דיווח נרחב ומפורט שפורסם הערב בעיתון ה"ניו יורק טיימס" חושף את השתלשלות האירועים הדרמטית בתוך הבית הלבן, שהובילה להחלטתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לצאת עם ישראל למתקפה כוללת נגד איראן.
על פי התחקיר, שורש ההחלטה טמון בפגישה חשאית ויוצאת דופן שנערכה ב-11 בפברואר בחדר המצב של הבית הלבן. בפגישה זו היה זה ראש הממשלה בנימין נתניהו שהציג את החזון השאפתני לחיסול משטר האיתוללות, מהלך שדחף אליו במשך חודשים.
על פי התחקיר, שורש ההחלטה טמון בפגישה חשאית ויוצאת דופן שנערכה ב-11 בפברואר בחדר המצב של הבית הלבן. בפגישה זו היה זה נתניהו שהציג את החזון השאפתני לחיסול המשטר, מהלך שדחף אליו במשך חודשים
יחד עם ראש המוסד דוד ברנע ובכירים ישראלים נוספים, נתניהו שרטט תוכנית בת ארבעה שלבים. התוכנית, לפי הדיווח, כללה את עריפת צמרת השלטון האיראני, השמדת יכולותיה הצבאיות של טהרן, הצתת התקוממות עממית ולבסוף – החלפת המשטר.
הישראלים אף הקרינו בפני טראמפ סרטון קצר המציג מנהיגים פוטנציאליים למדינה ביום שאחרי, ובהם רזא פהלווי, בנו של השאה הגולה.
נתניהו הדגיש כי סכנות חוסר המעש עולות בהרבה על סיכוני הפעולה, ועל פי הדיווח ב"ניו יורק טיימס" הצליח להרשים עמוקות את הנשיא האמריקאי, שאמר לו כי התוכנית "נשמעת לו טוב".
עם זאת, קהילת המודיעין האמריקאית ציננה את ההתלהבות. יממה לאחר מכן, נדווח "הניו יורק טיימס", הציג ראש ה-CIA ג'ון רטקליף הערכה מסוייגת. הוא ציין כי חיסול ההנהגה ופגיעה צבאית הם יעדים ברי השגה, אך תיאר את הרעיון של שינוי משטר והתקוממות אזרחית כ"מגוחך" ומנותק מהמציאות. שר החוץ מרקו רוביו הצטרף לביקורת והגדיר זאת כ"שטויות".
התחקיר ב"ניו יורק טיימס" שופך אור גם על חילוקי הדעות העמוקים בכוורת של טראמפ. שר ההגנה פיט הגסת' התייצב כתומך הנלהב ביותר של המהלך הצבאי. מנגד, סגן הנשיא ג'יי די ואנס הוביל את קו ההתנגדות החריף ביותר בתוך הבית הלבן.
על פי העיתון, ואנס הזהיר את הנשיא מפני התרוקנות מאגרי התחמושת של ארצות הברית ומפני כאוס אזורי. הוא אף התריע על זינוק צפוי במחירי הנפט עקב חסימה אפשרית של מצר הורמוז, ועל פגיעה פוליטית בבסיס הבוחרים של טראמפ, אשר הבטיח כי ארה"ב לא תיגרר למלחמות נוספות.
יו"ר המטות המשולבים, הגנרל דן קיין, הציג עמדה זהירה. הוא התריע על ההשלכות הצבאיות של המהלך ועל שחיקת מלאי המיירטים, אך נמנע מלהתעמת חזיתית עם טראמפ ולהגיד לו במפורש שמדובר ברעיון רע.
יו"ר המטות המשולבים, הגנרל דן קיין, הציג עמדה זהירה. הוא התריע על ההשלכות הצבאיות של המהלך ועל שחיקת מלאי המיירטים, אך נמנע מלהתעמת חזיתית עם טראמפ ולהגיד לו במפורש שמדובר ברעיון רע
למרות האזהרות מבית, הדיווח מבהיר כי טראמפ היה נחוש בדעתו. לקראת סוף פברואר, מידע מודיעיני חדש על פגישה חריגה וגלויה של המנהיג העליון האיתוללה עלי חמינאי וצמרת המשטר האיראני האיץ את לוחות הזמנים, והיווה הזדמנות פז לפגוע בלב ההנהגה האיראנית. נתניהו, מצידו, דחק בטראמפ לפעול במהירות.
ב-26 בפברואר כונסה ישיבה מכרעת סופית בחדר המצב. בשלב זה, בכירי הממשל השלימו עם העובדה שהנשיא כבר קיבל החלטה לאמץ את הגישה הישראלית. "אני חושב שאנחנו צריכים לעשות את זה", קבע טראמפ לבסוף.
למחרת, מסיפונו של מטוס "אייר פורס וואן", שלח טראמפ את ההוראה הגורלית לפנטגון: "מבצע 'זעם אפי' מאושר. אין ביטולים. בהצלחה".
דמותו של אהרן ברק – כחוקר משפטי בעל שיעור קומה עולמי, כיועץ משפטי שנאבק ללא חת בשחיתות הציבורית וכשופט עליון פורץ דרך – מציבה אותו כאחד מהמאורות הגדולים של המשפט הישראלי. יחד עם זאת, מורשתו מצויה כיום בלב מחלוקת ציבורית עמוקה, החורגת בהרבה מכל דיון טכני בגבולות הפרשנות או בהיקף הביקורת השיפוטית.
בעוד שבקהיליית המשפט הבינלאומית נחשב ברק לאחד המשפטנים הבולטים של תקופתנו, בישראל נקשר שמו במאבק פוליטי וחברתי רחב על דמותה וזהותה של החברה הישראלית.
ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
הכותרות הראשיות עכשיו
לכל סיום יש הטרלה חדשה
במרחב הציבורי העכשווי, הנטייה לשקוע אל תוך פריזמה קוטבית של "שחור ולבן" הופכת דומיננטית מתמיד. השנאה הנספגת בשיח האינטנסיבי אינה מותירה מקום למורכבות, והכללות גורפות מחליפות לעיתים קרובות את הדיון המושכל באחריות ובמוסר.
כמי שמרכז עיסוקה המקצועי הוא צמצום האלימות וקידום הסובלנות, אני מוצאת כי חיוני להאיר את אותם צמתי הכרעה מוסריים שבהם נשמר צלם האדם דווקא בשעות האפלות ביותר.
לילי הלפרין היא חוקרת, מרצה וראש "מרכז אמת" לקידום הסובלנות וצמצום האלימות. מאמריה עוסקים בסוגיות הבוערות של החברה והחינוך בישראל מתוך תפיסה המחברת בין אירועי העבר לאתגרי השעה והיא שותפה למאבקים חברתיים וחינוכיים לשיפור פניהם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
פרויקט מיוחד: חבר, אתה חסר
האבולוציה האנושית עדיין מתרחשת. אנחנו נוטים לחשוב על האבולוציה האנושית כעל סיפור עתיק שהסתיים כאשר האדם המודרני הופיע לפני מאות אלפי שנים. בתודעה הציבורית, האבולוציה שייכת לעידן המערות, לציידים-לקטים ולשלדים מאובנים.
אך מחקר חדש ומסקרן שפורסם בשנת 2026 בכתב העת המדעי היוקרתי Nature מציע תמונה שונה לחלוטין: האבולוציה האנושית לא רק שלא נעצרה, אלא האיצה באופן משמעותי דווקא בעשרת אלפים השנים האחרונות.
ד״ר אסנת רזיאל היא מומחית בכירורגיה, מנהלת המרכז הרב-תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
מאמר מאוד מעניין!
אבולוציה מעצם מהותה היא תהליך של שינוי בהתאם לסביבה, ולכן אם הסביבה משתנה באופן דרסטי, גם האבולוציה אמורה להשתנות באופן דרסטי. מצד שני, גם אם הסביבה קפואה לחלוטין ואינה משתנה, האבולוציה רק תאט אבל לא תעצור לחלוטין: תמיד יהיה תהליך מסויים של שינויים בזמן לפי איזורים מקומיים בסביבה (הקפואה), לפי ההיסטוריה האינדבדואלית של הפרט ומשפחתו, ולפי הבדלים בתוך אותו מין ביולוגי. הרי אנחנו שונים זה מזה והדנ"א שלנו אינו זהה לחלוטין.
בעצם אפשר לתאר את תהליך האבולוציה כמו סימולציה עם רעש, שנע בשני צירים במקביל: רעש אחד הוא התפלגות סטטיסטית מסויימת – לצורף העניין גרדיינט נמוך כלשהו. והוא תמיד קיים סביב הממוצע. רעש שני קשור למרחק שבין אותו ממוצע לבין האופטימליות מבחינת הסביבה. דהיינו, אם האופטימליות מבחינת הסביבה היא A והממוצע הוא B, אז הרעש הוא פונקציה של המרחק ביניהם.
לצורך העניין, ננסה לכתוב זאת בצורה פיסיקלית. נניח שיש לנו טבלה שמכילה את כל בני האדם שחיו אי פעם בעולם; כל שורה בטבלה היא בנאדם אחד. הטבלה מכילה את העמודה T, שמייצגת את הזמן שאותו אדם נולד בו; את העמודה E שמכילה את תנאי הסביבה המסויימים שאותו אדם חי בה; את העמודה E_opt שמכילה את האסטרטגיה הביולוגית המתאימה ביותר לסביבה המסויימת הזאת (אני צריך לחשוב איך אפשר למדל דבר כזה); ואת העמודה X, שהיא ערך מספרי מסויים שמייצג את הפיזור של הדנ"א של אותו אדם ביחס לאחרים. את זה אני הייתי מחשב בעזרת אלגוריתם KNN עם 20 אלף מימדים – מספר הגנים שיש באדם. זה יצא ערך כמו (x1_1, x1_2, x1_3 …. x1_20000). ושיהיה בהצלחה עם המעבד של המחשב שלכם.
כעת נבנה מדד שמתאר תהליך אבולוציוני ונקרא לו UDI. הוא יחושב בצורה הבאה:
UDI(T=t) = func(abs(E_opt – mean(X))) + constant
זה מדד שמייצג את הלחץ על האוכלוסייה לעבור שינוי אבולוציוני. דהיינו, את "האנרגיה הפוטנציאלית" שחבויה בתוך הדנ"א של האוכלוסייה. ככל ש-UDI יותר גבוה, כך האבולוציה תהיה מהירה יותר. ומכאן נוכל להשוות את תהליך האבולוציה. למשל אם UDI(T=1) < UDI(T=2) אז האבולוציה תתרחש מהר יותר בזמן 2 מאשר בזמן 1.
אבל האם זה נכון? ובכן, זה לא באמת נכון. כי הרי אותו constant הוא לא באמת קבוע, אלא פונקציה מורכבת להחריד שתלויה במין הביולוגי הספציפי, ומן הסתם גם ב-E; ואותו E_opt אינו חד ערכי וייתכנו כמה וכמה E_opt עבור כל ערך E; ואותו X אינו באמת בר-חישוב, כי הגנים בוודאות קשורים איכשהו זה לזה. אבל מי יודע? יש מצב שזה יעבוד. אולי יום אחד אצליח לעשות דוקטורט…. חח
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות אחרונות
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו