צביקה קליין, העורך הראשי של ה"ג'רוזלם פוסט", שנחקר השבוע באזהרה בשל החשד למעורבותו בפרשת קטאר-גייט, כתב, בטור שפרסם: "לא קיבלתי שום תמורה. לא טובות הנאה, לא תשלום, לא הבטחות", בהתייחס לכתבה שלו על קטאר.
"בסוף 2023, ערב המלחמה, מוניתי לעורך הראשי של העיתון. באותה תקופה קטאר הפכה לשחקן מרכזי במגעים בין ישראל לחמאס. הבנתי שזו הזדמנות עיתונאית נדירה. פניתי לגורמים רשמיים המייצגים את ממשלת קטאר, ולאחר תהליך של מו"מ – הפכתי לעיתונאי הישראלי הראשון שמראיין את ראש ממשלת קטאר. הכתבה המלאה פורסמה בגאווה בעיתון זה. שום דבר לא הוסתר. הכול נעשה בשקיפות מלאה ועל פי הסטנדרטים העיתונאיים הגבוהים ביותר", כתב.
A free journalist in our land
By Zvika Klein
COMMENTMy name is Zvika Klein. I am the editor-in-chief of this newspaper you're reading. This week, I was arrested. I was placed under house arrest. In an instant, I went from a public servant to a suspect. Not even in my worst…
— Zvika Klein צביקה קליין (@ZvikaKlein) April 3, 2025
קליין תיאר את שאירע לו השבוע: "כשהתבקשתי למסור עדות פתוחה במשטרה, נעניתי לכך כאזרח שומר חוק. חשבתי שאוכל לסייע – לא יותר. ואז הכל התהפך. במהלך העדות נאמר לי שאני נחקר כעת באזהרה. הטלפון שלי הוחרם ללא צו וללא הסבר. נחקרתי במשך כ־12 שעות, לבד, בלי קשר עם אשתי – ששהתה בחו"ל – וללא אפשרות לדבר עם ילדיי במשך שעות רבות. התנאים היו קשים. כשדלפו פרטים מהחקירה – והם עדיין דולפים בזמן שאני כותב שורות אלה – לא יכולתי להגיב. נאסר עליי לדבר עם התקשורת. שמי הטוב הוכתם עוד לפני שיצאה האמת לאור".
עוד כתב: "לשמחתי, שוחררתי אתמול לחלוטין – ללא תנאים. היה זה הטיעון המשפטי שלי – שלפיו אינני יכול לפרסם דבר כל עוד נמשכת חקירה – ששכנע את החוקרים לשחרר אותי".
לפני כמה ימים, בבית קפה במודיעין, אדם אחד התקשר למשטרה כדי להתלונן על כיפה של אדם אחר. שוטרים הגיעו, אמרו לחובש הכיפה שהוא חשוד בהסתה, עצרו אותו, החזיקו אותו בתא, ובסוף שחררו אותו אחרי שגזרו את דגל פלסטין מהכיפה שלו.
זה הסיפור של אלכס סינקלייר, שכיפתו נשאה דגל ישראלי לצד דגל פלסטיני. כבר נכתב על האירוע, ובצדק, בלשון של זעם והשוואות היסטוריות, מבט שמופנה אל השר, אל המשטרה.
שגית אלקובי פישמן היא דוקטורנטית בחוג לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן; חוקרת את האופנים בהם מתפתחים נרטיבים בסביבות שיתופיות ודיגיטליות והשלכותיהם על זהויות קולקטיביות מתהוות, בדגש על אירועים בעלי השפעה גלובלית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותקופת הבחירות היא עידן הספינים הזחוחים וההתהדרות במעשים שיגרמו לקולות להשתכנע שהשלטון הנוכחי הוא הדבר הכי טוב מבחינת חייהם.
את טבח 7 באוקטובר מעלימים, או מפילים על הצבא ועל שב"כ. את המחדל הנורא ואת כמות ההרוגים מייחסים למפגיני קפלן, ואת קריסת הכלכלה מציגים כהצלחה ענקית.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנונתניהו מחזיק מעצמו גנרל, אבל להזכיר לכם הוא היה בסך הכל סרן ומפקד צוות. אומנם בסיירת מטכ"ל, מכובד מאוד, אבל לא הרבה יותר מחייל פשוט.
לא רמטכ"ל, לא אלוף פיקוד, לא אוגדונר, לא מח"ט, לא מג"ד, וגם לא מ"פ. אבל העיקר שהוא דופק פוזה של פילדמרשל לפחות.



















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו