שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו חשף כי "האיום המיידי" מצד איראן, ששימש בכירים בארה"ב להצדקת התקיפה באיראן בסוף השבוע, התבסס על מידע מודיעיני שלפיו טהרן תתקוף נכסים אמריקאיים בתגובה לתקיפה ישראלית.
"האיום המיידי נבע מכך שידענו שאם איראן תותקף – והערכנו שהיא אכן תותקף – היא תפעל נגדנו באופן מיידי", אמר רוביו לכתבים בגבעת הקפיטול.
עם זאת, ההערכה הרווחת היא כי כל תקיפה ישראלית באיראן הייתה יוצאת לפועל אך ורק בברכתה של וושינגטון.
"לא התכוונו לשבת בחיבוק ידיים ולספוג מהלומה לפני שנגיב", אמר רוביו בטרם תדרך את הקונגרס. "אילו היינו ממתינים שהם יכו בנו קודם לאחר שהותקפו בידי גורם אחר, היינו סופגים יותר אבדות בנפש ופצועים".
"לא התכוונו לשבת בחיבוק ידיים ולספוג מהלומה לפני שנגיב", אמר רוביו בטרם תדרך את הקונגרס. "אילו היינו ממתינים שהם יכו בנו קודם לאחר שהותקפו בידי גורם אחר, היינו סופגים יותר אבדות בנפש ופצועים"
רוביו הוסיף: "פעלנו באופן יזום כדי למנוע מהם להסב נזק רב יותר. לולא עשינו זאת, היו נערכים כעת שימועים בגבעת הקפיטול בשאלה כיצד ידענו שזה עומד לקרות ולא פעלנו באופן מקדים כדי למנוע פצועים ואובדן חיי אדם נוספים".
בהמשך דבריו, הבהיר רוביו כי המבצע האמריקאי "היה חייב לצאת לפועל" בכל מקרה, אך הסיבה שוושינגטון פעלה בדיוק בעיתוי שבו פעלה, הייתה מודעות לתקיפה ישראלית קרובה, שלפי הערכתה הייתה גוררת תגובה איראנית נגד נכסיה באזור.
"היינו מודעים לכוונות הישראליות, הבנו מה תהיה המשמעות של כך עבורנו, והיינו חייבים להיות מוכנים לפעול בהתאם", אמר רוביו.
ללא קשר לכך, ציין רוביו כי היה הכרחי שהמבצע יתקיים בעיתוי הנוכחי: "מפני שבעוד כשנה, או שנה וחצי, היו ברשות איראן כל כך הרבה טילים לטווח קצר וכל כך הרבה כטב"מים, שאיש לא היה יכול לעשות דבר בנידון משום שהיא הייתה מסוגלת להחזיק את העולם כולו כבן ערובה".
בתשובה לשאלה האם חילופי שלטון הם אחד היעדים, כפי שהנשיא דונלד טראמפ רמז בעבר, השיב רוביו כי ארה"ב תשמח מאוד לראות זאת קורה, אך מטרה זו אינה נמנית עם יעדי המבצע הנוכחי.
"המשימה והמיקוד שלנו הם השמדת הטילים והיכולת לייצר אותם, כמו גם היכולות הימיות שלהם", סיכם רוביו.
ה-8 במאי שחל החודש עורר בי מחשבה מטרידה, שנולדה מתוך סימולציה דמיונית שגוללתי בתודעתי. במבט השוואתי בין אתמול להיום, אני תוהה כיצד היו נראים פני הדברים אילו המציאות ששררה אז הייתה מתרחשת בתוך האקלים הפוליטי והבינלאומי של ימינו.
במילים אחרות, מה היה עולה בגורל ההיסטוריה אילו התחביר המדיני הנוכחי היה מתקיים בתקופת מלחמת העולם השנייה, בארה"ב בפרט. להלן המשחק.
מירון מנור צוקרמן התמחה בביטחון לאומי ובתוך כך שימש בעבר ובמשך שנים כסגן ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן וכמנהל "כנס הרצליה השנתי על מאזן הביטחון והחוסן הלאומי". בתוקף רקעו היה גם עוזר מזכיר "פורום אירופה-ישראל" ופעיל ב"פורום נאטו-ישראל".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
מימיו הראשונים כנשיא אינדונזיה באוקטובר 2024, היה ברור כי גולת הכותרת של כהונת פרבואו סוביאנטו תהייה במגרש של מדיניות החוץ. ואכן הוא מתבלט מאז כמי שמוביל ומנווט בנחישות מדיניות המכוונת לשדרג מעמד ארצו בזירה הבינלאומית, ולא פחות – למצב עצמו כמנהיג בולט בה.
כל זאת בגישה מובהקת של דיפלומטיה פרסונלית, הכוללת מסעות רבים בעולם, מפגשים עם דמויות מפתח במרחב הגלובלי, בראש ובראשונה מפגשים עם מנהיגי מעצמות העל, וכן פרופיל נוכחות גבוה בבמות בינלאומיות, שם הם מציג לא פעם ראייה אסטרטגית סדורה.
ד״ר גיורא אלירז הינו עמית נלווה במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים, ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן וכן בפורום לחשיבה אזורית.































































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו