ישראל פרצה לרשת מצלמות התנועה הנרחבת של טהרן כדי לעקוב אחר מאבטחיו של המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי ובכירים נוספים, כך מדווח "הפיננשיאל טיימס" מפי שני גורמים הבקיאים בפרטים.
לפי הדיווח, המצלמות באיראן נחשבות לחלק ממערך המעקב של המדינה, המאפשר לזהות ולעקוב אחר מפגינים ומתנגדי משטר. ואולם, לפי הכתבה, המוסד הצליח להשתמש במערכת נגד המשטר עצמו.
ישראל השיגה גישה למצלמות כבר לפני שנים, וגילתה כי מצלמה מסוימת הייתה מוצבת בזווית שאפשרה לראות היכן חברי צוות האבטחה של חמינאי מחנים את רכביהם. באמצעות המצלמות בנה המודיעין הישראלי תיקי מידע על כתובות, לוחות זמנים וזהות האנשים שעליהם הופקדו לאבטחה.
עוד דווח כי ישראל וארצות הברית שיבשו את שירותי הסלולר ברחוב בטהרן שבו חוסל חמינאי, כך שמי שניסה ליצור קשר עם המאבטחים ולהעביר אזהרות אפשריות קיבל צליל תפוס.
"הכרנו את טהרן כמו שאנחנו מכירים את ירושלים", אמר גורם מודיעיני ישראלי לעיתון. "וכשאתה מכיר מקום כמו שאתה מכיר את הרחוב שבו גדלת, אתה שם לב לכל פרט שאינו במקום".
"הכרנו את טהרן כמו שאנחנו מכירים את ירושלים", אמר גורם ישראלי לעיתון. "וכשאתה מכיר מקום כמו שאתה מכיר את הרחוב שבו גדלת, אתה שם לב לכל פרט שאינו במקום"
לפי הגורם ששוחח עם העיתון הבריטי, ישראל השתמשה בכלי בינה מלאכותית ואלגוריתמים שפיתחה כדי למיין כמויות עצומות של מידע שאספה על הנהגת איראן ותנועותיה. הדבר אפשר לה לעקוב אחר חמינאי עד לפגישה ביום שבת שבה נפגע, ולהבטיח למוסד ול־CIA כי בכירים אכן בדרכם לפגישה. לפי המקורות, ל־CIA היה גם מקור אנושי שסיפק מודיעין מרכזי.
ה-8 במאי שחל החודש עורר בי מחשבה מטרידה, שנולדה מתוך סימולציה דמיונית שגוללתי בתודעתי. במבט השוואתי בין אתמול להיום, אני תוהה כיצד היו נראים פני הדברים אילו המציאות ששררה אז הייתה מתרחשת בתוך האקלים הפוליטי והבינלאומי של ימינו.
במילים אחרות, מה היה עולה בגורל ההיסטוריה אילו התחביר המדיני הנוכחי היה מתקיים בתקופת מלחמת העולם השנייה, בארה"ב בפרט. להלן המשחק.
מירון מנור צוקרמן התמחה בביטחון לאומי ובתוך כך שימש בעבר ובמשך שנים כסגן ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן וכמנהל "כנס הרצליה השנתי על מאזן הביטחון והחוסן הלאומי". בתוקף רקעו היה גם עוזר מזכיר "פורום אירופה-ישראל" ופעיל ב"פורום נאטו-ישראל".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
מימיו הראשונים כנשיא אינדונזיה באוקטובר 2024, היה ברור כי גולת הכותרת של כהונת פרבואו סוביאנטו תהייה במגרש של מדיניות החוץ. ואכן הוא מתבלט מאז כמי שמוביל ומנווט בנחישות מדיניות המכוונת לשדרג מעמד ארצו בזירה הבינלאומית, ולא פחות – למצב עצמו כמנהיג בולט בה.
כל זאת בגישה מובהקת של דיפלומטיה פרסונלית, הכוללת מסעות רבים בעולם, מפגשים עם דמויות מפתח במרחב הגלובלי, בראש ובראשונה מפגשים עם מנהיגי מעצמות העל, וכן פרופיל נוכחות גבוה בבמות בינלאומיות, שם הם מציג לא פעם ראייה אסטרטגית סדורה.
ד״ר גיורא אלירז הינו עמית נלווה במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים, ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן וכן בפורום לחשיבה אזורית.






























































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו