חברי קיבוץ עלומים בעוטף עזה, שבו לחם שוטר היס"מ רן גואילי במחבלי חמאס ב־7 באוקטובר לפני שנהרג וגופתו נחטפה לעזה, התכנסו אחר הצהריים בבית אריאלה, הספרייה הסמוכה לכיכר החטופים, וקראו להשבתו של גואילי לפני מעבר לשלב השני של העסקה בעזה.
"רני עוד לא יודע את זה, אבל הוא הציל את הקיבוץ ובנה לנו משפחה חדשה", אמר איציק גואילי, אביו של רן. "אני מגיע הרבה לקיבוץ עלומים, ואזור העוטף מתחיל להשתקם ולחזור לעצמו, ובעזרת השם אני רוצה שהעוטף יגדל ויפרח".
בני משפחת גואילי מדברים על בנם ואחיהם בזמן הווה, ומציינים כי עד שיראו את גופתו הם מאמינים שייתכן שהוא עדיין חי.
שורד השבי בר קופרשטיין, שנחטף ממסיבת נובה ושוחרר באוקטובר, סיפר למשתתפים על שמירת שבת בשבי וכיצד העניקה לו תחושת יציבות.
"בשבי, השבת הייתה הדבר הכי יציב שהיה לי, מצחיק ככל שזה נשמע", אמר קופרשטיין. "בשבי אין יום ואין לילה, אין תחושת זמן. אבל קדושת השבת היא משהו שמחזיק אותך. לא יכולתי להתפלל בקול, אז התפילה הייתה בפנים, בשקט, לעצמי, בלי שאף אחד ישמע. זה היה המקום היחיד שבו הרגשתי חופשי. זה עזר לי לא לאבד את עצמי, לזכור מאיפה באתי ולאן אני הולך".
קופרשטיין דיבר גם על הצורך לדאוג זה לזה, ובפרט למשפחת גואילי, החווה את הייסורים שבאי־השבת הבן הביתה.
תמיר עידן, ראש המועצה האזורית שדות נגב, התנצל בפני משפחת גואילי על אובדן בנם, אך איציק גואילי אמר כי אינו רוצה התנצלות.
"רני הלך לשם, הלך להילחם", אמר גואילי. "הוא ידע לאן הוא הולך ומה הוא עושה. אם היינו מחזירים אותו לאותה סיטואציה, כולל שבי, הוא היה עושה את זה עוד מאה פעמים – כי זה רני, זה מי שהוא. אז אין צורך בהתנצלויות".
כמה מחברי עלומים, קיבוץ דתי, דיברו על גבורתו של גואילי, וכן על תחושת הטראומה והאובדן הקהילתי.
כשהייתי תובעת בעזה, בתפקיד הראשון, הגיע לידיי יום אחד תיק הרצח של שעיה דויטש ז"ל. מושבניק מהזורעים, שנדד לירושלים ומשם לכפר-ים בגוש קטיף, שם אהבתו לחקלאות הובילה אותו לגדל זני פרחים מיוחדים.
ב-29.3.1993, שבוע לפני הפסח, נקרא לחממה על ידי פועליו. למפגש הביא ממתקים וופלים לכבוד החג, אלא שהם התנפלו עליו ואחד דקרו בלבו.
עו"ד סא"ל במיל' אורי אגוז, לשעבר בפרקליטות הצבאית, שופטת בעבירות טרור. חברת פורום דבורה. מחזאית ותסריטאית.
שנ"צ במושב האחורי לא יפיל את נתניהו
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
מאז ה-7 באוקטובר אנחנו מתמודדים לא רק עם שיקום בתים וקהילות, אלא גם עם שיקום נזק בלתי נראה: שיקום התודעה.
הנתונים שמצטברים מהשטח מציירים תמונה מוכרת מדי למי שעוסקים בבריאות הנפש – גל מתמשך של הפרעות דחק פוסט־טראומטיות, דיכאון וחרדה, שמאתגר את המערכות הקיימות ודורש מענה רחב, מהיר ומדויק.
פרופסור איל פרוכטר הוא שותף מייסד ומנהל תחום רפואה ומדע קולקטיב עיקר - השותפות לחוסן בישראל.
ד"ר נדיה ליסובודר היא יועצת קלינית CRO, מייסדת ומנכ"לית של גליל מחקר ביו-רפואי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוראוי להקים בישראל את מוסד "הסנהדרין". המערכת הפוליטית סרחה ויוקרתה מצויה בשפל עמוק ברחוב הישראלי. פוליטיקאים רדודים וברוטליים בהתנהגותם החדירו נורמות פסולות לחיים הציבוריים והשחיתו את המערכת הפוליטית.
אנו זקוקים לסוג של חבר מושבעים או בית מגוון בהרכבו, שיהווה מקור השפעה והשראה למנהיגים ולציבור הרחב וישפיע על השיח הציבורי, וזאת בהיעדר ריסון של מקבלי ההחלטות.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית. חבר בקבוצת מפקדים למען ביטחון ישראל.





















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו