הרשויות באיטליה חוקרות אם כ"ץ וזמיר מעורבים בפגיעה בפעילים שניסו להפליג לרצועת עזה

נפתחה חקירה באיטליה נגד שר הביטחון ישראל כ"ץ, הרמטכ"ל אייל זמיר וגורמים בכירים בצבא, במשטרה ובשירות בתי הסוהר בחשד למעורבות בטיפול בפעילים שהפליגו לרצועת עזה, כך מסרה היום התביעה באיטליה.

בכך מתרחבת החקירה שהתמקדה קודם לכן בשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.

התיק עוסק בחשד לעינויים, חטיפה, פגיעה גופנית, שוד וגרימת נזק, לאחר שכוחות ישראליים עצרו ב־2025 וב־2026 כמה משטים קטנים של כלי שיט שעשו דרכם לרצועה, כך מסרה התביעה ברומא בהודעתה.

החוקרים פתחו בחקירה בעקבות תלונות של 50 אזרחים איטלקים שנעצרו בידי הרשויות בארץ לאחר שתי הפלגות של משט "סומוד העולמי", בספטמבר–אוקטובר 2025 ובאפריל–מאי 2026.

כ"ץ וזמיר טרם השיבו לבקשות למסור את תגובותיהם. בן גביר דחה ביוני את הדיווחים שלפיהם הוא נתון לחקירה, והודיע שיוסיף לעמוד לצד הלוחמים.

טענות לאיומי מוות ולמכות

התובעים אמרו שפעילים שנעצרו לאחר המשט הראשון דיווחו שספגו מכות, פציעות, איומי מוות, עלבונות והאשמות בטרור.

פעילים שהשתתפו במשט השני דיווחו על יחס קשה אף יותר, לרבות מכות בחשכה, שימוש באקדחי טייזר ובכדורי גומי, כך נמסר בהודעה.

התובעים אמרו שהחוקרים זיהו כמה בעלי תפקידים בשרשרת הפיקוד הצבאית והמשטרתית שהיו מעורבים במבצעים.

מלבד כ"ץ, זמיר ובן גביר, התובעים ציינו כחשודים 11 גורמים בכירים בצבא, במשטרה ובשירות בתי הסוהר.

התובעים אמרו שביוני שלחו לישראל בקשה לסיוע משפטי, ובה ביקשו מידע הדרוש לשחזור האירועים ולקביעת אחריות אישית. הם לא ציינו אם הרשויות בישראל השיבו לבקשה.

התובעים אמרו שקיימו גם שיחות בסוכנות האיחוד האירופי לשיתוף פעולה משפטי, Eurojust, משום שבמדינות אירופיות נוספות, ששמותיהן לא צוינו, מתנהלות חקירות דומות בנוגע לשני המשטים.

לפי החוק האיטלקי, אפשר להעמיד לדין ברומא על עבירות שבוצעו מחוץ לאיטליה נגד אזרחים איטלקים.

עצם העמדתו של אדם תחת חקירה באיטליה לא מעידה על אשמה ולא מובילה אוטומטית למשפט. עם זאת, אם החקירה תקבע שיש מקום להגיש כתבי אישום, התובעים יוכלו להגיש בקשה רשמית להעמדה לדין.

מארגני המשטים אמרו שמטרתם הייתה לפרוץ את המצור הישראלי על הרצועה באמצעות העברת סיוע הומניטרי. ישראל אמרה שהמצור הימי שלה על הרצועה חוקי.