סוגיית חוק הגיוס והפטור של חרדים משירות בצה"ל – שתעלה הערב שוב להצבעה בכנסת – היא לווין חלוד שמסתובב סביב ישראל כבר שנים. היו ניסיונות שונים ומשונים להתמודד עם הבעיה, ובעיקר להעלים אותה הרחק מהעין ומהלב, כדי לאפשר לקואליציות השונות, שנסמכו תמיד על קולות החרדים, להמשיך לתפקד.

בימים אלה – של מלחמה שסופה לא נראה באופק – זו סוגיה נפיצה, שעוד עלולה לבסוף להפיל את הממשלה.

חרדים ליד לשכת הגיוס בירושלים, 1 במאי 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ראש הממשלה בנימין נתניהו מנסה להעלים את הבעיה הזו בעוד קסם מארסנל הקסמים הפוליטיים הידועים לשמצה שלו (או מעוררי ההערצה, תלוי את מי שואלים ובאיזה ערוץ הוא משדר).

הוא מתכוון להגיש לכנסת "חוק רציפות" שיחול על הצעת חוק שבני גנץ הגיש בתקופת ממשלת לפיד-בנט, ובכך קיווה לסנדל את יריביו הפוליטיים. לצערו הם לא נפלו למלכודת השקופה.

גם כשהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הודיעה שיש מניעה משפטית לקדם את המתווה, שכבר לא תואם את צרכי השעה של ישראל (שהשתנו דרמטית בשבעה באוקטובר, באשמת המון אנשים שאינם בנימין נתניהו), ראש הממשלה המשיך לקדם את החוק – שמלכתחילה היה אמור להיות מענה זמני ולא קבוע, עד לחקיקת תוכנית גיוס מסודרת.

מה שכבר קורה ועוד יקרה היום סביב החוק הוא פארסה מביכה שחושפת את כל מה שמכוער ולא ענייני בפוליטיקה הישראלית. המפלגות החרדיות, לדוגמה, לא צפויות להתנגד לחוק שלו התנגדו כשהוגש במקור.

חברי כנסת מהליכוד שכבר התבטאו בעבר נגד הפטור מגיוס צפויים לתמוך בחוק. ח"כ טלי גוטליב, שהצהירה כי תימנע בהצבעה, הודיעה הבוקר ששינתה את דעתה כמחאה על המחאה נגדה (שכללה הבוקר הנחת זרי פרחים סמליים מחוץ לבתי חברי הכנסת).

שר הביטחון יואב גלנט צפוי להתנגד לחוק, וקולו יצטרף לקולות חברי האופוזיציה, כולל סיעת המחנה הממלכתי שפרשה מהממשלה אתמול. גם רע"ם כבר הודיעה שתתנגד לחוק, בעוד שבחדש-תע"ל אין הסכמה גורפת כיצד לנהוג וייתכן שחלק מחבריה פשוט ייעדרו מהמליאה בזמן ההצבעה.

ההערכה כרגע היא שאם בממשלה יעריכו לפני ההצבעה כי הם צפויים להפסיד – ההצבעה תבוטל.

בני גנץ מודיע על פרישה מהממשלה, 9 ביוני 2024 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

בני גנץ וגדי איזנקוט פרשו אתמול מהממשלה. גנץ נשא נאום לא סוחף בעליל כדרכו, ובו הסביר כי סיעת "המחנה הממלכתי" בראשותו החליטה לפרוש מהממשלה מאחר שהגיעה למסקנה ש"ראש הממשלה בנימין נתניהו מונע מאיתנו להתקדם לניצחון אמיתי".

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר כבר הזדרז אמש לדרוש שראש הממשלה יצרף אותו לקבינט המלחמה המצומצם במקום שני הרמטכ"לים שפרשו ממנו (ספוילר: זה לא יקרה).

גנץ קרא לנתניהו לקבוע תאריך בחירות מוסכם (ספוילר: גם זה לא יקרה) והפציר בשר הביטחון יואב גלנט "לעשות את מה שנכון", בלי להסביר מה זה בדיוק. אבל כולם הבינו למה הוא מתכוון.

"מה שנכון, לפי גנץ, הוא פרישה של גלנט מהליכוד, כדי שיפיל את הממשלה מבחוץ", כותב הבוקר שלום ירושלמי, הפרשן הפוליטי של זמן ישראל וגם הוא מוסיף ספוילר: "זה לא יקרה".

ספרי ההיסטוריה עוד יעסקו רבות בקבינט המלחמה שניהל את ישראל בחודשים האחרונים, ובתפקיד שמילאו או לא מילאו גנץ ואיזנקוט בימים האלה.

"לגנץ ואיזנקוט הייתה סיבה מצוינת להיכנס לממשלה", מזכיר ירושלמי, "גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי הובילו למתקפה מול חזבאללה בניגוד לרצונם של הנשיא ג'ו ביידן ונתניהו. הצטרפותם של שרי המחנה הממלכתי לקבינט המלחמה מנעה זאת בדקה התשעים".

מפקד אוגדת עזה תא"ל אבי רוזנפלד (צילום: דובר צה"ל)

מפקד אוגדת עזה תא"ל אבי רוזנפלד הודיע אתמול כי הוא פורש מתפקידו ומצה"ל. ההנחה היא שהוא סולל בכך את הדרך למינוי של תא"ל ברק חירם לתפקיד.

במכתב הפרישה שלו שאותו שלח אתמול לראשי הרשויות בעוטף עזה, כותב רוזנפלד את הדברים הקשים הבאים:

יוסי יהושע, הכתב הצבאי של "ידיעות אחרונות", מזכיר הבוקר כי בנוסף לדברים הקשים הללו שכתב מפקד האוגדה על עצמו, "כנגד תא"ל רוזנפלד הועלתה טענה חמורה נוספת שלפיה הוא נשאר בחמ"ל האוגדה ולא יצא להילחם, בזמן שמחבלי הנוח'בה חדרו לשטחה וקציני המטה יצאו להילחם".

שר החוץ של ארה"ב, אנטוני בלינקן, יורד מהמטוס בישראל. 22 במרץ, 2024 (צילום: Evelyn Hockstein/Pool Photo via AP)

• שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן יגיע היום לישראל במטרה לקדם את הדיל האזורי שרוקם נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן ("העסקה הסעודית"). בלינקן אמור להיפגש בישראל עם ראש הממשלה נתניהו ואחר כך לדלג למצרים לפגישה עם הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי.
• דובר צה"ל הודיע הבוקר כי לוחמי אוגדה 162 ממשיכים בפעילות ממוקדת בגזרת רפיח "על בסיס מידע מודיעיני" וכי כוחות חיל האוויר בהכוונת אוגדה 98 תקפו מחבלי חמאס, שחלקם השתייכו לכוחות הנוח'בה.
• מטוסי חיל האוויר תקפו הלילה גם מטרות בדיר אל-בלח.
• שני חמושים פלסטינים שזוהו על ידי לוחמי חטיבה 401 חוסלו על ידי כלי טיס של חיל האוויר.
• מסתערבים של מג"ב איו"ש פעלו הלילה במרחב טול כרם בגדה המערבית.

תומכי מפלגת האיחוד הלאומי בצרפת חוגגים עם היוודע תוצאות הבחירות לפרלמנט האירופי, 9 ביוני 2024 (צילום: AP Photo/Lewis Joly)

בבחירות לפרלמנט האירופי שנערכו אתמול זכו מפלגות הימין בניצחון גדול בגרמניה, צרפת, איטליה, פולין ואפילו ספרד.

כ-190 מיליון אירופאים בעלי זכות בחירה (כ-51% מסך בעלי זכות ההצבעה) הצביעו בימים האחרונים לפרלמנט האירופי. תוצאות הבחירות משקפות את הדאגה הגוברת בכל ארצות אירופה ממשבר ההגירה שפוקד את היבשת.

הדרמה הגדולה ביותר נרשמה בצרפת, שם זכתה מפלגת האיחוד הלאומי בראשות ז'ורדן ברדלה בכ-31.5% מהקולות לעומת 14.5% מהקולות שהשיגה מפלגת הרנסנס של הנשיא עמנואל מקרון. ברדלה נחשב לבן חסותה של מארין לה-פן.

כתוצאה מהתוצאה הדרמטית, הודיע אתמול מקרון על פיזור הפרלמנט בצרפת ועל בחירות בזק שייערכו בעוד כשבועיים, ב-30 ביוני.