אתה מרגיש את עצמך חלק ממדינת ישראל ובעיותיה?". השאלה נשאלת את כל משתתפי בסקר, יהודים וערבים, אבל ניתוח התשובות כולל גם פילוח לפי מגזר.
דרור פייטלסון הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים, מספרים, ופסלוני צבים. שואף להקשות על מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.
תחת הכותרת סוחטת הרגשות: "בנק הפועלים הורה לבטל סליקת תרומות להנצחת לוחם" – פורסמה השבוע כתבה (Ynet, 24/03/2024) המתארת תביעה נגד מסכת התעללות לכאורה של הבנק ושל חברת סליקה – בעמותה, המנהלת קמפיין תרומות להנצחת זכרו של לוחם שנהרג בצפון הרצועה.
התביעה קובלת על התערבות הממשל האמריקאי בפרויקט הנצחה תמים לכאורה, שמקושש תרומות למפעל חייו של הנופל. למעשה, מדובר בטענות מניפולטיביות, המצניעות את העובדה ש"מפעל החיים" המדובר הוא מאחז בלתי חוקי, שספג סנקציות אמריקאיות בשל אלימות כלפי פלסטינים. המוסדות הפיננסיים הישראליים נענים לדרישת הממשל בסירובם להעביר דרכם תרומות, שבפועל עוקפות את אותן סנקציות.
ארנון הראל הוא פעיל חברתי, קהילתי ופוליטי. גמלאי מחינוך והוראה בתיכון. לימודי תואר שני למשפטים, למערכות מידע; לימודי תואר ראשון לגיאוגרפיה ומדע המדינה, לימודי ארץ ישראל. 25 שנות אפיון, עיצוב פיתוח וניהול פרויקטים של מערכות מידע גדולות, 20 שנות קבע ועוד 15 שנות מילואים בחיל האוויר בתפקידי פיקוד בשדה, מודיעין ומטה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אני רוצה לדעת מי בא עם הרעיון המתועב של "מכסות" גיוס. הגיוס הוא חובה פרסונלית של האזרח, לא של אירגונים. או שיש או שאין הצדקה לגיוס של האזרח – מה פתאום להעביר את הסלקציה לישיבות או גופים סקטוריאליים אחרים שיחליטו על פי שיקוליהם את מי לשלוח לגיוס? האזרחים אינם ליטרת בשר שרב כלשהו יחליט האם ישלח אל הצבא. מכסות גיוס מנרמלות את היחס של מנהיגי הציבור החרדי אל הציבור שלהם כצאן חסר בינה שיעשה מה שיגידו לו – את זה בדיוק יש לפרק ולהפוך את הציבור החרדי מעדר לאנשים.
רוצים מכסות? בבקשה. 400 עילויים בתורה שיקבלו מעמד מקביל לספורטאי מצטיין. כל אחד יכול להגיש מועמדות, הרבנים יכולים להגיש המלצות, ומערכת הביטחון תאשר פרטנית את האנשים.
כל השאר – מלש"בים.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם