חברי קיבוץ עלומים בעוטף עזה, שבו לחם שוטר היס"מ רן גואילי במחבלי חמאס ב־7 באוקטובר לפני שנהרג וגופתו נחטפה לעזה, התכנסו אחר הצהריים בבית אריאלה, הספרייה הסמוכה לכיכר החטופים, וקראו להשבתו של גואילי לפני מעבר לשלב השני של העסקה בעזה.

"רני עוד לא יודע את זה, אבל הוא הציל את הקיבוץ ובנה לנו משפחה חדשה", אמר איציק גואילי, אביו של רן. "אני מגיע הרבה לקיבוץ עלומים, ואזור העוטף מתחיל להשתקם ולחזור לעצמו, ובעזרת השם אני רוצה שהעוטף יגדל ויפרח".

בני משפחת גואילי מדברים על בנם ואחיהם בזמן הווה, ומציינים כי עד שיראו את גופתו הם מאמינים שייתכן שהוא עדיין חי.

שורד השבי בר קופרשטיין, שנחטף ממסיבת נובה ושוחרר באוקטובר, סיפר למשתתפים על שמירת שבת בשבי וכיצד העניקה לו תחושת יציבות.

"בשבי, השבת הייתה הדבר הכי יציב שהיה לי, מצחיק ככל שזה נשמע", אמר קופרשטיין. "בשבי אין יום ואין לילה, אין תחושת זמן. אבל קדושת השבת היא משהו שמחזיק אותך. לא יכולתי להתפלל בקול, אז התפילה הייתה בפנים, בשקט, לעצמי, בלי שאף אחד ישמע. זה היה המקום היחיד שבו הרגשתי חופשי. זה עזר לי לא לאבד את עצמי, לזכור מאיפה באתי ולאן אני הולך".

קופרשטיין דיבר גם על הצורך לדאוג זה לזה, ובפרט למשפחת גואילי, החווה את הייסורים שבאי־השבת הבן הביתה.

שורד השבי בר קופרשטיין, בטקס "קבלת שבת" של קיבוץ עלומים שנערך בקריאה להשבת החלל החטוף רן גואילי, 9 בינואר 2026 (צילום: אוריאל אבן ספיר)

תמיר עידן, ראש המועצה האזורית שדות נגב, התנצל בפני משפחת גואילי על אובדן בנם, אך איציק גואילי אמר כי אינו רוצה התנצלות.

"רני הלך לשם, הלך להילחם", אמר גואילי. "הוא ידע לאן הוא הולך ומה הוא עושה. אם היינו מחזירים אותו לאותה סיטואציה, כולל שבי, הוא היה עושה את זה עוד מאה פעמים – כי זה רני, זה מי שהוא. אז אין צורך בהתנצלויות".

כמה מחברי עלומים, קיבוץ דתי, דיברו על גבורתו של גואילי, וכן על תחושת הטראומה והאובדן הקהילתי.